עוד לא רע מספיק – כדי שיהיה טוב יותר

המחאה מהססת, וההפיכה הדתית מאיימת
צילום של גדעון
ד"ר גדעון שניר

ללא ספק שלושה גורמים עיקריים מניעים את נתניהו להאט את תהליך המהפכה השלטונית, שיעדה בראש ובראשונה חילוצו מאימת המשפט. הגורם הראשון הוא המחאה האזרחית הא-פוליטית חוצת-מגזרים שלא הייתה כמוה מאז הקמת המדינה, והגורם השני הוא התגובה הבין-לאומית הקשה, הפוגעת במוניטין הבין-לאומי שרכש במהלך השנים. שאר בעיות, כמו ביטחון, כלכלה, דיור, יוקר המחיה, אלימות והבטחות אחרות שאינן ממומשות, הן בעדיפות שנייה. הגורם השלישי להאטה הוא הסדקים המתחילים להיראות בקרב מחנה הליכוד המסורתי, שלנוכח עוצמת ההתנגדות הנחושה למהלכי הממשלה מתחיל לפקפק, וקומץ מחברי הקואליציה כבר החלו להביע, בחשאי ומעט בפומבי, ספקות והסתייגויות באשר לצעדי השינוי ובמיוחד באשר לאופן שבו מנהלת הממשלה את סדר היום הלאומי בימים של איום ביטחוני קשה (ראו "ישראל היום", 9 באפריל).

ההערכה היא שנתניהו אינו מתכוון לשנות את האסטרטגיה, זו שעיצבה את קואליציית ה"ימין מלא מלא" הבעייתית, אך שינה את הטקטיקה: במקום בליץ – מהלכים מתונים יותר, במחשבה שהציבור המותש מרצף מערכות בחירות עקרות יהיה מוכן, תמורת שקט ויציבות, לספוג בטפטוף – או כמשל הצפרדע בסיר המתחמם – ולאפשר לממש את סדר היום המהפכני משהו של הממשלה.

מנגד, יש לציין שגם בקרב חלק מאנשי המחאה מתגלים היסוסים בנוגע למידת הנחרצות, הקורעת את העם, ואף מתגלה בקרבם מוכנות לצנן את עוצמת ההתנגדות לכיוון של פשרה בין הצדדים. יתר על כן, הציבור השקוע כולו בסוגיית הרכב השופטים עדיין לא שם ליבו למה שמחכה לו בעניין החוקה הדתית. די לקרוא את רשימת עשרות החוקים שבדרך, המותקנים לפי תפיסת העולם של תנועת "נעם", כדי להבין שהמחלוקת רחוקה מכל פשרה שהציבור יוכל לחיות איתה. השלכות ההפיכה החוקתית והשפעתה על חיי הפרט תהיה שולית יחסית להשפעת חוקי הכפייה הדתית הממוסדת, שתהיה מורגשת הרבה יותר בחיי היום-יום האזרחיים החילוניים.

יש לזכור שתנאי להצלחת מרי אזרחי היא מסה קריטית ונחישות חסרת פשרות על עיקרי המחאה. אך ההיענות לתהליך ההשהיה וההזדרזות להתייצב תחת האלונקה ולהמשיך לשאתה, בעוד שמאות אלפים יקבלו פטור לעד מכל מחויבות אזרחית לטובת הכלל – היענות זו עלולה לקעקע את תנועת המחאה ולאפשר לקואליציה לממש את שנותיה ואת יעדיה השנויים במחלוקת, אף אם בקצב איטי יותר.

ולחליפין – לחשוב בהיפוך. כי מסתמן שעדיין "לא מספיק רע" כדי שהמחאה תחזיק מעמד לנוכח קואליציה משומנת בתקציבי עתק. במקרה זה עדיף אולי "להקשות את לב פרעה", לאפשר לקואליציה לממש את הליך החקיקה, בעיקר את החלק הדתי. כאשר שמירת השבת תהיה מחייבת בפרהסיה ועבירה על כך תחייב עמידה לדין, כאשר תהיה הפרדה בין גברים ונשים באתרי הנופש, באירועי התרבות ובתחבורה הציבורית, כאשר אלפי אברכים יישארו פטורים מגיוס בעוד שהם נהנים מאותם תגמולים המוענקים לחיילים, כאשר הרבנות תקבל שליטה מוחלטת על כל הקשור להגדרה מיהו יהודי ומהם חיי משפחה ראויים (רשימה חלקית) – כי רק אז יהיה מספיק רע כדי שהמחאה תועצם לכדי בחירות חדשות, ובעקבותיה – תקווה לבשורה של "יהיה טוב יותר"!

