אֶת מָה שֶׁרָאִיתִי בְּמוֹ עֵינַי
אִישׁ לֹא רָאָה לְפָנַי
כַּנִּרְאֶה גַּם לֹא אַחֲרַי
הָיָה זֶה הַמַּבָּט שֶׁלִּי בִּלְבַד
כְּמוֹ פֶּתֶק שֶׁאֶל הַמְּקָרֵר הֻצְמַד
פֶּתֶק קָטָן וּמְיֻחָד
וְאוּלַי לֹא הָיָה כָּתוּב שָׁם כְּלוּם
רֵיק הַמְּקָרֵר שֶׁלִּי, וְעַל הַפֶּתֶק אֵין מֵאוּם
וּבְכָל זֹאת, בִּשְׁבִילִי הוּא אוֹצָר בָּלוּם
גַּם אִם רֵיק הָיָה, אוֹתוֹ רָאוּ עֵינַי
עִם יָד עַל הַלֵּב אֲנִי נִשְׁבַּעַת, בְּחַיָּי
הוּא בְּכָל זֹאת כָּתַב, וְאֵלַי.
15 תגובות
מסקרן מה כל כך חיבר אותך לאותו פתק
מהם המילים שלא נאמרו שנגעו
יפה מאוד צביה. אהבתי.
הדמיון שלי
ראיה של תקווה. לראות מבעד לפתק ,את הרצון,את המשאלות,את התקווה. התחברתי לכל מילה
הכל בעיני המתבוננת!
צביה , יצירתך מסקרנת , משאירה הרהור ומחשבה גם אחריי קריאה של מס' פעמים של השיר .
נשארתי סקרנית צביה לדעת מי כתב את הפתק,למה הוא הוצמד אל המקרר,ומי זה "ההוא" המסתורי שכתב במיוחד עבורך.
סיפור ארוך….אספר לך בהזדמנות
בגלל שזה פתק וירטואלי קחו בחשבון שהוא מידי פעם יכול לשנות את התוכן בהתאם לנסיבות
הדמיון שלי
אל תהיה פסימי ידידי
למה את צריכה הוכחה כתובה?
לא מספיק שהוא אמר לך את זה?
בקיצור, החיים לא תמיד דבש
פתקים לא עוזרים
אפילו לא בכותל
סיפור ארוך….אספר לך בהזדמנות
אל תהיה פסימי ידידי