על גדולתו של בן גוריון

יזמה מדהימה של "הזקן" שתרמה לניצחון ב- 1948
צילום שחור לבן של בן גוריון
דוד בן-גוריון צילום: Hans Pinn commons.wikimedia.org

ביום ו' כסלו ה'תשל"ד הלך לעולמו דוד בן גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון המיתולוגי הראשון של ישראל. על פי חוק שנחקק בכנסת יום זה יהיה לעד יום זיכרון ממלכתי לגדול המנהיגים של העם היהודי בעת החדשה. השנה (2022) חל יום זה ב- 30 בנובמבר. ביום זה יקיים "פרלמנט הוותיקים" בגבעתיים אירוע לכבוד מורשתו של בן גוריון ב"בית ראשונים" בעיר (ברחוב גורדון בשעה 10:30). הוזמן לדבר באירוע זה הד"ר זאב זיוון שהיה חבר קיבוץ שדה בוקר ומנהל התיכון במדרשה. זיוון ידבר גם על הבדואים שחיים בעיקר בנגב, בבת עינו של בן גוריון ושמקום קבורתו, על פי צוואתו, נקבע באתר מדהים ליד שדה בוקר. אם מי מהקוראים מבקש להשתתף באירוע זה הוא מוזמן. הכניסה חופשית וללא עלות.

עיתונאי אמריקאי שאל פעם את בן גוריון, לאחר סיום תפקידו הממלכתי, מה היו שלושת הדברים החשובים ביותר שעשה בחייו. ענה בן גוריון: עלייתי ארצה מפולין, ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, והקמת "מכון סנבורן". בהזדמנותית שונות, כאשר אנוכי מרצה על ההיסטוריה של מדינת ישראל ומזכיר "המכון" נדיר מאד שיימצא בקהל מישהו שיודע מהו או שמע על "מכון סנבורן". על כן, וכמובן לקראת האירוע האמור, יוקדש מאמר זה לסיפור המדהים של הקמת "מוסד" שבלעדיו ספק אם 600.000 היהודים שחיו בישראל בשנת 1948, היו מצליחים לנצח את צבאות ערב שפלשו אל לב מדינת ישראל, במטרה למנוע את הקמת המדינה ו"לזרוק את היהודים לים", כפי שהתבטאו בזמנו ראשיי הליגה הערבית.

ב-7 במאי 1945 נחתם הסכם הכניעה של גרמניה הנאצית. המלחמה באירופה הסתיימה, הגם שבמזרח הרחוק נמשכה המלחמה עוד כשלושה חודשים. הניצחון על הנאצים יצר מצב חדש גם בארץ ישראל שהייתה תחת שלטון בריטי. מנהיג הרוב ביישוב היהודי המאורגן, דוד בן גוריון, הבין שהקולוניאליזם בארץ ישראל עתיד להשתנות. בתחילת מאי, הוא יצא ללונדון במטרה להיפגש עם מנהיגות בריטית כדי להעביר אליהם את כוונות היישוב היהודי להעלות את שארית הפליטה לארץ ישראל. ב- 7 במאי, באותו היום שבו נחתם הסכם הכניעה עם הנאצים נפגש בן גוריון עם שר המושבות הבריטי אוליבר סטנלי, שכיהן בתפקיד זה מ- 1943 והיה מעורב במידה רבה בעיצוב המדיניות הבריטית במזרח התיכון. משיחה גלוית לב ועניינית למד בן גוריון שבבריטניה קיימת גישה שהולכת ומתעצמת לפרק את האימפריה ובבוא היום לפנות את גם את ארץ ישראל. ב- 5 ביולי נערכו בבריטניה בחירות כלליות שבהן הובס צ'רצ'יל ומפלגת הלייבור בראשות קלמנט אטלי עלתה לשלטון. הממשלה החדשה החליטה רשמית לפרק את האימפריה בתהליך מסודר שעמד להימשך מספר שנים.

לאחר המפגש עם שר המושבות הבין בן גוריון שאין מה לצפות מבריטניה שהייתה מרוששת והישועה תבוא מארה"ב. הוא הבין שעל היישוב היהודי בארץ ישראל לארגן כוח צבאי שחייב קניית נשק רב בחו"ל. לכן הוא החליט לנסוע מיד מבריטניה לארה"ב כדי לארגן קבוצת יהודים למטרת איסוף כסף שייוחד לרכש ציוד צבאי. בעזרת מאיר וייסגל מזכירו של וייצמן בארה"ב, הוא יצר קשר עם טייקון יהודי בשם רודולף סאנבורן. משפחתו היגרה לארה"ב מגרמניה במאה ה- 19 והקימה שם קונצרן ענק של תעשיות כימיות. סאנבורן התבקש לארגן בפנטהאוס הניו יורקי שלו מפגש עם יהודים בעלי מאה, שלא בהכרח היו קשורים עם הממסד היהודי המסורתי בארה"ב, למטרת הקמת קרן כספית לצורך רכישת נשק עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. ב-1 ביולי התאספו בביתו של סאנבורן 17 יהודים "בעלי מעמד".

בן גוריון הרצה בפניהם בשפה ה"פולאנגלית" שלו וסיפר להם על שואת יהודי אירופה שעדיין לא התפרסמה במלואה בעת ההיא. הוא סיפר להם על  400.000 יהודי פלסטינה שעלולים להישמד על ידי צבאות ערביים, אם לא יקימו צבא שיצויד בכלי נשק, שלא היו קיימים בידי ההגנה והפלמ"ח בעת ההיא. מסופר שהטייקונים היהודים הללו לא הוציאו מילה מפיהם בעת שבן גוריון דיבר. בסוף דבריו, כשהוא דרש מהם להקים מנגנון לאיסוף כספים, לא היה בהם אחד שהתנגד, סיפר וייסגל שנכח במפגש. הפגישה הסתיימה בהקמת גוף שיעסוק באיסוף כסף. בחשבון הבנק שיוקם יהיו שני חותמים – רודולף סנבורן ועוד אחד מהנוכחים במפגש. בן גוריון הפציר במאיר וייסגל וביתר המתכנסים שהמפעל יאורגן ויתופעל בסודיות מוחלטת, הן כלפי השלטונות האמריקאיים והן כלפי העסקונה של התנועות הציוניות למיניהן בארה"ב. כך נשמר המפעל שנקרא "מכון סאנבורן" בסודיות גמורה עד 1947. גם לאחר מכן בן גוריון דרש שלעסקונה היהודית בארה"ב ובארץ לא תהיה גישה ל"כספי סאנבורן". בשלב מאוחר כאשר הפעילות התרחבה הוא צרף ליודעי הסוד את אליעזר קפלן ואת טדי קולק. גם אותם הנחה לשמור על סודיות ולא לאפשר גישה לכסף לאף עסקן.

אין מספרים מדויקים על כמות הכסף שנאספה על ידי אנשי סאנבורן. הערכות מדברות על עשרות מיליוני דולרים, שנחשבו אז לכסף גדול. הכסף שימש לתשלום עבור ציוד צבאי שנרכש בארה"ב ובקנדה, כולל מימון עסקת הנשק הצ'כוסלובקי וארגון אניית הנשק שהגיעה ממקסיקו לחיפה יום אחרי כניסת הפסקת האש הראשונה במלחמת העצמאות לתוקף. הנשק סופק מידית לצה"ל והיה גורם עיקרי למהפך שחל במלחמה עם תום ההפוגה הראשונה. הסיפור, אולי הכי מעניין בהקשר זה, היה על שני תותחים שהורדו מהאוניה ונשלחו בו ביום לעמק הירדן. הם הוצבו באוהלו ופתחו באש אגפית על השריון הסורי שכבר כבש את צמח והטנק הראשון שלו הגיע עד שערי דגניה א'. אש זו שנפתחה לפתע גרמה לסורים לסגת –  וכל השאר, כולל ראיית הנולד של בן גוריון והקמת מכון סאנבורן כתובים בספרי ההיסטוריה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. תודה על האינפורמציה הזו, שמשום מה לא היתה ידועה לי ולרוב הציבור. מעניין מדוע היא אינה מופיעה בהבלטה בספרי ההיסטוריה של המדינה.

  2. משאבדה האידיאולוגיה, המדינה התחילה להתדרדר וכעת היא מגיעה לשפל שיהיה קשה להתאושש ממנו

    1. האידאולוגיה לא אבדה. היא התחלפה. העם התבגר. בעיניים אחרות המדינה התפתחה בדרך דמוקרטית-אבולוציונית. בדומה להרבה מדינות בחלק המפותח של העולם. מאיזה שפל נצטרך להתאושש ולאן נרצה להגיע?

  3. ליצחק דגני
    אני מצטרף לדבריו של נח שמיר, תודה על האינפומציה. מעניין ואפילו מוזר שהיוזמה העצומה הזאת של בן גוריון איננה ידועה ומפורסמת כפי שראוי.
    עם זאת בדקתי – הסיפור מסופר בביוגרפיה של בן גוריון שכתב מיכאל בר-זוהר בכרך א' בעמודים 515 – 516. הוא כותב סונבורן ולא סאנבורן.

    1. לאליהו בורוכוב,
      תודה על תשומת לבך והערתך. שמו המלא של האיש היה RUDOLF GOLDSCHMID SONNEBORN. בהעברת שם המשפחה השני מאיות אמריקאי לאיות בשפה העברית כתבתי סאנבורן. אולם אם מורי ורבי בר זוהר כתב סונבורן – לו יהי כך.
      לעניין חוסר הפרסום של הפרשה – כנראה יש לכך סיבות טובות. אולי בשל אופי הפעילות – ודי לחכימא.

    1. לגיורא תשבי
      ציטטתי תשובה של בן גוריון לעיתונאי אמריקאי שכלל את "מכון סונבורן" כאחד משלושת הדברים שהוא מחשיב שעשה בחייו.
      אני משער שאינך יודע מספיק על "סיפור המעניין" הנ"ל. על כן אתה מעריך ש"כנראה הוא מוגזם בחשיבותו". אף פעם לא מאוחר ללמוד מההיסטוריה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נח

על סף תהום

בקרוב נדע אם אנחנו כבר נמצאים בדיקטטורה

תמונה של אביה

מהפכה או רפורמה?

בליץ החקיקה של לוין ורוטמן יפגע בדמוקרטיה הישראלית