לפני חמש שנים, במלאת מאה שנים להצהרת בלפור, העליתי השערה ש"הפרוטוקולים של זקני ציון", אותו ספר בלע שנכתב על ידי הבולשת הצארית הרוסית במטרה להשמיץ את היהודים ולתרץ את הפוגרומים, השפיע במידת מה על הרצון למשוך את העולם היהודי לצד בריטניה במלחמת העולם הראשונה. האמונה בכוחם של היהודים להניע את העולם במסתרים ובמחשכים לבצע את מזימת ההשתלטות היהודית, נראתה מגוחכת גם אז, עם פרסומה, וכך נשארה עד היום, אם כי ספר זה עדיין מתורגם לשפות רבות ומופץ במקומות שבהם יש נטייה לאנטישמיות ולאנטי-ציוניות.
והנה התגלגל לידיי ספר שפורסם באנגליה בשנת 1915, בעת מלחמת העולם הראשונה, אף שנכתב כנראה בטרם פרצה המלחמה. הספר – או הסיפור הארוך – נקרא The Thirty Nine Steps, והוא סיפור דמיוני שנכתב בידי אחד מגדולי הסופרים של בריטניה בעת ההיא, ג'ון באקן. באקן היה חבר פרלמנט בבריטניה, היסטוריון, מדינאי אימפריאליסטי, מושל קנדה, עורך דין, קצין צבא ומוציא לאור, אך היום הוא ידוע היום בעיקר בסיפורי ההרפתקאות שלו.
ייתכן שהקוראים בעברית כיום פחות מכירים את השם, אך הסיפור "שלושים ותשע המדרגות" הוא סיפור מוכר וזכה ללא פחות משלושה עיבודים לקולנוע. אלפרד היצ'קוק יצר סרט לפי הספר כבר בשנת 1935. סרט נוסף הופק בשנת 1959 ושלישי הופק על ידי דון שארפ בשנת 1978, עם רוברט פאוול בתפקיד הראשי.
ולמה כל זה קשור ל"פרוטוקולים של זקני ציון"? בספר מופיעה דמות מסתורית, אמריקני הבקיא בפוליטיקה של המזרח הקרוב, והוא מספר לגיבור הספר כי מדינאי בריטי אמור להגיע ללונדון ושם יש קבוצה של אנרכיסטים שרוצה להרוג אותו כדי לחרחר מלחמה בין המעצמות. לשאלת הגיבור מדוע נעשה הדבר, עונה המסתורי ש"האנרכיסטים חושבים שזה ייתן להם הזדמנות. הכול יגיע לכור היתוך והם שואפים ליצור עולם חדש" (תרגום שלי). ואז הוא מוסיף: "הקפיטליסטים יגרפו את השקלים (The capitalists would rake in the Shekels – כך במקור!) ויתעשרו מקניית הריסות. להון אין מצפון ואין ארץ מולדת. מעבר לכך – היהודי (The Jew במקור, ההדגשה שלי) עומד מאחורי הכול והיהודי שונא את רוסיה יותר מששונא את הגיהינום". "האם אתה תמה?" הוסיף בקול, "במשך שלוש מאות שנים הם (היהודים) נרדפו וזה יהיה תגמול עבור הפוגרומים (Pogroms במקור). היהודי הוא בכל מקום אך אתה צריך לחפור עמוק כדי לגלות את זה. קח למשל עניין מסחרי גדול טאוטוני (הכוונה גרמני). אם אתה מדבר עם הראשון שאיתו יש לך עסק הוא יהיה ודאי הנסיך פון מהיכן שהוא (“Prince von und zu Something”), צעיר אלגנטי הדובר אנגלית מעולה. אך הוא לא חשוב, אם אתה רציני, תפגוש מאחוריו בן וסטפליה (מחוז בגרמניה) עם לסת בולטת, מצח נסוג והתנהגות של חזיר בר. הוא הגרמני שמטיל אימה על העיתונים שלך באנגליה. אך אם יש לך עניין אמיתי ועמוק בנושא, תגיע לבוס האמיתי, תגיע ליהודי קטן עם פנים לבנות היושב בכיסא נוח עם עיניים כמו של נחש. כן, אדוני, הוא האיש המנהל את העולם כרגע, והוא המניף את הסכין על האימפריה של הצאר הרוסי כיוון שדודתו חוללה ואביו הוכה בשוטים במקום כלשהוא לאורך הוולגה".
האם אין אנו יכולים להסיק מסיפור הרפתקאות דמיוני זה מה הייתה דעת הציבור הבריטי באותה העת? הנה היהודי המנהיג את תככי העולם כנקמה על הפרעות שעשו ביהודים, והוא עושה זאת בעזרת עסקים מסחריים. האם אין זה המשך לפרוטוקולים של זקני ציון? האם לחלוטין אין קשר בינם לרצון הבריטי למשוך את העולם היהודי לצידם כי הם כוח חזק ומסתורי?
18 תגובות
אם לענות בקצרה על השאלה בסיום אז "כן", ברור שיש קשר.
זה הצד השכלי של העניין, במקביל לרגשי: יצירת שנאה ותיעוב.
החישוב התועלתי, המבוסס על הערכת כוחו של האחר, תמיד היה חלק מהכרעות מנהיגים. זה לא שונה מההתקרבות של מדינות ערב באיזורנו אל ישראל, שלחלוטין מבוססת על כיבוד כוחה של ישראל ולא על סנטימנטים. מבחינה זו דווקא הצד הרגשי ה"חם" הוא קבוע ומאריך ימים יותר מהעמדה החישובית הקרה, התלויה במעמד ובכוח של מושא החישוב, שהוא גורם משתנה.
לכן גם כל גורם המפחית מההרתעה שישראל משדרת אל אוייביה, תורם לגישה תוקפנית (הרמת ראש) יותר מצידם. ההנחה ש"ככל שנהיה נחמדים יותר, יאהבו אותנו יותר" פשוט לא עובדת במישור הכללי אלא רק במישור הפרטי הבין אישי.
אפילו בארצנו הקטנטונת אנחנו לא מסוגלים למדוך בחוטים, אז בעולם כולו נצליח?
לאביבה – חן חן על תגובתך. נראה כי אכן הרגש השכלי התגבר אולי על רגשי "שנאה ותיעוב", כך אכן נוהגות מדינות וגופים פוליטיים בהתנהלותן אך לעיתים גובר הרגש על הצד השכלי, וכך למשל יש הדורשים אצלנו את נחלת האבות כולל ארץ ישראל כולה, בלי להתייחס לצד השכלי שבעניין וגם חלק מהעולם המוסלמי עדיין שבוי ביצרי הרגש בהתנגדותו לקיומה של מדינת ישראל. נראה איפה ש"הפרוטוקולים של זקני ציון" ממשיכים להשפיע על דעתם של רבים בעולם כולו.
לרם אטינגר – מניח שהתכוונת ל"למשוך בחוטים". אנחנו בהחלט מושכים בחוטים , לא רק בארץ כי אם ממשיכים לנסות ולמשוך בחוטים ברחבי העולם (ראה הניסיונות לתיווך באוקראינה שאמנם לא צלחו, ועוד)
גדעון ביגר היקר,
ברור שהייתה השפעה יהודית בבריטניה של ראשית המאה העשרים (ראה חבורת מנצ'סטר שכללה את וייצמן, צ'ארלס דרייפוס, לויד ג'ורג' ועוד) שהביאה בין השאר את מכתבו הקצרצר והלקוני של הלורד בלפור אל יו"ר בנק רוטשילד הבריטי שלימים הציונות הממוסדת עשתה ממכתב זה "הצהרת בלפור". וזה ממש בסדר גמור.
עוד – האם לא עלה פעם במחשבתך ההיסטורית הרעיון שאולי היה איזה בסיס אמתי למסמך שהמשטרה החשאית של הצאר הכינה נגד הקומוניזם שהחל להילחם נגד משטר הצאר ושהיו בו הרבה מאד יהודים כולל טרוצקי שהקים את הקומינטרן ואת הצבא האדום?
ולסיכום – האם עוד לא הבנת, שלפחות מבחינת הקיצונים היהודים והקיצונים המוסלמים המלחמה על ארץ ישראל היא טוטאלית? משחק סכום אפס. זה יותר פשוט ממה שזה נשמע – זה או אנחנו או הם. אין באמצע. כל אחד צריך להחליט באיזה צד הוא נמצא. נדמה לי שאתה עדיין "פוסח על שני הסעיפים". וגם זה בסדר, אם זה מביא לך רגיעה.
יצחק שלום אולי אינך מתכוון אבל בטוטליות שלך "הם" מול "אנחנו" זה ברור שזה "הם".מילא חזבאללה חמאס אבל במלחמה נגד האיסלם אין לך קצה חוט של סיכוי.יש לעשות הכול כדי למנוע אותה.לכן הנסיונות להקים את בית המקדש אפילו דבורים על כך יביאו למלחמת דת כוללת בה אין לנו שבריר סיכוי
עוזי היקר – ברור שאין לא צורך ולא סיכוי להקים את בית המקדש. אפילו קיים איסור רבני גורף שאוסר על יהודים להיכנס לחראם אל שריף.
