האם אנחנו חופשיים?

מהות ומשמעות מערכת החוקים בדמוקרטיה
תמונה של ניצה
פרופ' ניצה נחמיאס

לאחרונה התעורר ויכוח חריף והיו תגובות קשות ליוזמת ה"רפורמה" של הממשלה, או במילים אחרות ל"הפיכה המשטרית" שהממשלה מנסה לבצע על ידי חקיקה מטורפת של מאות חוקים במשך כמה ימים. היוזמה החוקתית הייחודית והכמעט היסטרית של הממשלה הולידה שאלות רבות הנוגעות ללב העניין, דהיינו לכל התחום של דמוקרטיה, מערכת החוק והיחסים ביניהם.

נתחיל בנושא המרכזי, שהוא הדמוקרטיה. אנחנו מאמינים שדמוקרטיה היא משטר פוליטי אשר מבטיח לאזרחים סביבת חיים וסביבת עבודה חופשית, דהיינו סביבת חיים שבה יש העדר מוחלט של כל דבר שכובל אותנו לעשות דברים בשל כפייה או פחד ובניגוד לרצוננו. בדמוקרטיה האזרחים חופשיים, לעומת אזרחים החיים במשטר דיקטטורי, שבו האזרחים חיים ללא חופש ובפחד מתמיד מפני השלטונות.

אנו מגדירים "חופש" כהעדר כפייה מכל סוג. מובן שכולנו רוצים לחיות במדינה דמוקרטית, מאחר שאנחנו רוצים להיום חופשיים, להיות חופשיים לעצמנו, לעשות "מה בראש שלנו", מבלי שכוחות חיצוניים יגבילו אותנו או יאמרו לנו איך לחיות את חיינו.

האנרכיסטים אינם מסכימים עם הגדרות אלו. הם אומרים שדמוקרטיה איננה משטר שמאפשר חופש לאדם. האנרכיסטים מאמינים שחיים חופשיים יכולים להתקיים רק בחברה שבה האנשים "חוזרים אל מצבם הטבעי", כלומר חיים בטבע ללא כל מגבלות חוק. אלו הם חיים ללא מערכת חוקים מגבילה, ובעיניהם זוהי הדרך הנכונה והטבעית ביותר לחיות. כולנו שמענו על אנרכיסטים שעברו לחיות בכפרים נידחים, נאמר בהודו, כמעט ללא כל מגבלות חוק. אבל אנחנו לעומתם מאמינים בדמוקרטיה, וטוענים שאנחנו אנשים חופשיים.

אלא שלאמיתו של דבר, אנחנו לא ממש חופשיים. כאזרחי המדינה אנחנו כבולים לעשרות ומאות חוקים ותקנות שמחייבים אותנו מרגע שאנחנו פוקחים את עינינו בבוקר ועד שאנחנו הולכים לישון. ואני שואלת: האם אנחנו, אנשי הדמוקרטיה, באמת אנשים חופשיים? מה הקשר בין חופש, דמוקרטיה וחוק? הרי אנחנו עומדים בפני פרדוקס ברור: יש שלטון ששולט, הוא מחוקק חוקים ומתקין תקנות ואנחנו חייבים להתנהג לפיהם. זאת מאחר שאנחנו חיים במשטר של "שכר ועונש". אם נחליט לא למלא את החוק או את התקנה, אנחנו עלולים להיתפס ולהיענש. ובדמוקרטיה יש מנגנוני ענישה מפותחים מאוד ויעילים מאוד. ראינו זאת לאחרונה בעניין ההפגנות. אז מה באמת ההבדל בין דיקטטורה ובין דמוקרטיה? האם האזרח בדמוקרטיה באמת חופשי? אולי אין הבדל גדול בין דיקטטורה לדמוקרטיה?

מבט מעמיק מראה לנו שבתחומים רבים באמת לא נמצא הבדל גדול בין דיקטטורה לדמוקרטיה. בשניהם האזרח כבול למערכת חוקים ותקנות, לרבים מהם הוא אינו מסכים ומחלקם הוא אפילו נפגע וסובל. אז מה ההבדל בין דיקטטורה ודמוקרטיה? האם ההבדל הוא בכמות החוקים המגבילים? או באיכות החוקים? ואולי לא בזה ולא בזה. איך ואיפה יכול האזרח להרגיש אדם חופשי? אם נחשוב על הבעיה באופן רחב נראה שבנושא אחד אין הבדל בין דמוקרטיה ודיקטטורה, אבל יש נושא חשוב שבו יש הבדל משמעותי ביניהן.

נתחיל בנושא השווה בין שני המשטרים: גם בדיקטטורה וגם בדמוקרטיה יש חוקים והאזרח חייב למלא אחר כל החוקים. וכמובן גם בדמוקרטיה וגם בדיקטטורה האזרח שאינו ממלא את כל החוקים נענש בעונשים שונים, חמורים או קלים, הכול לפי הגדרת העבירה. ובכן, הגענו לתחום השונה בין שני סוגי המשטרים: מה השוני העיקרי בין דמוקרטיה לדיקטטורה? השוני הוא ביצירת החוקים. כיצד נוצרים החוקים הכובלים אותנו, האזרחים? ובכן, בדיקטטורה השליט הבלעדי מחליט וקובע את כל החוקים והתקנות, והוא מחוקק אותם בצו של השליט. ואילו בדמוקרטיה האזרח הוא המחוקק, והוא עושה זאת על ידי בחירת המנהיגים שמודיעים לו מראש אילו חוקים הם יחוקקו אם ייבחרו. הבחירות החופשיות מבטיחות למעשה שהבוחר-האזרח – הוא המחוקק. האזרח בוחר את החוקים שעל פיהם הוא חי, וזה נעשה על ידי בחירת המנהיגים אשר מבטיחים לו שהם יחוקקו את החוקים שהבוחר רוצה בהם.

למקום הזה נכנסת החשיבה הליברלית, החשיבה על החוקים הכובלים את האזרח. באופן עקרוני הגישה הליברלית מתנגדת לחוקים. הגישה אומרת שככל שיש לנו פחות חוקים אנחנו חופשיים יותר. הליברלים דורשים חופש מחוקים. כל חוק, גם כזה שכביכול דואג לטובתנו, כל חוק בעצם מגביל את החופש שלנו. הימין תמיד רוצה פחות חוקים, פחות תקנות. הימין דוגל באחריות אישית, בערך של האדם העצמאי שיכול לדאוג לעצמו, להתפתח, ולא להיות תלוי בממשלה או בחברה שתקיים אותו ותשמור עליו.

זאת לעומת השמאל – ככל שאנחנו הולכים שמאלה, לסוציאליזם ולקומוניזם, כמות החוקים גדלה. השמאל תמיד רוצה יותר חוקים, יותר מעורבות של הממשלה בחיי האזרחים. וכל זאת מדוע? כדי לדאוג לחלשים בחברה. האזרחים החלשים, העניים, הלא משכילים, אינם יכולים לדאוג לעצמם. המדינה חייבת לדאוג ולעזור להם. כדי לעזור להם אנחנו זקוקים לחוקים. ככל שהמשטר שמאלני יותר, המדינה דוגלת ביותר מיסים ויותר חוקים חברתיים. הרעיון הוא לקחת מיסים גבוהים ממי שיש לו, ולתת הטבות למי שאין לו. בדמוקרטיה, אם זה רצון הבוחר הוא יצביע עבור מועמדים שמאלנים אשר יחוקקו חוקים חברתיים. אבל בארץ המצב שונה. השמאל והימין התבלבלו. הימין טוען שהוא עוזר לפריפריה, ל"מקופחים", רוצה יותר חוקים ויותר מיסים.

ובמצב הפרדוקסלי הזה, אני רוצה לשאול את השאלה העיקרית, המרכזית: מה באמת תפקידם של החוקים? הרי החוקים והתקנות לחלוטין כובלים אותנו, האזרחים. כל החוקים, גם הישנים ובעיקר החדשים, מגבילים אותנו, כובלים אותנו והופכים אותנו לאנשים לא חופשיים! הפכנו להיות אזרחים שפוטים של מאות ואלפי החוקים. ועכשיו, עם החקיקה המטורפת של ה"רפורמה" שחוקקה למעלה מ-200 חוקים בכמה שבועות, איזה חופש יש לנו האזרחים? האם אנחנו באמת חיים בחברה חופשית?

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

7 תגובות

  1. פחות חשוב כמות החוקים, אלא יותר חשוב תוכן החוקים.

  2. החוקים נועדו גם להגן על הפרט, ועל קבוצות מיעוט ועל אוכלוסיות מוחלשות וכדומה. לכן לא הייתי מתנערכת כל כך בקלות מהחוקים.

  3. הבעייה היא לא כמות החוקים אלא התוכן שלהם. יש חוקים שמטרתם להגן על התושבים. למשל שבצד כל גרם מדרגות חייב להיות מעקה. או חוקים נגד רעש ונגד זיהום אויר. האם העדר חוקים כאלה יעשו את המשטר יותר דימוקרטי? כנראה שלא. לעומת זאת חוק שיאסור העברה בנקאית מעל 100 ש"ח ללא חתימת שר האוצר יהיה התערבות בוטה בחופש הפרט. המניע לחוקק חוקים לרווחת התושבים לעומת מניעת חוקים שמעיקים על הפרט במדינה דמוקרטית הוא דעת הקהל. במדינות בהם יש תקשורת בין המחוקקים ובין העם תמיד תהיה רוח גבית לחוקים שרצויים על ידי העם ורוח נגדית לחוקים שאינם רצויים. ישראל היא דמוקרטיה שבה יש תקשורת בין הבוחרים והנבחרים רק ביום הבחירות. לכן הברירה היחידה של הבוחרים להביע את דעתם היא על ידי הפגנות ושביתות. כל עוד אלה מותרים בישראל, זו עדין מדינה דמוקרטית.

  4. בעיה סבוכה ולא פשוטה וקשה לענות עליה. יש לה יתרון גדול. היא מעוררת הרבה מחשבה. וההתמודדות איתה מלמדת ומחכימה. הכל לא פשוט.

  5. אם לא יהיו חוקים ומגבלות, החברה תתפרק בתוך דקה. השאלה היא איזה מגבלות מטילים. ואיך המגבלות האלה האלה תואמות את הערכים של כל אזרח בנפרד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן