רפא נא לה

פיוט לרפואת האישה על דרך החדשנות המסורתית
קבוצת הנשים
ליאת יצחקי וחבורת המחלימות באילת

מי שמכיר את עולם הפיוט יודע שזהו עולם תרבותי קסום המצטיין בעברית משובחת, בעיצוב אמנותי ובתכנים מעמיקים ביותר. מי שנוהג להאזין באופן פעיל לפיוטים נעשה עשיר יותר ויותר ברוחו ומוצא דרך חביבה נוספת לעסוק בזהות היהודית שלו ושל החברה הישראלית. ניתן היה לקשור כתרים נוספים רבים לסוגה הספרותית הנפלאה הזאת, אך תקצר היריעה. בעשורים האחרונים זוכים הפיוט והשירה היהודית בכלל לתחייה ואנו מוצאים אותם בכל רשתות התקשורת הרגילות והחברתיות. יוצרים צעירים רבים, חילוניים, מסורתיים ודתיים, חוברים יחדיו להפיק את הצלילים והרעיונות שהתחברו לפני מאות ואף אלפי שנים. חגי תשרי הם העונה החמה ביותר וישראלים שאינם רגילים לבקר בבתי הכנסת מפזמים לעצמם פיוטים בדבקות רוחנית מרשימה. לאחר התשבחות הכנות האלה, מותר ואף צריך לומר כמה דברי ביקורת הנחוצים לשמירה על נכס תרבותי מיוחד שכזה.

החלק המורכב ביותר בעולם הפיוט הוא כתיבת הפיוט. בעולם המסורתי חיו הפייטנים את המסורת בכל רמ"ח אבריהם והקהילות היו רגישות מספיק לתכנים המרומזים בכל ביטוי בפיוט. בעולם הפיוט המשגשג שבימינו יש רק או בעיקר מבצעי פיוטים וכמעט שאין כותבי פיוטים. כתיבת פיוט בדורנו נעשתה מחזה נדיר העומד בסכנת הכחדה. כדי שעולם הפיוט יעבור מדור לדור, אין להסתפק במִחזוּר של פיוטים מוכרים בביצועים מגוונים. נפלא הדבר בעיניי שדווקא במדינת ישראל העצמאית, שבה קיימים כל התנאים לכתיבת פיוטים חדשניים, כמעט שלא נכתבים פיוטים. משרד התרבות מצד אחד ומוסדות תרבות מצד שני אינם רואים חשיבות בעידוד כתיבת פיוט. מיליוני שקלים מושקעים בכל שנה בפסטיבלים כדי שמיטב הזמרים ומיטב ההרכבים יביאו את עולם הפיוט בפני הציבור. שקל אחד לא מושקע בעידוד כותבי פיוט ובהתחדשות נכס התרבות הזה. ההצלחה נמדדת במספר האנשים שמגיע לכל אירוע ובמספר השמיעות או הצפיות שיש לכל ביצוע, וְתוּ לָא. עידוד כתיבה ספרותית איננו מקדם פוליטיקאים ומנהלי מוסדות תרבות לא ירוצו לדווח עליו למועצת המנהלים שלהם באותה הזריזות שידווחו על אירוע רב משתתפים עם אח"מים שכיבדו אותו בנאומי פתיחה עילגים.

כמי שחוטא בכתיבה ספרותית מפעם לפעם, מצאתי את עצמי מתנסה בעולם הקסום הזה של כתיבת הפיוט. קיבלתי על עצמי לחקות את ענקי הרוח של תור הזהב ושל יוצרים ממאות השנים האחרונות, ולכתוב שירי תפילה על פי הכללים הספרותיים הנוקשים של הפיוט. אינני יכול לומר שעלה בידי. את שירי התפילה הללו הכרח לכתוב בעברית נאצלת הסמוכה על אדני הספרות המסורתית של היהדות. רצוי לקצר מאוד בדברים ולהשתמש ברמזים רבים המובנים למי שמצוי במקורות היהודיים. הפיוט המסורתי כתוב על פי רוב במשקל ובחרוז קפדניים. את כל המרכיבים הללו צריך להכניס למארז דחוס ולדאוג שהקורא או השומע ייהנה מחוויה אסתטית ככל יצירה אמנותית אחרת. עתה עומד בפני הפייטן אתגר נוסף, אם מבקש הוא להיות רלוונטי לקהל הקוראים או המאזינים שלו בישראל המודרנית. האתגר הוא לכתוב על עניינים העומדים על סדר היום החברתי שלנו. ישנו שלל עצום של פיוטים על אירועים מכוננים מתולדות היהדות, יציאת מצרים, חגי ישראל, אירועי חורבן וכדומה. אינני יודע הכול, אך כנראה שאין פיוטים העוסקים בערך השוויוניות, בצדק חברתי, בשימור הסביבה ובמגדר. פיוט חדשני על דרך המסורתיות אמור לחבר בין מסורת לחידוש ובחיבור זה ימצא את ערכו החברתי.

אחר הדברים האלה, אבקש להציג בפני הקוראים את סיפורו של פיוט חדשני שהופק לאחרונה בעיר אילת. בלילות הארוכים שבהם סעדתי את אמי, נָגִ'יָה לבית משפחת נחום, זכרה מבורך, בשוכבה על עֶרֶשׂ דְּוָי, מצאתי נחמה בכתיבת שירים רבים לאמא. אחד מהם הוא הפיוט "רפא נא לה", שיר תפילה לרפואת האישה, שכל הפייטנים עד היום לא נתנו דעתם לכתוב כדוגמתו. שש שנים לאחר לכתה של אמא מאתנו, הואילה חברתי, המוזיקאית המחוננת ליאת יצחקי, להלחינו. היא הציעה שבביצוע הפיוט נשתף נשים מחלימות וכך יקבל הפיוט אופי חברתי. חברה נוספת, אהובה לוי, פעילה חברתית נמרצת מאילת, קיבלה על עצמה את מלאכת ההפקה, אך בתנאי אחד: הפיוט יכלול קטע בערבית, שאותו תבצע הזמרת הערבייה ג'ורג'ט נופי. התנאי התקבל בחיבה והיא זו ששרה עם כולם וקוראת את פסוק הנושא בתרגום התורה לערבית "תַּפְסִיר רב סעדיה גאון". הפיוט פותח וסוגר בתפילתו של משה רבנו לרפואת אחותו מרים הנביאה. תוך הפיוט מקורי והוא מכיל הרמזים רבים מן המסורת היהודית. המבנה דומה לפיוטים המסורתיים במשקל ובחרוז ואילו התוכן כולל ערכים המאפיינים את בני דורנו. בחודש הבא יציינו באילת את חודש המודעות לגילוי מוקדם של סרטן השד. כנס מיוחד לרגל חודש המודעות ייערך במלון "יו מג'יק פאלאס" באילת ב-19 באוקטובר 2022, שם יתקיים אירוע משותף לגורמי רפואה, חברה ותרבות ובו יוצג הקליפ שעליו קבוצה גדולה של נשים ואנשים טובים.

רְפָא נָא לָהּ

מילים: יעקב מעוז

לחן: ליאת יצחקי

ביצוע: ליאת יצחקי, ג'ורג'ט נופי וקבוצת מחלימות – אילת

עיבוד והפקה מוזיקלית – עדי חייט

צילום ועריכה – יהונתן מעוז

הפקה – אהובה לוי

אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ

הַמַּמְצִיא רְפוּאָה יְרַפְּאֵךְ

כִּי עוֹד תָּשׁוּבִי לְאֵיתָנֵךְ

תָּקוּמִי מִמִּיטַת חוֹלְיֵךְ

וְתִלְבְּשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ

הָאִירִי אֲהוּבָה מִכְּבוֹדֵךְ

וְהַשְׁפִּיעִי אוֹר מִטּוּבֵךְ

פָדָעָא מוּסָא רַבָּה קַאִילָא

וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל ה' לֵאמוֹר

אַלְלָהוּם פַאשְׁפִיהָא (תרגום רב סעדיה גאון)

אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

9 תגובות

  1. אין ספק כי תרומתו של דר יעקב מעוז לתרבות העם היהודי בכלל ולמורשת יהודי אשור בפרט הינה משמעותית. לצערי פסו כותבי פיוטים מן הארץ, והנה קם יעקב ומפציע ולא מפתיע בכתיבתו הנעלה. כה לחיי ויישר כח !

  2. מעודד שנשארו במרחב עוד אנשים שלא מונעים משנאה, כמו שקרניהו וחבר מרעיו הרעים.
    שנה טובה וברוכה.

  3. החלמה מלאה ואושר לכל המחלימות באשר הן. שנה של אושר לכולנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך