הַלֵּב שֶׁל פָּרִיז בּוֹעֵר
הַתַּיָּר פּוֹעֵר פֶּה
נֵר אָדָם הוֹמֶה
נוֹכַח כִּכַּר הֶהָמוֹן
קַתֶדְרָה עוֹלָה
בְּלֶהָבוֹת
צָרִיחַ קוֹרֵס
סוֹפֵג הַצְּרָחוֹת.
הַצִּילוּ הֶעָבָר
הַנִּמְחֶה בְּעָשָׁן
בְּכַפּוֹת הַמַּאֲזָן
מִדָּה בְּמִדָּה
דְּרָכָיו בְּמִשְׁפָּט.
*
מתוך "זכוכית מגדלת", סטימצקי, 2020, ע' 24
7 תגובות
איזה יופי
קצר ועוצמתי
ממש טוב
אבל למה בחרת דוקא משהו שכבר ממש לא אקטואלי?
תודה רוחמה. ראשית כאשר השיר נכתב הוא היה מאוד אקטואלי. שנית הוא עדיין אקטואלי ברעיון הפילוסופי לשם כך את מוזמנת לקרוא את מאמרי שהתפרסם בכתב העת סיני בשנת 2009 – אופנויות שונות של מידה כנגד מידה. סיני, כרך קמא, מוסד הרב קוק, ירושלים.
תודה לך דנה שליו. זה כוחן של מילים הנכתבות מתוך ראייה הסטורית.
אף יש גם סוף טוב
והכל תוקן ושופץ ושודרג
לא מודגש כאן מספיק חלקם של כוחות הרשע באסון
השיר הבא עלינו בבקשה