בעקבות מדיאה

על הרומן "על חוד התער" מאת סומרסט מוהם
תמונה של משה
ד"ר משה גרנות

ההיכרות שלי עם סומרסט מוהם הייתה בשיעור אנגלית בבית הספר התיכון, כשהמורה לימד אותנו את הסיפור הנפלא שלו "ארוחת הצהריים". בעקבות ההיכרות הזאת קראנו, כמעט כל הכיתה, את הרומנים שלו "בכבלי אנוש" ו"הפרוטה והירח", שניים מרבי המכר שלו, שהופקו גם כסרטים. מדובר בסופר הנקרא ביותר בעולם בתחילת המאה העשרים – הוא תורגם ל-50 שפות ונמכרו 150 מיליון עותקים מספריו. בעקבות ההצלחה הוא זכה לחיי רווחה. איכשהו נדחתה קריאת ספרו המפורסם "על חוד התער" עד לימי זקנתי אלה. הקריאה שלי היום שונה מזאת של ימי התיכון אך ההנאה הייתה שלמה. זהו סופר שיודע לרקום עלילה ולעצב את דמויות גיבוריו.

מה ל"מדיאה" ולרומן שלנו? מדיאה, גיבורת הטרגדיה היוונית, תכננה נקמה רצחנית כלפי יאסון, בעלה הבוגדני: היא שמה עצמה כמפויסת עם צרתה בת המלך קריאון, שעמדה להינשא ליאסון, והעניקה לה שמלת כלולות מפוארת, שמלה מורעלת שהביאה למות הכלה ולמות אביה שבא להצילה.

ברומן שלנו הגיבורה הראשית היא איזבל, המאוהבת עד כלות בלארי, שהייתה מאורסת לו אך נאלצה לבטל את האירוסין. זאת משום שלארי ביקש להתבטל ולחוות את החוויות שהעולם מציע לבני התמותה בשפע, אבל לא התכוון לעבוד ולפרנס את אשתו וילדיו אם ייוולדו. במקומו נישאת איזבל לגריי מטורין, בן למיליארדר, מתווך בבורסה, המעריץ אותה ומעניק לה חיי עושר ורווחה. כשנודע לה שלארי מתכוון לשאת לאישה את הפרוצה, השתיינית והמכורה לאופיום סופי מקדונלד, שהייתה אהבת נעוריו – איזבל מתפוצצת מכעס. סופי התדרדרה בשל טראומה שחוותה – בעלה האהוב ובנם נהרגו בתאונת דרכים. לארי, המתואר כאדם בעל אישיות מוסרית והניחן בנתינה אין-סופית, מבקש לרפא אותה מהתמכרותה לטיפה המרה ולאופיום ומפרנסתה כפרוצה. כשנודע לאיזבל, שמעולם לא חדלה לאהוב את לארי, ובסתר ליבה חלמה לזכות בקרבתו – היא נמלאת זעם, ומחליטה למנוע את הנישואין האלה בכל דרך אפשרית. היא מבינה שהתנכלות גלויה לסופי תביא סוף לקרבה שלה ללארי, לכן מחליטה לפעול בעורמה – היא קונה לה שמלת כלה מפוארת באחד מבתי האופנה היקרים ביותר בפריז, והשמלה הזאת גורמת בעקיפין לחזרתה של סופי לאלכוהול, לסמים ולזנות, ולהיעלמותה מחייו של לארי. בסופו של דבר סופי נרצחת, כנראה בידי מלח שביקש לשדוד את כספה, ומכאן שמו של הרומן – "על חוד התער".

הגיבורה הראשית היא איזבל, אבל הגיבור הראשי הוא ללא ספק לארי (בשמו המלא לורנס דארל), דמות יוצאת דופן: טייס קרב במלחמת העולם הראשונה, שחבר הציל את חייו במלכודת אוויר. אף על פי שהיה מאורס לאיזבל, החליט לצאת להתבטל במשך שנים בפריז, ובשל זאת בוטלו האירוסין. "הבטלה" של לארי כללה קריאה אין-סופית של מיטב ההוגים, לימוד שפות, התנסות בחוויות רבות באין-ספור ארצות. הוא התפרנס מקצבה של 3,000 דולר לשנה וסכום זה אפשר לו את הנסיעות לארצות אירופה ואסיה, וגם לעשיית חסד עם שתי נשים במצוקה – סוזן רובייה, שהייתה על סף מוות, חסרת כל אמצעי להתפרנס, וכן סופי מקדונלד שהוזכרה לעיל. לשתיים הוא מציע חסות, דיור ומתת כסף נדיב.

הזכרתי את השהייה של לארי בחווה גרמנית, וכאן אביא אפיזודה המזכירה סיפור קלאסי אחר – יעקב שהלך לישון עם רחל, והתעורר עם לאה: אשתו הדדנית של החוואי מחזרת אחרי לארי המקסים. בגלל החום הרב שבממגורה, שבה היו הפועלים ישנים, לארי היה ישן עירום. באחד הלילות היה נדמה לו שרעייתו של החוואי באה לשכב עמו, ורק בבוקר הסתבר לו שהייתה זו דווקא כלתו האלמנה של החוואי.

עיצוב הדמויות בספר שלנו הוא מלאכת מחשבת, כשהסופר מקפיד לתאר את חיצוניותו של כל אחד. לנגד עינינו הם מופיעים כחיים, כולל דמויות המשנה. אליוט טמפלטון הסנוב הנדיב, שכל חייו סובבים סביב נשפים עם רוזנים, נסיכים ומלכים; סוזנה רובייה, הקורטזנה של הציירים; סופי מקדונלד בהידרדרותה עד למותה הטראגי. הסופר עצמו הוא גיבור בעלילה, הוא מופיע כ"גיבור עד" לכל המאורעות בספר. מסעותיו הרבים באירופה ובעולם, פגישותיו בריביירה של צרפת ואזכור לימודי הרפואה שלו הם חלק בלתי נפרד מחייו האמיתיים של הסופר שלנו. אין רמז בספר להיותו ביסקסואל, שקשרים רומנטיים היו לו עם נשים וגברים, בעיקר גברים, וגם לא לכך שהיה קצת אנטישמי, כמו יוצרים ענקיים אחרים: שייקספיר ודיקנס האנגלים, דוסטוייבסקי הרוסי, מיכאיל אמינסקו המשורר הלאומי הרומני. ודווקא אדם מיצקביץ', המשורר הלאומי של פולין, היה פילושמי.

יש עוד הרבה מה לכתוב על רומן משובח זה, כולל ההערה של הסופר בפרק השישי כי הקורא רשאי לדלג על פרק זה, שכולו השתפכותו של לארי בפני הסופר על חוויותיו ותובנותיו באשרם ההודי – אבל מה אעשה והעורך האכזר מגביל אותי במילים.

"על חוד התער" מאת סומרסט מוהם, תרגום לעברית: אברהם רוזן, הוצאת "מעיין" 2005, 252 עמ'

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. מאוד מצא חן בעיני שאתה גם מנתח יצירות מופת ישנות ברמה העולמית ולא רק שירים חדשים בעברית

  2. בכל פעם שאני נתקלת בחומרים טובים על ספרות מתעורר בי צער וכעס על כך שהספרות הפכה לנושא זניח ושולי באקדמיה הישראלית. מבלי ששמים לב בטווח נראה לעין לא תהיה פעילות ספרותית משמעותית במדינת ישראל, מגינת עם הספר.

  3. עידית היקרה, הדאגה שלך באשר למעמד הספרות היא בהחלט נכונה: הרפורמה בבחינות הבגרות ביטלה את הבחינה החיצונית בספרות – מה שאיננו כלול בבחינה חיצונית -ערכו יורד בעיני המורים והתלמידים.

  4. ממש נחמד ונעים לקרוא מאמרים בנושאים רוחניים ללא הרפש שמציף 24 שעות ביממה את כל המדיות

  5. חשוב לכתוב על יצירות עולמיות גם מדורות קודמים וגם מעולמות אחרים. רק כך יכולים לגשר, להבין, ולהנות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של נח

על סף תהום

בקרוב נדע אם אנחנו כבר נמצאים בדיקטטורה

תמונה של אביה

מהפכה או רפורמה?

בליץ החקיקה של לוין ורוטמן יפגע בדמוקרטיה הישראלית