עיר מאוחדת חצויה לה יחדיו

על מצבה העגום של ירושלים, בירת ישראל
תמונה של שאול
ד"ר שאול אריאלי

אין כמו "מצעד הדגלים" כדי להמחיש את הניסיון להטעות ולהסוות את מצבה של ירושלים "המאוחדת" – עיר שיש בה רוב לא ציוני, ענייה להחריד, סובלת מבריחת תושביה, שרבים בה המתחים בין שלל קבוצות האוכלוסייה שחיות בה, עיר ללא אופק של שינוי. אין כמו ירושלים והתהליכים שעברה מאז הוכרזה בשנת 1967 כעיר "מאוחדת לנצח נצחים", כדי להבין לאן מדיניות ממשלת נתניהו – סיפוח זוחל, חיזוק הבידול של החרדים, בריחת ההון האנושי – מובילה את מדינת ישראל.

מכון ירושלים פרסם השבוע את נתוני שנת 2021 המלמדים אותנו ששיעור היהודים (כולל חסרי דת) מתקרב ל-60% בלבד (591 אלף). 41% מתוכם חיים במזרח העיר, החלק שבו מתגוררים 99% מהפלסטינים בירושלים. זוהי התוצאה של מגמה בת למעלה מ-30 שנה של הגירה פנימית יהודית שלילית, שהגיעה השנה ל-10,800 נפשות (96% יהודים).

שיעור החרדים בקרב היהודים עומד על 48%. יחד עם הערבים, שיעור האוכלוסיות החלשות מאוד מגיע בירושלים כולה ל-68%. נתונים אלו מסבירים את העובדה ש-39% מהמשפחות בירושלים ו-51% מהילדים חיים מתחת לקו העוני (כמעט פי 2 מהממוצע בישראל). צירוף הנתונים הללו ממקם את ירושלים במדד החברתי-כלכלי באשכול 2, הנמוך מאוד (לפני כ-20 שנה הדירוג היה 5). תוכניתה של ממשלת ישראל להוסיף עשרות אלפי יחידות דיור בירושלים עבור החרדים עלולה לדרדר את העיר לאשכול 1, בדומה להתנחלויות החרדיות בית"ר עלית ומודיעין עלית.

ירושלים אינה יכולה להיחלץ מעונייה. בשנת 2020 71% מהתחלות הבנייה היו למגורים, 3% למלונות והארחה ורק 1% לתעשייה. הרכב האוכלוסייה הנוכחי מסביר גם את שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה. רק 27% מהנשים הערביות ו-69% מהגברים היהודים עובדים. שיעור נמוך במידה ניכרת מהשיעור בכלל אוכלוסיית ישראל. 63% מהתלמידים היהודים לומדים בחינוך החרדי העצמאי, הנעדר לימודי ליבה, מה שממזער את יכולתם להמשיך ללימודים על-תיכוניים ובהמשך להשתלב בכוח העבודה ובמקצועות מתוגמלים (בשנת 2020 השכר הממוצע בירושלים היה נמוך ב-17% מהשכר הממוצע בישראל).

נתונים אלו מלמדים על המחיר היקר שבירת ישראל משלמת על מדיניותה בשני תחומים: הראשון, הסיפוח בשנת 1967 של 22 כפרים פלסטיניים מהגדה המערבית (64 קמ"ר), בנוסף לירושלים המזרחית (6 קמ"ר) לירושלים העברית, שלווה בהזנחה ובאפליה מתמשכות של הפלסטינים. בעניין זה אמר טדי קולק בשנת 1990: "אמרנו שוב ושוב שנשווה את זכויותיהם של הערבים לזכויות היהודים בעיר. דיבור ריק מתוכן… הם היו ונשארו אזרחים מדרגה שנייה ושלישית…". אהוד אולמרט בשנת 2012 אמר גם הוא: "… גם הממשלה שאני עמדתי בראשה לא עשתה את כל מה שהיה צריך כדי להפוך את ירושלים לעיר מאוחדת". אומנם, במסגרת החלטת ממשלה 3790 הוקצו 2.1 מיליארד שקלים לפיתוח כלכלי וצמצום פערים חברתיים במזרח העיר ירושלים (2018), אך נכון לעכשיו אין לכך המשך. התחום השני הוא המדיניות המחזקת את מגמות הבידול של החברה החרדית בישראל, שרבע ממנה מתגורר בירושלים.

אם כך, הרי שמצעד הדגלים הוא לא יותר ממה שכתב עליו מירון בנבנישתי בספרו "חלום הצבר הלבן" (2012) "… ככל שמעמיקה התחושה ש'העיר המאוחדת' חצויה בפועל במחסומים של שנאה ואלימות, כך צוברים תאוצה מאמציהם של ממסדים קיצוניים וקנאיים לטפח את מועד כיבושה של ירושלים בשנת 1967 כאירוע של התרסה, שנאת הזר, הוקעת בוגדים ומבחן נאמנות ל'ערכים יהודיים' במובנם הדתי-המסורתי או הפטריוטי-הלאומני". גם לקח "התיאבון היהודי" ולקח "מחיר הבידול", לא נלמד, כפי הנראה. והראיה לכך – מהלכי ממשלת נתניהו הנוכחית המתעלמת מהאזהרות בדבר החזון של סמוטריץ' ובן גביר לסיפוחם הכפוי של מיליוני פלסטינים בעלי שאיפות לאומיות המוכרות על ידי הקהילה הבינלאומית. לא נדרש אפילו "חצי נביא" כדי להבין כי מדיניות זו, לאור לקחי אשליית ירושלים "המאוחדת", תביא לסופה של מדינת ישראל כפי שאנחנו מכירים אותה ורוצים לגדל בה את ילדינו וילדיהם.  

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

19 תגובות

  1. מאמר מעניין, מאלף ומייאש. הסיסמא "ירושלים המאוחדת היא בירתנו לנצח נצחים" היא ההצהרה האווילית ביותר מאז 1967 ועד סוף כל הדורות.

  2. כל מילה בסלע. זאת לא העיר שהכרנו לפני כמה עשרות שנים. משהו הולך ונהרס שם ללא כל סיכוי לתקנה.

  3. דבר אחד חובה לציין:
    כל ממשלות ישראל,והיו הרבה מאז 67,תרמו למצב ולא תיקנו כלום. לא רק הליכוד,מהם אין ציפיה לתקן. ואף ראש עיר!

  4. העיר שחוברה לה יחדיו זאת סיסמא ריקה מתוכן. חיבור כל הכפרים הערביים לירושלים רק תרם לחלוקת העיר במקום לאיחודה. לצערי זאת עיר אבודה.

  5. כמעט בהגדרה, כמו שהמדינה מגבילה את הישובים של ערביי ישראל, מי שציפה שהמדינה תפתח את ירושלים פשוט טעה מרות!!!

    עד שלא נשכיל להבין שאין כל אפשרות לאחד את ירושלים המזרחית עם המערבית בגלל אופי האוכלוסיות ומדיניות הממשלות, לא ישתנה דבר.

    בנוסף, עד של תהיה הפרדת הדת המהדינה וכל הדוברים למינהם יאמרו מדינה דמוקרטית ויהודית, שום דבר לא ישתנה!!

  6. אכן כך. כשטעויות מנהיגי העבר פורחות ומניבות את פרי ביאושן בימינו, במיוחד שני חטאים קדמונים: הויתור לחרדים מחד, ואיזרוח אוכלוסיה וולדנית ועויינת הקשורה משפחתית ותרבותית למיליוני האוייבים הערבים מסביב מאידך, נוצרת דילמה קשה במדינה קטנה השואפת להיות ציונית ודמוקרטית. בהנחות ושיפורים בסטטוס קוו החרדי המחזקים את מעמדם הבדלני יש סכנה כלכלית וגם ביטחונית, כי מדובר בציבור מתרבה המתנגד לערכי מדינה חילונית ומצפה למשיח הגואל. אם לצאת מאיזורים המאוכלסים בצפיפות בערבים, מנסיון אלה הופכים לקיני טרור נגדנו. לספח ולאזרח עוד ערבים, או אפילו רק לאפשר תושבות על כל המשתמע מכך, זה מהלך התאבדותי מכל בחינה למדינת ישראל הציונית והדמוקרטית. בנוסף לכל זאת "זכינו" במנהיג הדואג רק לעצמו ומוכן להקריב את המדינה למען האינטרסים האישיים שלו. בקיצור? צריך נס. אולי הטאליבן יציל אותנו, לפחות מאיראן…
    Terror Alarm on Twitter: "🚨🇦🇫🇮🇷Taliban moves troops, and heavy weaponry to the border with Iran, warns to capture Tehran within days, if Iran does not stop the provocations. https ://t.co/25zN5fm9ut" / Twitter

  7. שאול
    מאז שהצטרפתי לסיור גבולות איתך- שוכנעתי לגמרי בצורך להיפרד מכול הכפרים המסופחים מלאכותית שלא רק שאינם מספקים ביטחון – כפי שציפו תומכי הסיפוח-הם רק מחמירים את הבעיה, אבל לעשות זאת בשכל -שלא כמו הנסיגה מלבנון שהותירה תחושת חולשה שתורגמה מיד לאינטיפדה. ואתה יודע כיצד לעשות זאת.
    תודה

    1. אכן גדעון, לשם כך נדרשת מערכת פוליטית שונה שתפעל על פי מבחן המציאות ולא האשלייה. פתרונות בדפוסים שונים יש למכביר- צריך 'רצון טוב' ללכת על זה.

  8. ירושלים היא מצג שווא של עיר בירה מאוחדת.
    למעשה מדובר בעיר שמייצגת היטב את היותינו בישורת האחרונה לקראת חידלון של מדימנ יהודית גמוררטית וציונית, בקיצור סוף הדרך🥲

  9. בכמה מכללות ירושלמיות אפשר למצוא יותר ויותר סטודנטים ממזרח ירושלים. סימן מעניין ואופטימי, שיש גם התפתחויות חיוביות

    1. א. היית רוצה, הם בודדים ובדרכ מנודים בקהילות שלהם. מספר אפסי לעומת אלפי צעירים ערביי ישראל הלומדים באוניברסיטאות בגדה בהם הם עוברים אינדוקרינציה ג'יהדיסטית קיצונית, והמצב הולך ומחמיר

  10. הקו העירוני בולט עד היום (זה שחצץ מ – 48 עד 67).
    מזמן טענתי, שמי שטוען שמאוחדת היא – לא מכיר אותה.

  11. גם אבא שלי נולד בירושלים
    ואני לשמחתי כבר לא גר שם
    עיר מביישת

  12. אם לערבים בעלי התעודות הכחולות בירושלים היה שכל, הם היו משתתפים בבחירות לעירייה והיו מחזיקים בארבעים אחוזים ממועצת העיר וזה היה נותן להם כוח אדיר

    1. בימי קולק שיעור ההשתתפות שלהם בבחירות הגיע לכמעט שליש. מאז אוסלו זה צנח ל-2 אחוזים ופחות. הסיבה כפולה: השתתפות בבבחירות מתפרש אצלם כתמיכה וקבלה של הסיפוח הישראלי ופגיעה בעמדה הפלסטינית הרשמית. איומים מצד הארגונים הפלסטינים.

  13. לא רק חצויה, אלה שחלק אחד מתעקש להתנחל ואפילו בכוח בחצי השני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של ניצה

חיזבאללה בע"מ

על הקשרים הפיננסיים של חיזבאללה

דילוג לתוכן