תשעה באב רלוונטי מתמיד

השאלות החשובות באמת של תשעה באב

תשעה באב נתפס כעוד "חג דתי" שאינו רלוונטי לציבור הרחב החילוני בישראל. בית המקדש נחרב ופסקה עבודת הקורבנות, יש שיאמרו שאפילו חסד עשו איתנו הרומאים במעשה זה. אבל לא כך חשבו למשל אבות הציונות, שהיטיבו לראות את הצד הלאומי של החורבן. למעוניינים ניתן מומלץ מאוד לעיין בספרו של ניר מן "ילקוט תשעה באב" בהוצאת מכון שיטים.

ההתמקדות בחורבן בית המקדש, שאכן היה "מרכז האומה" באותן שנים, וצביעת היום כאבל דתי דומה למי שרואה איך צמרת של עץ נופלת, או ראש קרחון נמס ושוקע, ולא שואל שאלה פשוטה: למה נפל העץ? מה קרה לבסיס הקרחון?

התשובה היא בפסוק קצר מספר משלי: "באין חזון יפרע עם". נביאי ישראל עמדו וזעקו על שחיתות השלטון, עושק החלשים והפקרתם, מלחמות פנימיות ושנאת חינם, מערכת משפט שאיננה מתפקדת ומושחתת, חוסר תבונה מדינית וכו' – לא תמצאו בספרות הנביאים טענות שלא אכלו כשר, שלא הניחו תפילין וכו'. וכאשר העם מקיים יום צום וכינוס לתפילה, זועק הנביא ישעיהו: "הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ יוֹם עַנּוֹת אָדָם נַפְשׁוֹ … הֲלָזֶה תִּקְרָא צוֹם וְיוֹם רָצוֹן לַה' ? הֲלוֹא זֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ פַּתֵּחַ חַרְצֻבּוֹת רֶשַׁע הַתֵּר אֲגֻדּוֹת מוֹטָה וְשַׁלַּח רְצוּצִים חָפְשִׁים … הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת" (ישעיהו נח, ה–ז).

מלכות החשמונאים שרדה 82 שנה לפני שנהרסה במלחמת אחים נוראה, מלכות דוד ושלמה המאוחדת שרדה כשבעים שנה לפני שהתפלגה לממלכת יהודה וממלכת ישראל, הממלכות נלחמו לעתים אלה באלה וסוף שתיהן חורבן וגלות. מדינת ישראל חוגגת השנה 75 שנות עצמאות והולכת בקרוב לבחירות בפעם החמישית תוך שלוש שנים. וכל כך למה? משום שיש פילוג נורא בעם והמכנה הציוני המשותף הולך ונשחק.

אז אולי תשעה באב רלוונטי דווקא בימינו?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

16 תגובות

  1. לא לומדים לקח. שוב ושוב חותרים לחורבן בית נוסף. פעם סיפרו לנו שזה העם הנבחר.

  2. אומר בצניעות -כמאמר החכם גם אני ביחס לדבריו של אשר " דברי פי חכם חן". א ב ל
    ילמדנו רבינו אשר הצדיק והצודק
    כיצד ? כיצד ? כיצד אפשר לתקן את המעוות ולהשפיע רק טוב איש לרעהו !

  3. בימים האחרונים, סביב תשעה באב, התחלתי לשמוע קולות בעד אחדות ונגד זינאה מבית. בינתיים אלה קולות בודדים. הלוואי ויתגברו. השמש זורחת?

  4. זה מה שאמר הנביא זכריה – בשנת ארבע לדריוש המלך- על צום ט באב :"אלה הדברים אשר תעשו, דברו אמת איש עם רעהו…אמת ומשפט שפטו בשעריכם …וצום הרביעי וצום החמישי…יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים". .. "והאמת והשלום אהבו "
    האם יועיל לשנן את הדברים לכל חברי הכנסת ?

  5. מאוד רלוונטי, ומה אמר הרצל ל מתכנסים בבאזל :
    ״עם אחד אנחנו, עם אחד״
    הפציר הרצל בדליגטים הבה ונתרכז במכנה המשותף!!!

  6. לא זכור לי שנביאנו דיברו על "חוסר תבונה מדינית" האם זה מהרהורי ליבו של הכותב? אין ספק שלתשעה באב שורשים חברתיים עמוקים שסופם חורבן הבית ועל כך מלאים כל העיתונים בשנים האחרונות כשכל אחד מטיל כמובן את האשמה על הצד השני. אני חושב שמה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות זו אהבת חינם בחוג הצר או הרחב שלו כלפי הצד שאליו איננו מתחבר פוליטית.

    1. אשר, יפה כתבת כתמיד. ומי אני הקטן שאומר זאת, אחרי כתיבתו המאירה של הרב איתמר חייקין על אתר מחלקי המים והעומד בראשו. מוזמנים למצוא ולקרוא.
      ולעצם העניין- לצערנו, בכל השנים האחרונות – אין חדש תחת השמש מבחינת עם ישראל היושב בארצו. אולם בתשעה באב הזה, עם המבצע הצבאי שנלווה אליו, אולי בכל זאת נקווה "שיעלה השחר" ונזכה שאחינו יהיו יריבים פוליטיים ולא אויבים! שידעו הפוליטיקאים שכולם חייבים להיות מוכוונים לטובת המדינה ולא האגו; ובאם ננסה להוריד זאת לצד המעשי – הלוואי ותקום זעקה גדולה מציבור גדול, שתשמע היטב בבית המחוקקים, שכל מי שידברבגסות, לשון הרע, בבית הזה – תופעל נגדו זעקת המונים – לא עוד!
      ובנין ירושלים ננוחם!

  7. בעוד כמה ימים כשתתחדש מלחמת הבחירות ישברו שיאים חדשים של שינאה והסתה

  8. כל כך נכון.
    הבעיה היא המנהיגים, כי כל אחד (מכל המפלגות והפלגים) נלחם עבור מעמדו ב"חצר" שלו כנגד כל האחרים. זו המטרה האמיתית: להחזיק בשלטון, וכל המערכת האידיאולוגית או דתית היא אמצעי לשמור על השלטון.
    איך ישלטו הרבנים בצאן מרעיתם אם הם לא הכתובת לפסיקה על כל פסיק? ואיך ישלטו האידיאולוגים אם ידם אינה על הכסף והג'ובים?

  9. אפשר למצוא בהחלט הבנה ומכנה משותף בארץ בין כל הדתות, כל המינים, כל ארצות המוצא, וכן הלאה
    אלא שיש מי שחשוב להם לסכסך כי זה מקדם אותם, והם מצליחים

  10. מסורת בבסיסה היא הפקת לקחת. אם לא מפיקים לקחים מאבדים את הערך

  11. השבוע הייתי בניחום אבלים של נעמי כספי ז"ל מראשוני ילדי מושב נהלל שנפטרה בשיבה טובה בגיל 99. הייתה שם חוברת של 'תולדות מושב נהלל' ושם כתוב שתשעה באב היה 'יום החינוך' השנתי בו התאספו המורים והתלמידים וכל חברי המושב ליום של סדנאות, דיונים והרצאות בנושאי חינוך ותרבות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך