הִסְתַּכַּלְתִּי בִּרְאִי
וְלֹא זִהִיתִי אֶת הַנִּשְׁקָף בּוֹ
רָאִיתִי גֶּבֶר בְּגִיל הַיְשִׁיבָה
רַעְמַת קָרַחַת מְכַסָּה אֶת עֵינָיו
מֻקָּף מְאַבְטְחִים
מִמִּשְׁמָרוֹת הַמַּהְפֵּכָה
שֶׁל הַשָּׂפָה הָעִבְרִית
הָיָה אַזוּק מֵאָלֶף עַד תָּו
וְהָעֹנֶג לֹא מָשׁ מֵעַל פָּנָיו
5 תגובות
מה שמוביל לעונג, אין טוב ממנו
אלי הבעיה לא בראי?
כל כך קצר
וכל כך חזק
מסכים ממש גם לתכובתך החיובית הקצרה
בראי רואים רק את החיצוניות. אבל מה שבאמת קובע זאת הפנימיות