מהפכה או רפורמה?

בליץ החקיקה של לוין ורוטמן יפגע בדמוקרטיה הישראלית
תמונה של אביה
עו"ד אביה אלף

המאמר נכתב במשותף עם עו"ד עומר מקייס, מנכ"ל התנועה לטוהר המידות

כאשר אנחנו מדברים על רפורמה הכוונה היא בדרך כלל להליך שינוי שיטתי והדרגתי, פוליטי או דתי, אשר אמור לשקף תמורות בתפיסות חברתיות.

המונח מהפכה שונה לחלוטין. בניגוד להליך איטי ומדוד, מהפכה היא שינוי יסודי, מיידי וקיצוני, שיוצר, לעיתים, חוסר יציבות. אחת הדוגמאות הידועות היא המהפכה הצרפתית שהתחוללה במאה ה-18, וסופה ידוע. אחרי כיבוש הבסטיליה, פרסום הצהרת זכויות האדם והאזרח, הכרזה על צרפת כרפובליקה והוצאתו להורג של המלך לואי, תפס את השלטון נפוליאון בונפרטה והכתיר את עצמו לקיסר בשלטון יחיד.

הצעות החקיקה הרדיקליות במערכת המשפט, בחקיקה ובמערך הייעוץ המשפטי, המונחות בימים אלה על שולחן הכנסת, על ידי שר המשפטים יריב לוין ועל ידי יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן, אינן רפורמה. לא מדובר בשינוי נקודתי או שיפור ושדרוג נחוץ למערכת המשפט או בתיקון ליקויים במערכת השלטונית. מדובר במהפכה שכוונתה לחסל את שיטת המשטר הקיימת בישראל. תיאור השינויים כמהלך חיוני, מתקן ומשפר הוא הטעיית הציבור בכוונת מכוון.

מדובר בבליץ של שינויים מבניים המשנים את שיטת המשפט הדמוקרטית הקיימת במדינת ישראל: התגברות על פסיקת בית משפט עליון ברוב פרלמנטרי רגיל, ביטול גישה לבית משפט על ידי צמצום זכות העמידה, ביטול יכולת לפקח על השלטון ולבקר אותו (ביטול עילת הסבירות), מינוי יועצים משפטיים "מטעם" וביטול המעמד המחייב של חוות דעת משפטית, מינויים פוליטיים של שופטים, ועוד.

מכלול השינויים, ההיקף, העיתוי והחיפזון בביצועם מעלים שאלות בדבר המוטיבציות של מקדמי המהפכה. מי שרוצה לשפר, פועל, בדרך כלל, בצורה מדודה ושקולה, ועוצר לבדוק את עצמו, בטרם הצעד הבא. לא כך נוהגים מקדמי המהפכה. בליץ החקיקה שלהם מבטיח שהתוצאה תהיה קשה ומרחיקת לכת למערכת המשפט בישראל, לשיטת המשטר ולזכויות האדם.

קבלת השינויים המוצעים תקנה לשלטון כוח בלתי מוגבל ותאפשר פגיעה בזכויות מיעוטים, והתנהלות מושחתת ועריצה בלי פיקוח. כך לדוגמה, בעידן החדש הקואליציה כבר מדברת על הכשרת הפרדה מגדרית בשירותים ממשלתיים, והעברת תיקון לחוק שנועד להכשיר אפליה ופגיעה בזכויות המיעוטים. אם זו ההתחלה, בטרם הושלמה המהפכה, ניתן רק לשער מה עוד מכינים מקדמי הרפורמה לדמוקרטיה הישראלית. וזכרו, מה שנראה דמיוני עכשיו, יכול להיות המציאות בעוד זמן קצר.

יש מקום לשיפור וייעול מערכת המשפט, למשל על ידי הוספת שופטים וקיצור זמן ניהול המשפט. אולם החקיקה המוצעת לא עוסקת בכך. יש מקום גם לשיח על האיזון בין הרשויות. אבל, תיקון חוק-יסוד: השפיטה ושינוי אופן מינוי השופטים כך שהשלטון ישלוט על בית המשפט, לא נועדו לעשות זאת. מטרתם למנוע מבית המשפט לפקח על עוולות השלטון, ולא לייצר מערכת יעילה יותר. תוצאות החקיקה יהיו מערכת משפט שלא יהיה ביכולתה להגן על האזרח הפשוט.

בישראל, כמו בכל דמוקרטיה, מי שהגן עד היום על האזרח מפני שרירות השלטון הוא בית משפט. מהיום האזרח יהיה נתון לשרירות ליבו של השלטון: גביית ארנונה לא חוקית, ביטול רישיון, כליאת שווא או חריגה מתנאי מעצר.

חברה אזרחית דמוקרטית נבחנת במידת החירות והשוויון הקיימים בה. חברה שבה זכויות אדם אינן נשמרות והחירות נפגעת, חברה שבה משנים את כללי המשחק לפי דעת הרוב נכון לרגע מסוים מבלי לחשוב על ההשלכות, היא חברה לא שוויונית, לא הומנית, חברה שהופכת להיות דמוקרטיה פורמלית במקרה הטוב, ודיקטטורה או אנרכיה במקרה הרע. שינוי שכזה אינו רפורמה. זו מהפכה.

המהפכה הנוכחית מובילה לחברה שבה "לשלטון בחרתנו" ו"הרוב קובע" בלי הגבלות ופיקוח. זו חברה מסוכנת. גם לרוב עצמו. הוא אינו חסין. היום הוא בשלטון והחוקים האלה נוחים לו, אולם ייתכן שמחר הוא לא יהיה בשלטון והחוקים הללו עשויים לפגוע בו כבומרנג (ע"ע המהפכה הצרפתית).

אנחנו עדים כבר כמה שנים להסתה, לשימוש לא ראוי בכוח שלטוני לטובת קידום אינטרסים אישיים, למינוי שומרי סף מטעם במטרה שלא יפעלו לטובתנו – הציבור, ועוד ועוד.

המהלכים האלה משחיתים את המערכת, פוגעים בה, מערערים את היציבות השלטונית. כעת, המהפכה המשפטית מאיימת לסיים את מה שההסתה התחילה. היא תפגע בלכידות החברתית, בכלכלה הישראלית, בהיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית, ובאזרחיה.

ראו הוזהרנו.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

11 תגובות

  1. היכן המחאה?
    קטנה מידי, שקטה מידי, פסיבית מידי
    צריכים להוציא למחאות, ולהפגנות, ולשביתות מיליון אנשים בערב
    אז יש סיכוי שאולי המגמה המתוכננת הקשה על ידי הממשלה החדשה תיבלם

    1. מה זה צריכים להוציא למחאות? מי זה שיוציא? מאיפה ייקחו מיליון אנשים לערב?
      מה זה מחאה פסיבית מדי? מה צריך להיות כדי שהמחאה תהיה יותר אקטיבית?

  2. ההשוואה עם המהפכה הצרפתית ונפוליון – היכן למדת לערוך השוואה הזויה כזו?
    והיום אין במערכת המשפט אינטרסים אישיים? לא רק בקרב השליטים אלא גם בקרב השופטים? את הרי יודעת.
    ליעל את מערכת המשפט על ידי תוספת שופטים וקיצור הליכים? – ההפך. האם לא ברור ששופטים יחד עם עורכי דין מאריכים הליכים כדי להרוויח?
    גברת אביה אלף היקרה, בבקשה תחליפי דיסקט. הרפורמה באה להחזיר את מערכת המשפט למקומה הנכון. זה רק יחזק את הדמוקרטיה.

  3. הזהרתם
    אני אכן מודאג
    אבל מה הלאה?
    מה עושים?
    מה יכול לעזור, אם בכלל?

  4. ככל שגוברות המחאות הימין השולט מחיש צעדיו לכפות את השינוי מחשש שההתנגדות תתגבר

  5. גם במלחמת יום הכיפורים בשעות הקשות ביותר כקצין מילואים לא הרגשתי עצב ויאוש כל כך חזקים

  6. לא מהפכה ולא רפורמה. הרס. חייבים לפני שזה קורה להגיע להסכמה ברוח חיובית בין שני הצדדים.

  7. מסכימה לכל מילה שכתבת. ממש מבהיל. העם לפחות ברובו חייב להתעשת ולמנוע את התהליך שנפל עלינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עמירם

הֶסְתֵּר פָּנִים              

בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת בַּשָּׁנָה הַקָּשָׁה  מַשֶּׁהוּ עָצוּר, נוּגֶה בַּהַרְגָּשָׁה. אָנוּ נְתוּנִים בִּתְחוּשַׁת הַתָּשָׁה, נָעִים בֵּין הַרְעָשָׁה לְהַחְרָשָׁה. וּמָה שֶׁכּוֹאֵב שֶׁבָּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים בִּיבִּי וְשָׂרָה בְּ"הֶסְתֵּר פָּנִים". הַזּוּג

תמונה של מנשה

זו שעתנו הגדולה

על חשיבות החוסן הלאומי והחברתי של הפרט והחברה כולה

תמונה על גדעון

האם יחזרו?

האם אכן עושים את המירב לשחרור החטופים?

דילוג לתוכן