המצאות טכניות ובעיות פילוסופיות

המצאות רבות מעוררות אותנו לשאול שאלות קשות
תמונה של שפי
פרופסור יהושפט גבעון

רבים אוהבים להצהיר שאנו חיים במציאות משתנה. זה מאות שנים המצאות מעורבות ביצירת שינויים כבירים אך במקביל גם מעוררות אותנו, במידה זו או אחרת, לשאול שאלות נוקבות לגבי מושגים קיימים, ולפעמים השינויים החדשים מוליכים אותנו לטשטש גבולות של מושגים קיימים. המציאות משתנה בעקבות יצירת אמצעים מוצלחים, אבל אנו לא מסתפקים רק בהצלחתם. כלים חדשים נוצרים ויחד איתם אנו רוצים גם הגדרות חדשות.

במאמר זה אסקור בקצרה חמש דוגמאות לכך שדיון בהמצאות מיוחדות גולש באופן טבעי ביותר לעיסוק בשאלות קשות במיוחד, כלומר לתחום הפילוסופיה. כפי שלימד אותנו מורי לפילוסופיה, פרופ' נתן רוטנשטרייך ז"ל, לפני למעלה מ-50 שנים: "הפילוסופיה היא אמנות הטחת הראש בכותל". כפי שתיארתי במאמרים קודמים, במקרה מיוחד, דווקא השאלות הפילוסופיות הן שהובילו להמצאות טכניות. מסתבר, כפי שהגיבו קוראיי במקרים רבים, לרבים קשה "להטיח את הראש בכותל" ובכל זאת, אי-אפשר להתעלם מן הקשר שבין טכנולוגיה לפילוסופיה:

המצאת כלי הנשק האישים – כמעט בכל שבוע אנו שומעים על השתוללות איומה של אלה המחזיקים בכלי נשק. דנתי בבעיה המתעוררת בעקבות מאורעות מחרידים אלה במאמר העוסק ב"ניטרליות של הטכנולוגיה". לאחרונה גם קראתי שבארה"ב רוצים לתבוע את יצרני כלי הנשק באשמת רצח המונים. כלומר, בשאלה מי הוא הגורם לתוצאות של ירי בציבור יצטרך בית מהמשפט להכריע מי אשם, האם היורה, או מי שיצר את הכלי שבו השתמש. מאחורי התלבטות זו מסתתרת שאלה קשה יותר בדבר מהות הגרימה.

המצאת הגלולה – המצאה זו הביאה אותנו בשנות ה-60 למושג מתקדם ונלהב של חופש מיני, לשבירת מנהגים מסורתיים ולמעשה, לפריצת גבולות המוסר. מתחילה לא היה ניתן לרכוש גלולות אלה בלי מרשם רופא. גם כיום יש צורך במרשם רופא. אלא, לפי הודאתה של קופת חולים נכבדה, המרשם מוגבל בזמן כדי לחייב פיקוח וביקור סדיר אצל הרופא. אני מאמין שההתמודדות עם חופש מיני גלשה אפילו להתמודדות עם הגדרת הזהות המינית ועם מושג המגדר.

המצאת הפסיכואנליזה – המצאה זו, בראשית המאה ה-20, סיפקה לציבור הרחב תמונה פופולרית ומורכבת של טבע האדם: לפי הפסיכואנליזה, נפש האדם היא אוקיינוס עמוק ובו נובעים זרמים תת-הכרתיים; האדם נמשך לפחדים ולקנאות שרק מי שבקי בפסיכואנליזה יודע להסבירם; ועוד. רבים מאמינים כיום כי לכל אדם יש שאיפות נסתרות, וכן שיצר האדם רע מנעוריו. מושג ההכרה קיבל גווני משמעות רפואית. בעיית חופש הבחירה התעוררה במלוא חריפותה. מכל מקום, האמונה ברציונליות של השכל האנושי התערערה לגמרי.

המצאת המחשב – המצאה זו נולדה, בין היתר, מהתמודדות עם בעיה פילוסופית: כיצד נקבעת האמת המתמטית? התמודדות זו נוצרה בעקבות הדאגה לחוסר הסתירה בתורות מתמטיות. לוגיקנים ומתמטיקאים התעניינו בהגדרת מושג של פתרון חד-משמעי של בעיות ("בעיית ההכרעה") בעקבות גילוי פרדוקסים וסתירות ביסודות המתמטיקה.

מחקר זה לא הסתיים עד עצם היום הזה. למשל, עדיין אין בידינו הגדרה חד-משמעית למונח "אלגוריתם" אף שהיה בשימוש בשיח המתמטי מאז המאה ה-14. אבל יש בידינו שיטה יעילה לבניית חומרה של מחשבים, כפי שהראה טיורינג ביחס למחשב ACE (ראו הרצאתו ב-1947). רוב אלה הטוענים שמאמרו של טיורינג משנת 1936-37 הוא "תיאורטי" – או שלא הבינו את תורת המערכות הספרתיות, או שפשוט כלל לא קראו מה כתב טיורינג. ובכל זאת, אחרי שנים רבות, תוקן מעמדו של טיורינג ורבים טוענים היום שמאמרו משנת 1936 נחשב כמכונן את מדעי המחשב מבלי לקרוא אותו.

