מהפכת הדגלים

מה מסמל דגל ישראל במחאה נגד ההפיכה המשטרית?
דגל ישראל

כשהייתי ילדה קטנה, בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, בכל יום עצמאות, אבי, כמו כל האבות בשכונה, תלה בגאווה את דגל המדינה על מרפסת הבית, במקום שהיה שמור רק לו. בהמשך, כאשר מספר המכוניות הפרטיות הלך וגדל, נתלו דגלים גם על מכוניות. אבל ככל שהמדינה התבגרה, הלך וקטן מספר הדגלים שנתלו ביום העצמאות במרפסות הבתים או על דלתות המכוניות. העם הרגיש כי המדינה בטוחה, כי הוא בטוח בארצו ובבעלותו עליה, ואין לו עוד צורך בסמל בעלות כלשהו.

דגלים מסמלים שייכות, אם לקהילה מסוימת, אם לארגון או לאומה, שלחברים ולחברות בה יש אותן אמונות, מטרות ומערכת חוקים וכללים. וכך, לכל מדינה דגל משלה המהווה את סמלה הלאומי, הנישא ברחבת האומות המאוחדות בניו יורק, בראש משלחות אולימפיות ועל צי המטוסים של חברת התעופה הלאומית שלה. לא בכדי אנו מחפשים את מטוסי "אל על" כאשר אנו נוחתים בשדה תעופה של מדינה אחרת.

אך דגלים מייצגים גם בעלות והכרזת חזקה על פיסת ארץ. כך למשל ב-1969, כשניל ארמסטרונג דרך על אדמת הירח כאדם הראשון שם, הוא הציב על הירח דגל אמריקני לסמן את בעלות מדינתו בהגיעה ראשונה לפיסת אדמה זו.

אחד הדברים הבולטים במחאה העכשווית נגד ההפיכה המשטרית הוא ריבוי הדגלים. לא מדובר בדגלים קטנים הניתלים על מכוניות או בשרשראות דגלים הניתלות על מרפסות הבתים. מדובר בדגלים גדולים, בין שהם נישאים בידי יחידים או נפרשים על פני הרחוב ונישאים על ידי מספר רב של אנשים.

אלפי דגלים נישאים ומתנופפים ברוח. כולם נושאים אותם, מימין ומשמאל. והשאלה היא מדוע? מדוע נבחר דווקא הדגל כדבר המייצג את המחאה? שאלתי מספר אנשים מימין ומשמאל וקיבלתי מגוון תשובות: חלקן התייחס להפגנת המסר שכולנו עם אחד; חלקן התייחסו למניעים שונים של נשות ואנשי הימין ואנשי ונשות השמאל: מהימין טענו כי הם נושאים דגלים כדי להדגיש שהם לא מהשמאל, ומהשמאל נטען כי הם נושאים דגלים על מנת להראות שהשמאל הוא חלק מהעם, אינו מנותק ואינו מתנשא.

אך אני מבקשת להציע הסבר אחר, המשותף לכולם – מימין ומשמאל. משתתפי ומשתתפות המחאה נושאים דגלים כדי להעביר מסר ברור: "אנו לא מתכוונים לוותר על מדינת ישראל. יש לנו דגל והמנון ואין לנו ארץ אחרת. גם אם בשנים האחרונות לא הנפנו דגלים כי חשנו ביטחון בקיום המדינה, היום אנו חשים כי קיומה אינו ברור מאליו"; "עלינו להחצין את שייכותנו למקום הזה ואת החיבור העמוק שלנו למדינת ישראל שאנו כה אוהבים. הדגלים מסמלים את מה שחשוב לנו לומר בקול: אנחנו כאן כי לא נוותר על המדינה שלנו שאנו כה חרדים לקיומה."

ומה יקרה ביום העצמאות הקרוב, יום העצמאות ה- 75 של המדינה? האם נראה יותר או פחות דגלים? אם נראה יותר דגלים, האם הדבר יצביע על המשך תחושת האי-ביטחון והצורך להחצין את אהבתנו למקום הזה? ואם נראה פחות דגלים, האם הדבר יעיד שהמשבר נפתר ואנו חוזרים לתחושת השאננות והביטחון בקיומה של המדינה?

כולי תקווה כי המשבר ייפתר וכי נתלה דגלים מתוך גאווה במדינה שלנו. ויחד עם זאת, גם אם נתגבר על המשבר, נהיה מודעים לכך שקיומה של ישראל כבר אינו ברור מאליו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

16 תגובות

  1. אני לגמרי מסכימה עם מסקנתך לגבי כוונת הדגלים בהפגנות. נדמה לי שזה גם המסר וגם הסיבה שהמארגנים מספקים את הדגלים. הסנטימנט המאחד את כל המפגינים (ורבים שאינם מפגינים אבל מזדהים עמם) הוא שאיש אחד לקח את המדינה כבת ערובה כדי להבטיח את האינטרס האישי שלו. נתניהו רתם למרכבתו- בפיקחות שטנית כמעט – את האיבה הטבעית של החרדים כלפי המפעל הציוני, את הקנאות הלאומנית של דתיים אחרים, את הטינה רבת הדורות של "נעלבים" על רקע עדתי, וכמובן את האינטרסנטים. זה הגוש שלו. המפגינים חשים שדגל ישראל אינו משרת רצונות נקם והשתלטות פנימיים אלה, אלא – כדברייך – מבטא את האתוס והכוונה המקורית של המפעל הציוני הנהדר שכה רבים וטובים תרמו והקריבו למענו.

  2. הי אורית, העלית שאלה מעניינת: למה דגל ישראל תופס מקום כל כך חשוב במחאה הנוכחית?
    אני מסכים עם תשובתך, "אנחנו כאן כי לא נוותר על המדינה שלנו שאנו כה חרדים לקיומה", אבל רוצה להוסיף שבהנפת הדגלים אני רואה גם מימד של התרסה. ברקע מהדהדת הלחישה של ביבי לרב כדורי ב- 1997: "אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים", והנפת דגלי ישראל היא (גם אם לא במודע) בחלקה התרסה כנגד אותה לחישה.

  3. הדגלים הם הכרזה אנחנו המדינה לא הממשלה לא בן גביר ולא סמוטריץ'

  4. אורית יקרה, אהבתי את הרעיון שהצעת. בהחלט קיים חשש קיומי שהמדינה הולכת לאיבוד והסממן הכי משמעותי להראות שהמאבק הזה הוא לא על ימין או שמאל אלא על תחושת השייכות, האכפתיות, הדאגה האמיתית, הוא הדגל.
    כנראה שבשעת דחק, אנחני חוזרים ומחפשות את הדבר שמסמן הכי חזק את הזכות שלנו על המקום הזה. תודה

  5. הי אורית נהניתי לקרוא את דעתך על מהפיכת הדגלים
    מסכימה עם דעתך כי הדגל מסמל עבורינואת הכוונה האמיתית של המפעל הציוני שרבים הקריבו חייהם למענו.
    החשיבות והעוצמה של מדינה יהודית חזקה ומאוחדת שאנו אוהבים ויקרה לדורות הבאים וליהודי התפוצות יישר כח

  6. דוקא כשהייתי פטריוט הפתיחה תמיד דגל בלי קשר להרכב הממשלה
    מאז שהבנתי לאן אנו הולכים, הפסקתי להניף

  7. מי שהביא לכך שחלק אדיר מהמפגינים מניף דגלי המדינה, הוא לא פחות מגאון!

    1. אתה בוודאי יודע שזה אהוד ברק. גאון אמתי. מרוב גאונות פיצל את מפלגת העבודה וחיסל אותה לנצח. עוד צל"ש לאלוף הצל"שים.

  8. ומה יקרה אם שני המחנות יניפו זה מול זה את אותו דגל ויתנגשו בניהם?

    1. מה יקרה? יישפך דם. הרי דם כבר נשפך במקרים אחדים בעבר. מה יקרה אחרי זה? – ידוע למי נתנה הנבואה.

  9. הדבר האחרון שאפשר לצפות לו זה אחדות בעם. ההתפוררות התחילה.

  10. כאשר מפגינים נאלצים להניף דגלים בכדי שלא ותשימו אותם בבגידה, זה עצוב.

  11. דגל הוא סמל לזהות והזדהות עם אידאה מסוימת. המכמנה המשותף לקבוצה של אנשים שאינם זקוקים למילים כדי להפגין את דעתם. והוא נישא למרחוק לאחד את הקרובים והרחוקים. יתר על כן, הדגל מסמל את גבולות הטריטוריה של היישות הריבונית (או השואפת אליה). ונעיצתו בקרקע או בראש ההר- מהווה עדות לכך. מנגד הוא משמש את כול המתנגד למסר שהדגל נושא- להביע את התנגדותו עי רמיסה ושרפתו,
    במדינתנו ישנן שתי קבוצות המואסות בדגל הציוני. אחת היא היהדות החרדית, והשניה היא הערבית שדיגלה
    הפלסטיני מביע את הזדהותה עם האינטרס והשאיפות הלאומיות שלהם. ולצידה- קבוצה יהודית/חילונית, הבזה לדגל ישראל, שמבחינתה אינו אלא סמרטוט חסר משמעות. בעוד שאין בלי דבר נגד נושאי דגלים אחרים- כול
    עוד אינם מתנכלים לי- הרי דווקא האחרונים -הם המסוכנים ביותר

  12. מסתבר שאפשר להעביר מסרים גם בלי להתלהם וגם עם תקווה

  13. ציוני אמיתי זה מי שמתגייס ומשרת כל חייו ביחידות קרביות ומוכן לסכן את חייו למען המולדת. זה הרבה יותר חשוב מה פדלון דגל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן