פרשת כִּי תָּבוֹא

ללמוד על עצמנו מפרשת השבוע
תמונה של מאיה
פרופ' מאיה פרוכטמן

בחרתי בפרשת "כי תבוא", אם נתבונן בה ובאחרות ובמילותיהן נוכל ללמוד הרבה על עצמנו כיום…

1. עַם סְגֻלָּה

פרשת "כי תבוא" עוסקת בשכר ועונש לעם הנבחר, עם ישראל, הנמצא על סף הכניסה לארץ, על-פי דרכי התנהגותו – אם ינהג כַּמְּצֻוֶּה עליו וילך בדרכי האל – יבורך, ויזכה בארץ זבת חלב ודבש. אם יחטא ולא ישמע בקול אלוהיו – יקולל בקללות רבות, שהכתוב מונה אותן בשמן. וכל זאת למה? כי האל בחר בעם ישראל להיות לו לעם סגולה. ובלשון הכתוב (דברים: כו,יח, וראו גם בנוסח אחר בפרשת "ראה", דברים יד,ב):

 וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר-לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל-מִצְווֹתָיו:

למילה "סגולה" פירושים אחדים, שנראים קשורים זה לזה. בימינו מקובל ביותר הפירוש,שמקורו בימי הביניים, של תכונה חיובית בולטת, מעֲלה מיוחדת, אך ידוע גם הפירוש של אמצעי יעיל לעזרה, מעין תרופה נגד מכה (למשל בביטוי: סגולה לאריכות ימים), אף הוא מאותה התקופה. במקרא, שבלשונו אנו עוסקים, הפירוש הוא: אוצר, קניין יקר ערך. דוגמה לכך נמצא בספר דברי-הימים א (כט,ג): …יֵשׁ לִי סְגֻלָּה זָהָב וָכֶסֶף…

עם ישראל הוא אפוא קניינו היקר של אלוהיו, אוצרו, והוא הועלה למעלה זו בתנאי שימלא את כל התחייבויותיו.

גם בימינו הביטוי עם סגולה בקשר לעם ישראל נשמע רבות, בעיקר בנאומים המזכירים את הייחוד שבעם, ובדרך כלל מתכוון האומר לעם שהוא מופת, מורה דרך לעמים. כדאי להזכיר גם ביטוי נוסף שנוצר בימי הביניים בעקבות תבנית הביטוי הזה, והוא הצירוף "יְחִידֵי סְגֻלָּה", אמנם במשמעות האחרת של המילה "סגולה" – שהיא התכונה המיוחדת, המעלה הגבוהה, שצוינו בה אותם יחידים נבחרים. וזה מה שאנחנו מצפים מנבחרינו: לשמור עלינו שנהיה באמת מופת ומורי דרך בהתנהגותנו בארץ ומחוצה לה, ושהם, מנהיגנו, ישמרו עלינו תמיד כעל אוצר חשוב ויקר ויהיו לנו דוגמה בהליכותיהם…

2. וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ

המילה "משוגע" במקרא באה רק כתואר לחולה במחלת השיגעון, או למי שנתפס כחולה בשיגעון, ונאמר ברוב הקשריו ככינוי לנביא, הנחשב משוגע. למשל, נאמר על הנביא: מַדּוּעַ בָּא הַמְּשֻׁגָּע הַזֶּה אֵלַי (מלכים ב: ט,יא); אֱוִיל הַנָּבִיא מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ (הושע:ט,ז).

והנה בפרשת "כי תבוא" נאמר, בהמשך למנייתן של קללות שיפלו על ראש העם אם לא יקיים את מצוות האל (דברים: כח, לב-לד):

בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רוֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם כָּל-הַיּוֹם וְאֵין לְאֵל יָדֶךָ: פְּרִי אַדְמָתְךָ וְכָל-יְגִיעֲךָ יֹאכַל עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדָעְתָּ וְהָיִיתָ רַק עָשׁוּק וְרָצוּץ כָּל הַיָּמִים: וְהָיִיתָ מְשֻׁגָּע מִמַּרְאֵה עֵינֶיךָ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:

ברור כי הפירוש בקטע הזה הוא שהרואה את כל עמלו שעמל בו ואת כל משפחתו נשמדים לנגד עיניו, יחלה במחלת השיגעון ויהיה משוגע.

פירושו של הביטוי להיות משוגע ממשהו או ממישהו, או להשתגע ממשהו או ממישהו בעברית בת-ימינו, ובמיוחד בשפה המדוברת, שומר אמנם בדרך כלל על התגובה השלילית של האומר אותו, אך אין לו קשר לשיגעון ממש. בדרך כלל הוא מביע כעס או דאגה – אני משתגע ממנה או אני משוגע ממנה, למשל פירושו: אני לא מבין את התנהגותה, איך היא יכולה לעשות כך וכדומה. כידוע הביטויים להשתגע על מישהו או להשתגע אחרי מישהו קיבלו את המשמעות ההפוכה: להיות מוקסם, להתאהב, ויש היום במילים "שיגעון", "משוגע" ובמיוחד בחלופה "מטורף" וכדומה – גם משמעות חיובית בדרגה הגבוהה ביותר.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

10 תגובות

  1. מדינת בוטים שאזרחיה דואגים לרווחו המדהימה של מנהיגה

  2. בקיצור, היום משוגע יכול להיות מנהיג. יותר מכך, כנראה שרצוי שהוא יהיה משוגע. עובדה שכאלה הולכים ומתרבים. שמים בקשו רחמים עלינו

  3. להתייחס אלינו כעם סגולה זאת ציניות. ואנחנו הולכים ומתרחקים משם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן