אזרח סוג א"א

תגובה למכתבו של אזרח ערבי-ישראלי
צילום של גדעון
ד"ר גדעון שניר

במדור "מכתבים למערכת" בעיתון "הארץ" התפרסם ב-14 באפריל מכתבו של אזרח ערבי-ישראלי. הכותב הגדיר עצמו "אזרח סוג א"א". הגדרתו זו מתבססת על כמה נימוקים: ראשית, ערביי המקום היו כאן לפני בואם של יהודים מאירופה; שנית, הוא ובני משפחתו מחוברים לאדמה, ואילו לישראלים רבים יש דרכון זר – מה שמעיד על היעדר זיקה אמיתית לארץ. ערביי ישראל הם האזרחים האמיתיים חרף היותם מופלים לרעה בכל התחומים האזרחיים. לסיכום דבריו הוסיף שהיהודים אינם חפצים בשלום אמת. תגובתי למכתבו לא פורסמה בעיתון, ולכן מביא אותה כאן כלשונה, כפנייה לכותב עצמו.

עצם הניסיון להתחרות בך, ולהוכיח מי מחובר יותר לאדמה כדי להצדיק את זכות קיומו בארץ הזאת, משונה לי. לטענתך, האזרח בן העם היהודי בא למקום שכבר היה בו "בעל בית" אחר. אתה מאמץ, כנראה, את הגרסה שהעם הערבי הוא צאצא ישיר של הכנענים הקדמונים, אף שחדירתם של הערבים המוסלמים מהמדבר הערבי החלה רק במחצית השנייה של המאה השמינית לספירה, יותר מאלפיים שנה לאחר התבססות האומה העברית בארץ ישראל. הפולשים המוסלמים, ובעקבותיהם מהגרים מארצות שכנות כמו מצרים וסוריה, פגשו כאן את היהודים תושבי המקום שחרף כל מאמציהם של כובשי הארץ הזרים, נאחזו בארץ אבותיהם, אליהם הצטרפו לאחר אלפיים שנות גלות גם צאצאי העקורים שלא חדלו מלשאת תפילה לשוב לירושלים, הרבה לפני שהנביא החליט מתוך שיקולים פוליטיים לספח את ירושלים לקנון האסלאמי.

אין בעולם כולו עם שכנגד כל הסיכויים שרד את לאומיותו הרציפה בארץ הזו, זה 3500 שנה לפחות. התפארותך בזיקה לאדמה אינה עולה על זו של כל חקלאי יהודי אחר. יתר על כן, אני חש הזדהות וגאווה עמוקה כיהודי כאשר אני צועד על אותן האבנים שעליהן צעד הנביא ירמיהו בענתות שבשומרון, וכך גם כאשר אני נוגע ביסודות הר הבית שבנה המלך הורדוס מאות שנים לפני שהנביא נולד.

אתה קובל על קיפוח והפליה, ומתעלם מכך שלצד הזכויות – האזרחות כוללת גם חובות. ההימנעות הממוסדת שלכם מלהשתתף בחובות האזרחיות, שמא יתפרשו חס וחלילה כהכרה בריבונות הישראלית, השתתפותם של רבבות בכנסי "אל-אקצא בסכנה" מופרכים, והנפת דגלי אויבי המדינה, מעידות שלא לשלום אמת פניכם.

הנטייה להטיל תמיד את האשמה לצרותיכם על האחר ידועה זה מכבר, כשתתחילו לשיר שירי שלום בכיכרות במקום לרקוד על הגגות ולחלק ממתקים בנפול טילים על ערי ישראל, כשיהיה לכם עיתון כמו "הארץ" המדבר על שלום ללא לאות, כשתהיה לכם תנועה כמו "שלום עכשיו" ותתחילו לשאול עצמכם "מה אנחנו צריכים לעשות כדי ש…" – אז תתחיל לדבר לעניין. ליתר ביטחון שאלתי את הרופא המנתח שלי מה דעתו על הקיפוח, "אתה מתלוצץ" השיב לי, נכנס למכוניתו ונסע הביתה לג'לג'וליה. כן, גם לו יש דרכון זר…

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

18 תגובות

  1. אין ספק שיש כאן בעיה מורכבת. נקודות המבט שלהם ושלנו שונות. חלק לא מבוטל מהם לא אוהב אותנו. ובכל זאת נגזר עלינו לחיות יחדיו. ולכן לנו שמחזיקי השלטון וכבעלי הכוח לנהוג בהגינות וברוחב לב

    1. נמרוד- אכן דברי אמת בפיך. זה מזכיר לי את דברי ערפאת על "שלום של אמיצים" בניסיון לשכנע את היהודים לוותר עוד מעבר ל 97% מהשטח למדינה פלסטינית ופיצוי על החסר.. באיזה שהוא מקום צריך להפסיק לקחת על עצמנו את האשמה על מר גורלם שגזרו על עצמם במו ידיהם. ולמרות זאת אנחנו מאשימים עצמנו בגין הנכבה , הפליטות וכול השאר. הטקטיקה של לשחק את "המסכן והחלש" האנדרדוג (מה שבפועל כלל לא בטוח מיהו החזק והחלש פה- הנמדד לא לפי מספר הטנקים)- פועל היטב לטובתם בזירה הבין לאומית בעודם מדברים על מדינה מהנהר ועד לים. לכן בדרך הזו של הפגנת חולשה וריפיון הרוח- לא ניתן להגיע לצערי כי רב- לשלום אמת

  2. גדעון, זו שאלה של הביצה והתרנגולת. במאמרי על הכפר הלא מוכר אל-זרנוק, הבאתי בהרחבה את מידת האפליה של הבדואים בנגב לעומת השכנים היהודים, שאני נמנה עליהם. אז נכון, בסוף צריך לדרוש מהערבים לתת את חלקם בחובות האזרחיות של תושבי המדינה, אבל בדרישה הזו צריך לבוא בידיים נקיות. השלטון והכוח הם בידינו ולכן, הענקת שויון (גם אם מותנה) חייב לבוא לפני דרישות מהם ולא אחריהן.

    1. שוויון לא מעניקים. קצת סוציולוגיה: אם צד אחד "מעניק" שוויון לצד שני, זו ראיה שכבר אין שוויון. כמו שנכון כתבת: השלטון והכוח בידינו. בהחלט. דהיינו זו עוד ראיה שאין שוויון. בהגדרה – שוויון מתקיים בקהילה אנושית כאשר כל חברי הקהילה שווים בינים לבין עצמם. נכון כתבת: בישראל אין שוויון. קודם כל בין היהודים לבין עצמם. בין חרדים לחילונים. בין ספרדים לאשכנזים. בין מרכז לפריפריה. מעשית אי אפשר לדרוש מהערבים לקיים את החובות האזרחיות של תושבי המדינה. האם אתה היית נותן בידי ערבים אזרחי ישראל נשק ומאמן אותם כדי שיגנו על המדינה וילכו לעצור טרוריסטים? לפי דבריך זו משמעות השוויון. איך היית מסתדר עם בעיה זו? איך היית מבטיח שנשק זה לא יופנה אליך?

      1. כל הכתוב מכון, אבל איזשהו גוף צריך לעשות את הצעד של שויון לכולם וזו המדינה. לגבי השרות, ברור שזה לא יהיה שרות צבאי, להוציא גששים, אלא שרות אזרחי.

    2. נח – אני מבין את תפיסת עולמך ומערכת הערכים הנשגבת שמאחוריה- שבאופן אינטואיטיבי גם אני מקבל. ההבדל בינינו הוא שאני חייב להיות מחובר למציאות ובעיקר למטרות העל לשמה הוקמה מדינת ישראל, ולחדול ממשחק הצביעות המאפיין את השיח הפוליטי. במדינת ישראל של 2050 עם צפי ל 15 מיליון תושבים, אין מקום לשבט בדווי להמשיך באורח חיי נדודים בשטח המוגבל של המדינה, ולתבוע אחיזה בשטחי המרעה כבעבר. גם לא ניתן יהיה להמשיך בגודלה של משפחה מסורתית בת 20 ילדים שהמדינה משלמת על אחזקתם, המתגוררים במתחם בגודל בו מקימים שכונה יהודית בת מאה בתי אב. ולדרוש לכול אחד בית פרטי. נכון – זה לא נשמע יפה, וכול ארגוני הלמען יעוטו עלינו ונגונה באו"ם וכו- אבל חייבים לקדם שינוי ומוקדם ככול הניתן. בינתיים כול מאמצי העבר (תוכנית אודי פרוור למשל) נכשלו משיקולים פנים פוליטיים, וגולגלו לפתחי ממשלות המשך…והצביעות חוגגת. וכול זה עוד לפני המצב הבלתי נתפס של דוקטרינציה מוסלמית קיצונית בלב מדינת ישראל.

      1. גדעון, תקרא את המאמר שלי על הכפר, ששטח ממוצע של בית בו קטן בהרבה משל הישובים הסמוכים, קיים 150 שנה ולא מקבל הכרה. מאז שרצועת עזה סגורה, יש במשפחה בדואית פחות ילדים מאשר מאשר אצל החרדים.
        ברור שהבדואים יצטרכו להתאים את צורת חייהם לשטח המצומצם ויד תכניות לא מיושמות, אבל האפליה וחבר שויון מובנים עמוק בשיטה הישראלית.

        1. נח
          אין שוויון באף תחום המדינת ישראל- כמו גם רמת הפשע במגזר שהיא באופן פרופוציונלי אינה שוויונית בכלל האוכלוסיה בישראל ולכן לא הייתי נתלה בסוגיה זו כשמדובר במגזר הבדואי
          הפתרון נעוץ במאמץ כלל מדינתי בשיתוף פעולה עם גורמי סיוע חיצוניים (אפילו האו") כדי לעבור למדיניות אזרחית מודרנית בכול תחומי החיים. פעם חשבתי שאין סיכוי שזה אפשרי בחברה דתית מוסלמית העוברת תהליך איסלמיזציה קיצונית בהשפעת התנועה האיסלמית הדרומית ונשותיהם המרובות מעזה ונפת חברון, עד הביקור באמירויות (בדומה לשלך). זה לא רק הכסף אלא בעיקר השינוי המנטלי שעוברים שבטים בדוואים שחיו 1500 שנה על ברכי תורת האיסלם הוואהבי, והיום ראה היכן הם נמצאים ואינם חוששים שגורלם יהיה כמו של סאדאת המצרי. וזה לא רק הכסף. במחשבה שנייה הייתי מזמין אותם לשתפ עזרה מול הבדווים בישראל, כי אין ממשלה בישראל המסוגלת לבדה להתמודד עם הבעיה

          1. קודם צריכים לבצע את מהלכי השוויון הטריביאליים, שלא מהווים בעיה, כדי לפחות ליצור אוירה של שיתוף פעולה.

    1. אדיר
      כבר קיימות מספר תכניות שגובשו יחד עם ראשי העדה שתכליתם הסדר קרקעות המדינה והקמת ישובים בסגנון אחר, ומערך חינוכי ותעסוקתי מתאים להכנת העדה לעידן חדש. נדרש אומץ ונחישות פוליטית למטרה זו, וגם תמיכת מערכת המשפט במסגרת אמנה חברתית ארוכת טווח

  3. קודם כל שנסתדר בנינו היהודים ואז נגיע לשלב הבא להסתדר עם הערבים הישראלים

  4. האזרח הערבי התייחס לישראלים עלי דרכון זר. אבל שפתם של היהודים היא עברית שזו הייתה השפה המדוברת בארץ ישראל בשתי גדות הירדן בימי קדם. לא ידועה שפה קודמת. לפלישתים הייתה שפה אחרת אך הם נעלמו. אז מדוע צאצאי הכנענים מדברים ערבית ולא עברית. האם דת האסלם חייבה לשנות שפה? יש מאות מליונים מוסלמים שמדברים בשפת אבותיהם – האיראנים, האפגנים, הטורקים, כל המוסלמים של מדינות ברית המועצות בעבר, הפקיסטנים, הודים, מלזים, בנגלדשים ואינדונזים. לכן סביר להניח שהערבים מדברים בשפת אבותיהם שהיו ערבים שפלשו לארץ כנען מחצי האי ערב. והיהודים מדברים בשפת אבותיהם שגורשו מארץ כנען לפני 2000 שנים. יש המון דוגמאות של תושבים שמדברים בשפת אבותיהם הפולשים. בדרום ומרכז אמריקה צאצאי הפולשים מספרד מדברים ספרדית ופורטוגזית (ברזיל). בצפון אמריקה מדברים אנגלית, צרפתית וספרדית. היכן שהכיבוש לא גרר הגירה מסיבית השפות המקומיות נשארו (הודו, פקיסטאן, אינדונזיה, מלזיה, ויטנאם, בורמה ורוב מדינות ברית המועצות לשעבר). באפריקה הייתה השתלטות של אנגלית וצרפתית בגלל שהתושבים המקומיים היו אנלפבתים ובמקום להתאים להם כתב לימדו אותם קרוא וכתוב באנגלית או בצרפתית. עם זאת רוב השפות המקומיות נשמרו. בסיכום: עם או בלי דרכון זר מי שלא מדבר בשפת הארץ המקורית הוא זר או צאצא של פולש זר.

    1. גיוןרא תודה לתרומה החשובה, איך זה שעד היום לא זכור לי שמישהו התייחס לשפה כעדות לזיקה למקום בהיבט היסטורי- גדול!

    2. גיורא ידידי. עם קום המדינה היו כאן הרבה יותר ערבים מיהודים. באמת ציפית שהם ידברו עברית?

      1. אם הבנו נכון את טענת גיורא- זו בדיוק טענתו. העובדה שהערבים לא דיברו את שפת הארץ העתיקה – היא העברית, הנמצאת על כול שבר חרס באדמה כאן- זה סימן שהם אינם שוכני הארץ הוותיקים – כפי שמתימרים, בעוד שהיהודים שהיו כאן ואלו שבאו- קראו הבינו ודיברו עברית, וזו העדות שהם התושבים המקוריים של הארץ!!
        ומאחר וערביי ישראל לא דיברו עברית אלא שפות אחרות המעידה שמקורם אינו מארץ ישראל- אין כול ציפיות שידעו עברית ולא משנה מה היה מספרם בארץ

  5. גם בקרב היהודים בארץ יש רבים שחושבים שהם אזרחים סוג ב, על זה הרי כעת מתנהל המאבק שמזעזע את המדינה

  6. א. במקרה שלנו- הערבי טוען שהוא אזרח א-א כי הוא מחשיב עצמו כתושב המקורי בארץ מלפני בואם של היהודים. אבל במקביל טוען שמתיחסים אליו כאל תושב סוג ב. או גרוע מכך. תשובתי אליו היא שחלק ניכר מערביי ישראל (אם לא הרוב) מזדהים באופן גלוי וברור עם אחיהם הפלסטינים שהחזון המוצהר שלהם הוא שחרור פלסטין מהנהר ועד לים . לכן אל יפלא שתושב במדינת ישראל החותר לקבלת כול הזכויות אך ללא החובות, שמא יתפרש שהוא מכיר בריבונות היהודית על הארץ- שיחוש חוסר נוחות מהחשדנות של העם היהודי לגבי כוונותיו, זו בחירתו האישית, אז מה כי ילין?
    לגבי היהודים הטוענים לתחושת סוג ב- זה כבר סיפור אחר כול עוד אינו חותר תחת קיומה של המדינה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן