פגוש את האתונות

על תכניות טלוויזיה כאילו-פופולאריות
תמונה של ד"ר דגני
ד"ר יצחק דגני

למען הגילוי הנאות אני חייב לציין שנטלתי את שם החיבור הזה מהקשבה אקראית לתכנית המלל של העיתונאי הוותיק נתן זהבי באחד משידורי הרדיו הנקרא "זהבי עצבני". בתכנית משוחח זהבי עם מאזינים המתקשרים לאולפן ובאים בכל מיני הערות על תופעות כאלה ואחרות בחברה הישראלית שלא מוצאות חן בעיניהם. אחד מהמשוחחים התלונן בפני זהבי על הרדידות והבוטות של חלק מתכניות הראיונות בטלוויזיה, בעיקר התכניות המשודרות במה שנקרא "פריים טיים", דהיינו בזמני צפיית השיא, כמו בימי שישי ושבת לפני מהדורת החדשות הראשית בערב. לבקשת זהבי ציין הדובר את תכנית הראיונות "אופירה וברקוביץ'", המשודרת בימי שישי, ואת התכנית "פגוש את העיתונות" בהנחייתה של רינה מצליח במוצאי שבת. תגובתו של זהבי הייתה: נכון, לתכנית במוצאי שבת הייתי קורא "פגוש את האתונות". האתון, בעברית צחה, היא בת זוגו של החמור ואימו של העַיר.

אימצתי את הרעיון, אשר אכן מבטא נכונה את תחושותיי כלפי שתי התכניות הללו. האמת ניתנת להיאמר שהכינוי "פגוש את האתונות" למעשה מהווה ביקורת מתונה מאוד על תכנית ברוטאלית, גסה, שהיא היפוך ממה שריאיון עיתונאי צריך להביע. יותר מזה, עצם ההשתוללות של זוג המראיינים המפורסם או הגברת מצליח בתכניתה, סתימת פיות המרואיינים, אי מתן זמן למרואיינים לענות לשאלות וכיו"ב – זהו גורם מחנך שלילי ביותר לדור הצעיר הצופה בתכניות הללו ומתרשם שכך צריכה להתנהל שיחה בין אנשים. הצעירים מסיקים שכך יש להתנהל, ומשם קצרה הדרך לברוטאליות, להתבטאויות בוטות ולשיח קיצוני בין הצעירים לבין עצמם וביניהם לבין המבוגרים, יהיו אלה מוריהם, הוריהם או מבוגרים אחרים שעימם נוצרים מגעים בדיונים שונים, בעיקר בענייני פוליטיקה.

התנהלותה של העיתונאית הבכירה רינה מצליח בתכנית "פגוש את העיתונות" בוטה ולא מנומסת, היא שואלת שאלות ארוכות ומפסיקה את המרואיינים באמצע דבריהם, לא מאפשרת להם אפילו להשלים משפט בתשובה לשאלותיה. בולט מאוד שהיא מנסה להעביר בדברים את דעותיה האישיות על חשבון הזמן ותשומת הלב שאמורים להינתן למרואיינים. שהרי המרואיינים הוזמנו לתכנית כדי להביע את דעתם ולא להוות "פרומו" לדעותיה של הגברת מצליח.

התופעה הזאת בולטת עוד יותר בתכניתם של "אופירה וברקו". אומרים שהתכנית זוכה לאחוזי צפייה מהגבוהים ביותר בישראל. לא ברור לי אם התנהגותם הבוטה של שני המראיינים האלו באה ביוזמתם הם או שהיא מונחית מבחוץ על ידי הבמאים. לעיתים קרובות השיח בתכנית הופך לאגרסיבי עד כדי הרמת קול. המראיינים פותחים בוויכוחים עם המרואיינים. לעיתים שני המראיינים הנכבדים פותחים בוויכוח בינם לבין עצמם, גם כאן בהתלהבות עד כדי הרמת קול. בסך הכול תכניתם של אופירה וברקוביץ' הופכת כמעט תמיד לדוגמה רעה מאוד לאופן שבו שיח בין אנשים מבוגרים צריך להתנהל.

בני נוער ובעיקר ילדי בית ספר יסודי שצופים בתכניות אלה בזמן השיא של הצפייה בטלוויזיה, בימי שישי בין 6 ל-8 בערב, חווים חוויה קשה ומביכה שהיא גורם חינוכי שלילי לחלוטין. לאמור, אם כך מתנהגים "גדולי הדור" בטלוויזיה, מדוע לילדים אסור לנהוג באותו האופן בוויכוחים ביניהם או אף בשיג ושיח שהם מקיימים עם מוריהם בבתי הספר?

לא ברור לי אם התנהגות זו של המראיינים נובעת מאישיותם או מהנחיות הבימוי או משני הצדדים גם יחד. ראוי שהגורמים המוסמכים יתנו דעתם ויפעלו לשיפור רמת התכניות האלה בטלוויזיה. אין לנו טמבלוויזיה אחרת ואין כל רבותא בפגישות עם אתונות בזמנים של צפיית שיא במסך הקטן.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

18 תגובות

  1. דוגמא חינוכית ושיפור רמת התרבות הם בתחתית החישובים של השולטים בתכניות אלה. עבורם יש רק
    קריטריון חשוב אחד: הרייטינג, כל' יכולת משיכת צופים, ובידור נמוך הפונה לרגשות המאפיינים את קהל הזירות
    עוד מימי רומא הוא ערובה לכך למרבית הצער.
    מאמר מאד קולע.

  2. בעייני הערוץ הכי מזעזע זה ערוץ 14. שם יש מקום רק לדיעה אחת. כולם משתלחים בשמאל-מרכז והמראיינים והמרואיינים מאותו צד. והמראיינים מעןדדים את המרואיינים להשתלח.

    1. רון יקירי (למה בעילום שם?) –
      נכון מאד. ערוץ 14 בטלוויזיה הוקם במטרה ידועה. זה לא כל כך מזעזע כמו שזה מגוחך. לדעתי הערוץ מביא יותר נזק ליוזמיו. שיבושם להם.

  3. לגבי רינה מצליח אני לא חושב כמוך. המרואיינים מנסים להשתלט על הבמה ולא בותמים את הפה. לגבי אופירה וברקוביץ אתה צודק ממש ובגדול!

  4. אני מסכים עם שולה גרין וחושב שההשוואה של רינה מצליח לאופירה וברקו עושה לה עוול.
    הזוג הזה באמת ברוטלי ובעיקר ברקו רוצה לומר מה שיש לו ולא נותן להשלים משפט. אצל רינה מצליח, היחסים בין מראיין למרואיין סבירים בעיני.

    1. לשולה גרין ולנח שמיר,
      מסכים עם שניכם שיש הבדל בין אופירה-ברקו לבין רינה מצליח. הגם שכך, ואני מציע שתשימו לב לתכניות של מצליח, גם היא מפסיקה את תשובות המראיינים באמצען ומנסה להשחיל את דעותיה האישיות. בעיניי זו תופעה לקויה. אני רואה כמעט כל לילה את תכניות הראיונות של הרשתות הבינלאומיות המובילות. אין שם תופעות כאלה. ואם יש הן ממש מינוריות ונדירות. אספר לכם סיפור: הוזמנתי פעם להתראיין בתכנית טלוויזיה בנושא שיש אומרים שאני נחשב למומחה בו. המראיין הפגיז אותי בסדרת שאלות ממש לעניין. בכל פעם שהתחלתי לענות הוא קטע את דבריי בעל מיני בוקי סרוקי. להערכתי הוא רצה להפגין שהינו בעל ידע בנושא. אחרי השאלה הרביעית, כשהוא שוב קטע את תשובתי הרמתי יד. הוא הבין שאני מבקש לומר משהו ושאל מה הדבר. עניתי שאינני מוכן להתראיין בצורה כזו ואם עוד פעם הוא יקטע את דבריי אני קם, נכנס למונית שהביאה אותי למקום ונוסע הביתה. המשך הראיון התנהל על מי מנוחות. התגובות שקיבלתי מאנשים שראו את הראיון היו חיוביות ביותר.

  5. אביבה צודקת. לא צריך להסתכל על תכניות הראיונות האלה כעל תוכניות אקטואליה אלא כתוכניות בידור. זה כמו "ארץ נהדרת" ו"זהו זה" אך עם הדמויות האמיתיות. ממילא לרוב לא מבינים מה מדברים כי כולם מדברים ביחד ונוצר בליל בלתי מובן של מלל או של צעקות. זה כמו לשמוע אופרה באיטלקית ללא תרגום. המונגולים שותים תה עם חמאה ומלח שנראה לנו כתה בלתי ניתן לשתייה. אבל אם נקרא לזה מרק זה יכול להיות משקה סביר. האוייב מספר 1 של הטלביזיה הוא השעמום והטלביזיה מנסה להלחם בשעמום על ידי תוכניות קומיות על גבול הוולגריות. לצערנו, למרות שלא בחרנו 120 חברי כנסת על מנת שיבדרו אותנו, הדיונים בכנסת לא שונים בהרבה מהפאנל של רינה מצליח. בכנסת סגנון הדיונים הוא מתחת לכול ביקורת וכאן אני מצפה שהציבור יזדעזע ויגיב.

