המשילות האמריקנית

הקונגרס והסנאט בארה"ב: סמכויות ותפקידים
דגל ארה"ב
צילום: Jacobolus Wikimedia Commons

לאחר הבחירות בארצות הברית מעניין לבדוק ולהבין איך עובד בית נבחרים "כפול", דהיינו בית נבחרים שמורכב משני בתי מחוקקים, שכל אחד מהם עוסק בענייני החקיקה במדינה ואחראי עליהם. בארה"ב בית מחוקקים אחד מורכב מ-435 חברים ונקרא "הקונגרס" ובית מחוקקים שני מורכב מ-100 מחוקקים ונקרא "הסנאט".

הנבחרים לקונגרס, שנחשב לבית "נמוך", מייצגים אזורי בחירה והחישוב הוא חבר קונגרס אחד לכ-500,000 מצביעים. קליפורניה, שהיא המדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב, זוכה ל-53 חברי קונגרס ואילו מדינת ורמונט הלא מאוכלסת כמעט זוכה רק לחבר קונגרס אחד. למדינת ניו יורק יש רק 27 נציגים בקונגרס והיא הפסידה נציג אחד עקב הגירה שלילית וירידה במספר התושבים. אחת לעשר שנים נערך מפקד אוכלוסין שמעדכן את אזורי הבחירה. הבחירות לסנאט שונות לחלוטין. לכל מדינה, גדולה כקטנה, יש שני נציגים בסנאט. דהיינו למדינות ורמונט ואלסקה יש שני נציגים בסנאט לכל אחת, אבל רק נציג אחד בקונגרס.

אחד ההבדלים החשובים בין שני הבתים הוא שחבר קונגרס נבחר רק לתקופת כהונה של שנתיים. בכל שנתיים כל חברי הקונגרס עומדים לבחירה. למעשה חבר קונגרס צריך לקיים מסעות בחירות בקביעות, כל הזמן. חבר סנאט, לעומת זאת, נבחר לתקופת כהונה של שש שנים. הבדל נוסף: לחברי סנאט אין אזורי בחירה. חברי הסנאט נבחרים באופן ארצי – כל האזרחים במדינה בוחרים את אותם שני חברי הסנאט, ללא אזורי בחירה.

שיטת הבחירות פשוטה למדי: המועמד שמקבל יותר מ-50 אחוז מקולות הבוחרים, מקבל את כל 100 אחוז הקולות. אין אופוזיציה, אין נציגות חלקית לפי מספר המצביעים. האמריקנים משתמשים בשיטה פשוטה – כל קולות המצביעים הולכים למנצח, אפילו אם ההפרש בין "המנצח" ו"המפסיד" הוא מחצית האחוז. Winner takes all, אומרים האמריקנים. שיטה זאת לא מאפשרת התקיימות של מפלגות קטנות. כמה פשוט, כמה יפה. לא צריך אחוז חסימה, לא צריך הסכמים קואליציוניים, מי שקיבל 50 אחוז ומעלה – הוא השולט.

יש כמובן טענות שהשיטה שוללת את הייצוג מקבוצות אוכלוסייה גדולות וששלילת ייצוג היא אנטי-דמוקרטית. לטענה ההגיונית הזאת עונים האמריקנים שאם מעמידים זה מול זה את עקרון ה"ייצוגיות" ואת עקרון ה"משילות" – המשילות מנצחת. עקרון המשילות חשוב יותר מעקרון הייצוגיות. כשקבוצה אחת מקבלת יותר מ-50 אחוז מקולות הבוחרים, צריך לאפשר לה למשול לפי דרכה ולפי עקרונותיה. אחרי ארבע שנים המפלגה השולטת תיבחן, והבוחר יוכל להחליט אם היא אכזבה ויש להחליפה, או אם עמדה בהבטחותיה ויש להצביע לה שוב.

כעת הערה  לסדר. אמרנו שהסנאט נבחר לתקופה של שש שנים, לעומת שנתיים הניתנות לחבר קונגרס. אבל לא כל הסנאט מתחלף אחת לשש שנים. 100 חברי הסנאט מתחלקים לשלוש קבוצות, ובכל שנתיים, כאשר כל הקונגרס מתחלף, רק שליש מהסנאט מתחלף. שיטה זאת מאפשרת ומבטיחה את שמירת רציפות הסנאט.

הנקודה המקומית: מספר היהודים בארה"ב נאמד ב-2020 בכ-7.6 מיליון איש, שהם 2.4% מאזרחי ארה"ב. לפי השיטה האמריקנית, אילו היהודים היו מפוזרים בין 50 המדינות לא היה להם כל ייצוג בקונגרס או בסנאט. אבל מכיוון שהקהילות היהודיות מתרכזות במדינות ניו יורק, קליפורניה ופלורידה, הם יכולים לבחור לקונגרס נציגים יהודים באזורי הבחירה בריכוזים שבהם הם חיים. זאת הסיבה לכך שאין כמעט סנאטורים יהודים, אבל יש מספר לא מבוטל של חברי קונגרס. ב-2021 היו בבתי הנבחרים בארה"ב עשרה סנאטורים ו-27 חברי קונגרס יהודים. מסך הכול של 535 נבחרים, זה בהחלט מספר גבוה יחסית. בהשוואה, מספר המוסלמים בארה"ב עומד על 3.5 מיליון, שהם 1.3% מהאוכלוסייה הכללית. בסנאט אין נציגות מוסלמית ובקונגרס מכהנים שלושה חברי קונגרס מוסלמים. ברם, המוסלמים הם הקהילה שקצב גידולה הוא הגבוה ביותר בארה"ב, והתחזית היא שהמוסלמים יכפילו את מספרם עד 2050. זאת בשעה שכוחם הפוליטי של היהודים בארה"ב נמצא בירידה מתמדת. סיבה לדאגה? בהחלט.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. נדמה שהשיטה האמריקנית מבטיחה יותר יציבות ופחות מערכות בחירות כל זמן קצר, מאשר בשיטה שלנו

    1. לאביטל ניסנזון
      אכן כך. השיטה האמריקאית מבטיחה יציבות. בארה"ב קיימת חוקה שנכתבה על ידי אבות האומה במאה ה- 18. מבנה החוקה מאפשר הכנסת תיקונים. כך מאז שנכתבה החוקה הוכנסו כ- 20 תיקונים. ז"א שהחוקה אינה קפואה. כל הגורמים הפוליטיים בארה"ב על 340 מיליון תושביה ו- 50 מדינותיה מתייחסים בחרדת קודש לחוקה. על כן, עם כל המורכבות שקיימת בארה"ב, המשטר שם יציב.

  2. תודה, ואם אפשר להוסיף בבקשה כיצד מתמנים השופטים ברמות ההיררכיה של המערכת המשפט

    1. לגדעון שניר
      בארה"ב, שלא כמו בישראל, שופטים מתמנים על ידי המערכת הפוליטית. לבית המשפט העליון למשל השופטים מתמנים לכל ימי חייהם על ידי הנשיא באישור הסנאט. מתקיים לכל מועמד\ת לעליון שימוע ציבורי פתוח ע"י וועדה של הסנאט.

  3. הם ברובם יפסיקו להיות תומכי ישראל, אם מה שקורה בארץ ימשיך ויחמיר

    1. ל- "בעיה גדולה ליהודים" שאלה: מה קורה בארץ, שלדעתך- גורם לכך ש "רובם יפסיקו להיות תומכי ישראל?"

  4. בשקט ובשלווה ועל בסיס תיאוריות של מדע המדינה היא מעבירה מסרים אקטואליים.

  5. לגבי היהודים, לא רק שכוחם יורד אלא שהם גם מתרחקים ממדינת ישראל שאת משחק מנהיגיה הם אינם אוהבים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נח

על סף תהום

בקרוב נדע אם אנחנו כבר נמצאים בדיקטטורה

תמונה של אביה

מהפכה או רפורמה?

בליץ החקיקה של לוין ורוטמן יפגע בדמוקרטיה הישראלית