HELP

סיפור דמיוני
תמונה: Nick Youngson picpedia.org

אני אסטרונאוט מתוסכל. ליום הולדתי העשירי קנה לי אבי טלסקופ. התחלתי לסרוק את השמיים. התרשמתי מהירח וממכתשיו, מכוכב צדק ומירחיו וכמובן משבתאי עם טבעותיו. התחלתי להבין את מפת השמיים ואף ראיתי ששביל החלב זרוע כוכבים וגם צפיתי בכמה גלקסיות. שאפתי להיות אסטרונאוט ולטוס לחלל או להיות אסטרונום במצפה כוכבים. לא הייתי תלמיד מחונן, ואף שלמדתי במכללות מדעי כדור הארץ, כולל אסטרונומיה וקוסמולוגיה, לא התקבלתי לנאס"א וגם לא לשום מצפה כוכבים. בלית ברירה מצאתי משרה של מורה למדעים בבית ספר תיכון בעיירה בפלורידה הקרובה לאתר שילוח הטילים לחלל של נאס"א. אני צופה בכל השיגורים כאשר הקנאה אוכלת אותי על כך שאינני מעורב בפרויקטים של החלל.

לילה אחד, בין יום שישי לשבת, נשמע צלצול בדלת בשעה 01:00 בבוקר. "מי שם?" שאלתי, והתשובה: "אנחנו מנאס"א". קפצתי מהמיטה, לבשתי חלוק וזינקתי לדלת לפותחה. נכנסו אישה ושני גברים במדים של חיל האוויר האמריקני. "יש לנו בשורה משמחת עבורך. למשימה סודית של הנחתת בני אדם על הירח החלטנו לצרף תושב מחוץ לנאס"א באופן ספונטני כדי לערב את הציבור בפרויקט. בחרנו אותך כי למרות הנתונים החיוביים שלך בקשותיך להתקבל לנאס"א נדחו שוב ושוב. האמת, זה קורה הרבה כאשר אין מישהו מהצמרת שעוזר. בכל אופן, אם אתה מסכים, יבואו מחר ב-10:00 (לפי שעון צבא ארה"ב – כלומר שעון 24 שעות) לאסוף אותך. כל מה שתיקח איתך זה כלי הגילוח שלך ומברשת שיניים."

מובן שהסכמתי.

למחרת ניסיתי להודיע למנהל בית הספר או למזכירה שכנראה בשבוע הבא אעדר מבית הספר בשל "גיוס חירום לנאס"א". אך איש לו ענה לי וגם לא היה אפשר להשאיר הודעות. ב-10:00 בדיוק הגיעה מכונית SUV גדולה לבנה ולקחה אותי לאתר השיגור. להפתעתי לא קבעו לי תכנית אימונים, והתברר כי בעבר, כאשר ניסיתי להתקבל לנאס"א, עברתי את כל המבחנים העיוניים והפיזיים בהצלחה יתרה והכול רשום אצלם. פשוט צירפו אותי לצוות האסטרונאוטים, שתי נשים ושני גברים. נכנסנו למעלית של הטיל הראשי ובקומה העליונה היה מעבר לתא החללית שהייתה מיועדת לנוע סביב הירח, שם היו חמישה מקומות להשתרע. לתא החללית היה מחובר תא הנחיתה על הירח. בכל אחד מהתאים האלה היו חמש חליפות חלל.

הנסיקה לחלל הייתה מושלמת. הטיל הראשי היה דו-שלבי – הוא התנתק פעמיים ונשארנו עם שני תאים מחוברים, אחד מיועד לנחות על הירח ולנסוק ממנו והשני מיועד להביא אותנו לתחנת החלל שממנה נחזור במעבורת.

היה ברור לי שאני יורד לירח, וכך היה. אני, אסטרונאוט ואסטרונאוטית נחתנו ברכות על הירח. קשה לתאר את הרגשתי. התחלתי לדלג בשמחה וממש שכחתי שזמננו מוגבל. כאשר הגיע הזמן לחזור איבדתי קשר עין עם רכב הנחיתה וגם עם הצוות. לא ידעתי היכן אני נמצא. התחלתי לדלג בפראות לכל הכיוונים, ואז באופק ראיתי את רכב הנחיתה ממריא. הבנתי שנשארתי לבד על הירח. זמן ההמראה עבר מזמן. מה עושים? על הירח היו זרועות אבנים רבות. אפילו אבנים גדולות היו קלות מאוד יחסית. התחלתי לבנות קיר גדול של אבנים באורך של כ-200 מטר. באמצע הקיר התחלתי לבנות קיר ניצב. ניחשתם? יצרתי מקירות אבנים את המילה HELP.

פתאום התעוררתי. אני ישן במיטתי. השעה 07:00 בבוקר. החלום שהתגשם והפך לסיוט היה רק חלום. ברגשות מעורבים חזרתי לשגרת חופשת סופשבוע רגילה. לאחר שהתגלחתי והתקלחתי ישבתי בסלון לראות את החדשות. התחלתי עם CNN. ומה אני רואה? "BREAKING NEWS, אסטרונומים חובבים גילו על הירח כתובת HELP שמעולם לא נחזתה בעבר. הממצאים הועברו לנאס"א, אך בסוכנות החלל לא נמצא כל הסבר."

איך אוכל לשכנע שאני יצרתי את הכתובת בחלום? אין ספק שאם אפתח את הפה ישעו אותי מעבודתי. בלית ברירה אני מעלה את הנושא כאן ב-jokopost.com בתקווה שאין אף אדם בסביבה שלי בפלורידה שקורא עברית.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

9 תגובות

  1. ועכשיו- המשל והנמשל, למה התכוון המשורר.אולי שאתר גוקופוסט מאפשר לכול אדם להביע את דעתו, חלומותיו ושאיפותיו ללא מורא ועדיין ולצאת מזה ללא פגע..
    נחמד

  2. בעולמנו הנוכחי הימלטות לירח היא פתרון, ואם לא בפועל, לפחות על כנפי הדימיון

  3. כ מה נחמד להעלות בימים אלה חיוך. לצערנו זה לא מובן מאליו

  4. ואני ראיתי בדימיוני מתנחל נבחר לבית הנבחרים של הרשות הפלשתינית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן