מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית שמרבית אזרחיה הם יהודים. מן הראוי היה לאפיין כך את המדינה, כאור לגויים.
מדינת ישראל היא מדינה יהודית שמרבית חוקיה הם דמוקרטיים. זהו תיאור נאמן של מדינת ישראל כיום כמדינת גזענית (בעצימות נמוכה). זהו תיאור מעליב, אך מתבקש מטעמי יושרה אינטלקטואלית.
מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. זהו אוקסימורון המבטא ניסיון נואש, ומביך, להעלים את העלבון הליברלי שבמילה "גזענית", וזאת באמצעות התנסחויות לגליסטיות נבובות. אין דבר כזה – דמוקרטיה חלקית. משטר שבו קיימת העדפה ברורה של מגזר אחד על משנהו – איננו דמוקרטי. ההעדפה המהותית היחידה של המגזר היהודי על זה הערבי מתבטאת באימוץ "חוק השבות" של המגזר היהודי לעומת דחייה נחרצת של "זכות השיבה" של המגזר הערבי.
במגילת העצמאות נאמר, "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות … תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". באמירה זו מבוטאים שני העקרונות המכוננים שהם הבסיס החוקתי של המדינה: חוק השבות והזכות לשוויון.
לכאורה על פי הזכות לשוויון הייתה מתבקשת ההצהרה שמדינת ישראל תהיה פתוחה לקליטתם של בני העם הערבי, פליטי מלחמת תש"ח; מה גם שזכותם על הארץ שממנה גלו לפני 75 שנים שווה לפחות לזכותם של היהודים על הארץ שממנה גלו לפני 1,950 שנה. אך לא כך היא.
החלטה 181 התקבלה בעצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947. סעיף 3 בהחלטה אומר, "מדינות עצמאיות, יהודית וערבית … יקומו בארץ ישראל שני חודשים לאחר שיושלם פינוי צבא המנדט". ההחלטה התקבלה ברוב של 33 מדינות, 13 הצביעו נגד ו-10 נמנעו.
ב-15 במאי 1948 אמנם קמו שתי המדינות התאומות, היהודית והערבית. בו ביום פלשו למדינת ישראל הצבאות הסדירים של שבע מדינות ערב. אילו הן שבע המדינות שקמו עלינו לכלותנו? בדיקה מהירה העלתה שש בלבד: סוריה, עיראק, עבר הירדן, מצרים, לבנון וערב הסעודית. המדינה השביעית הייתה, מן הסתם, המדינה הערבית שעליה הכריז האו"ם בהחלטה 181, כלומר ערביי ארץ ישראל, או מדינת פלסטין, הם המדינה הערבית השביעית שהייתה איתנו במצב מלחמה, מדינת אויב לכל דבר ועניין. היה אבסורדי לצפות שמועצת העם תכריז במגילת העצמאות, בשנת תש"ח, בעוד שהכדורים שורקים – על זכות השיבה של פליטי מדינת האויב, אשר טרם נפלטו באותה נקודת זמן.
נריץ קדימה לשנת 2022. מצבם של שני העקרונות המכוננים עגום: הזכות לשוויון פגומה, כשם שהובהר לעיל; חוק השבות עבר זמנו, כשם שיובהר להלן.
חוק השבות
מספר עולים לשנה בשנים 1948–2019
| תקופה | אוכלוסייה בתחילת התקופה (אלפים) | עולים בתקופה (אלפים) | עולים בממוצע לשנה (אלפים) | שיעור העולים באוכלוסייה (%) | הערות |
| 1948–1954 | 806 | 887 | 98.1 | 12.2 | עולים מאירופה 335 אלף, מאסיה ומאפריקה 352 אלף |
| 1955–1960 | 1,789 | 242 | 40.4 | 2.3 | עליית גומולקה |
| 1961–1969 | 2,234 | 311 | 34.6 | 1.5 | |
| 1970–1979 | 3,022 | 346 | 34.6 | 1.1 | עלייה מברית המועצות |
| 1980–1989 | 3,922 | 154 | 15.4 | 0.4 | |
| 1990–2001 | 4,822 | 1,060 | 88.3 | 1.8 | עלייה מברית המועצות |
| 2002–2019 | 6,631 | 397 | 22.1 | 0.3 |
בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה הגשים חוק השבות את ייעודו: הוא גאל ממצוקתם מאות אלפי יהודים ניצולי השואה הנאצית, הוא הביא על כנפי נשרים את עקורי מדינות האסלאם, הוא שחרר משעבודם את מדוכאי הקומוניזם הסובייטי. גלי העלייה, כנהר אדיר, חיזקו והעצימו את המדינה מן הבחינה הדמוגרפית, מהבחינה התרבותית ומהבחינה הכלכלית.
