האם הפרכת האנטישמיות אפשרית?

כולנו מודעים לעמידוּת הלא מוסברת של האנטישמיות כתפיסה ויראלית גלובלית. רבים מאמינים שעמידות זאת נובעת ממחדלי ההסברה שלנו. והנה, מאות מסבירים, מתנדבים, עמותות ומוסדות שונים פועלים ברחבי העולם בניסיונות להפריך את האנטישמיות, לדוגמה ADL ו-StandWithUs, ולמרות כל המאמצים הנשגבים האלה שכיחות האירועים האנטישמיים אינה מושפעת. במאמר הנוכחי אני מבקש להתמקד באפשרות שהסברה איננה מסוגלת למגר אמונות מרעילות כמו האנטישמיות. האנטישמיות אף התרחבה מאז הקמת מדינת ישראל והתפתחה לגרסה מורחבת הכוללת את המלחמה התודעתית המדינית נגד ישראל, שפשתה גם בארגון הבין-לאומי של האומות המאוחדות על כל מוסדותיו, שהוקמו למטרות אנושיות מוצהרות ונהדרות. ברשת תוכלו למצוא פרטים על כך שמאז שנותיה הראשונות של מדינת היהודים הקדישו מוסדות אלה את מירב מרצם וזמנם להוקעת מדינתנו בהאשמות חמורות. הסטטיסטיקה של ההחלטות שהתקבלו במוסדות האו"ם נגד ישראל מחרידה.

מה מאפיין את העמדה האנטישמית הנפוצה? במאמר קודם הצגתי את המסמך הנפוץ והמופץ ברחבי העולם "הפרוטוקולים של זקני ציון", המתואר בספרה החשוב של השופטת הדסה בן-עתו ז"ל (1926–2018), "השקר מסרב למות: מאה שנות הפרוטוקולים של זקני ציון" (2004). היטלר הסתמך עליו וכך גם מחבלים מתאבדים בישראל. כל מי שתוקף את ישראל כ"ישות ציונית" כנראה מושפע מ"הפרוטוקולים". במאמר הנ"ל, שכתבתי לפני חמש שנים, תיארתי את הפרוטוקולים כמעין סם תודעתי וטענתי במפורש שללא מחקר בוטה שידרוס בהונות של רבים, לא נוכל למצוא דרך לבטל את ההתמכרות לו, כלומר העובדות מראות שפעולות הסברה אינן מסוגלות לבטל את השפעת הסם התודעתי הנפוץ הזה. מדוע?

אף שהאנטישמיות היא תופעה ייחודית, יקשה עלינו להבין אותה אם לא נוכל לגלות בה תכונות המתגלות גם בתופעות אנושיות אחרות. לדעתי, כדי להבין את המתרחש היום כדאי להכיר באנטישמיות כדוגמה פעילה, אם כי מיוחדת, של עמדה בעלת שלוש תכונות:

(1) היא בנויה ומנוסחת כתיאוריה פסיכולוגית שאינה ניתנת להפרכה. כלומר היא דוגמה להשערות שקרל פופר טען עליהן שאינן ניתנות לאישוש על ידי מחקר מדעי, ובפרט שאינן ניתנות לבדיקה אמפירית (חפשו ברשת נתונים על השערות והפרכות). למשל כל עובדה הרלוונטית לאנטישמיות, בדרך כלשהי, מתקבלת כהוכחה לתמיכה בה. מדינת ישראל שולחת משלחות הצלה לאזורי אסון בקצווי תבל. מה זה יוכיח למי שתודעתה נפגמה באנטישמיות? היא תטען שזאת תחבולה ציונית להסתרת פשעי הציונים. די ברור שתיאוריה שכל עובדה מוסברת באמצעותה חייבת לכלול סתירה לוגית. אבל זה לא מפריע אפילו לאקדמאים שנגועים בה.

(2) האנטישמיות מתודלקת באופן פעיל ומתמיד על ידי הפחדות. חרדות ופחדים גורמים להסתרת המציאות מעיני היראים המשוכנעים בצורך הקריטי להגנה על קיומם. קִראו בספרה של השופטת הדסה בן-עתו על היקף הפעילות של בתי הדפוס בערב הסעודית המפיצים את הפרוטוקולים בימינו. ראו גם מה כתבתי במאמר אחר על הרשתות החברתיות הפועלות כמגבירי פרנויה.

