"כל טיפש יכול לדעת. הנקודה היא להבין" (מיוחס לאלברט איינשטיין)
במאמר זה ברצוני לשכנע אתכם שכיום נפוצה מאוד הנטייה לסרב להבין ולוותר על הבנה, ולהראות לכם שרבים מתנהגים כאילו השגת הבנה איננה שאיפה חשובה ומוערכת. הם פשוט "חיים עם זה" ולא מפריע להם מה שברור להם שאינם מבינים. ואם זה מפריע להם, אז אינם טורחים לבצע את הפעולה הפשוטה שתעזור להם להבין, כמו להסתכל במילון או לפנות אל מקור אי-ההבנה ולהצביע על מה שלא הובן. כאשר התחלתי בכתיבת המאמר הרגשתי צורך להבהיר תחילה מהי הבנה. מה משמעות הרצון להבין? וכאן הופתעתי לגלות שרעיון ההבנה הוא כנראה אחד הרעיונות הלא מובנים שאי הבנתם שכיחה ביותר.
מובן שתחילה ניסיתי לבדוק במילונים, מה נכתב בהם על ההבנה. הרי מילונים, מאז המאה ה-11, לפחות בתרבות המערב, הומצאו לשמש ככלים להשגת הבנה של מילים ומונחים מקצועיים. היום קל לנסות לבדוק מהי הבנה בעזרת הכלי הידוע בשם "גוגל". נסו זאת במו מקלדתכם וגלו אם התוצאות יעזרו לכם, אם תמצאו בדרך זו הבהרות מוסכמות בדבר הבנת ההבנה…
במסגרת החיפוש הזה נתקלתי במאמר מבריק של ד"ר יורם הרפז שפורסם בגיליון אוקטובר 2013 של "הד החינוך" (עמודים 30–36) וכותרתו "הבנה מיוחסת: הארות על הבנה וחינוך להבנה". הפרק הראשון של המאמר שכותרתו היא "להבין הבנה" מתחיל בניסוח מעין הגדרה למונח "להבין" ואני מצטט: "להבין דבר מה (תופעה או מושג) פירושו לייחס אותו לדבר אחר (תופעות או מושגים)". טענה זו מסבירה בעיקר את השנינות (לשון נופל על לשון) שבניסוח הכותרת למאמר כולו.
נהניתי מאוד לקרוא את המאמר, אלא שלא באתי על סיפוקי האקדמי, מכיון שכמקובל בשיח של חוקרי החינוך, מצאתי בו היגדים רבים המתארים או מאפיינים את ההבנה במשמעויות שונות. כאמור לעיל, המאמר התחיל בהצהרה שההבנה היא ייחוס, ואחר כך צוטט ג'ון דיואי "להבין דבר-מה פירושו להבין מה גורם לו ולמה הוא עצמו גורם", שגם זה מין של ייחוס, אבל אחרי כן, נמצא ש-"הבנה היא יצירה" ואחר כך "הבנה היא ארגון תבוני וחסכוני של ידיעות" (שם, עמ' 32) ומיד אחרי-כן נכתב כי "הבנה נבנית על הבנות קודמות" ובהמשך צוטט דייוויד פרקינס: "להבין זה לחשוב בגמישות עם מה שיודעים" וכן "להבין זה להתמצא", ועוד, "רגשות הם סוג של הבנות" (שם, עמ' 33), ולפי פרידריך ניטשה: הבנה היא רצון לעוצמה.
ייתכן שההבנה האנושית היא יחס רב-ממדי ורב-משמעותי. בקיצור, כולנו מתייחסים אליה אבל איננו מבינים אותה היטב. ואם אפשר לחשוב שכולנו רוצים להבין ("התשוקה להבין היא תשוקה לחיות" (שם)), אז הרפז מוסיף ומציין כי "האקלים האירוני של הזמן הפוסט-מודרני שלנו דילל את התשוקה להבין (ולחיות?)" (שם).
