תשקורת או תקשורת מקצועית ואמינה?

התקשורת הישראלית משנה את פניה
תמונה של אילן
אילן ורד

במאמר זה אתייחס בעיקר לסיקור נושא הגרעין האיראני ולביקורו של הנשיא האמריקאי ביידן. המאמר נגזר מהתבטאויות של עיתונאים, פרשנים, כתבים, מראיינים, מרואיינים ופאנליסטים באמצעי התקשורת, האלקטרונית והכתובה, השונים ומפרסומים של גופים ממשלתיים וציבוריים. בסוף המאמר אביא כמה דוגמאות הממחישות את ההתנהלות הבעייתית היום-יומית של גופי התקשורת בשנים האחרונות.

בשנים האחרונות, וביתר שאת מתחילת שנת 2022 ועד לימים שלאחר ביקורו של נשיא ארה"ב בישראל, הולך ומתברר כי חלק מאנשי התקשורת שעסקו בנושא תקיפת אתרי הגרעין האיראני, לא התייחסו למשמעויות הרחבות, האזוריות והגלובליות, העלולות להיגזר מפעולה כזאת או אחרת.

אנשי התקשורת שסיקרו את ביקורו של ביידן הדהדו את עמדתו שלפיה יש להעדיף פתרון דיפלומטי, ואת מחויבותו למנוע מאיראן נשק גרעיני. רובם לא טרחו להזכיר הבטחות והתחייבויות נשיאותיות דומות שניתנו החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ולוו בסנקציות ואיומים בתקיפה כדי למנוע ממדינות שהתחילו לפתח נשק גרעיני להשלים את התהליך, ונוסף על כך גם לא ציינו שעל אף ההתנגדויות של הממשל האמריקאי הצליחו סין, הודו, פקיסטן וצפון קוריאה להצטרף למועדון המדינות שמחזיקות בנשק גרעיני.

אנשי תקשורת לא מעטים נוהגים למדוד את תקיפת האתרים במונחים של "זבנג וגמרנו" ומתעלמים מהצורך למדוד את הפעולה הצבאית במונחים של עלות-תועלת. חלקם אף לוקים בראייה חד-צדדית כאשר הם מהדהדים מקורות במערכת הביטחון שמתייחסים להכנות למהלך צבאי לתקיפת אתרי הגרעין האיראניים (הקצאת תקציבים, אימונים, איסוף מודיעין וכיו"ב), באופן עצמאי או בתמיכת ארה"ב, מבלי להצביע על הספקות שמעלים בכירים במערכת הביטחון לגבי הצלחת הפעולה, לאור העובדה שמדובר בתקיפת עשרות בסיסים ומפעלים ברחבי איראן שחלקם קבורים מתחת לאדמה, ושהפעם אין המדובר בתקיפה של הכור העיראקי או הסורי.

אנשי התקשורת התמוגגו ממערכת הלייזר ומתצוגת התכלית של מערכות ההגנה האווירית שהוצגו בפני הנשיא האמריקאי, ועוד קודם לכן – מהניסויים המוצלחים ליירוט טילים תוקפים. אולם הם התעלמו מהעובדה שהניסויים טרם כללו התמודדות מול מטר של טילים, נחילי כטב"מים ורחפנים מתאבדים.

זאת ועוד, אמצעי התקשורת התעלמו מכך שמערכת הלייזר, שאמורה להפוך למבצעית רק בעוד כמה שנים, אינה חפה מבעיות (תלות בתנאי מזג אוויר) ומכך שבמבצע "שומר החומות" אזלו תוך זמן קצר המיירטים של כיפת הברזל.

על אף השיפור שחל בתפקודו של פיקוד העורף, המלאכה עדיין רבה, בין היתר, בנוגע לאוכלוסייה שאינה מוגנת, אי-כשירות חלק מהמקלטים הציבוריים והיעדר תוכניות לפינוי אוכלוסייה. מן הדרוש היה שהתקשורת תקיים דיון ציבורי נוקב בדבר מוכנות העורף והמחיר שישולם לאור יכולת ההתמודדות מול אלפי טילים (חלקם מדויקים, חלקם בעלי ראשי קרב מתפצלים) ואמצעי הנשק האחרים שיגיעו מארבע כנפות השמיים, מדי יום ואולי במשך תקופה ארוכה, ועלולים לעלות בחיי אדם, לפגוע בעורף האזרחי ובתשתיות האסטרטגיות (האזרחיות והצבאיות), ואולי לפגוע גם בתשתיות הנפט של ערב הסעודית כדי לגרום לזינוק מחירי הנפט.

מרבית המרואיינים באולפנים פיתחו תזה שלפיה לאחר חציית הסף הגרעיני יידרשו כשנתיים לפיתוח ראש קרב גרעיני ולהתקנתו על גבי טיל. התקשורת לא ניסתה להטיל ספק באמינותה של תזה זו ולהצביע על האפשרות שבמקביל להמשך העשרת האורניום נעשית פעולה חשאית לפיתוח ראש קרב גרעיני.

על התקשורת להצביע על כך שלארה"ב יש את היכולת, אך אין לה רצון לתקוף את אתרי הגרעין האיראני. הקשב שלה מופנה להסכם הגרעין, לסין ולאוקראינה, ואילו לישראל יש את הרצון אך נכון לרגע זה אין את היכולת. על התקשורת להציף את האפשרות שהפעולה הצבאית בעייתית ואולי איחרה את הרכבת. אם ארה"ב תצטרף לישראל ותבטיח, בין היתר, מטרייה אווירית, תדלוק אווירי ואמל"ח, לרבות פצצות מתקדמות החודרות לעומק רב, פעולה צבאית עשויה להצליח וגם זאת במידה חלקית לאור המתואר לעיל.

ודבר נוסף אפרופו ביקורו של ביידן, התקשורת ברובה התמוגגה מלחיצת היד הארוכה והמופגנת בין הנשיא ובין ראש הממשלה לשעבר, נתניהו. מן הראוי היה לשאול האם לחיצת היד קשורה לידידות בת עשרות שנים או לצרכים מדיניים עתידיים? ראוי היה להזכיר בהקשר זה את מספר השבועות שהמתין נתניהו לשיחת הטלפון מהנשיא, וזאת לאור שיחת הטלפון שקיים ביידן עם נפתלי בנט שעות ספורות לאחר מינויו לראשות הממשלה.

חלק מאנשי התקשורת נוהגים להציג נתונים שאיבדו את הרלוונטיות שלהם מאחר שבמהלך השבועות שקדמו למועד הצגתם, הנסיקה הדרמטית במחירי הדלקים, חומרי הגלם ומוצרי הצריכה ובמחירי ההובלה הימית – בגין נגיף הקורונה והמלחמה באוקראינה – הפכה לירידה דרמטית במחירים, בעיקר בגלל החשש ממיתון. היו גם התבטאויות בתקשורת בנוגע להמשך נסיקת הגל הנוכחי של הקורונה שנגזר כנראה מעוצמת ההדבקה הגבוהה של הווריאנט, מבלי להתייחס למשתנים נוספים, כגון קצב הגידול הנמוך של מספר החולים הקשים וירידת מקדם ההדבקה מ-1.5 ל-0.8 תוך זמן לא רב ומבלי לציין שמשרד הבריאות לא מצא לנכון לנקוט צעדים.

דוגמה נוספת להתנהלות הבעייתית של אנשי התקשורת היא הימנעות של חלק מהם, שעסקו בתיק המתנות (תיק 1000), מלהתייחס, כמתבקש וכמתחייב, להכרעות הדין התקדימיות של בית המשפט העליון בעניין מתנות שהוענקו בעבר לאנשי ציבור בכירים.

לסיכום, יש בקרב אנשי התקשורת מי שאינם נוהגים להכין שיעורי בית, הם אינם מציגים תמונה רחבה ומקיפה, אינם מנתחים את האירועים במונחים של עלות-תועלת, עוסקים בשורה של נושאים לפי עמדותיהם הפוליטיות (הגלויות או המוסוות) ובהתאם גם מציגים נתונים ועובדות בצורה סלקטיבית.

עם כל הכבוד למבצע האחרון, ויש כבוד, על התקשורת להצביע על כך שהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הוא ארגון קיקיוני שהצליח לירות טילים עד להפסקת האש, עליה להבהיר שאירוע רב-זירתי לא ייראה כמו המבצע האחרון, ולעמוד על כך שיקויים דיון ציבורי לגבי מוכנות העורף ולגבי המחיר שישולם בגין התמודדות יום-יומית עם אלפי טילים (חלקם מדויקים ומתפצלים ואולי היפרסוניים), רקטות ונחילים של כטב"מים ורחפנים מתאבדים שישוגרו ממרחבים שונים וממרחקים של מאות ואלפי קילומטרים.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. התקשורת בכל העולם ובישראל אף יותר, לא ממש מקצועית, משרתת אינטרסים, חסרת קודים מקצועיים

  2. יש כאן ערבוב בין כמה דברים
    קודם כל חוסר רצינות וחוסר מקצועיות של רוב העיתונאים שלנו
    שנית, עתונאים מטעם.נמצאים בקשר עם גורמים פוליטיים ובעצם מיצגים אותם. חלקם אפילו מדלגים בין תפקידים פוליטיים ועיתונאות לכאורה למשל ביסמוט
    ולבסוף, אינטרסים של המדיה המסוימת. למשל ההאשמות שיש כת נגד ביבי ונגד הבעלים של ידיעות אחרונות

  3. מסכים עם כמעט כל הכתוב כאן ולחלק מהדברים התייחסתי במאמרי בעיתון הארץ וגם כאן.
    צריך להוסיף שלא רק המרואיינים והעיתונאים אינם מקצועיים ורציניים מספיק, אלא לפעמים גם המרואריינים, גם כשהם אלופים במיל. אינם אומרים את כל האמת הידועה להם ומהדהדים מסרים לא אמינים.

  4. מעט מאוד אנשי תקשורת ראויים, ואז מדכאים אותם ומזיזים אותם. ראו למשל מה קורה עם רביב דרוקר הרציני.

  5. כמו בכל תחום יש בענף העיתונות אנשים רדודים, חסרי הכשרה, נטולי כשרון וכן הלאה. ומאידך יש גם לא מעט אנשים מקצועיים, מנוסים, מוכשרים, בעלי ערכים וכדומה. אז נא לא לקטלג את כל העיתונאים כקבוצת יכול אחת.

  6. בסך הכל יש לנו תקשורת ברמה טובה
    ברור שיש גם בעיות
    אבל הסך הכל טוב למדי
    בהשוואה למגינות מתקדמות

  7. כעובדה, רוב המידע אליו אנו נחשפים הוא שקר, או אי דיוק, או אי הבנה/יגיעה, או ללא קשר לנושא הנדון. כך נראה העולם. כך אנו חיים. אוי ואבוי לנו. והעתיד יהיה עוד יותר גרוע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של אריה

הקרב על הדמוקרטיה

כיצד נתנגד למהלכים האנטי-דמוקרטיים שמתגבשים בישראל