מי גאון של אימא?

סיפור הגניוס היהודי
צילום של אליהו
אליהו וידן

הערך "הגניוס היהודי" בוויקיפדיה מתאר תופעה שלפיה, אחוזים גבוהים מאוד בקרב מי שמוצאם יהודי מצטיינים בתחומים המצריכים אינטלקט גבוה; וזאת הרבה מעבר לחלקם של היהודים בכלל הקבוצות האתניות בעולם. התופעה בולטת במיוחד בקרב חתני פרס נובל, זוכי מדליית פילדס, זוכי פרס טיורינג ופרס קיוטו ואלופי שחמט:  45%מ-64 השחמטאים שדורגו כטובים ביותר בכל הזמנים, היו או הינם ממוצא יהודי.

לאנשים ממוצא יהודי יש נוכחות בולטת בתרבות המערב. התופעה מפתיעה במיוחד בהקשר של מנהיגים, ראשי ממשלה ומדינאים יהודים, שכיהנו במדינות ובאימפריות אשר במשך דורות רדפו, גירשו, גינו, השפילו והדירו את היהודים; ראו לדוגמה האימפריות הבריטית, הספרדית, הגרמנית, הצרפתית, האיטלקית והבלגית.

עובדה מדהימה היא מרכזיותם וייחודם של אישים יהודים, מיתולוגים או לא, בצמתים ובמהפכות הגדולות של התרבות האנושית, על דתותיה ותורותיה, לאורך ההיסטוריה. להלן רשימה חלקית:

–           משה, הנביאים הראשונים והנביאים האחרונים, שטבעו את מושג המשיח והמציאו את האל היחיד, או בלע"ז: Monotheism.

–           ישו ושנים עשר השליחים שכתבו את הברית החדשה, הגשימו את המשיח והמציאו את האל המשולש, או בלע"ז: Holy Trinity.

–           שפינוזה, אבי תורת האל שאיננו, או בלע"ז: Atheism.

–           רוטשילד, אבי תורת העושר המופלג, או בלע"ז: Filthy rich.

–           מרקס, אבי תורת המרקסיזם, או בלע"ז: Communism.

–           פרויד, אבי תורת הפסיכולוגיה והמין, או בלע"ז: Libido.

–           איינשטיין, אבי תורת היחסות, או בלעז: Relativity.

–           פרידמן, אבי תורת הקפיטליזם החזירי, או בלע"ז: Capitalist pig.

–           צוקרברג, אבי תורת המרשתת וספר הפנים, או בלע"ז: Facebook.

על פי הסטטיסטיקות של התרבות, אין מחלוקת על עצם קיומה של תופעת הגניוס היהודי. למרות זאת, במחקר הפסיכולוגי העדכני של אינטליגנציה, חלוקות הדעות בנוגע לממשותה ולסיבותיה. במחקרים עדכניים אשר נערכו במדגמים אקראיים מייצגים, ואשר עברו ביקורת עמיתים, קשה למצוא ראיות מובהקות למנת משכל ממוצעת גבוהה יותר, או להישגים אקדמיים גבוהים יותר בקרב יהודים.

יש לנו כאן כשל לוגי.

מחד גיסא, לפי מחקרים סטטיסטיים של האינטליגנציה, אם אתה יהודי, אתה, בהסתברות גבוהה, בעל אינטליגנציה ממוצעת, שלא לומר – בינונית. מאידך גיסא, לפי הסטטיסטיקות של מרבית תחומי התרבות, אם אתה יהודי, אתה, בהסתברות גבוהה, בעל אינטליגנציה גבוהה בהרבה מן הממוצע, ממש גאון של אימא. אין בנמצא התפלגות סטטיסטית שתכיל את הכשל הלוגי הזה.

הכשל אינו לוגי, אלא טרמינולוגי.

הגניוס היהודי אינו מועבר מדור לדור באמצעות התורשה, במובן של חלבונים וגנים, אלא באמצעות המורשת. היהודים אינם שונים מאומות העולם בגנים שלהם אלא ברוח העם, במיתוסים, במנהגים, בנורמות, בערכים ובאידיאלים. והיו דברים מעולם. "רוח עם", כמו "רוח המפקד", אינה המצאה יהודית.

ספרטה נודעה לתהילה בזכות אורח חייהם הייחודי של אזרחיה, ובשל אומץ הלב של לוחמיה, שנחישותם אפשרה לספרטה להתקיים ללא חומות מגן; אויב לא העז להציב את רגלו על אדמתה. הספרטנים לא היו שונים גנטית מעמי יוון, אלא היו שונים ברוחם ברוח האומץ הספרטני.

אתונה, מרחק של 200 ק"מ מספרטה, במעוף הציפור, היא אחד המקורות של הדמוקרטיה המערבית. יצירתה הספרותית הגיעה לפסגות עם הטרגדיות של סופוקלס, הקומדיות של אריסטופנס, ההיסטוריוגרפיה של תוקידידס, והפילוסופיה של סוקרטס, אפלטון ואריסטו. היוונים בני אתונה לא היו שונים גנטית מהיוונים הספרטנים, אלא היו שונים ברוחם – רוח החוכמה והפילוסופיה.

רומא, מרחק 1,000 ק"מ מאתונה, במעוף הציפור, פיתחה במשך כאלף שנים את מערכת המשפט הרומי, כפי שהשתמרה בקוד של יוסטיניאנוס, ואשר הפכה לבסיס המערכת המשפטית באימפריה הביזנטית ורבות ממערכות המשפט הקוננטיננטלי במערב אירופה. הרומאים לא היו שונים גנטית מעמי הים התיכון, אלא היו שונים ברוחם – רוח השלום הרומי, ה-Pax Romana.

האימפריה הבריטית, מרחק 2,800 ק"מ מרומא, במעוף הציפור, הייתה האימפריה הגדולה בהיסטוריה, "שהשמש אינה שוקעת בה לעולם". מערכות המשפט, החוק, הפוליטיקה, השפה והתרבות האנגלית נפוצו ברחבי העולם, באופן שאין שני לו. הבריטים לא היו שונים באופן גנטי מעמי אירופה, אלא היו שונים ברוחם – רוח החוק והסדר, התעוזה וה-Fair play.

עמים ואימפריות אלה ואחרים זכו לשעתם תחת השמש, ואחר כך נמוגו וחזרו להיות עמים מן השורה, לטוב ולרע. לעם היהודי לא הייתה אימפריה והוא אינו שונה גנטית מכל עם אחר, אבל רוחו, רוח התנ"ך, מוסיפה לפעום ולשאתו לשיאים חדשים, מאז שחר ההיסטוריה ועד לעתיד מי יישורנו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. הערה היסטורית קטנה.
    ישו ושנים עשר השליחים לא כתבו את הברית החדשה.
    ארבעת הספרים הראשונים (ה"אוונגליונים"). התחילו להכתב כמה עשרות שנים אחרי מות ישו. השאר – אפילו מאוחר יותר…

  2. למרבית הצער הגאוניות היהודית מתבטאת בעיקר באינדוידואלים, ולא בהתנהגות העם כקולקטיב.
    יש אימרה המיוחסת לישראל זנגוויל:
    יהודים כשהם מפוזרים בעמים הם כמו דשן מפרה. כשהם מרוכזים יחד הם סתם ערימת דומן.

    1. אביבה–אולי לא התכוונת- נגעת בנקודה מאד חשובה שצריכה להטריד אותנו כבר מזמן
      מצד אחד- המושג "כול ישראל חברים " נסמך על מציאות מסוימת גם בשטטל בגולה היתה תמיכה וסעד בקרב הקהילות. במלחמת יום כיפור- ישראלים בחו"ל נאבקו להשיג מקום במטוס להגיע לארץ ולהשתתף במלחמה, כלומר- בעת צרה השורות מלכדות, וכאשר יש רווחה- איש אוחז בגרונו של עמיתו. והבחירות האחרונות היו בסימן פילוג, ושיסוי שלא היה כדוגמתו
      האם זו אנולמליה ייחודית לעם היהודי?- תמהני

    2. ערימת דומן? בטוח שלא לזה התכוונת. דומן? האם זנגוויל גלל בזה גם את עצמו?

      1. ככה אומרים שהוא אמר. צריך לזכור שזה היה לפני כמאה שנה ואולי זו היתה תגובתו להתנגדות לציונות בקהילות מסויימות.

  3. ההוכחה המוחלטת לגניוס היהודי- תראה מי הם נבחרי העם והשרים! אין גבוה יותר מזה

  4. מהי רוח התנ"ך ולמה לדעתך דווקא היא הופכת את העם היהודי למורם מעל העמים (אם בכלל)?

  5. לאפרים בלכר
    תודה ששאלת.
    זה נשמע קצת בנאלי, אבל התנ"ך הוא היסוד והנשמה של התרבות האנושית והמוסר האנושי. תרבות המערב נשענה על התנ"ך, כמרכיב חשוב של תרבותה לצדם של מרכיבים אחרים, חשובים לא פחות, כמו הברית החדשה, הפילוסופיה, האומניות והמדע. היהודים לעומת זאת נשארו צמודים לרוח התנ"ך כיסוד מוסד, שעליו נבנו קומות-על בדמות המשנה, התלמוד וארון הספרים היהודי, שאינם אלא הרחבות, פירושים והעמקות של רוח התנ"ך. הם לא סטו לכיוונים אחרים ולא הלכו עם הקדמה והנאורות, אלא הטמיעו בגנום שלהם את רוח התנ"ך.
    אישית, אני מעדיף את הקדמה ואת הנאורות, אך ברור לי שרוח התנ"ך היא שייחדה את היהדות בעבר, ואולי גם תעשה זאת בעתיד, אם תדע לעכל את הנאורות.

  6. אני מפקפק בקיום גנטיקה יהודית ממשית. אחרת היהודים להיום דומים לאוכלוסיות בארצות המוצא שלהם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של אליהו

סיפור גן העדן

על מונותיאיזם, פוליתיאיזם וההיררכיה של הפולחן