יהודי התפוצות שראו בישראל את מולדתם יכולים היו, במהלך 75 השנים מאז הקמת המדינה, להגשים את משאת ליבם ולעלות ארצה, לבנות ולהיבנות בה. אלה מהם שבחרו להכות שורש בגלויותיהם השונות, כגון ארצות הברית, בריטניה, צרפת, רוסיה ורבות אחרות, הינם אזרחים נאמנים, איש ואיש לגלותו; כשם שנאמר, "יהודי בביתך – גוי בצאתך". נהר העלייה יבש והיה לזרזיף. חוק השבות עשה את שלו, חוק השבות יכול ללכת.
ביטול חוק השבות יכהה את אי הצדק שבמניעת זכות השיבה מן הפליטים הערבים, ישלול חלק מהטענות של ארגונים ומדינות ברחבי העולם על ישראל כמדינת אפרטהייד ויאפשר הסכם שלום עם הפלסטינים על בסיס שתי מדינות לשני עמים.
21 תגובות
אבל שום ממשלה לא יהיה לה אומץ לבטל את החוק
השבות והשיבה הם שני דברים שונים. אם אתה דוגל בביטול השבות כי לא מעניקים שיבה כדי לייצר שיוויון זה לדעתי מוטעה. אם רוצים שיוויון אפשר להציע להחיל את חוק השבות גם על הערבים. כלומר, שיחזרו למקום שמשם באו לפני 2000 שנה. בעצם בעיית הפליטים הערבים נוצרה בגלל שהם ניסו להגיע למקומות שיותר טבעיים בשבילם, להיות בקרב אחיהם הערבים ולחיות תחת שלטון ערבי. למה להם להיות באיזור מלחמה מסוכן עם עתיד מעורפל כאשר בסמוך יש מדינות שלוות ששם מדברים את שפתם אוכלים את מאכליהם סוגדים לאלוהיהם ואף נלחמים עבורם? זאת הייתה שבות לכל דבר. אם מדינות ערב היו קולטות את הפליטים ששבו אליהם מארץ לא להם לא הייתה בעייה וגם חוק השבות ליהודים היה נראה טבעי ושיוויוני. האירועים האנטישמים שקיימים כל הזמן ברוב המדינות מצדיקים את הצורך של היהודים לחיות בקרב עמם וזה מטרת הקמת מדינת ישראל שיהיה מקום אחד בעולם בו יהודי יוכל להתנהל כיהודי ולחיות ללא הטרדה עקב יהדותו. ישראל היא ממש מדינת מפלט ליהודים. כאשר נוצרי או הינדי שמתגורר כאזרח בבנגלדש או בפקיסטאן עוקר להודו הוא זכאי לקבל אזרחות הודית כי הוא נחשב לפליט. אך מוסלמי שיעבור להודו מבנגלדש ומפקיסטאן לא יקבל אזרחות הודית כי הוא לא נחשב לפליט. חוק השבות הוא סלע קיומנו ואי אפשר להשוות את זה לרעיון השיבה.
אליהו- נכון שהסיסמה "יהודית ודמוקרטית" היא בעייתית מעצם הגדרתה, כי "יהודית" משמעה יחודיות לבני העם היהודי, וסביר שבני עממים אחרים לא יזכו בכול הטוב המוענק לבני העם היהודי הנרדף כמו "חוק השבות". עכשיו תצטרך להחליט מה יותר חשוב לך. זכות הקיום של העם היהודי בארץ מולדתו- או "דמוקרטיה אידאלית" שמשמעה הפרקטית היא "מדינת כול אזרחיה" תחת שלטון מוסלמי "דמוקרטי". שאתה יודע היטב שאין דבר כזה "דמוקרטיה" בעולם הערבי מוסלמי.
כבר ציינתי בהזדמנות קודמת שמבחינת זכות העם היהודי היא העליונה וקודמת בחשיבותה ל"דמוקרטיה". אני מוכן להסתפק בדמוקרטיה פחות אידאליסטית במובן של אי שוויון מוחלט- שבינינו- אנני מכיר אף דמוקרטיה בעולם בה קיים שוויון מוחלט, אמנם ראוי לשאוף לשיוויון – אך לא בכל תנאי וכול עוד אינו פוגע בשלמותה של המדינה היחידה בעולם של העם היהודי. ואני מוכן לשם כך ל"הסתכן" בכינויי "פשיסטגזען" צבוע, שבכול מקרה שונאינו ישתמשו בכך, כי אני נגד כול מי שרוצה להרוג אותי, ולא משנה לי מה הצבע שלו!
חלק ממקבלי הזהות הישראלית אינם יהודים ומקבלים זאת בתרגילים, יש אומרים תמורת כסף, ברוסיה והם ממשיכים להיות ברוסיה
לגדעון שניר
העם היהודי, נכון יותר, אזרחי מדינות העולם שהם ממוצא יהודי ו/או בני דת היהודית, אינם מחכים "לכל הטוב" שמעניק חוק כשבות. "העולים" המעטים "עושים עליה" מסיבות אופורטוניסטיות, והם שווים בערך למספרם של "היורדים" מאותן סיבות. יהודי העולם הם אזרחים של ארצותיהם. העם שלי הוא העם הישראלי. מעניין אותי הקיום של עם ישראל במדינת ישראל. לדעתי קיום זה מוטל בסכנה, בטווח הארוך, אם תמשכנה המגמות הנוכחיות. היותם של ערביי ישראל אזרחים סוג ב', מגדיל את הסכנה. שוויון בפני החוק, ככל הניתן, הוא תנאי הכרחי, אף כי לא מספיק – להישרדותנו כאן. יהודי העולם לא יעמדו לצדינו ברגע האמת, כשהתותחים רועמים, חלקם יצקצקו בלשונם וחלקם יגידו: "אמרנו לכם". למזלנו אנחנו מסתדרים לבד. בינתיים.
אלי, דבריך כואבים ואני תוהה האם בכלל ניתן לגשר על פני התהום הפעורה בינינו- ובכול זאת:
זה שהעם היהודי נפוץ ברחבי עולם- אינו מפחית במאומה מהזיקה הבלתי ניתנת למחיקה של רוב יהודי העולם מארץ האבות בה הם רואים עוגן אם לא מגדלור בעת צרה, ולתמיכת רובם במדינה – אין ערוך!.
נכון שיש העולים לישראל משיקולים אופורטיוניסטים, ויש הרואים בה מקפצה להגירה מתמשכת, אבל אלו שנשארים כמו מיליון העולים מברית המועצות בשנות ה- 80 – הצילו למעשה את המדינה בשעותיה הקשות ובניהם מלאים את הארץ בכול טוב, והיום- אלו הם בני העדה האתיופית ובימים אלה ממש הנמלטים מאימת האנטישמיות הגואה בצרפת וארהב, בזרם קולח של עליה המזכירה להם את קיומה של ארץ המפלט היחידה שלהם בעולם, ומגיעים באלפים מדי חודש! ובעת מלחמה נלחמים על כרטיס טיסה לישראל בכול מחיר!
אתה מדבר על "אזרחים סוג ב"- כי נמנע מהם "זכות השיבה?" אתה רציני? אתה מבקש שוויון בזכויות אך ללא שוויון בחובות? תראה לי מדינה אחרת בעולם בה קרוב לשישית מאזרחיה מסרבים להכיר בזכות קיומה (ולא בגלל שרע להם-אדרבא), מביעים הזדהות אידאולוגית / דתית/ לאומנית מלאה עם אויביה המאיימים להשמידה, ועדיין נהנים מכול זכויות האזרח?
נבצר ממני
המדינה השביעית היא לא סודן?
אקי — ברור שאתה צודק (באופן חלקי). וויקיפדיה מבהיר לכול המתעניין מי היו הכוחות הערביים שהשתתפו במלחמת 48 : מצריים, סוריה, ירדן, לבנון, עירק, ערב הסעודית, צבא ההצלה (קאוקגי), צבא הגיהאד הקדוש ( מיליציה של לוחמים פלסטינים תומכי המופתי. בפיקוד עבד אל-קאדר אל-חוסייני), ערביי ארץ ישראל, מתנדבים מן האחים המוסלמים.
אלי וידן- מנימוקים השמורים עימו – מנסה להפריך את עובדת השתתפות הפלסטינים במאמץ לחיסולה של מדינת ישראל בטענה שאז "הם לא היו מדינה". אלא שזו הטעיה כי מבחינת האו"ם- מדינת פלסטין הפוטנציאלית היתה קיימת עם המופתי בראשה, זה שהם דחו אותה- אינו פותר את הפלסטינים שנלחמו ב 48 מאחריותם.
אבל למה לבלבל אותו עם עובדות- כאשר הוא מתעקש לשכנע בתזה מאד ספציפית על "קולוניאליזם ואפרטהייד" מופרכים.
האמירה"שישית מאזרחיה מסרבים להכיר בקיומה" היא מופרכת לחלוטין ולצערי סמוטריץ',בן גביר ודומיהם מצליחים להפוך אותה לקונצנזוס אני לא יודע עם כמה ערבים דיברת בשנים האחרונות. אני דיברתי עם מאות ומעלה 90 אחוז מהם מכירים במדינת ישראל ובזכות קיומה.
נח
אני מסכים על הסף שהמונח "שישית" היא בעייתי. אבל לא רק אתה מדבר עם הפלסטינים בישראל ולא חוקר את התרבות, ההתנהלות הפוליטית, התקשורת ונאומיהם בערבית (לא באנגלית), והשתתפתי בסדנאות ומפגשים רבים מאד של תכניות פיוס ביוזמות ארגוני פנים וחוץ לבוגרים, לצעירים ומשפחות
אבלות, כדי לקדם הבנה ודיאלוג- כולם ניכשלו!!
אם תמנה את עשרות האלפים המשתתפים באיצטדיון אום-אל-פאחם בכנסים העונתיים של התנועה האיסלמית, נושאי דגלי אש"פ ולעיתים קרובות גם דגלי חמאס וחיזבאללה, את הסירוב הגורף להשתתף בכול דבר העלול להיחשב כהכרה במדינת ישראל כמו דגלי המדינה בבתי ספר ובמוסדות ציבור בישוביהם, או שירות לאומי (אני כבר לא מדבר על ההימנון, הדגל או שירות צבאי חו"ח- הפתרון המוצע הוא לכנות זאת "שירות קהילתי"), פרעות אוקטובר 2000 ו- מאי 2021, הצורך החיוני של הצבא לפרוץ דרכים עוקפות כדי להבטיח הגעת כוחות הצבא ליעדיהם בגבול הצפון, ועוד לא הזכרתי הבדוואים בנגב, חניכי התנועה האיסלמית הדרומית בהשראת האחים המוסלמים, ואת המפלגות הערביות (למעט מנצור עבאס האמיץ יוצא הדופן) הנוטשים את אולם הכנסת כדי שלא יצטרכו לעמוד, לשמוע את התקווה או הנפת דגל המדינה. ובעת השבעתם בכנסת מלמלו ב פה מעוות את ה "אני מתחייב" .. כול אלה הם סממנים של אי הכרה בלגיטימיות של ריבונות מדינת ישראל.
למנוע ספק- אין לי דבר נגד ערבי ישראל, ואינני מכנה אותם "בוגדים" כי הם מתנהגים (רובם) כפלסטינאים לאומנים גאים כפי שאני מתנהג כיהודי ישראלי.
גדעון: אני חושב שאתה מבלבל בין הפגנות נגד הכיבוש וסולידריות עם אחיהם הנכבשים, שאותם אני בהחלט מבין, לבין שלילת קיומה של ישראל.נראה לי קצת משונה ששנינו מדברים עם הרבה ערבים ושומעים סטטיסטית דברים הפוכים…
נח- אתה טועה! כול הדוגמאות שהבאתי מעידים על אי הכרה בזכות הריבונית של מדינת ישראל. אני בהחלט מבין את ההזדהות הדתית הלאומנית של ערבי ישראל עם אחיהם הפלסטינים ולשאיפתם למדינה עצמאית שאני תומך בהקמתה (אך בתנאים המבטיחים את בטחון מדינת ישראל), אלא שהאידאולוגיה שלהם היא להחליף, לבוא במקום מדינת ישראל, ומכאן אי ההכרה בלגיטימיות שלה, לא בדגל, לא בהימנון, לא בשירות לאומי ולא בשום סממן העלול להיחשב חלילה כהכרה בה.
"נגד הכיבוש"- אני יכול להבין, אף שיכלו- אילו רצו- כבר לפני 22 שנים להיות עצמאיים לחלוטין. אבל כול מי שמדבר על שחרור עכו-חיפה- תל אביב- מזדהה עם העניין הפלסטיני מהנהר ועד לים – זו אי הכרה במדינה הציונית בפועל לא רק במילים. אפשר כדבריך שכול אחד מאיתנו " שומע משהו אחר"- אולי כפי משאת נפשו. לי אין כול עניין לשלוט בהם, ואני מחפש כול דרך להיפרד מהם לגמרי- אך לא להתאבד.
ראה את הליווי שקיבל עושה הלינץ בעכו בדרכו לכלא- גיבור לאומי פלסטיני- ..
הערבים מהווים בארץ יותר מחמישית
כלומר הבעיה מכל נקודת הסתכלות היא גדולה יותר
תשובה לגדעון שניר.
לגבי שוויון בחובות לצד שוויון בזכויות. אתה צודק בהחלט. זה נכון באותה מידה לגבי החרדים; גם להם אין שוויון בחובות וישנה עדיפות יתר בזכויות. במציאות האוטופית אליה אני מכוון, כל המיעוטים יתמזגו לשוויון מלא מלא, חובות וזכויות, אם ברצוננו שתהיה כאן מדינה בת קיימא, לפי המודל האמריקני. אני מבין את הכאב שלך; זה נוגד את האתוס הלאומי שלנו, שעליו גדלנו, שהארץ הזו שלנו ומה פתאום שהערבים, שלא מכירים בזכות קיומנו יגידו לנו את מי וכמה ומתי להביא לארץ. אבל חובה עלינו להשלים עם הסיטואציה החדשה שהמציאות כופה עלינו- שאנחנו לא בנים יחידים או מועדפים במדינה. כולם שווים לחלוטין (!) בפני החוק, וזה כולל יהודים וחרדים ומשיחיים, וערבים וצ'רקסים ודרוזים. קל להגיד קשה לבצע. אבל זה התנאי להמשך קיומנו לאורך זמן. ימי הקולוניאליזם האפרטהייד עברו מן העולם הדמוקרטי. זה אפשרי בדיקטטורות. ההתנגדות שאנו חווים מצד חלקים גדולים בעולם הנאור היא לא אנטישמיות אלא אנטי אפרטהייד, אנטי קולוניאליזם. לא נעים לשמוע אבל זו המציאות. אם הישראלים היהודיים רוצים לעזור ליהודי התפוצות- אדרבה, יעשו זאת בכלים לא ממלכתיים ולא על חשבון משלם המסים, כגון ההסתדרות הציונית (ללא מימון ממלכתי), או גופים וולונטריים אחרים. באשר לקליטת עליה – זו יכולה להתקיים במסגרת מדיניות הגירה אחידה ושוויונית לכל המגזרים.
ובא לציון גואל
אלי- אני מדבר מתוך מציאות מאד מפוקחת ואין טעם ליחס לי "משיחיות" שאני לא יודע מהיכן הקרצת אותה, כי אני כותב באתר הזה לא פעם כי אני בעד היפרדות מהפלסטינאים, אז אתה יכול בשקט לרדת מהעניין הזה ולחפש עץ אחר. לפחות הסכמנו שראוי לשאוף לשוויון אזרחי ויש כזה בישראל חרף העובדה שאין שוויון בחובות כפי המגזר הערבי מוסלמי והחרדים. אבל מבין השניים – אחד מהם שואף לסלק אותך מכאן ומישום מה זה כלל לא מטריד אותך…גם את נועם חומסקי זה לא מטריד- אדרבא.
קולוניאליזם? אפרטהייד? אם התחלת אז אתה כבר יכול להוסיף לרשימה שתיית דם ילדים, הרעלת בארות, אילוף כרישים לתקוף תיירים בשארם אל שייח, הפצה מכוונת של המגפה כדי לעשות מזה כסף- כיד השיסוי המעוות, בדרבן ובדבלין יקבלו אותך בזרועות פתוחות.
אקי
אין לי מושג, זה מה שמצאתי בגוגל.
אלי וידן היקר
אינני יודע מאין לקחת את התובנה שאם ישראל תוותר על היותה מדינה יהודית יבוא לציון גואל. אפילו בתובנה הזו אתה סותר את עצמך. יבוא לציון גואל? האם כך יבוא הגואל לערבים, צ'רקסים, דרוזים ונוצרים? הם גם נכללים במושג "ציון". אין כל ספק שאם תיעלם מישראל ההגמוניה היהודית תיווצר כאן מלחמת אזרחים והיהודים כמיעוט יירצחו יותר מאחרים. אם מה שאתה ממליץ יקרה, תתפתח כאן לבנוניזציה במהירות הרבה יותר גדולה ממה שהתפתחה בלבנון, בסוריה, בלוב או בעיראק. כשכך יקרה מעמדם של היהודים בארצות אחרות ייחלש וגם שם תהיה צפויה סכנת מוות ליהודים.
דעתי היא שהצעה כשלך באה מתוך מחשבות הזויות, אם כי יתכן שמתוך כוונות טובות. מחשבות מסוג זה עולות כתוצאה מחוסר הבנה של המציאות, חוסר אוריינות היסטורית והעדר אחריות למה שעלול להתחולל אם הצעתך תיושם.
אני גם מציע שלא ניכנס לוויכוח. לא אוכל לענות לך כראוי בשל הנימוס. אנא קרא את תגובתי. אם תקבל אותה – מה טוב. אם לא – אז לא.
כעת הממשלה החדשה יהיה חוג שבות יותר מפלה, אבל יותר מצומצם כי יקפיד בהרבה יותר על היהדות
לא חוג – חוק השבות. זה בדיוק מה שהקלריקאלים (באנו חושך לגרש) רוצים. שיבואו פחות עולים. כך יישאר יותר כסף ללומדי תורה. אבל אז תיווצר בעיה אחרת – העולים שאינם לומדים תורה הם ובניהם מתגייסים לצבא. לכן יהיו פחות חיילים יהודים לגיוס. לימוד התורה יפרח. לצבא ילכו דרוזים, גם דתיים, בדווים, צ'רקסים וגויים אחרים שעלו כש "חוק הנכד" היה בתוקף. יום אחד כל ה"גויים" שגויסו לצה"ל יתרגזו על לומדי התורה שלוקחים להם את כל הכסף. יתחילו מהומות. יסגרו את לומדי התורה בגטאות (לא שהיום הם לא שם) המשטרה לא תוכל להתערב. השוטרים שרובם ידברו רוסית וערבית ירגישו סולידריות עם גויי צה"ל. לא יהיה מי שיגן על לומדי התורה. מכאן הדרך מהגטאות תהיה קצרה…לאן?
התגובות שקיבלתה במכמותן ובנפחן מעידות שהמאמר עוסק בנושא חשוב ושנוי במחלוקת. כמו שצריך באתר של מאמרי דיעה.
תגובה מאוחרת
כשבועיים לאחר התגובות על מאמרי שעסק בחוק השבות וביטולו, קראתי שוב את התגובות והבנתי חלק מההתנגדויות החריפות במיוחד, לדבר שבעיני נראה כמתבקש על פי השכל הישר.
"מדינת כל אזרחיה" אין משמעו של דבר שהמדינה מאבדת את זהותה היהודית. זהות מדינה אינה מקבעת על פי חוקים כאלה ואחרים, אלא על פי רוב האוכלוסייה. צרפת היא מדינת כל אזרחיה ואינה מאבדת זהות הצרפתית. אם יהיה בה רוב מוסלמי, היא תהפוך למדינה מוסלמית, בלי קשר לספר החוקים. כך גם שוודיה. כך גם גרמניה שגם היא מדינת כל אזרחיה תהפוך לטורקיה ב', אם יהיה בה רוב טורקי.
ישראל תהיה מדינה יהודית כל עוד יש בה רוב יהודי. אם יהיה בה רוב ערבי, היא תהיה מדינה ערבית ולא משנה מה כתוב באיזה שהוא חוק, שאיש אינו מכיר ואיש אינו יודע.
לכן טענתי שוויתור על חוק שאינו תורם ממילא לרוב היהודי – במקביל למניעת שיבה שלא לפי הפרופורציה לכל מגזר, יבטיח את הרוב היהודי ללא חוק. זהות שצריכה הגדרה בחוק, זו זהות שנשענת על כרעי תרנגולת. מה שצריך לשמור זה על רוב יהודי במציאות, לא בספר החוקים. ועל כך אין צורך בחוק. ותר על הצהרות בומבסטיות ובמקביל חזק את הרוב היהודי, וצא ממקומות עתירי ערבים.
ובכל זאת יבוא לציון גואל.