לגבי סיכוי מול האסלאם – על כך קיים ויכוח. אם שמת לב, ואני בטוח ששמת לב, אנו נלחמים נגד האסלאם כבר יותר מ- 100 שנים. בינתיים די בהצלחה. עמדנו בהצלחה מול ברית של הקומוניזם (שהיה המשטר הכי מושחת עלי אדמות) וכל המדינות המוסלמיות שמסביבנו. כיום אנו יותר חזקים מתמיד וישנם כבר יותר מסימנים שלפחות חלק מהעולם המוסלמי מוכן "להסתדר" אתנו? מכל מקום הם כבר קונים מאיתנו כול מיני מוצרים בהרבה מיליארדי דולרים, על כל המשתמע מכך, ועוד היד נטויה. לכן לא הייתי חורץ משפט שזה "הם" לפי דבריך.
לגבי טענתך על "הטוטאליות" שלי. יתכן שזה נראה כך בעיניך מתוך השקפת עולמך. אולם הנני מגבש את השקפתי על בסיס מציאות ראלית מסוימת. עיין ערך משנתו האייקונית של האנס מורגנטאו, בספרו "פוליטיקה בין האומות", בתרגום עברי, "איחוד מוציאים לאור" 1968.
ואגיד לך עוד דבר – בין השאר גם על פי ניסיוני האישי – הריקבון, האידיוטיזם, הפנטזיונריות, ועוד הרבה מכגון זה, בעולם המוסלמי שמקיף אותנו הם ברמות הרבה יותר גבוהות ממה שאנו מתארים לעצמנו. אני נמנע מלכתוב על כך כדי שלא יטענו שאני הוא הפנטזיונר.
מספיק עם הנתבכיינות. אנחנו לא מסכנים. מסתדרים היטב. מי שלא רוצה לאהוב אותנו סאת בעיה שלו.
אספר אנקדוטה שארעה לי שקשורה מאד למאמרו של גדעון ביגר.
בראשיתך 1995 הייתי בדרום קוריאה כשר פנים ותיירות.אחת ממטרותי הייתה להניע את חברת התעופה הלאומית של קוריאה לקיים טיסות ישירות לישראל.שגרירנו בקוריאה קבע לי מפגש עם נשיא החברה הקוריאנית.הפצרתי בו לפתוח קו לישראל והוא ענה שנוצרים קוריאנים נוסעים לקהיר מבקרים יומיים במקומות הקדושים בישראל וחוזרים לסאול מקהיר.בהמשך התפתחות השיחה אמר לנו נשיא החברה הקוריאנית "אני מעריץ את העם היהודי.רק לאחרונה קראתי את "הפרוטוקולים של זקני ציון" ואז הבנתי כיצד עם חכם וקטן שולט בעולם כולו.." רציתי לענות בחריפות אבל השגריר אמר "אדוני השר באולם הישיבות הסמוך נקבעה לך הפגישה הבאה.נפרדנו והנשיא הבטיח תשובה.כשהלך אמר לי השגריר שרבים מאנשי העסקים הקוריאנים קראו את הספר ומנקודת ראותם זה מסמך שמעיד על חכמת היהודים וגם של מדינת ישראל..
לא יודע למה לא כולנו גאים, הרי העובדות מוכיחות שבכל הדברים החיוביים ומתקדמים, אחוז היהודים גבוה בהרבה מהאחוז באוכלוסיה. לא מפתיע שיש גם כאלה שמקנאים בנו. שיתפוצצו.
לגל שמאי. מה לזאת ולמסכנות. כל שכתבתי הוא שהבריטים חשבו אז, כמו שחושבים עכשיו, שהיהודים מנהלים את העולם, והעובדות מראות שזה לא רחוק מהמציאות – שני ראשי ממשלה בצרפת, אחד מהם עוד לפני מלחמת העולם השנייה, חתנו של טראמפ, ראשי הבנק הפדרלי האמריקאי, אנשי כספים בכירים, נשיא באוקראינה, פוליטיקאים בכירים בצרפת ובבריטניה ובארה"ב, חלק גדול מבעלי פרס נובל ועוד, וכל זה ועוד הרבה באומה קטנה במספרים אך גדולה ברוח ובכישרון. ברור שהרעיון על מזימה של היהודים למשול בעולם הוא רעיון מגוחך ודמיוני, אך יש אפשרות שזה משפיע על העולם הלא יהודי.
מעבר לך – אנחנו מסתדרים היטב כי יש לנו חברים טובים שעוזרים לנו כשאנו צריכים אותם.
לעוזי ברעם – הסיפור הקוראני אכן מתאר את המצב שנראה לי שבוודאי במזרח אסיה, בה לא הייתה אנטישמיות, רואים בכך את העצמה של העם היהודי. "לעיתים מתוך החלאה יוצא יהלום".
ליצחק דגני בתשובתו לעוזי ברעם – אנו לא נלחמים באיסלאם – אנו מתגוננים כנגד האיסלאם כיום. בעבר לא לחמנו כלל נגד דבר, פרט למלחמה בהתבוללות וזו כמובן מלחמה פנימית. כיום איננו רוצים לפגוע באיסלאם כי אם להתגונן מפני קיצוני האיסלאם, שיוצאים גם נגד העולם הנוצרי – מערבי – מודרני. אנו רק חלק קטן אך חשוב במלחמה זו, בעיקר בשל מיקומנו במרחב שהאיסלאם רואה אותו כשיש לו. איתנו זו לא מלחמה אידיאולוגית (כמו נגד הנצרות והמודרנה) כי אם מלחמה טריטוריאלית. אם העם היהודי היה חי בנורבגיה – לא היה לאיסלאם דבר נגדו.
לגדעון ביגר הנכבד
העם היהודי לא חי בנורבגיה. נקודה. על כן למשפט זה אין משמעות. בהחלט אפשר להסכים עם הגדרתך שכיום אנו מתגוננים כנגד האסלאם. גם אפשר להסכים עם הנחתך שאנו רק חלק קטן אך חשוב במאבק של קיצוני האסלאם נגד העולם הנוצרי. אבל, עם כל הכבוד, אתה עוסק בסמנטיקה. משום מה אתה מעדיף לטשטש את עובדות החיים או אולי להסתתר מאחרי "מסך עשן". האמת היא שאנו נלחמים, כולל בפועל בממדים יומיומיים באסלאם הרדיקלי על מופעיו השונים. כן גדעון – ההתגוננות כפי שהנך מגדיר זאת כפתה עלינו מלחמה, ממש מלחמה, שבמהלכה אנו מתקיפים, כפי שבזמנו יצחק שדה לימד אותנו שההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. הנה, רק לפני ימים אחדים למדנו שצה"ל תוקף באמצעות כטב"מים כבר במשך כעשרים שנים, מאות פעמים, ברחבי המזה"ת, כולל הרחק מגבולותינו. אם לזה הנך קורא "התגוננות" – לו יהי כך.
איננו מתקיפים כדי לכבוש או כדי להשתלט על שטחים. אנו מתקיפים כדי שלא יתקיפו אותנו. איננו מתקיפים שום אזור ערבי או מוסלמי שאיננו מאיים עלינו. מתקיפים בסוריה, אולי באירן, גם בלבנון וכמובן בעזה. איננו מתקיפים במצרים, בירדן, בסעודיה וכך הלאה. את עניין נורבגיה הבאתי כדוגמה. בעייתנו היא המצאנו במזרח התיכון, באזור שהקנאים המוסלמיים רואים בו את שטחם שלהם. הם סילקו מכאן את הבריטים ואת הצרפתים ורק אנחנו נשארנו כאן. זו תפיסת העולם שלהם ולכן לא מוכנים להכיר במדינת ישראל כישות מדינית קיימת. אכן אנו מתגוננים בעזרת התקפות.
לגדעון ביגר הנכבד
אפשר לקבל את דבריך. יש לנו בעיה עם קנאי האסלאם. היא לא תבוא על פתרונה כל כך מהר. נתגונן גם בעזרת התקפות. כפי שציינת.
ליצחק דגני
וראה דבריו של אביגדור המאירי שכוונו כנגד משנתו של "אחד העם"
"ולא מתוך כבוש ארצות ותאות ממשלה, אלא מתוך הגנה, מתוך עמידה על נפשינו ועל – האמן נא – על מוסרנו העליון הנצחי. אשר בהניח אלהי אותו המוסר עצמו מכל אויבינו מסביב – מובטחני בעמנו, שלא יחמיץ את השעה לקיים את הנבואה הגדולה להיות למאור לגוים"
הבעיות הקשות בתחום הגזענות והשנאה מקורם בדתות (הישנות)
ואולי באמתת יש לנו הרבה כוח והשפעה מאחורי הקלעים.
לי. – הבעיות אינן רק בדתות. צבע העור איננו עניין דתי ובכל זאת – שחור זה רע, לבן זה טוב, צהוב זה ערמומי ומסוכן וכך הלאה. יש גם בעיות מול גמדים, מול בעלי מומים, מול אינטלקטואלים (רעה מקרה פול פוט בקמבודיה), ועוד. הדתות אכן אשמות לא מעט בעניין זה אך הנציזם לא היה כלל ענין דתי.