כמו לובסטר בלב ים

ריבוד חברתי, עקרון פארטו והקשר לסמל מגן דוד
תמונה של גיא
גיא פרי

האדם הוא יצור חברתי הפועל על-פי דחפים וצרכים הנובעים משאיפתו ליצור הרמוניה עם סביבתו, כזו שתגדיל את סיכויי השרידות שלו ותייצר לו שלמות נפשית ותחושת משמעות.

מיטב הוגי הדעות שעסקו בנפשו של האדם, כגון זיגמונד פרויד, ויקטור פרנקל וקארל יונג, צידדו בגישה התופסת את האדם כמערכת הפועלת בסביבה, כלומר: גם אסיר משתקם ונזיר מתבודד משתוקקים לתחושת שייכות למרות היותם מקרי קיצון של החברה שלנו.

מתוך בחינה מעמיקה של תפיסות הבסיס שעליהן מושתתת החברה שלנו, עולה כי מכורח הרצון שלנו להתפתח ולשרוד למדנו לבנות שיתופי פעולה החל מהבסיס הגרעיני של משפחה, עבור בשבט וכלה במעגל שייכות היקפי של קהילה ועם. שיתופי פעולה אלו נבנו על בסיס מנגנוני דת, דמוקרטיה, חוק, סחר חליפין וכסף.

מנגנון שיתוף הפעולה של סחר חליפין השתכלל עם המצאת המטבע בשנת 640 לפנה"ס לערך. המצאה זו נועדה להחליף מומחיות בין בני האדם באופן נוח יותר, ואכן מנגנון זה יצר גלים של שינויים היסטוריים כלכליים שעיצבו רבות את פני האנושות, מהזמן העתיק עד ימינו. כך למשל, הריבּוד החברתי באימפריות מבוססות סחר ומיסוי – יוון ורומי – התבסס על מעמדות בירושה, וכך היה גם במי הביניים המוקדמים.

בעידן הרנסנאס, מנגנון הבנקאות אומנם ייצר כסף "יש מאין" והייתה פתיחות מדעית, אך עדיין נשמר הריבוד החברתי הנוקשה מצד המלוכה והדרג הפקידותי.

המהפכות החברתיות והטכנולוגיות במאה ה-18, המיכון והוזלת המחייה הגדילו את האפשרות לשוויון חברתי.

לאחריהן התחוללו המהפכות התעשיות של דלק/חשמל במאה ה-19 והמצאת המחשב במאה ה-20, וכל אלה יצרו את עידן המידע של ימינו המבוסס על רשת האינטרנט. בעידן זה, בעולם המערבי, מתאפשר שחרורו של האדם משיטות ניהול היררכיות המבוססות על מלוכה, על מעמדות ועל עיסוק במקצוע על פי המשפחה שאליה נולדת – מקצועות כמו עובד אדמה, סוחר, בעל מלאכה עברו מאב לבנו באופן טבעי. ארבע המהפכות התעשייתיות אשר הביאו אותנו לימינו, יצרו את עידן הידע, הכרה בזכויות הפרט וניידות בין מעמדות.

אולם השינויים הללו שחוללו המהפכות המוזכרות לעיל לא שינו ולא ישנו את האבולוציה שלנו ואת המנגנונים הביולוגיים, הרגשיים והפסיכולוגיים שבני האדם מצוידים בהם משחר ההיסטוריה. אסטה מעט מהדיון, ואשתף אתכם בתפיסתו של פרופ' ג'ורדן פיטרסון. בספרו "12 הכללים", שדן באופן ההישרדות של סרטנים, מתאר פיטרסון לובסטרים החיים בקרקעית הים. זהו ביתם ושם הם משחרים לטרף ומלקטים פיסות ושיירים אכילים המגיעים אליהם ממאבקי הישרדות של יצורים אחרים שבמים ושמעליהם.

הלובסטרים חפצים במקום בטוח שבו הציד והלקט טובים – הם רוצים בית לגדל בו משפחה "ולהתפרנס בכבוד". אולם כאן עלולה להתעורר בעיה טריטוריאלית, שהרי הקרקע היא משאב מוגבל שבו בעלי החיים השונים נאלצים לחיות זה לצד זה. עם הזמן הם גיבשו אסטרטגיות לביסוס שליטה תוך מזעור סיכונים: לובסטרים שנתקלים זה בזה בוחנים אחד את השני לפני תקיפה או הגנה בכמה שלבים: בתחילה באיום, משם להתגוששות ולבסוף בנטישה או במוות.

ממחקרו של פיטרסון עולה כי ניצחון או הפסד משנים את ההרכב הנוירו-כימי במוחו של הלובסטר באופן הבא: למנצח, רמות גבוהות של סרוטונין – קרי ביטחון יציבות ושגשוג ורמות נמוכות של אוקטופמין (המקבילה של קורטיזול בגוף האדם) המעידות על דחק, לחץ ומתח. כך שלובסטר מנצח ייראה בטוח, יהיר ואמיץ, בעוד שלובסטר מובס ייראה מכווץ, עלוב, מתרפס ופחדן. לפיכך, פיטרסון טוען כי סבבי הניצחון או ההפסד יקבעו את המעמד החברתי של אותו הלובסטר.

נשוב לעולם בני האדם: בני האנוש התפתחו אבולוציונית ומצוידים במערכות חישה, חשיבה, מוסר וטכנולוגיה מתקדמים יותר, אך עדיין הסדר החברתי והחלוקה הלא-שוויונית מתרחשים באופן זהה לאלה שבעולם הלובסטרים הביולוגי בתחתית קרקעית הים.

על מנת לתאר את הסדר או הכאוס אסביר את עקרון פארטו (Pareto principle). בשנת 1898 ערך וילפרדו פארטו, כלכלן וסוציולוג איטלקי, מחקר על התפלגות העושר. ממצאי המחקר העלו יחס מתמטי של 80/20 בין התפלגות האוכלוסייה הנחקרת ובין התופעה. מסקנת המחקר הייתה כי 20% מהאוכלוסייה באיטליה מחזיקה ב-80% מהאדמות, כלומר בהון.

עקרון פארטו הוכח מתמטית והוא מגובה באופן מדעי. העיקרון חוזר על עצמו בתיאור אוכלוסיות ותופעות רבות, כגון התפלגות העושר בעולם, ניהול זמן, הבטחת איכות ויוצרי התוכן ברשת האינטרנט. ניתוח תופעות כגון אלו על בסיס עקרון פארטו מאפשר למקבל ההחלטות להבחין בין העיקר לטפל, ולהתמקד בגורמים החשובים ובעלי ההשלכה או הפריון הגדולים ביותר.

את עקרון פארטו אני מלמד בכמה בקורסים, הן בתחום ניהול זמן, הן בתחום ניהול מלאי. לשם המחשת ממצאי מחקרו של פארטו, אני מציג גרף פירמידה: משולש רחב בבסיס וצר בקודקודו העליון, אִפיון גרפי זה מתאר את ההיררכיה, הסדר שבו החברה שלנו התהוותה על מנת לשרוד משחר ההיסטוריה. הפירמידה מתארת מצב את שבו המעטים בפסגה שולטים ברבים בתחתית.

ומה הקשר של אפיון גרפי זה של עקרון פארטו לסמל מגן דוד? המשולש הניצב הִנו המשולש המתאר את התפלגות האוכלוסייה/פיזור האוכלוסייה, ואילו המשולש ההופכי מתאר את התפלגות התופעה – עושר – אמצעים כספיים.

אסיים מאמר זה בסיפור אישי הממחיש כיצד לשלב את עיקרון פארטו בחיינו הלכה למעשה: אני מרצה בכמה מכללות וקיבלתי הודעה מוקדמת על פיטורין מאחד ממנהלי המחלקות. החלטתי להתייעץ עם אחי ולבחון יחד את האפשרויות העומדות בפניי. אחי, מנהל מחלקה ועורך דין בהכשרתו, הציע לי לבחון את אחוז ההכנסה שלי מהמכללה מסך כל הכנסותיי. כלומר, הוא הציע לי להשתמש בעיקרון שאותו אני מלמד אינספור פעמים בהרצאותיי, ולערוך רשימה של התפלגות ההכנסות שלי. התברר לי כי "האסון" אינו נורא. גילוי זה הוריד את מפלס החרדה שלי ואפשר לי להמשיך לתפקד ולשגשג בעבודתי.

מה שאני מבקש להדגיש הוא שידע ללא יישום אינו משכנע – כשקופרניקוס גילה שכדור הארץ סובב סביב השמש, מרבית בעלי השפעה פיהוקו והנידו את ראשם, התגלית לא חוללה שינוי כלשהו בחיי הפרט – זה היה פשוט משעמם, אך כאשר נעשה הקישור בין מידע זה ובין ניווט אוניות באמצעות אסטרונומיה, ניכר שהאנושות התקדמה באופן חסר תקדים.

יישום נוסף לידע זה הוא ההבנה העמוקה של הסדר החברתי שבו אנו חיים, מדובר בהבחנה שבקביעת מטרות ערכיות הנטולות התניה חברתית שנועדה להפגין מעמד חברתי גבוה, בחתירה למשמעות ולקיחת אחריות על ידי תרומה לקהילה שבה אנחנו חיים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. לגיא פרי
    ברוך בואכה ל- JOKOPOST ותודה על מאמר תמציתי ומחכים. ההדמיה של עיקרון פארטו על ידי שני המשולשים הבונים את מגן דוד בהחלט מעניינת. עם זאת ברשותך הערה קטנה – עם חלוף הזמן, מתברר שיותר הון מצטבר בשכבת אוכלוסיה מצטמצמת. כנראה שכיום עקרון פארטו יכול להיות מיוצג ע"י היחס 90\10 ואולי אף 95\05. מכל מקום – יישר כוחך.

  2. תודה רבה יצחק, מעריך את תגובתך, כן הפרימדה המצייגת את חברתנו אכן תלולה …

  3. אתה כותב "בני האנוש התפתחו אבולוציונית ומצוידים במערכות חישה, חשיבה, מוסר וטכנולוגיה מתקדמים יותר, אך עדיין הסדר החברתי והחלוקה הלא-שוויונית מתרחשים באופן זהה לאלה שבעולם הלובסטרים הביולוגי בתחתית קרקעית הים." כאן מוסתרת ההנחה שבני האדם פועלים, בצורה שונה מבעלי החיים ובנראה שלא כך הוא הדבר. ההתנהגות האנושית והחייתית, פועלות באותו האופן, אלא שלתודעה האנושית, יש יכולת לראות את האופציות שהיא כבר למדה, אבל ההחלטה על הבחירה בהן, היא דטרמיניסטית. אנחנו לא באמת שונים מבעלי החיים.

  4. דווקא כעת כשקמה הממשלה החדשה והמיוחדת בחרת במשל כל כך לא כשר (לובסטר)? זה עלול להפוך ללא חוקי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נח

על סף תהום

בקרוב נדע אם אנחנו כבר נמצאים בדיקטטורה

תמונה של אביה

מהפכה או רפורמה?

בליץ החקיקה של לוין ורוטמן יפגע בדמוקרטיה הישראלית