בדרך אל עולם נקי מאלימות ומהטרדה

מנגנונים למאבק בהתעמרות בעבודה
תמונה של הדרה
פרופ' הדרה בר מור

לצערנו, התעמרות במקום העבודה היא תופעה רווחת בחברה שלנו. בקשרי עבודה טמון פוטנציאל להתקיימותה של התנהגות בלתי הולמת, לעיתים עד כדי התעמרות. פגיעה כזו בעובד עלולה לטרפד את המטרות שהעבודה אמורה להגשים דוגמת פרנסה וקריירה.

התנהגות בלתי הולמת במקום העבודה היא מונח כללי שמכיל שלושה סוגים של התנהלות לא תקינה: התעמרות בעבודה, הטרדה, לא רק מינית, ואפליה. התרחשותה של התנהגות כזו מוכרת, אך מחקרים מלמדים כי הרוב המכריע של העובדים מהסס לדווח עליה בשל חוסר האמון במעסיקיהם שיטפלו בנושא כראוי – תופעה המכונה "פער האמון". לפיכך, יש לייצר מנגנוני הרתעה מפני התנהגות בלתי הולמת הן במערכת היחסים בין המעסיק לעובד והן במערכות היחסים בין העמיתים לעבודה.

מנגנוני ההרתעה כוללים כלים למניעת התנהגות בלתי הולמת ודרכים לענישת המתעמרים. כל אלו תלויים בחשיפת ההתעמרות. ברור כיום כי התעמרות במקום העבודה אינה תופעה שולית שניתן להתעלם ממנה או להגדירה כטריוויאלית. ישנם מחקרים המתעדים לא רק את הנזק הפסיכולוגי הקשור לבריונות אלא גם את השלכותיה הכלכליות, לא רק לקורבנות הישירים של הבריון, אלא גם למקום העבודה, לפרודוקטיביות הארגונית ולכלכלה כולה.

חשיבותו של נושא ההתעמרות במקום העבודה והטיפול בו באה לידי ביטוי באשרור אמנת האלימות וההטרדה בארגון העבודה הבינלאומי Violence and Harassment Convention, 2019 (No. 190) (ILO) (מס' 190) שנכנסה לתוקף ב-25 ביוני 2021. האמנה נועדה להתמודד עם רבות מהבעיות שנגרמות מהתנהגות פוגענית. מדינות המאשררות אותה מתחייבות "לכבד, לקדם ולממש את זכותו של כל אדם לעולם נקי מאלימות והטרדה" (סעיף 4), ובכך להדגיש את התיאוריה שלפיה ניתן להשתמש בחוק ובמדיניות כדי להכשיל התנהגויות פוגעניות ובלתי רצויות (רז, 1979; הבנק העולמי, 2017).

ישראל טרם אישררה את האמנה. בדין הישראלי אומנם לא קיים חוק מפורש האוסר על התעמרות בעבודה. אולם קיימות כמה הצעות חוק בנושא. לדוגמה: הצעת חוק למניעת התנכלות תעסוקתית, התשע"ח–2018 והצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשפ"ב–2022.

גם ללא חוק מפורש המגדיר את ההתעמרות, אל לנו להתעלם מהעובדה שמוטלת על המעסיק החובה, מכוח ההתקשרות החוזית, לדאוג לרווחתם של העובדים, ולספק להם סביבת עבודה המגנה על כבודם כאדם וכעובד, ומאפשרת ביצוע העבודה באווירה רגועה ונטולת התעמרות. למעשה חובה זו נובעת מחוזה העבודה בין העובד למעסיק, מהחובה לבצעו בתום לב, מהזכויות שנקבעו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ומתקנת הציבור.

במחקר שערכנו ובו השתתפו פרופ' אהרון צינר, אור שקולר, לילך גבע וחיים לוי, התמקדנו באפיון ובדרך איתור (מדידת) תופעת ההתעמרות על היבטיה השונים. מסקנות המחקר יאפשרו אספקת מידע חשוב לשם הטיפול בפערי האמון הקיימים בין העובדים למעסיקים.

השתמשנו בשאלון Tepper (2000, להלן: שאלון טפר) שלשיטתנו מאפשר זיהוי התופעה. האלמנטים של ההגדרה שבבסיס שאלון טפר מספקים תובנות רחבות ושופכים אור על הגדרתה של התעמרות ומרחיבים את תחומיה גם מעבר לאלו המצויים בחקיקה ובספרות המשפטית. בעקבות המחקר הגענו למסקנות כדלקמן:

ניתוח הנתונים מראה כי היקף התופעה בארגונים שבהם אנו עובדים אינה גבוהה, וממוצע הדיווח על התעמרות ביחס לסקאלה היה נמוך. אנו מניחים כי אותה התנהגות יכולה להתפרש אצל אחד כהתעמרות ואצל אחר לא; גם לנסיבות יש משמעות, כך שאדם יכול לפרש אמירה מסוימת כאמירה אגבית ובנסיבות אחרות לפרשה כהתעמרות, ואין בדיווח הנמוך ללמד על כך שהתופעה אינה קיימת. ממצא זה תואם לסקירת הספרות שבה נמצא כי אחוזי הדיווח על פיקוח קפדני מתעמר הינם נמוכים. פישר ואחרים (Fischer et al., 2021) מציעים הסבר ולפיו מדובר באתגר מחקרי-סטטיסטי ולאו דווקא מצביעים על כך שהתופעה אינה קיימת.

על פי ממצאי המחקר נמצא כי נשים מנהלות הפגינו פחות התנהגויות מתעמרות מאשר גברים מנהלים, אך הפער אינו גדול.

עוד מצאנו כי ההתנהגות המתעמרת הייתה נפוצה יותר בארגון פרטי מאשר בארגון ציבורי. אף שבספרות המחקרית לא מצאנו לכך הסבר או תימוכין, אנו משערים כי הרגולציה הקיימת בארגונים ציבוריים מפחיתה את האפשרות כי עובדים ידווחו יותר על התנהגות מתעמרת מאשר בעלי תפקיד ניהולי, אך שוב הפערים אינם גדולים.

אם כי ממצאי המחקר הנוכחי מציגים תמונה מורכבת של דיווח נמוך של התופעה, והבנת המשתנים בה, בהמשך לסקירת הספרות אנו חושבים כי יש להמשיך ולחקור את הנושא, לדייק את המשתנים ואת שיטת המחקר על מנת לתת ביטוי מחקרי לתופעה חשובה זו.

תוצאותיו של המחקר הובילו אותנו להציע מנגנון התמודדות עם התעמרות.

המנגנון המוצע כולל שני מסלולים: האחד – טיפול במניעת התעמרות ובהתמודדות עם תוצאותיה באמצעות מינוי ממונה על ביעור התעמרות בארגון, שבפניו יוכלו העובדים להתלונן בדומה לתלונות על הטרדה מינית, כדי לחשוף את התופעה. מנגנון זה שהצענו נכלל בסעיף תקדימי בהסכם הקיבוצי שנחתם בין חברת טבע לארגון העובדים היציג בתאריך 14.8.2022 ובו נקבע בסעיף 18 כי "הממונה על מניעת הטרדה מינית באתר תהיה אמונה על בירור תלונות בגין התעמרות ויהיו לה אותן סמכויות. עדכון לגבי זהות הממונה באתר ודרכי ההתקשרות עמה יעודכנו בפורטל החברה". סעיף זה הוא הוכחה חד-משמעתית להתאמתה של הצעתנו לעולם העבודה.

השני – סיוע לבתי המשפט לזהות התעמרות במצב שבו העובד מגיש תביעת התעמרות. כאן המלצתנו היא מינוי מומחה מטעמו של בית המשפט שיבדוק את ההתעמרות באמצעות שאלון טפר, זאת בדומה למומחה לבדיקת שכר שווה. המומחה יבדוק את תפיסות העובדים באמצעות ההיגדים המתארים מציאות בארגונים. בנוסף, המומחה יראיין את עמיתיו של המתלונן, שראו מקרוב את תפקוד המתלונן ואת המתעמר, ויחווה דעה עד כמה התקיימו ההתנהגויות המתוארות בהיגדים בשאלון טפר ביחס למתלונן. כך נסייע בידי השופטים לזהות התעמרות – קביעה שההגדרות המשפטיות עדיין אינן מכילות את כל ההיבטים ההתנהגותיים שיש להביאם בחשבון.

Facebook
Twitter
LinkedIn
WhatsApp
Email

12 תגובות

  1. אני מרצה במוסד אקדמי מכובד בתקן של עמית הוראה
    עברתי בשנתיים האחרונות התעמרות (על פי ההגדרות שלכם)
    רק מי שעובר חווי שכזאת מבין עד כמה היא קשה ומשמעותית מכמה בחינות

    1. שלום רב,
      אני מצטערת לשמוע על הקשיים שחווית. במידה ותהיי מעונינת העבירי לי את המייל שלך ונמשיך להתכתב בפרטי.
      בברכה,

  2. האם התייחסתם למין הנפגעים (נשים/גברים)
    אני מניחה שאחוז הנשים בהם פוגעים גבוה באופן ברור מאחוז הגברים וזה על רקע מיני ומיגדרי. מעניין לדעת מה המימצאים.

  3. כדאי לדעתי לפרסם עוד פרטים על הממצאים, לדעתי חשוב מאוד שיגעו כולם בצורה מפורטת מה המצב בפועל, זה גם יתן יסודות עוד יותר מוצקים להמלצות שלכם

  4. מצב הנשים בתחום זה משתפר אבל עדין הרבה פחות טוב מאשר אצל הגברים.

  5. אני חושב דוקא שבארץ ההתעמרות ברמה יותר גבוהה מהמקובל בצפון אמריקה ומערב אירופה

  6. מניסיוני דווקא בחלק מהארגונים הציבוריים יש יותר התיימרות. אין שם מסלולי קידום שבנויים על כשרון. הכל איטי והכל מוכתב מראש. ולכן רק הסמכות והאגו הם שקובעים. רוצים להוכיח מי הבוס

  7. העולם רחוק מלהיות נקי בתחום ההתעמרות
    אבל הבעיה היא שרק חלק זעיר ממקרי הפגיעה בכלל נחשפים
    הקורבנות מפחדים לספר, אחרת הם ישלמו מחיר ישיר ועקיף גבוה בהרבה.

  8. חשוב לא להסתפק במחקר וממצאים, אלא ביצירת תהודה, עוד ועוד.

  9. נקי מהתעמרות לא ריאלי לצפות, אבל בהחלט יש מקום רב לשיפור

  10. נושא חשוב ללא ספק
    האם יש גם מחקרים על התעמרות ארגוני עובדים בלקוחות? כמו חברת החשמל, הנמלים, הוצאה לפועל, וכדומה

  11. אצלנו בארץ הרבה מינויים פוליטיים והרבה דרך ממליצים אינטרסנטים, ולדעתי דוקא זה מגדיל בסופו של דבר את ההתעמרות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

דילוג לתוכן