המצאת המחשב והניסיונות להגדיר מהו חישוב יעיל, הובילו גם לדיונים (בלתי גמורים) בשאלות הבאות: מהו בעצם חישוב דיגיטלי? מה ההבדל בין חישוב לחשיבה? מה טבעו של זיכרון דיגיטלי? מה טבעה של ההכרה של המחשב? האם תוכנה יכולה להיות בעלת תודעה? וכאן אנו גולשים לענף מרשים של מדעי המחשב הדן באפשרויות הבינה המלאכותית.

המצאת הבינה המלאכותית – הבינה המלאכותית נחקרה מאז 1950. "האם מכונות יכולות לחשוב?" היא שאלה שהדיון בה, מראשיתו, הוא על סף הפילוסופיה. היא עלתה לכותרת מאמרו המהולל של טיורינג משנת 1950 אבל נדחתה על הסף, כי בגוף המאמר עצמו טיורינג סירב במפורש להגדיר מה זאת חשיבה של מכונה. ובכל זאת, מאז 1950 הוגי-דעות רבים דנו בשאלת ההבדל שבין בינה טבעית לבין בינה מלאכותית. קריאה מדוקדקת במאמרו של טיורינג מ-1950 מעלה חשד מטריד. בארה"ב לפחות, עד שנות ה-60, התעלמו כליל מעבודתו הקודמת ולכן אני טענתי, בכמה הזדמנויות, שטיורינג כתב את מאמרו משנת 1950 מתוך מרירות אכזבתו והכשיל בכוונה את קוראיו. מעניין יהיה לדעת כמה מהקוראים שיגיבו על דבריי כאן, קראו את מאמריו של טיורינג.

כללית, ריבוי ההמצאות הטכניות הוביל לעיון בהגדרת מהות הטכניקה. כלים מלאכותיים היו קיימים מראשית תולדות המין האנושי. בדיונים ביחסי הגומלין שבין החברה (מושג אשר בביטויו "החברה", בה"א הידיעה, נהיה לפופולרי רק בסוף המאה ה-19) לבין הטכניקה, נוסדו מספר אסכולות אשר פרשו את מפרשיהן והפליגו לכל עבר. בכמה מקרים אפשר למצוא הגדרות מוזרות למושג הטכניקה שלכדו את תשומת הלב של אנשי החינוך כאמת מעמיקה.

פרופ' גבי סלומון ז"ל בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע" כתב במפורש (בעמוד 9) מפי ז'אק אלול כביכול, "טכנולוגיה במהותה היא תופעה חברתית הכורכת טכניקות של ביצוע פעולה באמצעות כלי כלשהו. משמע מערכת של ידע. תפיסות ומיומנויות, ביחד עם תרבות שלמה של הנחות, נורמות התנהגות, אמונות ועוד". אם כזו היא הטכנולוגיה, או הטכניקה (כפי שאלול כתב במקור) מי יוכל להבין אותה?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

6 תגובות

  1. לפני ששואלים אם מכונות יכולות לחשוב הגיע הזמן שישאלו אם האדם יודע לחשוב? ואיך אנשים שחושבים גרוע מובילים עמים שלמים לקטסטרופות?

    1. אני ממש לא מבין, היכן נאמר במאמר שיש משהו בטכנולוגיה שאינו ניתן להבנה..לעומת זאת יש הרבה שמרגישים שאין צורך להבין את הטכנולוגיה כדי להפיק תועלת מהשימוש בה. בעיקר בתחום הכשרת המורים. כנראה שהם מאמינים שלא ניתן להבין את הטכנולוגיה.. מוזר.. לא?

  2. מעניין כמה פילוסופים גדולים השקיעו מאמצים בחיפוש אחר תשובות לשאלות שלך…

  3. פעם לכל סטודנט בתחומים טכנולוגיים היתה חובה ללמוד לפחות מבוא לפילוסופיה. מדבריך הסקתי שאתה דוקא חושב שכל סטודנט למדעי הרוח חייב להבין את יסוגות הטכנולוגיה

    1. למרצה בגימלאות,
      פעם, כל סטודנט למדעי הרוח היה חייב בקורס מבוא ללוגיקה… פעם..
      אינני יודע כיצד ניתן להסיק מדברי שאני חושב שכל סטודנט למדעי הרוח חייב להבין את יסודות הטכנולוגיה. בוודאי שבמאמר הזה לא נמצא דבר שממנו תוכל להסיק זאת. במאמרים רבים אחרים טענתי בפירוש שכל מי שמתימר לדעת להמציא שימושים חינוכיים בכלים דיגיטליים, חייב להבין את הכלים הללו ולא לבטוח בדגוגיה מוצלחת שתספק לו, ככה, מבין השיטין כיצד להשתמש בהצלחה בכלים הללו למטרות לימודיות. מכאן תוכל להסיק שכל סטונט לחינוך או להוראה חייב להבין היום את יסודות הטכנולוגיה הדיגיטלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך