בעקבות וירג'יניה וולף

מיומניה של אשתו של גוליבר
תמונה של משה
ד"ר משה גרנות

הספר שלפנינו, Oh Gulliver! – Mary Burton's Diary and her Memoir of Gulliver's Travels, מאת ערגה נץ (Tough Poets Press 2023, 279 p.) אמור לפרט את הגיגיה של מרי בורטון, אשתו של למואל גוליבר, בעקבות דיווחים סודיים שלחש לה בעלה בעת שהיותיו באנגליה בין מסעותיו, ולכן יש לקטלג יצירה זאת כסיפורת, אבל לתבנית שהספר מציע אין אח ורע בפרוזה המוכרת: תוכן הספר ופרקיו מפורטים על פני 6 עמודים, לאחריהם יש "מבוא למבוא" ו"מבוא". בסוף הספר יש 147 עמודים של הערות וכן ביבליוגרפיה. קראתי אלפי ספרי סיפורת – אינני זוכר תבנית כזאת.

אני סבור שערגה נץ כתבה את הספר הזה בעקבות המשתמע מספרה של וירג'יניה וולף "חדר משלך" (Room of One's Own A), והוא שאילו ניתנה לג'ודית, אחותו המדומיינת של ויליאם שייקספיר, אותה הזדמנות כמו שניתנה לו, היא הייתה צומחת לגאונות כמו אחיה, אלא שהגברים חשים עליונים על נשים וגודרים בפניהן את שערי ההשכלה ואת שערי הממון.

כפי שווירג'יניה וולף העניקה נרטיב לג'ודית, כך עושה ערגה נץ לגבי אשתו של גוליבר, הדמות המומצאת על ידי ג'ונתן סוויפט. מרי בורטון-גוליבר מזכירה בכתביה את העובדה שלמדה לקרוא בסתר מאביה, ומציינת שהגברים מאמינים שהם עליונים על הנשים, שהם מרשים לעצמם סקס מחוץ לנישואין, אבל אוסרים זאת על נשותיהם. מרי מציגה את עצמה כלוחמת למען זכויות נשים, וטוענת שהיא חזקה מבעלה, וכי הנשים עצמן מרשות לגברים לחשוב שהם יותר חכמים, ומאחר שהספר הזה הוא פרי רוחה, היא מכירה בערכה ודורשת מהמו"ל דמי קדימה. היא גם מבקשת שהמו"ל יכתוב שהקורא הפוטנציאלי נדרש להמליץ על הספר, אבל לא להשאיל אותו.

לאורך כל הסיפור מרי נאמנה ללמואל גוליבר בעלה, היא מרעיפה עליו אהבה גם כאשר הוא זונח אותה ויוצא להרפתקאותיו באוקיאנוסים, להוציא הרפתקת אהבים לסבית עם חברתה ונסה. לטענתה של מרי, גוליבר העריץ אותה, וסיפר לה דברים שלא נכללו בספרו.

ערגה נץ מסבירה איך הגיעו אליה הגיגי רעייתו של גוליבר. ובכן, חוקרת ספרות, פרופסור, מצאה את כתב היד הישן של מרי מלפני שלוש מאות שנים, כתבה עליו דוקטורט, עדכנה את הכתוב לאנגלית מודרנית, והוסיפה הערות הבהרה. את כתב היד הזה ערגה נץ מביאה לידיעת הציבור בספר שלפנינו.

עלילותיו של גוליבר שבספרנו דומות לאלו שבספר המקורי, אבל יש כאן שתי הוספות משמעותיות: דברים אינטימיים שגוליבר לחש באוזני אשתו, ושלא הייתה אפשרות לפרסם אותם בעודו בחיים, וכן פרטים מרתקים על חייה של מרי עצמה, ועל חיי אחותה סטלה, כולל אינספור לידות של שתיהן, שרק מעטים מתינוקותיהן שרדו.

באשר ללחישות האינטימיות, אני מעיד על עצמי כי למרות שאני רחוק מלהיות פוריטן, כשקראתי את תיאור ההתעלסות של גוליבר עם שש מאהבות גמדות האדימו לי קצות האוזניים; כנ"ל לגבי תיאור ההתעלסות עם אשת הקיסר של ליליפוט. אגב, נשות ליליפוט, וגם נשות האימפריה האויבת בלפוסקו, מרבות להלך עירומות, ולמצער בחזה חשוף המשמש להן במקום תכשיטים.

יש גם תיאור הומוסקסואלי שבין גוליבר ובין הגנרל הלילפוטי רדרסאל. מרי מעידה שבלית ברירה בעלה שכב עם מלחים מהספינה, למרות שהוא מעדיף נשים, ולמרות שהאהבה שלו נתונה רק לאשתו. עוד היא מציינת שבקיסרות ליליפוט מלחשים שגם הקיסר הוא הומו, שאינו מספק את אשתו, ולכן שכר רווק, שימלא את החסר. בכלל, יש בליליפוט הנחיה מגבוה שגבר חייב לספק את אשתו לפחות ארבע פעמים בשבוע, והנשים דורשות שיוסיפו בחוק גם פעם חמישית. הספר מספק מידע על גודלם של אברי המין ואת הקורות אותם ברגעי התייחמות.

הטענה של חוקרת הספרות היא שגוליבר עצמו כתב את ספרו, וחתם בשם בדוי ג'ונתן סוויפט, אלא שלגוליבר המומצא על ידי סוויפט יש אישה וילדים, ואילו סוויפט עצמו, הגם שהיו לו קשרים עם נשים – נשאר רווק עד סוף ימיו.

פרשני ספרו של סוויפט מצביעים על הסאטירה המוצנעת בתיאור המאבקים חסרי השחר בפוליטיקה של ליליפוט, ועל העוינות כלפי ממלכת בלפוסקו שמעבר לתעלת המים, תוך רמיזה לפוליטיקה הפנימית של אנגליה, ועוינותה כלפי צרפת במעבר לתעלת לה-מאנש. בעיקר מצביעות שתי הגרסאות על הרשעות שבחרחור מלחמה: האדמירל של ליליפוט, בולגולאם, אויבו של גוליבר, משתוקק לצאת להילחם בממלכת בלפוסקו, להפוך אותם לעבדים, ואת עצמו למשנה למלך. גוליבר נוכח לדעת שהעם בבלפוסקו הוא עם רודף שלום, שאין לו בכלל מלך, או צורך במלך, ובסופו של דבר הוא עורק אליהם, כשמעל ראשו מרחף איום מצד האדמירל של ליליפוט שיוציאוהו להורג בייסורים קשים, ואולי יקבל "הנחה", ורק יעקרו לו את עיניו. כפי שגוליבר חמל על אנשי בלפוסקו, כך גם מרי חומלת על הליליפוטים החטופים בידי הקפטן בידל, המבקש להעביד אותם בריקודים ושירים בפני קהל, ואם יסכימו – אף במופע סקס (עמ' 148). מרי מצליחה לשחרר את הגמדים מבידל הרשע ולהעניק להם חירות.

נקודה מעניינת היא הזיקה לדת שערגה נץ מייחסת למרי: היא לא עד כדי כך טיפשה להאמין באלוהים, אבל מתוך ייאוש על נדודיו של בעלה, היא פונה למכשפה שתכשף את גוליבר שיישאר עימה, נרמז שעם המכשפה היו יחסים אינטימיים.

הזכרתי לעיל את הרמזים בשתי הגרסאות לפוליטיקה הקטנה של אנגליה, אבל הרי ערגה נץ היא ישראלית בעברה (בתו של אומן הצילום, המשורר, הסופר והמתרגם יואל נץ), ואנו פוגשים בגרסה שלה "עקבות יהודיות": שמו הפרטי של גוליבר הוא למואל, שמו של המלך חסר הבינה שאימו מייסרת אותו (משלי ל"א); הליליפוטים החטופים בידי קפטן בידל מבכים את גלותם במילים דומות לאלו של גולי יהודה לבבל. לכוהן הגדול של ליליפוט, המחרחר מלחמה (טוב להילחם, כי אחרי שנהרגים חיילים – נולדים הרבה ילדים) קוראים "שומכלום"; משרד המודיעין, שהליליפוטים מעמידים בראשו את גוליבר, נקרא בקיצור "שין בית".

בסיום הספר מבטיחה המחברת כי תביא את זיכרונותיה של מרי גם לגבי שלוש ההרפתקאות האחרות של גוליבר בארץ הענקים, בארץ הסוסים הנבונים וכו' – יש למה לחכות. הספר בהחלט מעניין, והאידיאולוגיה הפמיניסטית מרומזת ואיננה בוטה כמו של שרי הייאט, סוזן אנתוני, בטי פרידן, מרילין פראנץ', אריקה ג'ונג, אנדריאה דבורקין ורבות אחרות. אני מודה שגם התרשמתי מהתבנית המיוחדת של הספר, שכאמור, אינני זוכר תבנית דומה לה בסיפורת.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

6 תגובות

  1. המבנה המיוחד שתיארת איננו מסרבל את הקריאה ומכביד על הקורא?
    (למרות שציינת שאהבת זאת)

  2. רותם דדון היקר, הקריאה בספר המיוחד הזה עניינה אותי, וכיוון שהטקסט היה קולח, לא חשתי סרבול מהמבנה המיוחד של הספר אדרבה, זה משך לקרוא.

  3. הדבקות שלך לנתח עוד ועוד יצירות ספרות ושירה, מבלי לוותר על עומק ורצינות, ראויה להערכה גדולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סיבות לדאגה

סקירה כללית על חברת "אפל" (Apple)

תמונה של מיקי

את כולם, עכשיו!

ממשלת ישראל חייבת לשחרר את החטופים ללא דיחוי

דילוג לתוכן