במאמר שכתבתי לפני 7 שנים באתר זה התרעתי על מלחמת אזרחים אפשרית ופירטתי את הסיבות האפשריות לכך תוך השוואה למדינות אחרות.
מאז, דומה שתחזית אפשרית זו אינה בגדר תסריט אימים הזוי אלא היא הולכת ומתממשת, ואנו מוצאים עצמנו בעיצומו של מדרון חלקלק.
הכלכלן האמריקאי צ'ארלס לינדבלום (Lindblom) ניסח את המודל התוספתי, שבבסיסו ההנחה שקבלת החלטות מכוונת לביצוע שינויים תוספתיים וקטנים במצב הקיים, תוך הימנעות מחיפוש אחר החלטות מהפכניות המשנות את המציאות הקיימת.
תהליך קבלת החלטות תוספתי הוא מרכיב מרכזי גם בעולם הפוליטי, כפי שעולה ממחקרים רבים במדע המדינה ובתחומי המינהל והמדיניות הציבורית.
תכליתו של התהליך התוספתי, או בשמו השני תהליך אינקרמנטלי, היא התקדמות תוספתית והדרגתית בכל מהלך פוליטי, למשל רפורמות, תקציבים ושינויים. אבן הבוחן הקובעת ביחס להחלטה תוספתית היא מידת ההסכמה של רוב המרכיבים הפוליטיים השונים ובעלי העניין במערכת הפוליטית שעליהם משפיעות ההחלטות.
בישראל בעשורים האחרונים הולכת ומתחזקת התחושה שהפוליטיקה ותהליכי קבלת ההחלטות בין נציגי המגזרים השונים, הופכים מתוספתיים לנקמניים, מגזריים וכאלה שמוכרעים על ידי רוב קטן. התהליך לא התחיל היום וכל צד פוליטי מציג את הדוגמאות שלו. החל מחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו שלגביו נטען שלא התקבל ברוב גדול יותר, במיוחד לאור משמעותו, המשך בהסכמי אוסלו שהוכרעו על קולות בודדים, ועכשיו – הרפורמה המשפטית, יש שיגדירוה הפיכה משפטית, ההופכת את הרשות המבצעת, קרי הממשלה, לגורם המרכֵּז כוח מוחלט מול הכנסת ומערכת המשפט.
האנרגיות השליליות שמאפיינות את המערכת הפוליטית בולטות היטב לעין. לדוגמה, כל מהלך שהממשלה הקודמת עשתה (מיסוי משקאות ממותקים, מיסוי כלים חד-פעמיים, נתיבי תחבורה ציבורית ועוד), נהפך על פניו למען יראו וייראו וכתגובה לרטוריקה ולמהלכים אחרים של הממשלה הקודמת. במקום פשרות ותהליכים תוספתיים, המשחק הוא סכום 0. הפוליטיקאים אינם מציעים פתרונות, אלא הופכים להיות הבעיה בעצמם, על בסיס מה שנראה כאינטרסים האישיים שלהם ומצבם המשפטי, וכנקמה בצד השני ובעיקרתוך התעלמותמבעיות רוחב המטרידות מאוד את האזרח הפשוט (יוקר דיור, יוקר מחיה, ביטחון אישי).
התנהלות כזו מחריפה את המצב ומעמיקה את השסעים הקיימים בחברה הישראלית. המגזרים השונים המוּבלים על ידי פוליטיקאים מגזריים משתייכים לזרמי חינוך שונים המחנכים לערכים שונים, והם תופסים את תרומתם למדינה באופן שונה בפן היהודי ובפן הדמוקרטי.
לאן כל זה מוביל? האם מדינת ישראל בדרך למבנה פדרטיבי כלומר פיצולה לקנטונים המתנהלים עצמאית וכלכלית? קנטון יהודה ושומרון, קנטון ישראל גוש דן ונספחיו מצפון ודרום? קנטון החרדים? קנטון הערבים? במבט ראשון נדמה כי זהו תסריט הזוי, אבל בהיעדרה של חוקה מוסכמת, שינויים מוסכמים וערכים משותפים שהפולטיקאים אמורים להוביל במקום להתעסק בנקמות, באג'נדות עדתיות ובשנאות אישיות – הדרך לתסריט כזה לא בהכרח ארוכה.
27 תגובות
באופן מעשי זה לא יוכל להתקיים כי זאת תהיה פדרציה שחלק ממרכיביה לא יחזיקו מעמד ביטחונית וכלכלית
שלום צבי
הכוונה מבחינה בטחונית שליטה פדרלית .כלכלית ניתן לתת מענקי איזון בכפוף לקרטריונים ולשאוף על ציר זמן לניהול כלכלי עצמאי
תודה
דודי
שלום לך
איך כלכלית ובטחונית יתנהלו קנטונים כאלו?
כלכלית עצמאית בטחונית באופן משותף
תודה על שאלתך
דודי
החרדים, כלכלית עצמאית???
שלום נוח
מענקי איזון ניתנים גם כיום לרשויות מקומיות חלשות יותר
דודי
לדודי: זה נכון, אבל לא בדיוק נותן את התמונה הנכונה. כאן אתה מציע קנטון או קנטונים פרזיטיים, שכל כלכלתם תינתן מבחוץ ע"י הקנטונים של האנשים העובדים. אתה באמת מאמין שהישראלים יהיו מספיק פראיירים להסכים לשיטה כזו? נראה לך ריאלי?
שלום נוח
תודה על תגובתך
ראשית ברצוני לחדד שהייתי מעדיף שזה לא יקרה אבל זה פיתרון אפשרי שלפחות בעולם האקדמי דנים בו ובהקשר למתחים גדולים בחברה הישראלית לא מדובר ברעיון הזוי.
תפיסה של קנטונים אינה הכוונה לקנטונים "פריזיטים". הכוונה היא לקנטונים שמתנהלים כלכלית באופן עצמאי ובטחונית -בידי המדינה הפדארלית האחראית על הכל.
במיקרה של קנטון הסובל מבעיות כלכליות ניתן לבחון מענקי איזון(בדומה למתרחש רשויות מקומיות) שייתנו בכפוף לקרטריונים ברורים של התנהלות אותו קנטון
דודי
לדודי: זה מנוסח בצורה מאד אקדמית, אבל המהות נשארת אותו הדבר. אין התכנות לקנטונים חרדיים. אני יכול להבין סיטואציה של קנטונים מצליחים יותר או מצליחים פחות, כלכלית, אבל קנטון שאין לו כמעט שום הכנסות מעבודת תושביו ולכן תלוי לחלוטין בתרומות מבחוץ, נראה לי לא סביר.
שלום נוח
המיגזר החרדי הוא מגוון והוא מייצר הכנסות כאשר שיעורנהנשים החרדיות העובדות הוא גבוה.לגבי הגברים החרדים הם לא מיקשה אחת ורבים מהם עובדים.מדובר בתהליך שיכולים להתלוות אליו מענקי איזון מהמימשל הפדארלי לקנטונים חלשים יותר בכפוף להשתלבותם היחסית בשוק העבודה.מעבר לזה יש שאלות נוספות שלא דנתי בהם במאמר הנתון והוא מה הפדרציה תיכלול מבחינת שטחי יהודה ושומרון ומעמדם של הפלשתינים בהסדר זה
שלום צבי
הכוונה מבחינה בטחונית שליטה פדרלית .כלכלית ניתן לתת מענקי איזון בכפוף לקרטריונים ולשאוף על ציר זמן לניהול כלכלי עצמאי
תודה
דודי
התפרקות אקסקלוסיבית
מקווה מאוד שלא
לאן המדינה הולכת אף אחד לא יודע
אבל בטוח שלא לפדרציה כזאת שלא תחזיק מעמד שעתיים
שלום רותי
אז מה את מציעה שיהיה או יקרה?
תודה
דודי
לד"ר דודי אילת היקר,
יישר כוח על מאמר חשוב הפותח פתח להבנת התפתחות המשטרים בין הירדן לים התיכון. כבר כיום קיימת קונפדרציה (לא פדרציה) של שלוש יחידות פוליטיות בין הים לנהר. זו השכבה השלטונית העליונה, שאגב מגובה על ידי מסמך מפורט שיש לו מעמד קונסטיטוציוני והכרה בינלאומית דה-יורה. מתחת לשכבה השלטונית העליונה, גם בצד הערבי וגם בצד היהודי מתפתחים תהליכים כפי שתוארו על ידך במאמר. עם חלוף הזמן תהליכים אלה שכבר מציגים סטרוקטורה קנטונאלית בהתהוות ימשיכו להתפתח עד היווצרותם של קנטונים ממש בדומה לשווייץ, שבתהליך שנמשך מאות שנים הפכה בסופו של דבר למדינה הכוללת 26 קנטונים, כאשר כיום מספר תושביה הכללי הוא (בדומה לישראל) כ- 9 מיליון בני אדם.
נושא הפדרליזם כולו לא נלמד כיום במחלקות למדע המדינה באקדמיה הישראלית (למעט קורס אחד שהתקיים בבר אילן) ולכן מבחינה זו קיימת לקונה בלימודי הפדרליזם באקדמיה הישראלית.
אם תעביר אלי כתובת מתאימה אדאג שיגיע אליך ספר על פדרליזם, הכולל פרק על התהוותו של משטר זה במקומותינו.
מכל מקום – כל הכבוד על העלאת הנושא. כדאי אולי לקיים יום עיון מיוחד לנושא זה באחת האקדמיות בארץ. הנה הכפפה נזרקה לפתחך.
רוב תודות ד"ר יצחק דגני על תגובתך המלומדת
אכן הנושא קיים אבל מעט יחסית בהחלט בשיח הציבורי
אשמח לקרוא בספר שהצעת
שלח לי בפרטי מייל ואתן לך את הכתובת.
המייל שלי
dudilat@zahav.net.il
כדי להשלים אולי את דברי דגני: כול המזרח התיכון התנהל על בסיס קנטונים שתאם את המבנה החברתי החמולתי/שבטי, עד שבאו האירופאים וקיבצו אותם למדינות מלאכותיות למשל עירק בה היו מספר קנטונים בצרה- בגדד- מוסול- כורדים , שמו עליהם מלך ומאז המדינה הזו נמצאת בסכסוך פנימי תמידי.
לכן יש המציעים להכיל מודל כזה לקנטוניזציה בעיקר בגדה כמו : חברון- בית לחם- רמללה- שכם- גנין- קלקיליה -תולכרם, המנוהלים היום עי חמולה אחת או שתיים וכו.
מודל זה פועל היטב באיחוד האמירויות מאז 1971 שהן מדינות משגשגות, לעומת סוריה- לוב- לבנון, עירק סודן ואחרות הנמצאות באופן תדיר במלחמת אזרחים מדממת. האם זה יתפוס בגדה הפלסטינית? ….
שלום גדעון
תודה על תגובתך
הפתרונות( שניתן להתווכח עליהם) כמו פדארליזים באים מתפיסה רציונלית שמנסה לתכנן קדימה מיבנים מדינתיים המתאימים לשינויים ואילוצים חברתיים ופוליטים. הבעייה היא שחשיבה כזו עמודת לעיתים בניגוד לאינטרסים פוליטים וסקטוראילים(לדוגמא מה יהיה גורלם של קנטונים עניים לעומת חזקים יותר)ואז מפלגות פוליטיות המייצגות קנטונים פוטנציאלים עניים יותר יטרפדו מהלך כזה.גם תפיסות עולם דתיות משיחיות יכולות לעמוד בניגוד לתוכניות כאלו ובקיצור בישראל זה דיון ואופציה אפשרית שיכולה לעלות כמו בכל משבר ללא תיכנון קדימה אלא עד שמגיעים לקצה ועל סף התהום וכברירת מחדל
דודי
בעולם
שלום לך
אתה מציע אלטרנטיבה למצב הקיים ?
יהיו בערך אלף קנטונים כי בעם הגאוני שלנו כל שני אנשים מתפלגים, ויש גם לא מעטים שמסוכסכים בינם לבין עצמם
שלום דפנה
מספר הקנטונים יהיה כפי שהמדינה תחליט ,זה לא עינייןלהחלטתו של אדם אלא תצטרך להיות החלטת ממשלה מסודרת ומוסכמת
זה לא אפשרי גם מבחינה אחרת. הרי פיזית האוכלוסיות האלה מעורבות
שלום דורון
היישובים החרדיים לא מעורבים ברובם המכריע
היישובים הערביים לא מעורבים ברובם המכריע
(רוב מוסלמי ומיעוט נוצרי)
תושבי יהודי ושומרון אינם מעורבים ורוב אוכלוסייתם הומוגנית
קנטון חרדי,קנטון ערבי,קנטון יש"ע,קנטון דרוזי,קנטון חילוני- מסורתי. כמובן שיש שאלה מה לגבי תושבי הרשות הפלשתינית כי במימשל פדארלי בהינתן מצב של אין פיתרון שתי מדינות ועל מנת לא חהפוך אותם לאזרחי סוג ב השאלה איזה קנטון הם יהיו. עזה לא ניכללת בהסדר בהסדר.שליטה בטחונית מלאה של המימשל הפדארלי היהודי-הישראלי וביזור סמכויות לכל קנטון ברמה הכלכלית וברמה החברתית תרבותית.זה לא תוכנית שצריכה להידחות על הסף בפרט שמדינות לא מעטות בעולם מאורגנות כך ובפרט שאנו נמצאים חברתית כל הזמן על סף פיצוץ.
לא לפוליטיקת הזהויות בה כולם מפסידים
ודי עם פוליטיקת המיזעור נזקים של האופוזיציה
יש לעבור לפדרציה עם קנטון ישראל ללא דת ליברלית עם תנאי קבלה לפי שיטה הקנדית, קנטון יהודה לפי חוקי היהדות, קנטון פלסטיני לפי חוקי האיסלם.
כל קנטון עצמאי לחלוטין בחינוך רפואה בתי משפט שיטור וכל אזרח יכול לגור בכל באזורים
ממשל פדרלי שידאג למטבע אחיד ולצבא שבכ מוסד אחד.
תודה ערן על תגובתך המעניינת