כרטיס צהוב ל"ציונות"

הציונות הדתית שלהם איננה הציונות שלי
תמונה של עוזי ברעם
עוזי ברעם

הנטייה העדרית היא להיענות לציונות. הציונות היא תנועת התחיה של העם היהודי. כל מעשיי והתבטאויותיי במשך שנים היו על סמך ההנחה שהם משרתים את עקרונות הציונות.

רבים ישמטו כתף ויאמרו, "מה נשתנה שיצריך מאיתנו חשיבה מחודשת על הציונות?" קרה דבר פשוט: נושאי הציונות בארץ הם בן גביר ובעיקר סמוטריץ'. הם הם נחשבים לציונים. אני לא איתם בשום אספקלריה.

אודה, יש שינויים דמוגרפיים שנותנים לציונות משמעות דתית ואמונית יותר. אבל הציונות שלי, שלאורה גדלתי ולאורה חינכתי דורות, הייתה ציונות חילונית, שקראה תיגר על השטעטל של מזרח אירופה. ציונות ששאפה למדינה יהודית בארץ ישראל, הבינה שיש בעיות קשות ביחסים בין האוכלוסיות היהודית והערבית ותמיד ביקשה, ולו תיאורטית, להגיע להבנות עם שכנינו.

רוב ההבנות לא הושגו בעטיה של התנהגות ערבית ששללה ושוללת את הגדרתנו העצמית, אבל התנגדות זו לא פיתחה בציונות שלי הגדרה של "עליונות יהודית". ההשקפה הדתית-לאומית של סיפוח השטחים מבלי לתת לפלסטינים את זכויותיהם תהפוך אותנו למדינת אפרטהייד. אפרטהייד לא ישכון לעולם בתוך ההגדרה שלי על מהות הציונות.

הציונות הדתית של אלמוג כהן, דרעי, בוארון וסמוטריץ' איננה הציונות שלי. בימים אחרים הייתי גורס שיש לי הציונות שלי ולהם הציונות שלהם – אך לא עוד. מרגע שממשלת ישראל מקדמת את הציונות בדרך שלהם, יש לציונות משמעות אחרת. כאשר חוקק חוק הלאום הוא עורר בקרבי תהיות רבות. לא הפנמתי שחוק זה הוא תחילת האידיאולוגיה ששוללת את זכויותיהם של אחרים ושאיננה מכירה באורח לגיטימי שאנו חיים במציאות קבועה של חיים עם עם אחר.

הציונות איננה דתית ולא יכולה להיות. תמיד היה אגף בציונות שמייצג את ההשקפה הדתית או המקסימליסטית, אבל הזרם החילוני היווה את נשמתה ותמצית דרכה. עוד לפני שנים סברתי שהניצחון ההרואי במלחמת ששת הימים הוא סוד כישלוננו. "החזרה לאדמת אבות" של הרב קוק והרב נריה לא באה מעמדה ציונית אלא מעמדה דתית-משיחית, ולעמדה זו יש לה ממשיכים שנותנים לעמדות אלו את הכותרת של "הגשמת הציונות".

יש ימניות בעולם שעולה כפורחת. אנו בעידן של לאומיות ולאומנות ברחבי אירופה. גם שם פריחת העידן נובעת מאיום על קיום הדמוקרטיה בשל הלך רוח אנטי-דמוקרטי שמתעורר כתשובה לממדי ההגירה.

אינני מרגיש שהגיעה השעה להתפרקות מוחלטת מהתואר "ציוני". אבל ברוח הימים האלה של ניצחונות בשדה הכדורגל, בינתיים אני מוציא כרטיס צהוב, לא יותר.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

20 תגובות

  1. עוזי ברעם כותב שהציונות היא תנועת התחיה של העם היהודי, וזוהי הגדרה נכונה. אך אם יש נושא שנזנח בציבוריות הישראלית הוא מהות הציונות מה שמאפשר לכל דיכפין להגדיר את עצמו כציוני. הדוגמא הבולטת המובאת במאמרו של עוזי שלפיה סמוטריץ' ובן גביר נחשבים כציונים, בעוד שבפועל הם דתיים משיחסטיים. עוזי ברעם גדל במה שהוא מגדיר כציונות חילונית. וכאן אני חולק עליו. אישית אני מאותו דור של עוזי. את החינוך העיקרי שלי קיבלתי בשמונה שנות לימוד בבית ספר תחכמוני בירושלים, הנחשב לדתי, אך בפועל היה מאד רחוק מכך. המחנך שלי לאורך כל תקופת הלימודים ביסודי, היה רפאל אבישר יליד חברון, שהטיף בנו השכם והערב את יסודות הציונות. חלק משמעותי מהלימודים היו טיולים רגליים ברחבי ירושלים, כמו משכנות השאננים שהייתה השכונה הראשונה בירושלים שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה, ועד לקטמון, טלביה, ונקודות תצפית לעבר העיר העתיקה. בעת ההליכה למדנו גם שירים "נבנה ארצנו ארץ מולדת" , "שאו ציונה נס ודגל", "האמיני יום יבוא" ואחרים אותם נהגנו לשיר בהתלהבות. כמו כן, הייתה מוטלת עלינו החובה להביא בכל יום שישי מטבע של "מיל" ולשלשל אותו לקופת קרן קיימת. החלק הדתי בבית ספר היה זניח. ובא לידי ביטוי בכובעי ברט שחבשנו, ובשירת "אדון עולם" לפני תחילת הלימודים. אני מתקשה להאמין שבירושלים של אז היה בית ספר יותר ציוני מתחכמוני. אך במרוצת השנים התערבבו היוצרות והמונח ציונות קיבל פרשנויות שונות ומשונות. אישית, וכך חונכתי, ש "ציונות ויהדות" חד הוא וזאת גם הסיבה שהציבור החרדי כולל ש"ס אינו מכיר בציונות כחלק מהיהדות.

    1. היי שמחה למדתי בבית חינוך ארלוזורוב שעה שלמדת בתחכמוני.בית ספרך לא היה ממש בית ספר דתי הוא היה מסורתי אבל ציוני.הוא לא דומה לאותם תלמודי תורה שהיו בירושלים והיו דתיים עד לעיפה.
      הציונות של אז הייתה יותר מזוהה אתנו היא הייתה חילונית ליברלית עם סממנים סוציאליסטים.
      הציונות הדתית של היום איננה תחכמוני ואפילו איננה תלמוד תורה מזרחי שהיה דתי עם נטיות חרדיות אבל דגל בציונות במודע.
      סמוטריץ נושא שם הציונות לשווא הוא רוצה לחבר את התהליך הגאולי של הרב קוק עם הציונות של הרצל,ויצמן,בן גוריון וזבוטינסקי.לכן גרסתי שלציונות שלו שמאכלסת היום את מסדרונות השלטון אינני שייך

  2. אני מקווה שציונות לא יקרה מה שקרה לדואר נבחרת ישראל הצעירה

  3. עוזי ברעם צודק מאד: המושג ציונות מחייב דיוק. נתחיל מהגדרת המדינה הציונית שהיא מדינת היהודים, ולא מדינה יהודית (בפרשנות הקיצונית המחוייבת להלכה). הציונות המקורית לא שללה את הדתיים, אבל הציונות הדתית הקיצונית (סמוטריץ את קומפני) כן שוללת את החילונים, ומגדירה את מטרות הציונות באופן אחר לחלוטין – כנאמנות לדרישות אלוהים לפי הבנתם, ולא כנאמנות לערכי מדינת היהודים כפי שנוסחו עם הקמתה. הממשלה הנוכחית היא שעטנז : חילונית החל מראש הממשלה ועד שרים בכירים של הליכוד, ודתית ברמה זו או אחרת של אורתודוקסיה. לא אלה ולא אלה נאמנים לערכי הציונות שהקימה את המדינה ובאה לידי ביטוי במגילת העצמאות.

  4. עוזי.. אתה מתריע באופן כל כך נכון ובעיתוי הנכון ביותר… לצערי יש מי שלוקח לנו את הציונות ומרחיק אותנו ממנה.. בהפגנות האחרונות הצליחו להחזיר לנו את הדגל שגם הוא נלקח מאיתנו למקומות קיצוניים.. אני מקווה שגם את הציונות האמיתית נצליח להחזיר לכולם.. ציונות של מתינות.. של קבלה של כולם.. ציונות שמכבדת כול אמונה וכול דת… מי ייתן

  5. אם הקואליציה ממשיכה בחקיקה לדיקטטורה, זה יהיה כבר בקרוב כרטיס צהוב שני

  6. כאשר ראשי הימין מתבטאים בקיצוניות חסרת תקדים כלפי המוחים נגד הרפורמה השלטונית, זה לא דגל צהוב, זה לפחות פנדל
    שמעתם את מי שאמר שלשום כלפי המוחים כי צריך לגמור אותם?
    אין גבול?

  7. מספר האנטי ציונים בארץ הולך ומתקרב לחמישים אחוז. ערבים וחרדים ועוד.

  8. הציונות הוקמה שאלטרנטיבה ליהדות הדתית. פתאום היהדות הדתית התלבשה על הישות הציונות כאשר הציונות הדתית מכתיבה את הטרלול בו אנו חיים

  9. בעוד שעה קלה ההפגנות
    אם תהיה אלימות משטרתית
    בשבוע הבא המחאה תעלה הילוך

    1. הולכים להחרפה חמורה שתקבע בתוך חודשיים בערך מי ינצח. הציונות או מחריביה

  10. אחוז גדל והולך מתושבי ישראל הם אנטי ציונים. איך המדינה תחזיק מעמד?

  11. איך מסתדרים הדתיים הציונים עם הקביעות האנטי ציוניות של החרדים? עוצמים עיניים וסותמים אזניים?

  12. ההימנון שלנו קושר בבירור בין ארץ ציון וירושלים. אין שני הפכים גדולים יותר כיום מאשר ציונות וירושלים

  13. היום קיבלתי הלם
    מישהי סיפרה לי שהיא מצטערת שעלתה לארץ מרוסיה למרות שהיתה לה אלטרנטיבה בגרמניה
    ולא בגלל הערבים, אלא בגלל מה שאנחנו פה עודים לעצמנו
    ובכלל לא חשוב לאיזה מחנה היא שייסת, חשוב מה שקורה אצלנו בפנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של מנשה

זו שעתנו הגדולה

על חשיבות החוסן הלאומי והחברתי של הפרט והחברה כולה

תמונה על גדעון

האם יחזרו?

האם אכן עושים את המירב לשחרור החטופים?

דילוג לתוכן