    1. למר עודד רצבי,
      כשכתבתי את המאמר שלעיל בחרתי בכותרות יותר נחרצות.
      לבסוף ריככתי את הכותרות ועוד כמה דברים ביקורתיים.
      התכניות הללו הן בושה לטלוויזיה הישראלית.

  6. יצחק היקר
    אתה אדם מנומס מאוד וזה ממש לא מתאים לתוכניות המדוברות ולטלוויזיה המסחרית בישראל.
    הגדרת מצליח כעיתונאית בכירה היא פרס לרדידות ולחוסר ההוגנות. שני המראיינים אינם מכובדים כלל וכלל ומי שנותן להם מיקרופון הוא הבעיה ולא הם!
    הברוטליות היא המסר והתרוץ הוא שאנשים אוהבים את זה. בושה וחרפה!
    אין מקום לצורה כזו של שידור. המטרה היחידה היא לזכות בצופים – כסף.
    במסגרת ההתדרדרות הכללית במדינה – בפוליטיקה, בתקשורת, ברחוב ובכל מקום. עצוב ומסיכן.

    1. שי מכובדי
      בעוונותיי אני מסתכל על מה שקורה בעולם הרחב. מן המפורסמות היא שהכול קשור עם הכול. ראה מה מתחולל בארה"ב, בבריטניה, בצרפת, בגרמניה, ברוסיה, בברזיל, ובעוד מדינות רבות בעולם, שלא לדבר על מדינות ערביות ומוסלמיות. התחושה היא שמערכות פוליטיות שהחלו להתגבש מחדש אחרי סיום מלחמת העולם השנייה וסיום המלחמה הקרה מתחילות להתערער וחלקן אף מתקרב לקריסה. האם מבחינה זו המתחולל בפוליטיקה הישראלית הוא חלק מתהליך עולמי? האם סדרי עולם לא נכנסו לתהליכי שינוי בלתי הפיכים? מה מקומנו בסאגה הזו?

  7. ליצחק, תודה על מאמרך שנוגע היטב בתופעות מחרידות שמפריעות לי מאד. אנו חיים בתקופה שבה מושגים (רעיונות, לא מילים) מאבדים את משמעותם ומתגלגלים לרפש. אתה מבקר אצל מאמרי באתר הזה כמה וכמה פעמים ותמצא בהם ביקורת רבה על תופעות אלה, כאלה ודומות להן. אני אסרב להתראיין אצל מראיינים שלא יתנו לי לסיים את דברי כאשר אני אפילו יודע בבירור שאין להם תל של מושג בנושא הראיון כאילויודעים הם את דברי מראש. הם ישאלו אותי ולא יתנו לי להשיב על שאלותיהם? הם רוצים למעשה רק לראיין את עצמם. שייערב להם.

  8. שמח על החלטתי להפסיק לצפות בשתי התוכניות הוולגריות הללו.

  9. האח הגדול
    ובמקום השני
    השרדות
    יותר נמוך מזה לא יכול להיות

    1. לממקם את תכניות הבושה,
      רק הערה קטנה – על פי מה שמספרים לי שידורי תעמולת הבחירות יורדים יותר נמוך.
      אינני יכול להתייחס להערתך לגבי האח הגדול והישרדות. לא רואה את התכניות הללו.

  10. במדינה שבה המציאות מוכתבת מבית ראש הממשלה, לא פלא שיש כזו הצלחה לערוצי הדרמה הטורקיים.

    מעניין איך ראש ממשלה מכהן לא מצליח לכבות מכונת תעמולה שהוא נמנה עימה עד לפני עשור.

  11. כאשר אני רואה ראיונות ברשתות זרות אני מבינה עד כמה החברה שלנו לא תרבותי. אצלנו איש נכנס לדברי חברו. אין שום נימוס. מרימים קול. משתמשים בביטויים קשים. מדברים שטויות. משקרים במצח נחושה. אנחנו רחוק מאחור. וזה לא רק בטלוויסיה. בכנסת עוד יותר גרוע. בקרוב גם יוחלפו מהלומות.

  12. אתמול ברקוביץ צעק כל הראיון על חברת כנסת ממפלגת העבודה ולא איפשר לה להגיב. ממש סתם לה את הפה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך