לציבור יש זיכרון קצר

על לקונה בחוק, זיכרון קצר ומועמד לראשות ממשלה
צילום של אבי רוזנטל
אבי רוזנטל

הסרט "שיעורים בפרסית" הוא סרט מרתק ומומלץ לצפייה. אשתדל להימנע מספוילר לאלה שטרם צפו בו, ואתמקד רק בסצנת הסיום. הגיבור, יהודי אינטליגנטי במיוחד, ששרד את השואה, בזכות התחזותו לאיראני המלמד את השפה הפרסית, נשאל האם הוא זוכר שמות של אסירים יהודים שנרצחו במחנה? והוא משיב: כן, אני זוכר 4,800 (או 8,400 שמות, אני כבר שכחתי את המספר) ולעיני משוחררים אחרים והמשחררים של המחנה מתחיל למנות את השמות.

זיכרון פנומנלי הוא יוצא דופן. זיכרון קצר – נפוץ הרבה יותר.

פוליטיקאים נוהגים לנצל את הזיכרון הקצר של מרבית הציבור לטובתם האישית. במאמר זה אביא דוגמה קיצונית לניצול של זיכרון קצר על ידי פוליטיקאי. אזכיר כמה אמירות שלו בשנים האחרונות. הקוראים מוזמנים לשאול את עצמם: האם אנחנו זוכרים את זה?

כשאהוד אולמרט היה ראש ממשלת ישראל נפתחה נגדו חקירה פלילית בשנת 2007. בנימין נתניהו, אז ראש האופוזיציה, אמר שראש ממשלה אינו יכול להמשיך לכהן כשמתנהלת נגדו חקירה פלילית. העיסוק בענייניו האישיים מונע ממנו להקדיש את מלוא הזמן ותשומת הלב לתפקידו.

אני השתכנעתי. גם אתם?

בשנת 2017 נפתחו חקירות פליליות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיק 1000 ובתיק 2000. הפעם אמר מר נתניהו דברים שונים מאלה שאמר בשנת 2007. בעיקר זכורה האמרה "אין כלום כי לא היה כלום".

בהמשך הוא שינה גישה בהקשר של תיק 1000 (תיק המתנות): "קיבלתי, אבל מותר לי".

לא אתייחס להיבטים המשפטיים. מבחינה ערכית ומבחינת ההשפעה האפשרית על קבלת החלטות – הדבר פסול. אין ספק שמקבל מתנות בסכומים גבוהים מוטה לטובת מי שנתן לו מתנות. בין שמדובר בהטיה מודעת ומכוונת ובין שמדובר בהטיה בלתי מודעת.

בשלב מאוחר יותר דיבר נתניהו על כך שמי שצריכים לעמוד למשפט במקומו הם אלה המעורבים בתביעה נגדו. דיבורים אלה היו חלק מההשתלחויות במערכת המשפט.

אחד התיקים שהוזכרו היה תיק 3000 העוסק ברכש צוללות מחברה גרמנית. לא הוגש כתב אישום נגד מר נתניהו, אבל האם אתם זוכרים מדוע תהליך קבלת ההחלטות בנושא זה הוסתר מ"בוגי" יעלון, שר הביטחון באותה תקופה, ולפני כן רמטכ"ל, ומהרמטכ"ל שכיהן אז, גדי אייזנקוט?

עמוס גלעד, אלוף במילואים שמילא תפקידים ביטחוניים בכירים גם לאחר שחרורו מצה"ל, התראיין באחד מערוצי החדשות והעיד שמר נתניהו אמר לו שהוא הסתיר מהם את המידע משיקולים ביטחוניים.

הנימוק שהעלה נתניהו יותר מתמוה ובלתי סביר בעליל. במיוחד אם זוכרים שבאותה תקופה הוחלט להעמיד לדין שניים ממקורביו של נתניהו באותה פרשה. חזרתו של עד המדינה מעדותו במועד מאוחר יותר גרמה לכך שלא הועמדו לדין.

האם אתם זוכרים שהנאשם, מר בנימין נתניהו, ניהל מגעים לעסקת טיעון במשפטו ממש לפני שהממשלה הנוכחית הודיעה על סיום כהונתה והליכה לבחירות?

האם אתם זוכרים שמקורביו של מר נתניהו מדברים על שינויים במערכת המשפט בעיקר לכיוון של מינוי שופטים על ידי פוליטיקאים?

אל תשכחו גם אירוע חריג, שאני סמוך ובטוח שנעשה בניגוד לדעתו של מר נתניהו, שבו אחד מחברי הליכוד דיבר על תליית שופטים. לאחר מכן הוא התנצל וחזר בו.

השורה התחתונה היא שהזיכרון הקצר של רובנו, התיר לנאשם בפלילים, שרצה להגיע לעסקת טיעון, להיות מועמד לראשות הממשלה והוא ומקורביו מדברים על שינויים במערכת המשפט.

במקום שהדיונים יתמקדו בשאלה המהותית: איך בגלל לקונה בחוק (נאשם בפלילים אינו יכול לכהן כשר אבל יכול לכהן בתפקיד ראש ממשלה) וזיכרון קצר יכול נאשם בפלילים, שרצה להגיע לעסקת טיעון, להיות מועמד לראשות הממשלה? הם מתמקדים בסקרים ובזוטות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. רגע – וכיום ובעבר לא התמנו שופטים על ידי פוליטיקאים עם השפעה ניכרת של נפוטיזם? מה הנאיביות הזו?
    עוד רגע – אתה מוכן שכל "שועל קטן" שמבקש לחבל בכרם יגיש תלונה נגד ראש הממשלה, תפתח חקירה, שבסוף לא יגלו בה דבר, וזה יפיל את הממשלה?

    1. ונניח שאתה צודק ופעם היה לא בסדר. זאת הצדקה שגם כעת לא יהיה בסדר.

    2. תודה על תגובתך, מדוע אתה חושב שבחקירה במקרה זה לא גילו דבר? כשהנאשם מציע עסקת טיעון כנראה שיש דברים בגו.

  2. הופתעתי לגלות שכל מה שנלעס עד דק, משוחזר אצלך כבשר טרי .
    מוטי לפיד שהיה אחד המתדיינים בנושא אם להחריג ראש ממשלה, חשב ,ובצדק, שלא יתכן שאדם זכאי [עד שלא הופלל] יודח עם ממשלה בהחלטת פקיד כלשהוא . [מוטי הוא אבי יאיר ואולי נבון במעט ]. נכון גם אני חושב שראוי שנתניהו שנקלע למצב רדיפה [לדעת כמה אנשים במדינה] רצוי ויזוז לאחר 12 שנות שלטון,ולו רק עבור מראית עין של טוהר מידות. עם זכות לתבוע כל מי שגרר אותו לכך אם יוכיח. למשל אם העבירות שביצעו התובעים גדולות מעבירות החשד בו …מן הצדק שלאחר הכל יתבעו הפרקליטים .דוגמה…. ניצב יצחק ,לעדות סעדה קיבל דירה בשווי מענק גדול מאד "כזוג צעיר" שהייתה אמור לשוטרים צעירים שיעברו לגור במקום פעילותם ירושלים. זוג צעיר אחר שקיבל דירה כפולה מחוברת הוא מפכ"ל המשטרה לטענת סעדה ,לקראת פרישתו [במקום שוטרים שעבורם נבנו הדירות]….שים לב מדובר באנשים מרכזיים שחיפשו אצל נתניהו שחיתות… ואולי דבקה בידהם מעט מאותו אבקת קסמים. גם אם אישית הייתי שמח בניקוי אורוות, שיחזור חצי מהאמתלות, לא מריח תמימות..וכל רגע יש ריח יותר רע בצד המאשים. אם אתה מאמין בשופטים…לפחות חכה שיגמרו, לפני שאתה פוסק פסוקך.

  3. אתה מדבר מפוזיציה.
    אחרי שנה בבית המשפט הנאשמים האמיתיים הם תופרי התיקים, מפכ״ל המשטרה, מנדלבליט שאחוז בגרונו ובעוד מקומות, ליאת בן ארי ועושי דבריה, אבל אתה לא תיתן לעובדות ולציבור לבלבל אותך…
    אבל זה עובד, עובדה שאין עליה עוררין, ביבי לא ראש ממשלה.

    1. אתה צודק מאד. כנ"ל גם שמעון מלמעלה. תפרו לביבי תיקים על שטויות. לא הצליחו להפיל אותו בבחירות אז פנו לכאילו שחיתויות. ראשי ממשלה שקדמו לו נהנו מכל מיני הטבות שהסיגרים והשמפניה (זה הכל?) אלה פחות מזוטי דברים. גם תיק 4000 זה עוד פחות משטויות. איזה פוליטיקאי לא מקיים קשרים עם העיתונות? פעם היו ויש עוד היום מפלגות ופוליטיקאים שעיתונים היו בבעלותם.
      בסך הכל ביבי הוא פייטר לא רגיל. נלחם בשיניים על האמת שלו. הציבור מבין את זה ולכן התמיכה בביבי היא מעל ומעבר למרות כל התיקים נגדו.
      מה שתופרי התיקים כן הצליחו הוא להזיז את ביבי מבלפור. אבל הם נכשלו בלהקים לו מחליף ראוי. אין על ביבי. סבלנות עד ה-2 בנובמבר.

    2. אפרים תודה על תגובתך.
      בוא נתחיל לחשוב במקום לחזור שוב ושוב על דברים שמישהו אמר. הביטוי "תפירת תיקים" בהקשר זה הוא קשקוש מוחלט.
      מר נתניהו אומר שהוא קיבל מתנות בסכומים גבוהים. הויכוח הוא בעיקר על השאלה האם עבר את הסף הפלילי או לא? בוודאי שערכית זה פסול לקבל מתנות, משום שזה משפיע על קבלת החלטות. מנהיג הליכוד מנחם בגין, לא ביקש מעולם מתנות וסירב לקבל אותן כשהציעו לו.
      מפכ"ל המשטרה היה איש אמון של מר נתניהו שחינו סר רק כשהתחילו החקירות. גם אביחי מנדלבליט היה איש אמון של נתניהו. לפני שהיה יועץ משפטי היה ראש לשכתו. לא רק שלא פגע בנתניהו אלא פעל באופן הכי מקל שאפשרי. בחר בסעיפי אישום קלים יחסית למה שחשבו אחרים ובעיקר לא ביקש שמר נתניהו יחקר באזהרה בנושא הצוללות (תיק 3000).

  4. לכל התוקפים כאן את המאמר. אם המערכת סתם כך מחפשת את נתניהו ללא כל הצדקה איך יכול להיות שהמערכת המשפטית החליטה לא להאשים את נתניהו בעניין הצוללות למרות שזה נושא קריטי לבטחון המדינה ולמרות כל העדויות של אלופי צה"ל ועוד בכירים?

    1. לצוף
      הצוללות הן לא עניין קריטי לביטחון המדינה. להפך. יש לישראל עניין שמצרים תוכל להגן על חופיה. ובאשר ל"מערכת" – האם לא ברור לך שהם מחפשים את נתניהו? השקיעו אלפי ימי עבודה של חוקרים ועורכי דין, שעלו בוודאי הרבה מאד מיליונים – ובשביל מה? שלחו קצין משטרה, כורש בר נור, אל בית ראש הממשלה בשביל לחקור אותו על מה? על שמפניה וסיגרים? זו חוצפה לא רגילה והתנהלות שמאפיינת מדינת משטרה ללא איזונים ובלמים. המזל שלנו הוא שמדינת ישראל היא מדינה חזקה, מבוססת כלכלית שיכולה לעמוד גם בתקלות כאלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של קימל

אלוהים אינו שוטר

עבריינים בחסות הדת – כיצד ניתן להסביר את הסתירה