הנאורות והגזענות החשוכות

תורת הגזע והעולם האקדמי בגרמניה של ראשית המאה ה-20
תמונה של מר גבעון
פרופסור יהושפט גבעון

במאמר הזה אני מסתמך על הפרק העשירי "הנרטיב הנאצי התפיסה ההיסטורית ופולחן האישיות" בספרו של פרופ' יוסף דן "תורת הכאוס ומדע ההיסטוריה" (2009, עמודים 137–146). בספר זה ניסה דן לגייס את תורת הכאוס כדי לאפיין באמצעות תכונות של התופעות הכאוטיות שבטבע הדומם – כגון הפרקטליוּת של צורת החופים – את חוסר הסדר כתכונה מאפיינת של התופעות ההיסטוריות. במאמר הנוכחי אתמקד רק בבירור התופעה הנאצית כתופעה של מהפך תרבותי שעבר על גרמניה, תופעה שנדונה במיוחד בפרק העשירי בספרו של דן. אתאר כאן בקצרה את תוצאות הדיון הזה.

בפרק הנזכר לעיל הצביע דן על אירועים המעידים על כישלון "העולם האינטלקטואלי באירופה ובארצות הברית" (עמ' 137) בהבנת תופעות התנועה הנאצית והשואה. הוא טען יותר מזה. התנועה הנאצית נתפסת אצלנו כתוצר טבעי ומתבקש של "אספסוף נבער שהונהג על-ידי אנשים חסרי השכלה ודעת" שהביאו את גרמניה לעידן חשוך ולאובדן עשתונות. דן טען כי "בדרך כלל סירבו היסטוריונים, גרמנים ולא גרמנים, לראות בנאציזם תנועה אינטלקטואלית שהתבססה ונתמכה על ידי העולם האקדמי הגרמני ברובו הגדול, ואשר רעיונותיה אומצו ברצון ובהתלהבות על ידי האינטליגנציה הגרמנית" (עמ' 137–138).

הרעיון שנאורות והשכלה הן תנאים הכרחיים ומספיקים ליצירת חברה תרבותית, מתקדמת והומנית שהיא היפוך גמור של התנועה הנאצית, הוא מיתוס שהופרך לחלוטין על ידי גרמניה של מחצית המאה ה-20. גרמניה של שנות ה-20 המוקדמות במאה הקודמת זכתה למערכת חינוך כוללת ומקיפה, ביערה כמעט כליל את האנאלפביתיות והפכה למרכז תוסס של התרבות המתקדמת ביותר בעולם, אם בתחומי האמנויות היפות ואם בתחומי המדעים. האמת ההיסטורית היא שבאותן שנים הוגי דעות "מרכזיים ונכבדים" (עמ' 139) כבר התחילו לפתח ולגבש את יסודותיה של התורה הנאצית כתורת גזע ועשו זאת במוסדות ההשכלה הגרמנית הנעלים ביותר. לעומת כל זאת, מבלי להזכיר בכלל את "תורת הגזע" בספרו על "הטעות הגדולה של איינשטיין", חובב ההיסטוריה דייוויד בּוֹדאניס תיאר את שנאת הגרמנים לאלברט איינשטיין בטענה "לכמה משונאיו של איינשטיין הייתה זיקה אקדמית כלשהי, אבל רובם היו מעוטי השכלה." (בעמ' 159 בתרגום העברי של הספר, בהוצאת "ידיעות ספרים", 2022).

סירוב ההיסטוריונים לראות בנאציזם תנועה שמקורה אינטלקטואלי ואקדמי גלש גם לתקופה שלאחר תום מלחמת העולם, כאשר הוגי תורת הגזע לא הואשמו כמנהיגים הרוחניים שתרמו ליצירת השואה או שתמכו בה, ושמעולם לא הביעו חרטה על תמיכתם במפלגה הנאצית. הוגה הדעות מרטין היידגר, הפסיכולוג קרל יונג והפיזיקאי ורנר הייזנברג נחשבים בימינו כראויים להערכה, אפילו בישראל, בהתעלמות מתמיכתם במפלגה הנאצית. כנראה יחד עם הבנאליות של הרוע פורצת גם הבנאליות של האטימות השכלית והרגשית.

חנה ארדנט, שהתפרסמה בארצנו בשל הדו"ח שכתבה בתחילת שנות ה-60 לכתב עת אמריקני על משפט אייכמן ("אייכמן בירושלים – דו"ח על הבנאליות של הרוע"), היא שטבעה את הביטוי "הבנאליות של הרוע". היא הוחרמה על ידי קבוצת הוגי דעות ישראלים בגלל תפיסתה שהרוע הנאצי הוא בנאלי ואיננו דרמטי ומיוחד רק לבני אדם בעלי תכונות חריגות, כי לדעתה כל אדם יכול להיות נאצי. והרי בפרשת המבול נכתב במפורש "כי יצר האדם רע מנעוריו" (בראשית ח, כא). וכנראה בגלל החרמה זו היא אינה מוזכרת כלל בכתביו של יוסף דן.

אם נודה על האמת, עד היום, למעלה מ-75 שנים אחרי שכבו הכבשנים במחנות ההשמדה, עדיין אין אנו מבינים את טבעו של הרוע שפגע בעמנו ואת טבעם של הרוצחים הנאצים. לפחות ברור שלא היה מדובר בהתפרעות של המונים חסרי איפוק והשכלה, אלא בתפיסת עולם שנוסחה כאילו כתורה מדעית על ידי מיטב האקדמאים הגרמנים.

והנה, בכמה אוניברסיטאות בארה"ב היום פושה האנטישמיות החדשה. יהודים חוששים ללכת ברחובות בכמה ערים (גם בישראל) והעולם כמנהגו נוהג. בניגוד לאנטישמיות האקדמית של הנאצים, האנטישמיות החדשה בארה"ב לא נוצרה על ידי אקדמאים כתורת גזע חדשה, אבל בין השיטין אפשר לשמוע שורות מפורשות שנלקחו מספר המסרים האנטישמי "הפרוטוקולים של זקני ציון", ספר שהשפיע רבות גם על היטלר. חקר האדם התפצל בימינו לכמה ערוצי מחקר פעילים: פסיכולוגיה, מדעי ההכרה, בינה מלאכותית, מדעי החברה ועוד. המשותף להם הוא דגם חדש למהות היצור האנושי: האוטומט, הרובוט או המחשב. אף אחד לא מעז לעיין באפשרות שבין השיטין של ערוצי המחקר האלה חבוי גם פתרון לשאלה כיצד התנועה הנאצית, כתופעה תרבותית, התפתחה מהתרבות הגרמנית הנאורה של ראשית המאה ה-20. לדעתי הפתרון יתגלה רק אם יפותח מדע השכל ותיחשף מערכת הדחפים האנושיים לכל עומקה

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

16 תגובות

  1. מאמר מעניין. ממקד תשומת לב ל"תורת הגזע "שפרחה באוניברסיטאות בראשית המאה ה-20. עם זאת כדאי להוסיף שאחרי עליית היטלר לשלטון היגרו מגרמניה הרבה מדענים חשובים איינשטיין , פון נוימן( מתימטיקאי) ואוסקר מורגנשטרן שני ממציאי תורת המשחקים. כלכלנים חשובים רבים :הברלר HABERLER אבא לרנר (יהודי היה בארץ בשנות ה-60 ולימד כאן וחזר לארה"ב ). אני משער שעוד פיזיקאים וכימאים וכיו"ב. מכיוון שאני למדתי כלכלה אני מתמצא יותר בשמות של כלכלנים שהסתלקו או ברחו מגרמניה. כתוצאה עבר מכז המדע מגרמניה לארה"ב. עד 1933 האוניברסיטאות הגרמניות היו צמרת האקדמית בעולם, ואחרי ההגירה הזאל עברה הבכורה לארה"ב.

    1. גם התמצאותי היא חלקית. רוב המתמטיקאים והפיסיקאים "שהסתלקו או ברחו מגרמניה" היו יהודים. ולא הייתי מתפלא שרוב האקדמאים שעזבו את האקדמיה הגרמנית אז היו יהודים. זאת לא הייתה "הגירה", זאת הייתה בריחה מפרעות מאורגנות ומתועשות וממוות, מפירות האקדמיה הגזענית הגרמנית שלא נענשה אלא בדרך השלילה…

  2. כרגיל מאמר עשיר ומאתגר. הרגישות שלנו לנאצים מבוססת על היקף הרצח וזוועתו בשיטתיות קרה ומחושבת שלא היתה כמוה, וכמובן הפגיעה הענקית והאיומה במיטב בנינו. יחד עם זאת עקרונית אין הבדל עקרוני בין קבוצות כוחניות המבקשות להשתלט על מדינות תוך שימוש באידיאולוגיה. סטאלין רצח לא פחות מהנאצים, והקומוניסטים יצרו מדינת משטרה לא פחותה מזו שהיתה בגרמניה הנאצית, גם על בסיס פילוסופי.
    קרל מרקס "אשם" לא פחות מהאינטלקטואלים בגרמניה, למעט אלה שתמכו בנאצים. המטרה של כולם היתה לנתח ואולי להיטיב עם האנושות.
    האינקויזיציה הספרדית כדוגמא לכפיה נוצרית, מסעות החרב של המוסלמים והמרה בכוח של דתם של הכנועים הוא מוטיב חוזר בהסטוריה האנושית. פיצוץ פיסלי בודהה ע"י הטאליבן הוא ביטוי עתיק יומין לניתוץ
    ביטויי התרבות הנכבשת בכל הדורות. בשורה התחתונה יש רק מסקנה אחת: הרצון של קבוצה זו או אחרת להשתלט על העולם באמצעות רעיונות (דתיים, אידיאולוגיים וכ') והיכולות של הקבוצה לשכנע, לרמות, לתמרן וכ' את ההמונים. בשלב הראשון הסמוי והמתחזה יש כיבוש הלבבות והמוחות בצידקת הרעיונות, ובשלב השני השלטת הטרור בכוח.

    1. אביבה היקרה,
      אני מבקש לערער על משפט מסוים בתגובתך שלעיל – "אין הבדל עקרוני בין קבוצות כוחניות המבקשות להשתלט על מדינות תוך שימוש באידאולוגיה". בוודאי שיש הבדל עקרוני בין הנאציזם לבין היתר. בעוד שבכל האירועים ההיסטוריים שהזכרת אכן היו מאפיינים דומים שעמדת עליהם נכונה, הרי הנאציזם הוא פרק נפרד לחלוטין בהיסטוריה האנושית שאי אפשר להשוותו לשום דבר. באף מקום ובשום זמן, למרות אכזריות איומה של כובשים לנכבשים, לא קם מנגנון חוקי, מדעי, תעשייתי, לג'נוסייד שנוסד בפקודת ובהכוונת השלטון המרכזי. מערך איסוף של קורבנות, הובלתם ברכבות תוך רישום ותיעוד האירועים למחנות מוות, מיון והפרדת משפחות, הצעדתם לתאי גז, המתתם ושריפת גופותיהם – לא היה, אני שב וכותב, לא היה כדוגמתו בהיסטוריה האנושית. כל השוואה עם זוועות הנאציזם, ולו רק ברמז, היא פסולה לחלוטין ומעידה על עיוות בתפיסת ההיסטוריה.

      1. יצחק היקר,
        הרי כתבתי בפירוש:
        "הרגישות שלנו לנאצים מבוססת על היקף הרצח וזוועתו בשיטתיות קרה ומחושבת שלא היתה כמוה"
        חשבתי שתעמוד על ההבדל האידיאולוגי כאן, שבניגוד לדתות ולקומוניזם אין בנאציזם יומרה לתיקון עולם,
        אלא אנוכיות לאומית גזענית. אתה בחרת לציין את הביצוע, וזה נכון כמובן, כפי שציינתי למעלה.
        בכל זאת אין כאן הבדל עקרוני, אלא ציביוני וכמותי. האופן שבו השמידו הגרמנים הוא מפלצתי יותר ושיקף את האופי היסודי שיטתי שלהם, אבל עקרונית לא שונה משילוח נגיפים או פצצות גרעיניות להשמדת המונים.
        נקווה ש- "never again" יחול גם על זה.

        1. לאביבה תודה על השתתפותך הפעילה בדיון שנוצר מקריאת המאמר שלי. ובכל זאת, הרשי לי לחלוק עליך מעט.
          עקרונית השואה שונה משילוח נגיפים או כל השמדת המונים, כי בשילוח נגיפים ובהפצצה גרעינית אף אחד אינו יודע מראש מי יהיו הקורבנות. בשואה, כפי שהטיב לתאר יצחק דגני, כל קרבנות השואה המתועשת היו רשומים מראש באופן שיטתי.
          את מנסה להתגבר על אתגר קשה ביותר: לאפיין את השואה. ואני חושב שאת טועה גם בזה. הנאצים לא רצו להשמיד את כל הלאומים שאינם גרמניה. השואה לא הייתה תוצאה של אידאולוגיה לאומנית פשטנית. הם רצו "לנקות את העולם" מגזעים נחותים ומ"לכלוך". זהו תיקון עולם מטורף, אבל זה עדיין תיקון עולם בעיניהם ובעיני אנטישמים רבים.

          1. זה נכון בהחלט שהיתה השמדה ספציפית של ה"אונטרמנטש" (יהודים, צוענים, הומוסקסואלים וכ')
            בין היתר מפני שהם היו מטרה חלשה, ואף אחד לא הגן עליהם, וזה הלקח העיקרי מהשואה.
            איפיון השואה לא היה בכלל במחשבתי כשהגבתי. ההתמקדות שלי היתה בתופעה ההסטורית של קבוצה נחושה עם תאוות שלטון ללא גבול המשתמשת ברעיונות כדי לפתות את ההמונים ולרכוש את תמיכתם, וכשהם מגיעים על גל התמיכה הזו ומתיישבים במסדרונות הכוח הם משתמשים באלימות וטרור כדי להישאר בשלטון. ראה האייטולות. זה מוטיב חוזר בכל המדינות הטוטאליטאריות.
            במובן זה הנאצים לא היו שונים. הם גם התחילו בתעמולה וזכו לתמיכה וכך הגיעו לשלטון.

        2. אביבה היקרה
          השמדת היהודים (והצוענים והנכים) הנאצית לא ניתנת להשוואה לא עקרונית ולא אחרת עם משלוח נגיפים או פצצות גרעיניות. לגבי נגיפים – לא ידוע לי שנעשה שימוש בטכנולוגיה מסוג זה, אם כי ידוע לי שהיא קיימת. לגבי פצצות גרעיניות, עד כה הוטלו שתיים על יפן. בוודאות הן גרמו לכניעה מידית של המטורפים היפנים. על ידי כך ניצלו חייהם של מיליונים נוספים, הן ביפן עצמה והן בקרב צבאות ועמים אחרים. וזו רק סיבה אחת השוללת את ההשוואה שעליה כתבת.

          1. יצחק היקר,
            אנא קרא את תגובתי למעלה לפרופ' גבעון. ההשוואה העקרונית שלי לא היתה לגבי ביצוע ההשמדה אלא לגבי האופן שבו קבוצה קטנה נחושה מצליחה להשתלט על ההמונים. ההקשר לנגיפים ופצצות גרעין היה במובן הכמותי של השמדה.

            1. אביבה היקרה,
              היסטורית, בדרך כלל קבוצה קטנה, נחושה או לא, לא משתלטת על ההמונים. אמנם המנהיגות של הקבוצה המשתלטת על ההמונים יכולה להיות קטנה ומורכבת מאנשים שקיים ביניהם קשר מסוים, שבטי או משפחתי (ארבעת הגיסים למשל) אבל חייבת להיות להם תמיכה, או לפחות מעורבות של חלקים משמעותיים בציבור. לגבי המובן הכמותי של השמדה – כפי שכבר כתבתי, לא מוכר לי שימוש בנגיפים למטרות השמדה המונית. ושוב – אין אף מקום להשוואה בין ההשמדה במלחמת העולם השנייה לבין שימוש בגרעין. מעשית השימוש החד פעמי בגרעין נגד יפן מנע הרג של מיליונים. אמנם במחיר של הרג עשרות אלפי יפנים, אבל כתוצאה מכך נכנעה יפן וההרג היומיומי של בני אדם פסק בבת אחת.

      2. תודה יצחק על הבהרת המיוחד בטירוף הנאצי. ותודה ליונה שאחריך העיר על הקשר שבין המנגנון התעשייתי הנאצי והבינה המלאכותית שהושמט בסקירת הפרטים על "רישום ותיעוד האירועים למחנות מוות, מיון והפרדת משפחות". ההשמטה היא בהגדרת זיהוי בני-אדם על-ידי סדרות של ספרות המקועקעות בזרועם. זה הקשר כי גם בבינה מלאכותית מנסים לזהות את מהות האדם על-ידי סדרות של ספרות. זאת עובדה מעצבנת, אבל עובדה שאסור להתעלם ממנה.
        הנאצים רצו למעוך את הישות האנושית למינימם ועשו זאת. העוסקים בבינה מלאכותית, במקרה הטוב ביותר, לא מבינים שהם עושים משהו דומה בהחלט.

  3. ממש לא העליתי בדעתי שיכול להיות מאמר על הקשר בין הינה מלאכותית ונאציזם.אתה כל הזמן מאתגר את המוח שלנו.

  4. ההסבר קצת יותר מורכב ומכיוון אחר
    כאשר יש הרבה אנשים נאורים ודמוקרטים הם מאפשרים פתחון פה לכל דעה. כאשר ההמונים הנבערים מגלים שהנאורים רק מדברים אך לא עושים, הם מבינים את הפוטנציאל וכל מה שהם צריכים זה מנהיגים פופוליסטים. ואז הנאורים מפחדים לפתוח את הפה. וזה התהליך בהרבה מקומות בהרבה תקופות.

    1. יצחק,
      נכון. ההסבר של יוסף דן איננו בכיוון המקובל.
      הערתך מעניינת אך לא עובדתית. תורת הגזע היא מוצר אקדמי של הנאורים באוניברסיטאות בגרמניה בשנות ה-20. זהו יישום של האבולוציה בביולוגיה על התפתחות גזעי האדם, יישום הנובע מהנחות יסוד רעועות אבל כנראה כך זה קרה. קראת את הפרק העשירי שבספרו של יוסף דן?
      הנאציזם איננו תהליך שהתפתח "בהרבה מקומות בהרבה תקופות".

  5. קשה לי לקשור תורת נאציזם עם השכלה. דעות כאלה קיצוניות הן אנטי נאורות. רק מנהיגים אפלים בתמיכת אנשים חסרי ערכים יכולים בכלל לחשוב על התנהגות כזאת

    1. לגיורא, תודה על גילוי הלב שלך. אכן אנו נוטים שלא לייחס דעות קיצוניות לנאורות. הפרופסורים שתמכו בתורת הגזע וטיפחו אותה לא היו אפלים במיוחד. לכן, אולי, חנה ארנדט האמינה שכל אדם עלול ליפול לתהום הרוע. לדעתי, עד שלא נבין את מהות התודעה לא נבין את מהות הרוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן