הפֶּתֶק

שיר על כוחה של תקווה
צביה גולן

אֶת מָה שֶׁרָאִיתִי בְּמוֹ עֵינַי

אִישׁ לֹא רָאָה לְפָנַי

כַּנִּרְאֶה גַּם לֹא אַחֲרַי

הָיָה זֶה הַמַּבָּט שֶׁלִּי בִּלְבַד

כְּמוֹ פֶּתֶק שֶׁאֶל הַמְּקָרֵר הֻצְמַד

פֶּתֶק קָטָן וּמְיֻחָד

וְאוּלַי לֹא הָיָה כָּתוּב שָׁם כְּלוּם

רֵיק הַמְּקָרֵר שֶׁלִּי, וְעַל הַפֶּתֶק אֵין מֵאוּם

וּבְכָל זֹאת, בִּשְׁבִילִי הוּא אוֹצָר בָּלוּם

גַּם אִם רֵיק הָיָה, אוֹתוֹ רָאוּ עֵינַי

עִם יָד עַל הַלֵּב אֲנִי נִשְׁבַּעַת, בְּחַיָּי

הוּא בְּכָל זֹאת כָּתַב, וְאֵלַי.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

15 תגובות

  1. מסקרן מה כל כך חיבר אותך לאותו פתק
    מהם המילים שלא נאמרו שנגעו
    יפה מאוד צביה. אהבתי.

  2. ראיה של תקווה. לראות מבעד לפתק ,את הרצון,את המשאלות,את התקווה. התחברתי לכל מילה

  3. צביה , יצירתך מסקרנת , משאירה הרהור ומחשבה גם אחריי קריאה של מס' פעמים של השיר .

  4. נשארתי סקרנית צביה לדעת מי כתב את הפתק,למה הוא הוצמד אל המקרר,ומי זה "ההוא" המסתורי שכתב במיוחד עבורך.

  5. בגלל שזה פתק וירטואלי קחו בחשבון שהוא מידי פעם יכול לשנות את התוכן בהתאם לנסיבות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

אזהרה לפני אסון

המסילה הרביעית של הרכבת וסכנת שיטפונות