"Never Underestimate Human Stupidity"

מייד לאחר היוודע פסיקת בג"ץ בעניינו של דרעי, התפרסמו בכלי התקשורת השונים שלל תגובות ודעות; חלק מהדוברים תומכים בהחלטה וחלקם שוללים אותה מכול וכול. להלן ציטוטים אחדים שהתפרסמו בעיתון ידיעות אחרונות (19.1.2023), המחזקים, לדעתי, את אמירתו של פרופ' יובל נח הררי "Never Underestimate Human Stupidity".

בן דרור ימיני (משפטן, עורך דין, עיתונאי) שאותו אני מכבד בשל דעותיו השקולות, אמר: "גם אם ההכרעה בעניינו של אריה דרעי הייתה מנומקת היטב וצודקת, לא בטוח שהייתה חכמה… היא העניקה רוח גבית לרפורמה המשפטית".

יובל אלבשן (משפטן, פרופסור למשפטים, סופר, עיתונאי), שגם אותו אני מכבד בשל דעותיו השקולות, אמר: "בדיוק כמו בבג"ץ דרעי לפני 30 שנים, גם הפעם נראה שהשופטים לא הבינו את רגישות ההחלטה למרבית הציבור הישראלי… במבחן זה הם כשלו למרות שצדקו בהחלטה".

יריב לוין (משפטן, עורך דין, פוליטיקאי, שר המשפטים), שממנו אני מפחד כדמגוג, תככן והורס מערכת המשפט, אמר: "היום קיבלו רבים מאזרחי ישראל הודעה אבסורדית מבית המשפט העליון, לפיה הצבעתם בבחירות – בוטלה. הפסיקה… רומסת את הצבעתם של 400,000 מצביעי ש"ס… ושל רוב אזרחי ישראל, אשר ידעו את כל העובדות…".

גילוי נאות: אני לא משפטן, לא עורך דין, ואפילו לא עיתונאי. אולי בכך יש לתלות את בורותי ביחס לקיומם של מושגים כמו "פסיקה חכמה", מבית מדרשו של ימיני; או "פסיקה נבונה" או "פסיקה רגישה", לפי אלבשן; מעולם לא שמעתי על פסיקה משפטית שנתמכת, במוצהר, במאות אלפי בוחרים בקלפי. לעומת זאת, שמעתי על מושגים כגון פסיקה צודקת, פסיקה נכונה, או פסיקה חפה משיקולי פופולריות או אג'נדה.

נהיר לי, כמובן, שקיימת אפשרות לפסיקות מוטות על סמך שיקולי פופולריות או חמלה או רגישות או אג'נדה, ולא רק על סמך ראיות וחוקים, אבל שופט לא יודה בכך, ואם יודה – יודח לאלתר. שר המשפטים קורא לכך בריש גלי, ולכן יש להדיחו לאלתר.

אני, הדל והבור באלפי מנשה, גאה בבית המשפט הגבוה לצדק. וייקוב הדין את ההר.