לא רק מכות

מבט אל אירועים שבהם נהרגו ערבים
תמונה של נוח
ד"ר נח שמיר

במאמרו "מכים ערבים והחיים נמשכים" (התפרסם ב-10.05.2023 באתר זה), הביע עוזי ברעם זעזוע לנוכח האידיאולוגיה המשיחית-גזענית שמכשירה אלימות קשה כלפי הציבור הערבי. ואני רוצה להוסיף – לא רק מכים, אלא הורגים ערבים והחיים נמשכים. יהיו מבין הקוראים שיכעסו עליי ויטענו שהרג הערבים הוא הכרחי במסגרת המאבק המדמם בין שני העמים. לנוכח טענה זו, אני רוצה לסקור כמה אירועים (וישנם עוד רבים) שבהם הרג הערבים היה סתם רצח חפים מפשע, או הרג לא הכרחי שאינו מצדיק את "הנזק ההיקפי".

אתחיל בנטילת חייהם של הרופא, הנשים והילדים במסלול הטיל שחיסל את אחד ממפקדי הג'יהאד בפעולה הראשונה של מבצע "מגן וחץ". הטענה הייתה שזהו "נזק היקפי" הכרחי בהשגת המטרה של המבצע. אני רוצה לבחון קריטריון, שאשתמש בו גם בהמשך, לבחינת טענה זו. בכמה מארצות האסלאם חי כיום מיעוט יהודי, כולל איראן. בעזה אומנם לא חיים יהודים, אבל נניח שכן, והאינפורמציה המודיעינית הייתה שהמשפחה במסלול הטיל היא משפחה יהודית. האם גם אז הייתה מתקבלת ההחלטה על שיגורו? אני בטוח שלא.

בפיגוע בחווארה נרצחו שני ישראלים. השב"כ וצה"ל עשו לילות כימים לאיתור המחבלים המבצעים ולבסוף הגיעו אליהם. כמעט שכחנו, אבל בפרעות שעשו המתנחלים אחרי הפיגוע, נרצח ערבי חף מפשע. כתבתי כבר בעבר שמציאת רוצחו הייתה אמורה להיות קלה יותר ממציאת רוצחי היהודים, כיוון שידוע מי היה בזירה ואפשר היה לאסוף את כלי הנשק ולבצע בדיקות בליסטיות. למיטב ידיעתי, לא נערכה חקירה מעמיקה ולא נעצר אף אחד בחשד לרצח. ערבי. לא שווה להשקיע זמן ומאמץ הדרושים למציאת רוצחי יהודים.

חיילת מג"ב משוחררת שסבלה מבעיות נפשיות החליטה להתאבד בדרך מקורית, התחפשה לערבייה ורצה עם אקדח דמה בידה לעברם של חיילים במחסום. לפני כן, היא הביעה חשש בהתכתבות עם חבר.ה שמא יירו ברגליה והיא תשב בכלא בשל המעשה. חיילת מנוחה יקרה. לא היה מקום לחשש. אילו היית רצה לעומתם בבגדים אזרחיים, קרוב לוודאי שה"ניטרול" היה אכן בירי לרגליים, כדי לברר את זהות ה"מחבלת". כשברור שהיא ערבייה, ה"ניטרול" הוא הריגה, כמו במקרים רבים נוספים, כשאפשר היה רק לפצוע.

לפני שבועות אחדים היה אירוע של טעות בזיהוי של גניבת רכב; השוטרים ירו לעבר ה"גנב" ופצעו אותו, למזלו, רק ביד. בכתבה שהתפרסמה התנצלו השוטרים ואמרו שהם חשבו שזה ערבי שגונב את הרכב.

יש עוד אינספור דוגמאות שבהן האצבע קלה על ההדק כשמדובר בערבים, אם בשטחים ואם בישראל, ורצח ערבים על ידי יהודים לא נחקר לעומק ובצורה מקיפה. ההתייחסות ליהודים כאל פרטים, אבל לערבים כאל גוף הנלחם נגד ישראל ולכן מותר מעשית ומוסרית להרוג בהם בלי יותר מדי היסוסים, בלי לבחון כל מקרה לגופו של עניין, הוא פסול ומעיד על התדרדרות הולכת ומעמיקה בחברה היהודית.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

17 תגובות

  1. וואוו, איזה מאמר. חברה שיש בה אנשים עם חשיבה אנושית, יש לה גם סיכוי.

  2. דוגמאות שממחישות את גודל וחברת הבעיה, כאשר מחברים אותן יחד. הכל ידוע אבל כשכל מקרה מתפרסם לחוד ביחד עם הרבה עובדות וסיפורים אחרים, לר רואים את עוצמת הטרגדיה.

    1. מאמר תמציתי ונכון בעיקרו. אכן ניתן להבחין בהתדרדרות הולכת ומעמיקה בחברה היהודית בישראל. והמדובר יכול להתייחס גם לתחומים נוספים, לא רק הרג ערבים. השחיתות המתפשטת ברבדים שונים במדינה, למשל השוד של קופת המדינה לטובת פרזיטים בחסות הדת, יותר קריטי מאשר יד קלה על ההדק המתבטאת כאשר מגויסי מערכת הביטחון מנסים לשמור על התושבים מפני רוצחים למיניהם. אבל יש לנו מזל גדול שאינו תלוי בנו. עם כל ההתדרדרות של החברה היהודית בישראל, לא נוכל לעולם להגיע למעלת השחיתות הניוון והרצחנות של החברה הערבית שמסביבנו. בתחומי השלטון של מדינת ישראל הרצחנות הערבית היא עדיין בקטנה. אם רק תתבוננו במה שקורה בסוריה, בלבנון, בלוב, בתימן, בעיראק, במצרים וכו', תגלו שמה שקורה בחברה הישראלית הוא כאין וכאפס לעומת מה שקורה בין הערבים לבין עצמם. כמובן אין האמור מצדיק את ההתדרדרות בישראל. כמובן שהניתוח של ד"ר שמיר מעורר מחשבות. יש לנו במה להשתפר. עם כל הקשיים נראה שאנו מנסים להשתפר. לא למען האחרים אלא למען עצמנו.

      1. זה נכון, אבל אני לא מתנחם בכך שמסביב יש רעים יותר. אנחנו צריכים להסתכל על עצמינו.
        אגב, נתון מעניין שקראתי הוא שהרציחות בחברה הערבית ביהודה ושומרון הן בערך כ 20% מאשר אצלינו. מעורר מחשבה.

        1. האם מה שקראת נכון? השאלה מי כתב ומדוע. אולי ב"הארץ" ? אתה מאמין שהרציחות בחברה הערבית ביו"ש הם כ- 20% מאשר אצלנו?

          1. אני ממש לא ידע ואין לי דרך לברר. זה מה שקראתי ואני אפילו לא זוכר איפה. אני חושב שאני מבין למה זה פחות, אבל לא זה הנושא כאן.

  3. טוב שיש אצלנו אזרחים כמוך. שאיכפת להם מערכי אנוש, באשר הם. ההבדל בנינו לבין אוייבנו שאצלם אין כמעט כאלה שאיכפת להם ממקרי רצח של אזרחים שלנו בלתי מעורבים

  4. מאמר מצויין,חובה להקריא אותו מעל הבמה בהפגנות נגד הרפורמה

  5. כפי שכבר נאמר , הטובים לא צריכים לאמץ דפוסי התנהגות של הרעים. אם ננהג לגמרי אחרת מהרעים, ניצחוננו יגדל

  6. את המכות שומרים למפגינים תמימים ולא אלימים מול בית ראש הממשלה

  7. רגש אנושי זאת עוצמה. חבל שאין בצד שלנו יותר. כדילהבדיל אותנו יותר מאוייבינו.

  8. גם במלחמת העולם השניה בנות הברית הפציצו ערים גרמניות שלמות והרגו אין סוף אזרחים, נשים וטף. וכל הארצות הנאורות הצדיקו זאת. גם אני.

    1. אנחנו לא במלחמה. אז המסקנה שלך היא שזה בסדר להרוג ערבים. יבושם לך. הצרה היא שאתה מייצג חלק לא קטן של החברה הישראלית.

      1. נח – אנחנו כן במלחמה. נכון – אנו מצליחים להרגיע את עזה, דרום לבנון, יהודה ושומרון ועוד. גם מנהלים מב"מ. האם זו לא מלחמה?

        1. כמו שכתבת, זה מב"מ, שאינו מצדיק הרג ערבים כתירוץ, אבל ממש לא בא לי לדון אתך בנושא.

  9. אני חושבת שאתה צודק. אני חושבת כמוך. ואסור שנייתר ונתייאש. אחרת מה יהיה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אורית

שינון ולא יותר

הערכת הלמידה בישיבות על פי הטקסונומיה של בלום

תמונה של יגאל

חרקירי מודרני

הדרגים הפוליטי והביטחוני חייבים לקחת אחריות אמיתית

דילוג לתוכן