תהליך קבלת החלטות: בחירה ומחויבות

על תוצאות הבחירות ועל החלטות הרות גורל
תמונה של ניצה
פרופ' ניצה נחמיאס

תוצאות הבחירות האחרונות החזירו אותי למחוזות שנות לימודיי, כאשר התמודדתי עם המודלים התאורטיים השונים של תהליכי קבלת החלטות. אנחנו מקבלים החלטות יום, יום וכמעט שעה, שעה. איך המנגנון הזה עובד? איך אנחנו מתמודדים עם לחצים מנוגדים כשאנחנו צריכים לקבל החלטה במצב שיש בו "פנים לכאן ולכאן", כשהתשובה איננה שחור ולבן? איך מקבלים את ההחלטה הנכונה? ובעיקר, כיצד מתמודדים עם התוצאות? מדוע בוחרים חברי קיבוץ להצביע לבן-גביר? או מדוע אדם חילוני מושבע מצביע לקואליציה של חרדים? התשובה איננה פשוטה. אפלטון כבר אמר שאין תשובות פשוטות לשאלות מסובכות.

החלטות מתחלקות לשני סוגים עיקריים: החלטות חשובות, והחלטות משניות או יום-יומיות. החלטות חשובות נוגעות למערכת המשאבים שלנו, לדרך החיים שלנו, לאנשים שסביבנו. אלו הן גם החלטות "מסוכנות", כי הן לרוב בלתי הפיכות או בלתי ניתנות לשינוי, ומובילות לתוצאות ארוכות טווח שישפיעו על חיינו, אולי לתמיד.

לדעתי, ההבדל בין אדם חכם לאדם לא-חכם הוא היכולת להבדיל בין החלטה הפיכה להחלטה בלתי הפיכה. האם מרב מיכאלי הבינה שהיא בוחרת בהחלטה בלתי הפיכה? אילו הייתה מתאחדת עם מרצ – זו הייתה החלטה הפיכה. אילו איילת שקד הייתה בוחרת להצטרף לליכוד – זו הייתה החלטה הפיכה. שתיהן בחרו בהחלטה בלתי הפיכה והפסידו. בן גביר וסמוטריץ' בחרו בהחלטה הפיכה, והצליחו. האמצעים שאנחנו נוקטים כדי להגיע להחלטה הנכונה כרוכים בקשיים רבים, הדרך לרוב קשה אבל היא תוביל אותנו לתוצאה הרצויה, דהיינו, לקבלת ההחלטה הנכונה.

אבל כיצד נבטיח שאנחנו בדרך הנכונה לקבל את ההחלטה הנכונה? המומחים לקבלת החלטות מציעים כמה תנאי יסוד. ראשית, לשים לב לסביבת התהליך. עלינו להבטיח שהסביבה הקרובה לנו, שהחלטתנו חשובה גם לה, לא תשפיע עלינו לאבד מהאובייקטיביות השיפוטית שלנו. כשאנחנו ניצבים בפני בחירה מבין כמה אפשרויות עלינו לשמור על אובייקטיביות בניתוח כל הנתונים.

אסור לשקול קבלה של החלטה מסוימת מטעמים סובייקטיביים, כמו למשל חשש מלהעליב מישהו או מחשבה ש"זה מה שמישהו היה רוצה או לא רוצה", אסור לקבל החלטות כדי למצוא חן בעיני מישהו אחר, וכדומה.

עלינו להיות בטוחים בהגדרת המטרות שלנו – "אל תתבייש במטרות שלך" אומר פתגם סיני חכם. עלינו להביא בחשבון שכל אפשרות שנבחר תספוג ביקורות, ולא תמיד מחמיאות.

הדבר החשוב ביותר הוא להיזהר בקבלת החלטות גדולות. אלו החלטות בעלות השפעות לטווח ארוך, ואשר התוצאות שלהן אינן ניתנות לשינוי או לביטול. החלטות כמו רכישת דירה, לקיחת משכנתא, חתונה או גירושים הן החלטות הרות גורל, בעלות חשיבות מכרעת לגבי העתיד, ובמרבית המקרים אי-אפשר להתחרט עליהן, לבטלן או לשנותן. אלו הן החלטות "קשיחות" – IRREVERSIBLES. אי אפשר, למשל, לשנות הצבעה בבחירות אחרי שכבר הצבענו.

תנאי יסוד שני הוא איסוף כמה שיותר אינפורמציה בנושא לפני קבלת החלטה חשובה. ככל שתהיה לנו יותר אינפורמציה הסיכוי לקבל החלטה נכונה גבוה יותר. האם הייתה לאיילת שקד כל האינפורמציה על הבוחרים? סביר להניח שלא.

תנאי יסוד שלישי, לאחר בחינת האינפורמציה והנתונים, הוא הערכה מעמיקה של כל חלופה אפשרית, גם חלופות בעייתיות מבחינתנו. למשל, שיתוף פעולה עם הערבים ודאי לא היה לטעמו של נתניהו בסיבוב הבחירות הקודם, אבל הוא היה מוכן לחלופה זאת כי באופן רציונלי היא הייתה המוצלחת ביותר.

לסיכום הנושא, מומחים בקבלת החלטות בנו מודל של שבעה שלבים בקבלת החלטה נכונה: בחינת מגוון רחב של אפשרויות; הגדרת מכלול המטרות; בחינת הסיכונים והמחיר הכרוך בתוצאות שליליות שעלולות לנבוע מההחלטה (כמו תגובת ארה"ב, או האו"ם); איסוף מידע; הערכה מקצועית ושיפוט מקצועי של המידע; בדיקה נוספת של המחיר מצד אחד והרווח מצד שני, הנובעים מכל חלופה אפשרית; הכנת תוכנית ביצוע תוך הבטחת קיום תוכנית חלופית או תוכנית משנה, למקרה של בעיות בלתי צפויות.

במדינת ישראל, כמובן, יש צורך עליון בהכנת תוכנית משנה – PLAN B , כי שום דבר בישראל לא הולך לפי התוכנית. אצלנו אימפרוביזציה היא שם המשחק.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

11 תגובות

  1. שלום.
    שלושה תנאי יסוד
    שבעה שלבים…
    האם רוב בעלי זכות הבחירה הישראלים השתמשו או היו בכלל מיודעים לכך?
    חוששני שלא!

    1. ברור שאתה צודק. מודלים תאורטיים זה יופי. אבל זה לא רלוונטי. פשוט צריך להבין שהעם התחלף. אמנם בתהליך אטי. לא עברנו כאן הפיכות כיוון שישראל היא דמוקרטיה. הערבים והחרדים מתרבים לפחות פי שלושה מהיהודים החילונים. גם החילונים היהודים המזרחיים מתרבים לפחות פי שניים מהחילונים האשכנזים. והנה הגענו למה שהגענו. חרדים + דתיים + משיחיסטים = 32 חברי כנסת. במצב זה תהליך קבלת החלטות אינו רלוונטי.

  2. המודל המוצע כאן מושפע מהלוגיקה של תרבות המערב, המזרח יוסיף לכך את "תחושת הבטן"
    אם תוכלי בבקשה להרחיב בנושא הזה- מה משקלה של האינטואיציה בתהליך קבלת ההחלטות

  3. אני אוהבת מאמרים שבנויים בצורה מסודרת וממוסדת, עם רשימות וסעיפים. במיוחד אם מדובר בנושאים מורכבים. לכן אהבתי את המאמר.

  4. החלטות אפשר לקבל גם בצוות, ואם הצוות חכם ומורגל בתהליך, ומתכנן היטב, צוות יכול להגיע להחלטה יותר מוצלחת מאשר מקבל החלטות בודד

  5. הכי חשוב ממה שהעלית זה קביעת עלות ותועלת שיגדירו היטב את ההחלטה ותוצאותיה.

  6. דווקא בבחירות ובעיקר בארץ ההחלטה להצביע למפלגה מסוימת ניתנת לתיקון בסבב הבחירות הבא.

    1. כל הכבוד על הדיאגנוזה. אכן מתקנים מבחירות לבחירות. הנה בארבע בחירות לא הצלחנו, אז תיקנו בחמישית. מירי שרת חינוך. בצלאל שר אוצר בסבב עם דרעי המורשע. בצלאל שר הביטחון הלאומי. ענק. רוחותיהם של כהנא וגולדשטיין מרחפות על פני המים וחושך על פני תהום. עכשיו יבוא בן גביר ויפריד בין חושך לאור ישלוף אקדח ויפחיד את הטרוריסטים. כי ששת ימים יעשה המלאכה וביום השביעי ישבות. ובא לציון גואל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן