חלוקת המים הכלכליים בין ישראל ללבנון

אשליות, תקלה אסטרטגית או הונאה עצמית
תמונה של ד"ר דגני
ד"ר יצחק דגני

בסוגיית חלוקת המים הכלכליים בין ישראל ללבנון, מדאיג יותר מכול הנימוק שיש לחתום מהר על ההסכם עם לבנון, מכיוון שנשיא לבנון עומד לסיים את הקדנציה שלו בעוד שבועות אחדים. כאשר הוא יפנה את ארמון הנשיאות בבירות לא יהיה מי שיחתום על ההסכם. גם אם ייבחר נשיא חדש תוך פרק זמן סביר, לא ברור אם הוא יהיה מוכן לחתום על ההסכם, שלפי דברי ראש ממשלת ישראל יאיר לפיד (הייתם מאמינים?) הוא מצוין לישראל. אי-אפשר להאמין שלפיד חסר הבנה אסטרטגית עד כדי כך. יותר סביר כי בשל "שיקולי בחירות" לפיד מעדיף ללכת אחרי "הרעיונות" של מחלקת המדינה האמריקאית, תוך כדי הונאת ציבור הישראלים, או במקרה הפחות טוב גם מידה מסוימת של הונאה עצמית.

כי ממה נפשך, הסכם לקביעת גבולות מוכרים עם לבנון – זה לא. אפילו הסכם לשרטוט מוסכם של גבולות המים הטריטוריאליים והכלכליים במזרח הים התיכון בין לבנון לישראל – גם זה לא. הענקת 17% מהרווחים ממכירת הגז שיישאב מקרקעית הים הלבנוני – גם זה כנראה לא. אפילו עוד לא התחילו לקדוח בקרקעית המים הלבנוניים כדי למצוא גז ולהפיקו. עוד "פטנט פרסומי" כדי לזרות חול בעיני הציבור הישראלי – כי עוד מעט בחירות.

פעם הייתה מדינה שקראו לה לבנון. האזור המדובר הפך להיות מנדט צרפתי אחרי פירוק האימפריה העות'מאנית עם תום מלחמת העולם הראשונה. בדומה לבריטים, שחילקו את שטח המנדט שנטלו לעצמם אחרי מלחמת העולם הראשונה לשניים: פלשתינה ועבר הירדן, כך גם הצרפתים חילקו את אזור המנדט שלהם לשניים: סוריה ולבנון. בתקופה זו הייתה האוכלוסייה הנוצרית של אזור הלבנון האלמנט הפוליטי הדומיננטי שם.

באוגוסט 1946 השלימו הצרפתים את פינוי אזרחיהם וצבאם מלבנון. כך, אחרי 23 שנים של מנדט צרפתי הפכה לבנון למדינה עצמאית, ומוסדות השלטון שהוקמו על ידי הצרפתים התמלאו באזרחי לבנון הנוצרים ובאזרחים האחרים, על פי חלוקה אתנית שנקבעה עוד קודם לכן בהשפעת הצרפתים. לבנון הפכה ל"שווייץ של המזרח התיכון". כשנה ושלושת רבעי לאחר מכן הוקמה מדינת ישראל ומלחמת העצמאות הישראלית פרצה. לבנון נטלה חלק זניח במלחמה זו, אך לעומת זאת היא קלטה מאות אלפי פליטים שברחו ממדינת ישראל הצעירה. כך החל המאזן הדמוגרפי בלבנון להתערער לטובת המוסלמים על חשבון הנוצרים.

כשלושים שנים אחרי שהצרפתים העניקו עצמאות ללבנון פרצה שם מלחמת אזרחים. הצבא הסורי פלש ללבנון ובניצוחו מלחמת האזרחים הסתיימה. המבנה הפוליטי הקודם התערער לטובת המגזר המוסלמי, כולל אש"ף שהגיע מירדן (ספטמבר השחור 1970). אש"ף הקים "מדינה בתוך מדינה" ערפאתית בדרום לבנון שהחלה להטריד קשות את ישראל. בשנת 1982 פלשה ישראל לדרום לבנון וחיסלה את המדינה הערפאתית.

בדרום לבנון נוצר ואקום שלטוני שהחל להתמלא בהשפעה שיעית, מבית מדרשה של איראן החומייניסטית. כך נוסד ארגון חיזבאללה השיעי, ששנותיו הראשונות התנהלו בצניעות "מתחת לרדאר". עם חלוף הזמן, ובמימון מאסיבי של איראן הפך הארגון השיעי לכוח הדומיננטי בלבנון תוך דחיקת רגלי חלק מהנוצרים, הדרוזים והסונים ממוסדות השלטון בבירות. לבנון הפכה למעשה למדינה של "קנטונים" שכל אחד מהם נשלט על ידי קבוצה אתנית-דתית מסוימת.

למעשה, מדינת לבנון סיימה את דרכה והפכה למדינה כושלת. עם זאת חיזבאללה התפתח להיות הכוח הפוליטי העיקרי בלבנון, אשר מהווה למעשה זרוע איראנית השוללת את זכות קיומה של מדינת ישראל בהתאם להנחיות שמתקבלות מטהראן. למרות המכות שספג חיזבאללה מידי ישראל במלחמת לבנון השנייה, הארגון ממשיך להתקיים ולהשפיע ציבורית בלבנון כנגד הכרה בישראל, התנגדות לשיחות ישירות עם ישראל ולמעשה שמירה על הקונפליקט הלבנוני-ישראלי על "אש קטנה", תוך כדי בניית כוח צבאי בעיקר בליסטי נגד ישראל, על מנת להכניעה עם בוא היום, על פי הנחיית טהראן והאייתוללות שם ובדרום לבנון.

מצב פוליטי זה אינו מאפשר מגעים עם ממשל לבנוני בעל משמעות, במטרה להגיע להסדר פוליטי כלשהו בין לבנון לישראל, בדומה למה שהשיגה ישראל עם מצרים וירדן. כל זמן שעתידה של לבנון נחתך בטהראן, ובימינו אלה מגמה זו הולכת ומקצינה, אין כל סיכוי "לחלק את המים הכלכליים" בין לבנון לבין ישראל בהסכם שיהיה מקובל על שני הצדדים. ישראל בוודאי הייתה מסכימה להסכם מסוג זה, אפילו עם ויתורים כאלה או אחרים. לבנון אינה ולא יכולה להיות שותפה לעניין מסוג זה.

אם וכאשר לבנון תחדל להיות מדינה כושלת, דהיינו ההשפעה האיראנית בלבנון תחדל להתקיים, אז, ורק אז, אולי ייווצר סיכוי להגיע להסדר כלשהו עם לבנון. לפני כן זו סתם אשליה שישראלים רבים מתפתים להאמין בה. אולי כדאי שיסבירו זאת גם ליאיר לפיד.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

18 תגובות

  1. אל אף הסקירה המקיפה והנכונה של ההיסטוריה של לבנון המדרנית, אף שלא הוזכרה שהיית צה"ל בתחומי לבנון במשך 18 שנים, הרי ההסכם מגיע לחתימה, קו המים הכלכליים נקבע, קו המים הטריטוריאליים נשאר בנתיים במקום שישראל קבעה, אם וכאשר ימצא גז באתר ישראל תקבל תמלוגים מסויימים שכמותם טרם נקבעה וכל זה שריר וקיים אף אם אין הדבר מוצא חן בעיניי מנהיג חיזבאללה או בעיניך שלך.

    1. פרופ' גדעון ביגר הנכבד,
      תודה על תשומת לבך והערותיך למאמרי. בדיוק על זה נאמר "אשרי המאמין". בוא נראה מתי ישראל תקבל תמלוגים.
      לגבי חתימתה של לבנון (אגב לא מול ישראל) – זו מדינה כושלת. מי שחושב ש"כל זה שריר וקיים" – אני שמח בשמחתו.
      אגב – דווקא מנהיג חיזבאללה מבסוט מההסכם. בעיניי זה ניסיון אמריקאי להציג פעלתנות כדי להרוויח עוד קצת מהפקת גז.

  2. כל ההסברים על ההיסטוריה לא רלוונטים. אין ספק שהלבנונים הם מאוד בעייתיים. אבל אם לא ננסה ואם נשב ונחכה עד שהלבנונים יהפכו לציונים, המלחמות ימשכו לעד. צריך לנסות.

    1. לנפתלי ב.
      אתה צריך להבין שההיסטוריה של לבנון רלוונטית מאד לנושא מכיוון שפעם אכן הייתה לבנון. היום אין לבנון חוץ מהציורים על המפות הגאוגרפיות ובדמיון העבר של פרופסורים. כיום לבנון היא מדינה כושלת (ההגדרה מתחום מדע המדינה). כל הסכם שנחתם עם לבנון לא שווה את הניר שעליו נחתם.
      אם אתה או מישהו אחר רוצה לנסות – שיבושם לכם. צריך שתבין – כל זמן שישראל חזקה יותר מהאויבים יימשך מצב של שלום דה-פקטו.

  3. כפי שאמר גדעון ביגר סקירתך הייתה מקיפה, נכונה (אני מניח, לא מידע אישי) ומאירת עיניים. עם זאת, לא הצלחתי להבין מסקירתך, במה ההסכם רע לישראל. לפי הבנתי הוא מאפשר לנו להפעיל את אתר כריש בשקט. לחיזבאללה יש אינטרס בהמשך פיתוח האתר שלהם ויימנע לכן מפרובוקציה, מעין מאזן אימים זוטא. אמנם הסכם הוא כמו לכתוב על הקרח, אין מי שיקיים אותו מצד ממשלת לבנון, אבל חיזבאללה מעונין בפיתוח האתר, כדי להציג את עצמו המושיע של לבנון. שיבושם לו. קונים שקט, אמנם עם שלוחי איראן, אבל שקט, אם אנו כאילו מצטיירים כחלשלושים, אבל חיזבאללה זוכר היטב את העובדות. איך אמר תיאודור רוזוולט (Talk softly and carry a big stick) חוסר הרווח הכלכלי לישראל הוא טריוויאלי. זהו מצב של 'WIN-WIN-WIN. הקושי היחיד שאני מזהה הוא חוסר רצון לפרגן לממשלת השינוי.

  4. נניח שהכל הגיוני ונכון במאמר זה, נשאלת השאלה אם ההסכם הזה שהאמריקאים הם פטרוניו, לפחות מבטיח את שלום האסדה. זה כשלעצמו הוא הישג חשוב, גם אם כל השאר יתמסמס.

    1. לאלי וידן
      מידע אישי. במאמר דנן לא נכתב אפילו 10% מהידע האישי. על הערתך בקשר לפירגון לממשלת השינוי אין צורך בתגובה. חבל על הזמן. רק הערה בעניין החיזבאללה – כל הניתוח שלך מוטעה. הפעלת כריש תלויה אך ורק בעוצמה של ישראל, לא בשום הסכם כזה או אחר עם חיחזבאללה או ללא חיזבאללה. שום שקט לא קונים עם שלוחי איראן. השקט מושג רק כתוצאה מהרתעה ישראלית. כל זמן שאיראן לא סולקה מלבנון, וזה יצטרך לקרות מתי שהוא, אין שום סיכוי להתקדם איתם, בוודאי לא לכיוון של שלום.

    2. לאביבה היקרה
      הערתך ושאלתך במקומה. שלום האסדה (כנראה התכוונת לכריש) מובטח רק על ידי עוצמתה של ישראל. הסיוע האמריקאי גם כן עוזר.

  5. גם אני לא מבין למה כל כך נחפזה ממשלת המעבר לחתום על החוזה. אלא אם כן מדובר בשיקולים שלא לגופו של עניין

    1. מר אלוש היא לא נחפזה.זו הייתה הזדמנות בלתי חוזרת להסכם נכון.כל ראשי מערכות הביטחון תמכו בו ולחצו על הממשלה לאשרה זו האמת ולא העלאת גרה מלומדת..

  6. לאלמוני שהגיב לאלוש
    אתה באמת בטוח שכל ראשי מערכות הביטחון תמכו בהסכם ולא רק זה, אלא גם לחצו על הממשלה לאשר אותו, ובעיקר לפרסמו ימים אחדים לפני הבחירות? כדאי שתדע – העלאת גירה מביאה לתוצאות. התאית קשת העיכול מתפרקת והופכת לגלוקוז שנספג ישר לדם ומעמיד אנרגיה זמינה לרשות מעלה הגירה. אח"כ הבשר או החלב נצרכים על ידי האדם לרווחתו. זה עדיף על תמימות שמכתירה מהלך הזוי כהזדמנות בלתי חוזרת.

    1. ידיעה אישית שכוכבי וראשי המוסד והשב"כ הפעילו לחץ על המערכת הפוליטית לעשות זאת עכשיו

      1. לאלמוני
        נקווה שאתה מצטט נכון את בכירי מערכת הביטחון הישראלית. בוא נחכה ונראה מה ילד יום.

  7. מה יש להפסיד?
    הסכם שנוסח בזהירות בתמיכת אנשי מקצוע וביטחון רלוונטיים
    יש ערבות של ארהב
    להפעיל כוח תמיד יש לנו אופציה

    1. נכון מאד. בסופו של דבר מופעל כוח. לכן ההסכם מנוסח בתמיכת מקצוענים ואנשי ביטחון רלוונטיים. ערבות של ארה"ב – בסימן שאלה. כבר נוכחנו בזה.

  8. לחברים הנכבדים והמגיבים שלעיל –
    יופי. אז לפיד חתם במשרדו בירושלים ועאון חתם במשרדו בבירות. שליחים נשאו את הניירות החתומים למחנה או"מ בנאקורה ומסרו אותם למר הוכשטיין. הוא מצידו מילא את המשימה. התחילו להפיק גז מכריש והחברות האמריקאיות המעורבות יעשו כסף שחלק קטן ממנו יועבר למדינת ישראל.
    זה אינו צעד ראשון ליישוב הסכסוך בין ישראל ללבנון. זה אפילו לא הסכם בין ישראל ללבנון. לא לחצו ידיים. שליחי המנהיגים נכנסו לאולם הישיבות במטה האו"מ דרך דלתות נפרדות ואפילו לא הסתכלו אלה לכיוון אלה. בעיתונות הלבנונית משקפים את המציאות. לנו הישראלים מספרים "בובה-מאייסס". העיקר שזה יעשה את שלו בבחירות. אחר כך תבוא ההתעוררות, והתרמית תתגלה. אבל זה יהיה כבר "גוט-שפייט".

    1. לגב' בינה גרין,
      תודה על תשומת לבך ועל הערתך הנכונה. עצם העובדה שהחברה הצרפתית – טוטאל – טרם חתמה על ההסכם מחזק את השאלה האם בכלל נחתם הסכם? בין מי למי? ואולי מוצדקת עוד יותר השאלה האם אין כאן תרגיל בחירות של ממשלת לפיד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן