הקול קולו של לוין, אך הידיים ידי נתניהו

את הפילוג והשסע בעם יוצר ביבי, המחאה יוצרת אחדות
תמונה של גדעון
ד"ר גדעון שניר

חיצי הביקורת על התנהלות הקואליציה מכוונים לשרי הממשלה ועוזריהם המקדמים בקולם הנחרץ את סדר היום המהפכני שמובילים רוטמן ולוין. אך המחאה הציבורית, שלא הייתה כדוגמתה מאז קום המדינה, מתעלמת מחלקו של נתניהו או מצמצמת את חלקו ואחריותו. נתניהו הוא "הידיים" שמושכות בחוטי המריונטות שמשמיעות את "הקולות".

למען הסר ספק, יש הרבה מה לתקן בכל תחומי החיים במדינה, כולל ואולי במיוחד במערכת המשפט, ולדעה זו שותפים אנשים רבים מכל גווני הקשת החברתית והפוליטית. נתניהו ואנשיו היו בשלטון בקדנציות קודמות, ואילו באמת רצו בכך, היו כבר יכולים לקדם את השינויים המוצעים היום. אך משנתניהו לא עשה דבר בנידון, ואדרבא, הוא הגן בעוז על בית המשפט – נשאלת השאלה למה דווקא עכשיו?

התשובה מתחילה ומסתיימת במשפט נתניהו. הדעת אומרת כי אין הוא יכול להרשות לעצמו ששמו ייחקק בהיסטוריה של העם היהודי כמי שעמד למשפט בגין שחיתות והונאה והפרת אמונים כאחרון הפושעים, ועל כן הוא יעשה הכול, אבל הכול, כדי לחמוק מהמשפט. אומנם כבר הוצע לו לחתום על הסדר טיעון שיספק לו חנינה תמורת פרישה מהחיים הפוליטיים. היו אף שהציעו להעניק לו במקביל פרס נובל בגין הסכמי אברהם, אך נראה שדבר מכל אלה לא יספק אותו למעט זיכוי מלא.

יש בציבור מי שמבינים ואף מזדהים עם טינתו העזה של נתניהו למוסדות מערכת המשפט והפרקליטות ועם מלחמתו בהם, בטענה "לתפירת תיקים" מצד אויביו הפוליטיים, שהמשפט הוא בעיניהם דרך יעילה לסלקו מהשלטון. כבר היו בעבר מקרים של בכירים במערכת הפוליטית שהצהירו על שאיפתם לחולל שינויים במערכת המשפט, כמו שרי המשפטים יעקב נאמן וחיים רמון, ואחרים כמו אביגדור קהלני, אריק שרון, אביגדור ליברמן, גל הירש, כל אחד מסיבותיו הוא, וסופם שזוכו מכל אשמה.

הקואליציה הזו עוצבה כדי לספק לנתניהו את חליפת ההגנה לקראת המשפט. הוא זיהה את שאיפות הפלג הדתי/חרדי חסר האידאולוגיה המדינית, המוכן להעניק את הצבעתו לכל המרבה במחיר האתנן בארבעה תחומים עיקריים: הגדלה משמעותית בהיקף התמיכה הכספית למגזר שאינו עובד, פטור גורף מהשתתפות בנטל הביטחוני, אוטונומיה לנהל אורח חיים הלכתי וחינוך תורני בהנהגת מועצות החכמים, וכפיית כללי התנהגות חרדיים על כלל הציבור במדינה.

נתניהו קיבל את תנאי הפלגים הדתיים/חרדיים השונים וחתם עליהם. תנאים אלה מעוגנים עתה בהסכמים הקואליציוניים, ומבטיחים את ישיבתם סביב קערת התקציב הלאומי. כך נעשה נתניהו בן ערובה בידיהם באופן המבטיח את מימוש העסקה הפוליטית. תנאי הכרחי למימוש סדר-היום הקואליציוני הוא עיקור מערכת המשפט הנחשבת ל"אויב הגדול" של הממסד הדתי/חרדי – זה הנמצא עתה במוקד ההתנגדות הציבורית החוששת לגורל הדמוקרטיה.

המחאה הציבורית תוקפת את שליחיו, עושי דברו, של נתניהו והם אלה שסופגים את אש הביקורת, אך יש לזכור שהם "הפיונים" על מגרש המשחקים הפוליטי, וכי אין מהלך שאינו נעשה לפי הנחייתו – אף שהקואליציה מנסה להצניע את השפעתו של נתניהו כאילו הוא בן ערובה הנגרר בעל כורחו לכאוס החברתי – ואינו אלא חלק משלל מניפולציות משא ומתן המוכרות גם בזירה הבין-לאומית (לדוגמה איראן-ארה"ב).

החשש של ציבור המפגינים לעתידה של הדמוקרטיה (הרעועה גם כך) הוא אמיתי, חוצה מגזרים ומעמדות. וכאשר ניכר כי כשלו המאמצים לקיים שיח חברתי בנושאים שיש להתמודד איתם – על האופוזיציה לאחד שורות ולהתנהל בתבונה ונחישות.

לסיכום: בעת הקמת המדינה היה "מגש הכסף" סמל המאבק וההקרבה האזרחי שעליו גדלו וחונכו דור החלוצים, מתוך אמונה בצדקת הדרך ולאורם של ערכי מגילת העצמאות. היום נושאי האלונקה, שהחליפה את "מגש הכסף", הולכים ומתמעטים וכורעים תחת כובד משקלה, והם מעיזים לשאול בפעם הראשונה בקול רם את המנהיגות הנבחרת: "מה המשא שאתם מטילים על האלונקה שלנו? מה מצאתם לנכון לשנות, להוסיף או לכפות עלינו, תוך הסחת הדעת, אם לא רמייה של ממש, מבלי להבין האם זה לטובת הכלל?"

מרי אזרחי אפקטיבי חייב להתבסס על תמיכתה של מסה ציבורית איתנה, משמעותית, חוצת מגזרים ולאורך זמן, בגיבוי התקשורת על כל גווניה, עניינית ובלתי תלויה בהנהגה פוליטית ספציפית.

אל לציבור בישראל ליפול במלכודת המניפולציה המאשימה את המוחים בחוסר לגיטימיות, אנרכיה, סרבנות ושאר דברי ההבל, שמטרתם ליצור פילוג והאשמה עצמית מופרכת להידרדרות הביטחונית והכלכלית. בניגוד לדחף הפנימי, אל לנו לחוש מייד אל מתחת האלונקה כדי לכבות את הלהבות שהקואליציה מציתה. כי כך תאבד הזדמנות נדירה לרוב האמיתי של העם, להשיב את השפיות לארץ.

את הפילוג והשסע בעם יוצר נתניהו בשל מאבקו חסר הפשרות בבית המשפט לטיהור שמו. המחאה הציבורית היא זו היוצרת את האחדות שהעם כל כך זקוק לה.

הממשלה בונה על כך שייתש כוחו של העם להתמיד במחאה, והיא תנסה לשחוק את המרי. שינוי מהיר של ממש שיפחית את הנזקים, יוכל להתרחש רק כאשר אנשי הליכוד האמיתיים (כן, נותרו כאלה) יאזרו עוז לעשות אמת עם נפשם (זו הנלחשת בסתר) ויתפטרו מהכנסת.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. ביבי מקיף עצמו בחברי כנסת שעוצמים עיניים, סותמים אזניים, ולא מעיפים לדבר

    1. חגית- נכון זה המצב. מפלגת הליכוד והמפלגות הדתיות התרגלו להיות בשלטון עשרות שנים, והתקשו לקבל
      את הטרואמה של הניצחון (הזמני) של ממשלת השינוי. ניהלו מערכת בחירות מכוערת ביותר והצליחו – רק מישום שנתניהו הבטיח למפלגות החרדיות את כול מבוקשן. אנשי הליכוד האמיתים כמו מרידור, בני בגין, שטיינמיץ ואחרים- כבר הבינו עם מי יש להם עסק ונמוגו לאיטם.. עדיין נותרו כמה טובים בינהם- אך רבים הם מלחכי פנכה המשועבדים שלא יפצו פה נוכח גורלו של שר הביטחון גלנט. את תוצאות העצובות הבלתי נמנעות צפוי לראות בבחירות הבאות.

  2. מאמר בהחלט מעניין ותודה לך.
    מה הסיבה לדעתך כי האופציה של לקיחת פסק זמן פוליטי ההתמקדות בעינייניו המשפטיים לא נשקלת על ידי נתניהו?
    האם זה רק בגלל שהוא מצפה שהשינויים המשפטיים יפעלו לטובת מישפטו ורק כך ייצא זכאי אולי או שמדובר במצב של שכנוע עצמי שהוא אכן אינו אשם ומכאן שאין צורך שיתפטר אלא ייאבק על חפותו ו"יישאר על הגלגל "
    כאסטרטגיה פוליטית שנודעה בהקשר לאריק שרון?

    1. דודי
      וודאי, יש כאן שכנוע עמוק שנעשה לו עוול, עם חשש שמערכת המשפט תשתף פעולה כדי לחסלו פולטית, ומכאן כול המאמץ של לוין להחליש את בגצ ככול הניתן כולל השתלת שופטים מטעם. אגב- גם הנשיא משה קצב היה בדיוק באותו מצב, דחה כול הצעה מקלה כי לא יכול היה לחיות עם הקלון, וסופו שנכלא.לעומת זאת לנתניהו ו יש את המפלגות החרדיות שתמורת אתנן מתאים יגבו אותו בכול דבר שיעשה לצד מפלגת הליכוד השפוטה. לכן "פסק הזמן" זה המצב הגרוע ביותר מבחינתו, כי כראש ממשלה יש לו כוח, וגם יכול למתוח את המשפט למשך שנים ובמקביל לחולל שמות ולנקום!! במערכת המשפט. לצערינו – את המחיר כול מדינת ישראל משלמת- זו טרגדיה מכול היבט

  3. הכל, בכל הנושאים, בכל היוונים, בכל זמן, הכל מכל – רק בידיים של ביבי

  4. מזמן לא הסכמתי עם כל מה שכתבת ואין לי שום מילת ביקורת. מאמר נכון ומאיר עיניים.

  5. קולו של לוין נדם
    ובמקביל להבין יש הרבה ידיים באמצעות הוא מבצע ובוחש

    1. רק קצת, אמנם פחות שומעים את לוין כי נתניהו גזר עליו "השהייה" טקטית כדי למסמס את הביקורת "תראו אני הולך לדיבור דמוקרטי וכו) וכאשר שהידברות תגיע מהר מאד למבוי סתום- כי אז לבטח יאשים את האופוזיציה השמאלנית… ולצערינו יהיו כאלה שיסכימו איתו- ככה מנהלים משא ומתן אפילו לא מתוחכם כי הכול גלוי ואין הפתעות
      בינתיים- לוין עושה עבודה פנימית בתוך הליכוד למזער את ההתנגדויות והספקות שהחלו לכרסם באחדות שם, ידיו מלאות בעבודה לקראת "אחרי החגים"..
      בשלב זה הקואליציה מוצאת את האשמה ב"הסברה לקויה" כאילו "אם רק נסביר יותר טוב כי אז" וזו אחיזת עיניים כי הציבור מבין היטב את המהות ולא זקוק ליותר "הסברה" כדי להבין לקראת איזה אסון מובילים אותו. יש לקוות שגנץ לא יסתנוור מהסקרים המעמידים אותו בראש, ופעם אחת יהיה נחוש לשתף פעולה עם האנשים הנכונים כפי שהתחיל ואיבד את הדרך פעמיים במהלך הניווט לאור יום במגרש הפוליטי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

פרה בשדה

חץ בענף רפת החלב

השפעת נזקי המבצע והחלטות האוצר על ענף רפת החלב

תמונה של נוח

לא רק מכות

מבט אל אירועים שבהם נהרגו ערבים

צילום של יוסי

גזירה משמים?

איך לרתום תהליכי שינוי שכבר קורים בחברה החרדית