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

20 תגובות

  1. גדעון, אתה לא מביא דבר אחד בחשבון והוא שינוי חוקי הבחירות, כמו שנעשה בהונגריה ופולין, שלא יאפשרו למתנגדים לזכות בבחירות. למשל, חוק שלא יאפשר לתומכי טרור להיות מועמדים לכנסת וכמובן הגדרת כל מתנגד לכיבוש בתור תומך טרור. הקואליציה הזו לא מתכוונת לאפשר ל"תקלה" של איבוד השלטון, כמו שקרה בממשלת השינוי לקרות פעם נוספת.

    1. נח, אני מאמין שאפילו המגזר הערבי ימצא הדרך לעקוף את החוק הזה של "תומכי טרור". וישכיל להציג רשימה החפה מאשמה כזו. ובמה שנוגע ליהודים- די ששתי מפלגות גדולות יציגו חזית משותפת (כמו כחול- לבן בעבר והליכוד = יחד 70 מנדטים לפחות) והיה קואליציה אפילו ללא השתפות מפלגה ערבית תומכת טרור. אני מניח שלא ניתן יהיה להמציא נוסחה המאשימה "מתנגדי כיבוש" כתומכי טרור.
      אבל לא זו הנקודה המרכזית – כי כדי להגיע למצב של בחירות חדשות- צריך לאפשר מצב הרבה יותר גרוע-
      באופן שיסחוף את הציבור על כול גווניו, ולכן יש לאפשר להם לחוקק את חוקי הדת בעיקר באופן גורף כי הם אלו שישפיעו יותר מכול על הרעת חיי הפרט .

      1. גדעון: לא מסכים לניתוח הזה ובכל מקרה, ככל שהסקרים רעים יותר לקואליציה הזו, הדבק לכיסא חזק יותר, כך שלא משנה מה המצב, הבחירות יהיו עוד 4 שנים ועד אז, אני מאמין שהם ימצאו את הקומבינציה שלא תאפשר הפסד שלהם.

        1. נוח- המשך- ממשלת השינוי בת 61 מנדטים סמכה על כך שאף ח"כ אחד לא ינטוש שמשמעו כריתת הענף עליו הוא יושב (כך חשב גם בנט ולכן לא השקיע מאמץ לבסס ליכוד פנימי) עד שהסתבר אחרת והממשלה קרסה בגלל שניים ש"לא יכלו לעשות שקר בנפשם". כך יכול להיות גם בסיעת הליכוד בממשלה הנוכחית. במיוחד נוכח חוקי הכפיה הדתית ובמיוחד חוק ה אי- גיוס וכו, וממורמרים אחרים והממשלה תיפול במחצית ימיה- אך הליכוד הוותיק ישרוד ויתאחד עם המרכז לדרך חדשה.
          אולי כן ואולי לא- תואם את המשפט האל-מותי של אפרים קישון "אנחנו לא מאמינים בניסים- אבל לוקחים אותם בחשבון.." אם נשכיל לעזור

    2. תגובתך למאמרו של גדעון נכונה בעיקרה.
      מכאן שלא יאפשרו לתומכי טרור להיכנס לכנסת זה מבורך ורצוי ביותר. אין יכולת להגדיר מתנגדים לכיבוש כתומכי טרור כי כבר מזמן אין כיבוש.
      השוואה עם הונגריה ופולין אינה במקומה. השונות בין החברה היהודית בישראל לבין גויי אירופה היא עצומה. ממשלת השינוי איבדה את השלטון בדיוק מכיוון שאנו חברה דמוקרטית. כך הצביע הציבור. שינוי חוקי הבחירות לא ישנו דבר. ממילא ההצבעה לכנסת בישראל היא בעלת דפוסים ידועים. כדי לשנות יש להחליף את האוכלוסייה. זה בדיוק מה שכבר קרה. לכן הדתיים למיניהם התחזקו והמפא"יניקים נמוגים. הם העמידו בראשם קבלנית הריסות שמבצעת את העבודה בכישרון רב. אלה פני הדברים והגדרת אותם נכון, אולם כיווני ההתרחשות כנראה הפוכים מהמשתמע מדבריך.

      1. למגיב: נניח שאתה צודק ואין כיבוש (גם כדור הארץ שטוח). זה ממש לא משנה, כי כל הערבים מתנגדים לכיבוש (שלא קיים) וגם אני ושכמותי ולכן אם יגדירו מתנגדי כיבוש (שלא קיים) כלא ראויים להבחר, לא יהיו מפלגות ערביות ושמאל בכנסת ובא שלום על ישראל הימנית מלא מלא.

        1. הארה לנח- מסכים לחלוטין שיש " כיבוש" מבחינת ישראל- כבר עם תום מלחמת 48, שחרג בהרבה משטח גבולות החלוקה של האו"ם, לעומת זאת הפלסטינים שדחו את תכנית החלוקה, טוענים שגבול השטח הכבוש הוא "מהנהר ועד ה ים"- זה ההבדל היחיד בין שתי התפיסות. באיזו מהשתיים אתה בוחר?

          1. לגש: מלחמת 48 הסתיימה בהסכם שביתת נשק ואחר כך הוא קובע בהסכמי שלום. לכן, זה כבר לא כיבוש, בניגוד למצב של מלחמת 67.

        2. מה אתה אומר – יש מפלגות ערביות ומפלגות שמאל בישראל רק בשל התנגדותם לכיבוש? לא היו מפלגות כאלה גם לפני הכיבוש? לא רק של 1967, גם לפני הכיבוש של 1948? אולי גם אחרי הצהרת בלפור?
          נח היקר – כל הכבוד על עמדתך המוסרית. אבל היא אינה "מחזיקה מים". אם ישראל תלך בכיוון שלך סופה להתחסל. לא רק כמדינה, אלא חלק מאזרחיה היהודים יחוסלו פיזית. איך אתה לא רואה את זה?

          1. הגיון עקום. איפה אמרתי שהמפלגות הערביות קיימות בגלל הכיבוש? הן היו גם לפניו. כל שאמרתי הוא שהן מתנגדות לכיבוש

            1. אמרת שמפלגות שמתנגדות לכיבוש יוגדרו כתומכות טרור ואז ימנעו מהן להיבחר לכנסת.

    1. אלף- אבל כדי שזה יקרה אני טוען שרצוי לאפשר להם לחוקק חוקים שבאופן וודאי יפגעו ברווחת החיים של רוב האוכלוסיה. כי היום המצב לא מספיק רע וחלא כולם מושפעים מעמדתו של שופט כזה או אחר. אבל חוקי הדת למשל- ישםיעו מיד על הכול במגזר החילוני באופן מידי.

  2. המשילות בקרב המיעוטים, התקיפות מעבר לגבול, הטרור הפלסטיני, המחירים, מעמדנו בעולם, התדרדרות החינוך, שנאה בין קבוצות ….. מה עוד צריך לקרות?

    1. מה שעוד צריך לקרות שיקומם את כול הציבור כולל חברי מפלגת הליכוד הם חוקי ההשתמטות מהגיוס ותשלום למשתמטים באותה רמה כמו לחיילים. אני באופן אישי מתקשה לחיות עם חוקים כאלה שהם הבסיס לסולידריות חברתית אמיתית שהיא הערובה להשרדותינו במרחב

    1. נו אם השאלה מכוונת למתי תיפול הממשלה- אז במידה והיא תעביר את סט החוקים המתוכנן ללא הפרעה- אזי תוך שנה וחצי היא עשויה להתפרק מבפנים

  3. דוקא כן רע
    יותר מידי רע
    חייבים לעצור
    מגיע לנו גם קצת טוב

    1. ל דיכי- אתה עוד רחוק מלהרגיש את הרע מכול ואלו הם חוקי הכפיה הדתית בהיבט האזרחי שיטילו על מגבלות חיי חופש יחד עם תוספת עול כלכלי על הציבור העובד ונטל בטחוני נוסף על חלק מהציבור ההולך ומתמעט, אז תוכל לאמר בנפש חפצה שאתה בדיכי אותנטי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך