משל העז בעזה

המצב בעזה מתסכל וגרוע, אך מה החלופות?
תמונה של אהוד
ד"ר אהוד עילם

ידוע הסיפור על העז: כאשר מישהו מתלונן שהוא גר בצפיפות ובתנאי עוני, מכניסים לו עז הביתה, וזו מחמירה את המצב. לאחר מכן הוא מוציא את העז מהבית, ואז הוא נושם לרווחה, אף שלמעשה מצבו לא השתפר. במידה מסוימת כך גם ברצועת עזה. כאשר יש עימות, ולו מוגבל למדי, כפי שהיה כעת, המצב מחמיר. עם חזרה לשגרה בישראל נושמים לרווחה, אף שהמצב לא השתנה. בסבב האחרון גם היה מדובר רק על הכנסת עז אחת, לאור היכולות המוגבלות של הג'יהאד האסלאמי. אם העימות היה עם חמאס, החזק ממנו, ובוודאי עם חזבאללה, החזק מחמאס והג'יהאד האסלאמי גם יחד, אז המצב היה דומה להכנסת חיה גדולה והרסנית הרבה יותר לבית.

אז מה עושים עם רצועת עזה? רצועת עזה תמיד הייתה מעין מטרד, כאשר צה"ל היה מחוצה לה או בתוכה, באופן חלקי או מלא. יש שם כעת יותר מ-2 מיליון איש, רובם חיים בעוני, פצצת זמן בפני עצמה. את ישראל מטרידות יותר פצצות מוחשיות יותר – הירי מרצועת עזה. יש מי שקוראים להסיר את המצור הישראלי על רצועת עזה, אם כי יש לציין שלא מדובר במצור מוחלט, כי ישראל מעבירה לשם אספקה ולמצרים יש גבול עם הרצועה. כך או כך, הסרת המצור צפויה לשפר את המצב הכלכלי החמור בעזה, אבל גם לאפשר לעזה קבלת משלוחים של כלי נשק מתקדם, למשל מאיראן, וכך להגביר את האיום על ישראל. זה ידרבן את חמאס להשתמש בנשק, מה שיוביל את ישראל למתקפה רחבה נגדו. מבחינה זו, באופן אירוני, המצור על רצועת עזה מגן על חמאס – מעצמו.

מבצע "מגן וחץ" מבטא את הגישה הצבאית של ישראל. הישענות על מגן, כלומר הגנה פסיבית, אזעקה וכניסה למקלטים, ממ"דים, חדרי מיגון וכדומה, והגנה אקטיבית – כיפת ברזל וקלע דוד. המבצע לא נקרא "מגן וחרב" כי חרב היא לחימה לטווח קרוב, כלומר שימוש בכוחות יבשה. אבל צה"ל, כמו במבצעים קודמים מאז 2014, לא השתמש בכוחות יבשה אלא נשען על חיל האוויר – החיצים שלו, שמאפשרים פגיעה מרחוק. זה נוח יותר ומקטין מאוד את הסיכון לחיילי צה"ל, כי ברצועת עזה אין כמעט נ"מ, וגם מאפשר לצמצם אבדות אזרחיות ברצועת עזה. אמנם במבצע האחרון היו אבדות אזרחיות, כמו במבצעים קודמים, אך אם כוחות היבשה היו חודרים לרצועת עזה, בוודאי בהיקף נרחב ולזמן ממושך, האבדות האזרחיות שם היו קשות יותר.

השאיפה למנוע אבדות, בוודאי ישראליות, הוא שיקול בסיסי בקבלת ההחלטות של ישראל. כך היה בעבר וכך יהיה גם בעתיד. לכן מה שהיה הוא שיהיה, אלא אם יחול שינוי מהותי באסטרטגיה הישראלית, ואם כך יקרה – הסיבה תהיה המחיר. אם בגלל ארגון זה או אחר ברצועת עזה ישראל תספוג אבדות כבדות, יהיה לחץ ציבורי כבד בישראל לפעול בעוצמה ברצועת עזה, כולל עם כוחות יבשה. זה יקרה עם או בלי מודעות רבה לכך שהמחיר, כולל לישראל, עלול להיות גבוה. מחיר זה יהיה לא רק אנושי אלא גם בהיבטים אחרים, כמו ההיבט הבין-לאומי, ההיבט הפוליטי הפנימי בישראל, היבט כלכלי ועוד.

מה המסקנה? המשך המצב הקיים הוא מתסכל וגרוע, אבל החלופות מצטיירות כגרועות יותר, ולו כעת. כיבוש רצועת עזה, ולו לזמן קצר, כדי להשמיד תשתית צבאית, עלול להיות כרוך במחיר גבוה ובאי-ודאות גבוהה. אף גורם אחר – פלסטיני, ערבי – כמו מצרים, או אחר – לא מוכן לקבל אחריות על קן הצרעות של רצועת עזה. לכן יש לזכור את משל העז ולהבין כי זו המציאות של ישראל: לאורך ההיסטוריה שלה היו ועדיין יש בעיות לא פתורות, אבל מסתדרים. יהיה בסדר, איכשהו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

10 תגובות

  1. מאמר מציאותי וחכם המצליח להיות גם אופטימי. מצרך מאד נצרך בימים אלה.

  2. כאשר לבנים מתחילות לנשור מהסכר, שום דבר לא יכול לעצור את הקריסה. זה המצב המצער מאוד כיום. אין מה לעשות

    1. יפה דרשת. אבנים התחילו לנשור מהסכר. צפוי שיטפון. מה שיש לעשות הוא לכוון את זרמי השיטפון כלפי האויבים.

  3. הבעיה במקרה שלנו שיש כל כך הרבה צרות ומצד שני יש אצלנו פילוג ושסע שלא ניתן לאחות
    לכן כנראה שלא נצליח להיסתדר איך שהוא

    1. אני מתנדנד כל כמה ימים בין דעתך המעט אופטימית לבין דעה פסימית קיצונית. האירועים והאמירות של המנהיגים מטעים ומבלבלים

  4. מאז שקמה התנועה הציונית לא היתה כזאת אי הסכמה וכזאת שנאה. תחת פילוג שכזה לא סביר שהבעיות יפתרו איך שהוא מעצמן

    1. לא נכון. מאז שקמה התנועה הציונית, ועוד בחו"ל במאה ה- 19 היו מחלוקות קשות בין פלגי היהודים. זה התחיל עוד בהיסטוריה העתיקה. בבלי או ירושלמי. אשכנז או ספרד. חסידים או מתנגדים. מוסדיים או רוויזיוניסטים. בן גוריון או לבון. רצח רבין. תמיד הבעיות נפתרו. גם עכשיו הם יפתרו.

  5. צודק. עובדה נהייה שקט. לפעמים הדרך החכמה להרגיע. ואז עם הזמן יכול לקרות משהו שיביא שינוי גדול לטובה. מלחמות הן הפתרון האחרון בסדר העדיפות

  6. ה"מנהיגה" הדגולה סילמן כבר הציגה פתרון מבריק. לכבוש מחדש את עזה ולהתנחל שם. אמאל'ה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של מנשה

זו שעתנו הגדולה

על חשיבות החוסן הלאומי והחברתי של הפרט והחברה כולה

תמונה על גדעון

האם יחזרו?

האם אכן עושים את המירב לשחרור החטופים?

דילוג לתוכן