בן שמונים לגבורות (או לגבורה)

על גילם של מנהיגים בימינו ובימי קדם
תמונה של מאיה
פרופ' מאיה פרוכטמן

אם נסתכל במקורות, ובמיוחד במקרא, הרי נראה שגיל שמונים הוא כמעט גיל הנוער שבו מנהיגים מתחילים להתנסות בתפקידם. בבראשית פרק טז, טז כתוב: "וְאַבְרָם בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּלֶדֶת-הָגָר אֶת-יִשְׁמָעֵאל לְאַבְרָם", בהיותו בן שמונים ושש הוא עדיין רק המנהיג שבדרך. כשהיה בן תשעים ותשע הובטח לו, כידוע, ששרה תלד כשהיא בת תשעים. אברהם אומנם התקשה להאמין בכך, אך כאמור הוא החל את תקופת מנהיגותו בגיל שמונים ושש, ובגיל תשעים ותשע עדיין היה "באמצע הדרך".

כך גם משה רבנו, שחניכת מנהיגותו התחילה כשהיה בן שמונים ואהרון אחיו היה בן שמונים ושלוש, כמו שכתוב בשמות פרק ז, ז: "וּמֹשֶׁה בֶּן-שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן-שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל-פַּרְעֹה". בגיל זה הם רק התחילו את כל הלהטוטים והשליכו את מטותיהם, שמהם יצאו הנחשים ובלעו את המטות של חרטומי פרעה.

היחידי במקרא שעליו נאמר שבגיל שמונים היה "זקן מאוד" הוא ברזילי הגלעדי. אבל מהטקסט של סיפור ברזילי עולה דמותו של אדם בן שמונים המבצע פעולות כה חיוניות למִמשל, עד שדוד מפגיע בו שיבוא עימו, ובחוסר רצון מוותר עליו לאור המניפולציות שברזילי עושה באמצעות גילו. וכך כתוב בשמואל ב, פרק יט, לט: "וּבַרְזִלַּי זָקֵן מְאוֹד, בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְהוּא כִּלְכֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשִׁבְתּוֹ בְּמַחֲנַיִם, כִּי אִישׁ גָּדוֹל הוּא מְאֹד". בתחילה כתוב עליו "זקן מאוד" ואחר כך במקביל – "גדול מאוד". "גדול" אומנם עשוי לייצג גם גדול בגיל, אך בדרך כלל המילה "גדול" מסמנת גדוּלה במעשים ובמעמד. ואכן ברזילי עשה דברים חשובים ולא לחינם דוד רצה שיהיה לצידו. אלא שברזילי לא רצה להתחיל מנהיגות נודדת בגיל שמונים כמו אלה שקדמו לו, והשתמש בגילו כסיבה או כתירוץ להישאר במקומו ולהמשיך את העבודה באזור מגוריו. כנראה העיסוק בפוליטיקה לא שָבָה את ליבו והוא השאירו ליורשים פחות טובים ממנו…

"בֶּן שְׁמוֹנִים לִגְבוּרוֹת" (או לגבורה) נאמר במשנה, במסכת אבות ה. האמרה הזאת נשענת בוודאי על המזמור מתהלים צ, י. נתבונן בטקסט שבתהילים צ, ד-י ובַמשמעות העולה ממנו, ובמיוחד מפסוק י הקשור לענייננו:

"כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה; זְרַמְתָּם שֵׁנָה יִהְיוּ בַּבֹּקֶר כֶּחָצִיר יַחֲלֹף; בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף לָעֶרֶב יְמוֹלֵל וְיָבֵשׁ; כִּי-כָלִינוּ בְאַפֶּךָ וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ […] יְמֵי-שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה [גבורות פה, כנראה, ריבוי של גבורה – עלילות גדולות, מעשים נועזים], וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן. כִּי-גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה…" ובפנייה נרגשת להקלה מן הסבל הגדול של השנים שנמנו, נֶאֱמר לקראת סוף המזמור: "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה" (שם, פסוק טו).

כלומר, יש כאן בקשה לשנים טובות יותר בהמשך, לפחות במספר של שנות הסבל שנזכרו, כשבעים או שמונים, באמת צריך גבורה לכל זה. איזה מזל שכל זה לא קורה היום, כי אילו כל המנהיגים של היום היו מתחילים את עבודתם הראשית והחשובה בגיל שמונים, לא היינו מקבלים פנסיה, אולי רק בגיל מאה או יותר. ומה היו עושים אז במשרד החינוך או במִנהל אקדמי אחר, הממהרים להיפטר מן ה"ח'תיארים"?

אסיים את דבריי בתקווה לשנים ארוכות שמחות, פעילות וטובות לכולנו, וגם פוֹריוֹת, עם הרבה בריאות.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

8 תגובות

  1. בן כמה ביידן שהמוביל את המדינה החשובה בעולם?
    ובן כמה מי שמתמודד מולו בבחירות (הנשיא הקודם)
    וכמה שנים עברו מאז ביבי עבר את גיל הפנסיה?
    אני לא אובייקטיבי, אבל מניסיוני בגילים המדוברים במאמר האנשים מגיעים לשיא יכולת הניהול שלהם

  2. יפה דיברת… והלא כזה היה גם הוותיק המקראי, ומובן שיש פה אירוניה, אולי אפילו מקראית…

  3. למה מדברים על מנהיגים ולא לפעמים גם על מנהיגות? ולמה הן לא בשיאן בגיל שמונים?

    1. בואי נדבר גם על נשים מנהיגות. הנה גולדה הלכה לעולמה בהיותה בת 80. מעט אחרי שמפלגתה מסרה את השלטון למפלגה יריבה. והאירוניה ההיסטורית – גם כיום, כעבור 45 שנים, עומדת בראש מפלגתה של גולדה אישה. היא פועלת בחריצות למחיקת מפלגתה של גולדה מהכנסת.

  4. השילוב הנכון הוא של מנהיג ותיק מאוד ומנוסה (מבוגר מאוד) עם עוזרים צעירים, אנרגטיים, ומעודכנים טכנולוגית

  5. בואו נכיר בחסרונות ובחולשות של בני הדור השלישי ונאפשר להם לנוח בכבוד ולא נתמוך בתיאוריות שמקנות להם יכולות של צעירים.

    1. עליזה היקרה. אני בן 78. במלא הצניעות אני שם בכיס הקטן את הצעירים סביבי. מעודכן יותר בטכנולוגיה , רוכב 30 ק״מ ביום באופניים בשטח קשה, עושה כסף בשבוע מה שהצעירים עושים בשנה, מדבר ארבע שפות שעוזרות לחרוש את העולם בכיף. המסקנה; תן כבוד לזקן והעיקר תלמד ממנו. תקשיב ותחכים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אורית

שינון ולא יותר

הערכת הלמידה בישיבות על פי הטקסונומיה של בלום

תמונה של יגאל

חרקירי מודרני

הדרגים הפוליטי והביטחוני חייבים לקחת אחריות אמיתית

דילוג לתוכן