(3) כדי שהעמדה תהיה צודקת תמיד ובלתי ניתנת להפרכה, היא חייבת להיות מנוסחת במונחים עמומים וברמזים עקיפים ולהישען על עיוות של מקורות. כך כל מאורע הרלוונטי במידה קלושה לנושא, נתפס ללא קושי כהוכחה לנכונות העמדה.

מלבד האנטישמיות בכל מופעיה קיימות כמה דוגמאות ידועות אחרות שמקיימות תכונות אלה. הפסיכואנליזה של פרויד מספקת הסברים לכל דבר שיאמר המטופל. שימו לב שהפסיכואנליזה מעוררת פחד מפני הכוחות הסמויים אשר בתת-ההכרה. המרקסיזם, אף שהוצג והתקבל במדעי החברה כתיאוריה מדעית חדשנית, מצליח "להסביר" כל אירוע מדיני או חברתי. המרקסיזם ניסה לעורר פחד מדיכוי המוני הפועלים וניבא שמלחמת המעמדות תתרחש, וכשזו לא התרחשה בארצות המערב, המרקסיסטים לא קיבלו זאת כהפרכה של התיאוריה. נוכל גם לשים לב לכך שתלמידיו של מרקס, למשל בקיבוצים בארץ, היו מוקסמים מאוד מהפסיכואנליזה. אלה הן דוגמאות לעמדות שמיליוני בני אדם הופנטו מהן. אז כיצד ניתן ליצור סדקים בהשפעה המהפנטת של עמדות כאלה?

לדעתי הפחד הוא שמרתק עמדות כאלה והופך אותן לגורמי השפעה תודעתיים עמידים ומידבקים. לעומת הדוגמאות הללו, תורת האבולוציה, שהתחילה את קיומה כתאוריה שאיננה ניתנת להפרכה, לא ניסתה כלל להפחיד את התומכים בה, והתפתחות המחקר המדעי בביולוגיה הובילה את תורת האבולוציה למצב כיום שהשערותיה הן אמפיריות ויכולות להתברר גם כלא נכונות. כלומר היום תורת האבולוציה המודרנית מספקת הסברים הניתנים להפרכה ולכן גם לאישוש אמפירי.

לדעתי, צריך להבין גם שהתפוצה של השימושים בתקשורת באמצעות הרשתות החברתיות היא תפוצה של חוויות מעוררות דאגות ההופכות לפחדים מסיבות שונות. האם הגיעה הודעה? האם ההודעה שלי הגיעה ליעדה והובנה נכון? האם אנו מחקים את הכלים הדיגיטליים בהתנהגותם ללא קשר להקשר אנושי? האם "חברינו" מתייחסים אלינו כאל חפצים דוממים ולא כאל יצורים בעלי רגשות ותבונה? האם אנו נמשכים למסרים מפחידים יותר מאשר למסרים מרוממי נפש? במילים אחרות, בחברה שבה נפוץ מאוד השימוש ברשתות החברתיות, מצב הרוח השכיח של חבריה יידרדר והיא תהפוך לאוכלוסיות סיכון להשפעה מידבקת של תיאוריות קונספירציה. בסופו של דבר, הפחדים שמציתים את האנטישמיות, הפסיכואנליזה והמרקסיזם הם מצע פורה לגידול תיאוריות קונספירציה מידבקות.

הדיון הזה חושף עוד טעם להצדקת הצורך בהשכלה מדעית לכלל האוכלוסייה, כי כנראה חינוך מדעי יכול לספק כלים להתמודדות אישית וביקורתית נגד הנגיפים הקוגניטיביים האלה. מי שלומד מדע כמו הפיזיקה, לומד גם לא לפחד מהטבע. פירושו של דבר, קהילה שבה ההשכלה המדעית מוצעת לכלל חבריה, יכולה אולי לשחרר אותם מפחדים מגורמים סמויים, לעודד אותם ולחסן אותם גם מפני ההרעלה הקוגניטיבית של סברות כמו האנטישמיות והדומות לה. ולהפך, חברה הרוויה באג'נדות של פחדים ושל יחס שלילי כלפי המדעים, כנראה לא תוכל לטפח את עמידות חבריה מול סמי המחשבה. המצב מסובך יותר ממה שהסברתי כאן. הרי פיזיקאים מהוללים בגרמניה, כמו הייזנברג ואחרים, לא היו מוגנים מפני נגיף האנטישמיות. כפי שאמר רוזוולט בנאום ההשבעה שלו (4 במרץ, 1933) בהצגת תוכניתו לסיום השפל הגדול, "יש לפחוד רק מן הפחד עצמו."