אם נבחן היטב, נוכל לגלות שדילול התשוקה להבין התגלה במישורים רבים הנוגעים לתחום העולם הדיגיטלי וכפי הנראה שנים לפני "הזמן הפוסט-מודרני". מתחילת עבודתי כמרצה במכללות להכשרת מורים (בשנות השמונים של המאה הקודמת) ניסיתי שוב ושוב לשכנע עמיתים, גם הם מרצים במכללות לחינוך, שתכנים חסרים להבנת השימושים הפדגוגיים בכלים הדיגיטליים מצויים במדעי המחשב. ניסיונותיי נכשלו מסיבות רבות. לי ברור שעד היום המומחים ב"פדגוגיה הדיגיטלית" משוכנעים שאין צורך להבין את הטכנולוגיה כדי לדעת לנצל אותה. לדוגמה, לפני כמה שנים בשיחת היכרות עם מחזור חדש של תלמידי תואר שני בחינוך, במכללה אקדמית לחינוך, בתכנית "חינוך בעידן טכנולוגיות מידע", ראשת בית הספר ללימודים מתקדמים חזרה והרגיעה את התלמידים החדשים: "אל תדאגו, אנחנו לא נלמד אתכם על מחשבים…". אז אין מחשבים "בעידן טכנולוגיות מידע"?
סקינר הוא שהצהיר שאין צורך במושג ההבנה בבניית תיאוריות למידה. ועד היום אנשי חינוך רבים מגדירים למידה כיצירה של שינויים בהתנהגות מבלי לשים לב שהם הולכים בדרכו של סקינר, והרי כמעט כל כלי, פעולתו משתנה בעקבות השימוש בו (סכינים מתקהות, צמיגים נשחקים ועוד). אז מה תפקיד ההבנה בלמידה?
בקורס מקוון חשוב באוניברסיטת סטנפורד, קורס CS229, "למידת מכונות", המשוּוק כשער יעיל לעבודה בתחום הבינה המלאכותית, תוכלו ללמוד סקירה מקיפה על חמישה מודלים על מכונות לומדות, והמונח "הבנה" איננו מופיע בסקירה זו בכלל. כלומר רעיונותיו של סקינר בפסיכולוגיה של הלמידה, שהסתמכו בפועל על תצפיותיו בהתנהגות יונים, מתממשים עדיין בתחום הבינה המלאכותית במושג "המכונה הלומדת". המודל הראשון למכונות לומדות מבוסס על האסטרטגיה הכושלת של חיפוש אחר ערכי קיצון מקומיים ואילו המודל החמישי מבוסס על יישום פשטני של תורת הלמידה של סקינר. כאשר המכונות הלומדות אינן פועלות ואינן בנויות כדי להבין מאומה, אז איזו למידה הן יכולות לממש?
יתרה מזו, במחקר לבירור מעמדו של טיורינג כאבי מדעי המחשב מצא החוקר ההולנדי אדגר דיילייט (2012) שחוקרים חשובים ומפתחים מובילים של העולם הדיגיטלי הודו בכך שלא הצליחו להבין את מאמרו המכונן של טיורינג שבו הוא ניסה להגדיר מה זה חישוב יעיל (1936–1937). דיילייט גילה מה שכל אחד היום יכול לגלות: "תכנתים רבים בני הדור הראשון לא קראו את המאמר של טיורינג מ-1936, על אחת כמה וכמה לא הבינו אותו." (מצוטט ומתורגם מהספר "שחר הנדסת התוכנה: מטיורינג ועד דייקסטרה" מאת אדגר דיילייט). יחס זה כלפי מאמרו של טיורינג גלש לכותבי מאמרים רבים העוסקים במושג החישוב שבהם טיורינג מוזכר או שבהם מושג החישוב מוצג באופנים מוטעים ומטעים בלי שום היסוס. כנראה שבימינו אי-הבנה איננה מאתגרת חוקרים.
ולגבי הגדרת מושג ההבנה, כנראה הבנה היא תופעה שכלית ואישית המוכרת לרבים מאתנו, היא סובייקטיבית ואיננה זהה בהכרח בין אדם למשנהו. כפי הנראה, קל יותר לאפיין גילויים של אי-הבנה מאשר גילויים של הבנה, גם אם הם אישיים. אחד האתגרים של מדע-שכל מוצלח הוא אפיון מוסכם של הגדרה למושג הזה. אדון בכך עוד במאמר עתידי.
18 תגובות
הבנתי בדיוק את המאמר
לשפי שלום
קראתי מספר פעמים את מאמרך על ההבנה, והבנתי שאני אפילו לא מבין מה אני לא מבין; מילה שהייתה ברורה לי לחלוטין, עד לניסיון להגדירה. לעניות דעתי, אגדיר את ההבנה כך:
הבנה יכולה להתייחס רק למושג שאפשר להבינו ביותר מדרך אחת. למשל: תוכנת מחשב אפשר להכיר באופן חלקי או מלא אך לא להבין – תוכנה היא חד משמעית. הבנה היא חסרת משמעות במקרה זה. את המושג "צדק" אפשר להבין במספר דרכים ולכן אפשר להבין את מושג הצדק, גם מבלי להסכים עם משמעות אחת או יותר שלו. כאשר אשתי מגיבה באמרה: "חכם גדול!" כאשר עשיתי משהו טיפשי במיוחד, אני יודע למה היא באמת התכוונה, לכן אני מבין את אמירתה; בו בזמן, אני גם יודע או מכיר את הפירוש המילולי של אותן מילים.
לאלי, תודה על הערותיך.
והרי כתבתי "ייתכן שההבנה האנושית היא יחס רב-ממדי ורב-משמעותי. בקיצור, כולנו מתייחסים אליה אבל איננו מבינים אותה היטב." מותר לך להגדיר כרצונך מה זאת הבנה, אך זהו המצב בדיוק כפי שתיארתי במאמר.
אנסה להבין:
או שהבנה זה מעין ראשומון (כל אחד מבין משהו אחר) , או שיש הבנה "נכונה" (בד"כ אנשים מבינים זאת כהבנה שלהם) או שיש כאן משהו עמוק שהמאמר הוא רק ההקדמה לו.
כתבת "כל טיפש יכול לדעת, הנקודה היא להבין" אבל איך תיתכן ידיעה בלי הבנה? אולי הבנה שטחית, אולי הבנה
שגויה, אבל מה משמעות לדעת בלי להבין?
לאביבה,
תודה על הערתך.
העורך העתיק את הציטוט המיוחס לאיינשטיין ושיבץ אותו כתת-כותרת. כלומר, לא אני כתבתי את ההערה השנונה של איינשטיין. תיכן ידיעה הנלמדת באמצעות שינון ואילוף ואינה קשורה בהבנה. האם מערכת גוגל מבינה את תוכני הדפים השמורים בה? היא יודעת להשיב לך תשובות מבלי להבין, לא את השאלות ולא את התשובות…
לאביבה עוד על הציטוט המיוחס לאיינשטיין,
ייתכן שהתרגום שלי אינו קולע "לנקודה". באנגלית לביטוי "לנקודה" יש משמעות שאיננה מתבטאת בביטוי העברי "לנקודה". תרגום מוצלח יותר היה אולי "כל טיפש יכול לדעת, אבל העיקר הוא להבין"…
אכן למלה האנגלית point יש גם קונוטציה כמותית, כל' זה לא סתם "נקודה" אלא יותר: זה העיקר.
אבל הדיון צריך להתמקד לדעתי בניתוח המושג של הבנה. אני מניחה שאיינשטיין התכוון לידיעה עמוקה יותר שגם חושפת רבדים חדשים וגם תואמת יותר את המציאות. חבל שהוא השתמש במלה fool במקום
anyone למשל, אבל זה כבר עניין אחר.
ומה כאשר שני אנשים מבינים את אותו דבר הפוך?
תודה סלי על שאלתך.
מניין לנו שמדובר באותו דבר? אם זה באמת אותו הדבר, אז שני האנשים חושבים שהם מבינים "את אותו הדבר הפוך" זה מזה. אז לפחות אחד מהם כנראה טועה…
למה צריך להבין כל דבר? למה אני צריך להבין איך פצצת אטום פועלת, או מטוס על קולי. מספיק לי שאני יודע מה הם מביאים, מה הם עושים, מה אני יכול להפיק מהם, וכדומה
במשך אלפי שנים אנשים אפו לחם ולא הבינו, אפילו לא שיערו בנפשם, מה זה שמרים. הבצק תפח בכל זאת, הלחם היה טעים ומזין. גם היום אם תשאל אנשים מה זה שמרים, הרוב אמנם יכירו את המונח, אבל יגידו לך שזה סוג של חיידקים.
לא שההבנה וההיכרות המעמיקה והולכת עם שמרים לא תרמה לנו. אנחנו יכולים להכין לחם טוב יותר, טעים יותר, מגוון יותר וביותר שיטות ותנאים. זה נהדר. אבל ההבנה הזאת לא נדרשת לכל אחד שעוסק באפייה.
לפיכך האם מכונות לא יכולות לתת לנו תוצאות טובות – אולי לא מעולות, אבל טובות – במאמץ מועט, גם בלי להבין באמת מה הן עושות? האם זה לא עדיף מלא-כלום?
ומהצד השני – האם אנשי חינוך אינם יכולים להשתמש בטכנולוגיה בלי להבין אותה לעומק? אני משתמשת כרגע במחשב כדי לכתוב את התגובה הזאת, ותאמין לי שחוץ מלמלמל כמה מילים על בסיס בינארי, אין לי מושג איך כל העסק הזה עובד. התגובה תפורסם, אני די בטוחה, ותיחשף לעיני אנשים שגם הם רובם לא באמת מבינים איך כל העסק הזה עובד, והם יוכלו לקרוא אותה. אפילו להבין אותה, אני מקווה.
אני לא אומרת שלא צריך לשאוף ליותר. יש רמות שבהן הבנה טובה יותר נדרשת, אחרת לא נתקדם, נישאר עם המקבילה הטכנולוגית של לחם מימי הביניים. אז אם מתכנתים של מערכות בינה מלאכותית לא באמת מבינים מה הם עושים, יש לנו בעיה. בזה אני מסכימה. אבל כל מורה ומורה? למה? זאת השקעה עצומה, לא עדיף להשקיע בדברים אחרים?
לאלמונית שטענה בצדק שאנו עושים "המון דברים בלי להבין": אז, להבין או לא להבין????
ואתייחס בפרט אל הגנתך על אי ההבנה של המורים: "אבל כל מורה ומורה? למה?". אני מצפה שכל המורים, בלי יוצא מן הכלל, של כל נכדיי ילמדו אותם תכנים ויעודדו אותם להבין. לזה קרא הרפז "חינוך להבנה", כי אני יודע מה פירוש ללמד לא להבנה ואני מאמין שכדאי מאד להשקיע בחינוכם. את כנראה לא יודעת מה זאת הוראה שאיננה מעודדת הבנה – או אולי, לא מבינה?
אבל עכשיו אתה משנה את הדגש של המאמר. במאמר דיברת הכי הרבה על הבנת הטכנולוגיה, וגם במאמרים אחרים שלך אתה מדבר על כך, ועל זה שאלתי. האם כל המורים צריכים להבין טכנולוגיה לעומק, ולמה.
לזאת ששאלה,
המאמר נסוב אך ורק על מושג ההבנה ועל הרתיעה מהבנה בתחומים שבהם אני בקי: במדעי המחשב ובהכשרת מורים בנושאי שימושים שונים במחשבים. במאמרים אחרים הנושא היה הטכנולוגיה הדיגיטלית, המאמר זה הנושא היה היחס להבנה וראי כיצד שאלתך על הכשרת מורים הוסיפה מונח שלא השתמשתי בו "לעומק". אפילו מהבנת תחומי שיתוף בין מדעי המחשב וחינוך המורים נרתעים ומכשירי המורים נבעתים ואחר כך הם באים בטענות אל המורים בשדה… המורים צריכים להבין עד לעומק שיעזור להם להבין מתי יש להשתמש בתוכנת מצגות ומדוע במדעים הלוגיים משתמשים באוניברסיטאות במערכות לוחות רבים ורחבים…
ועוד תשובה לזאת ששאלה,
במאמר יש עשר פיסקאות, כאשר שלוש מהן בלבד נוגעות במישרין בנושאים הקשורים בטכנולוגיה הדיגיטלית. שבע עוסקות בהבנה ללא קשר לטכנולוגיה (פרט לשאלה האם סכינים שמתקהים בשל שימוש בהם מפגינים למידה) – זה לדידך "במאמר דיברת הכי הרבה על הבנת הטכנולוגיה". לא הכי הרבה ואפילו לא הרבה… אבל כאשר "הכי הרבה" נמדד לפי התגובה הרגשית, השאלות שלך מקבלות משמעות…
מה עם ידע, שהתברר בסופו של דבר כשגוי, אלא שבינתיים הרבה "הבינו אותו" ומצאו לו "הוכחות"?
למי שטוען שהוא יודע לשאול,
הנושא של המאמר היה הצגת הקשיים בהבנת הבנה ובשאיפה לנסות להבין כמה שיותר טוב ולא לוותר. כל ידע מדעי עבר את מה שאתה מתאר, גם בלי מרכאות. אז מה? במדעים לא הרימו ידיים עד כה… השאיפה לנסות להבין בכל מקרה היא השאיפה הראויה ביותר…
שבוע טוב,
אין ספק שאתה מעורר נושאים ותובנות מעניינים