מאחורי הקלעים של הפוליטיקה הארגונית

מהי פוליטיקה ארגונית ומהם יתרונותיה וחסרונותיה
תמונה של דודי אילת
ד"ר דודי אילת

אחד התחומים הפחות מדוברים בעולם הארגוני, לפחות ברמה המוצהרת, הוא תחום הפוליטיקה הארגונית. על פי יצחק סמואל, פוליטיקה ארגונית כוללת את כל הפעילויות המתבצעות בארגון לשם השגת עוצמה והשימוש בה ובמשאבים אחרים, כדי להבטיח תוצאות רצויות במצבי אי-ודאות או אי-הסכמה בדבר ההכרעות הנדרשות.

אחת הסיבות המשוערות לכך שבארגונים פחות אוהבים לדבר באופן מוצהר על הפוליטיקה הארגונית היא, שסדר היום הגלוי של הארגון עוסק לכאורה יותר במקצועיות ובתוצאות, כלומר מדדים רציונליים שעל בסיסם הארגון אמור להתנהל, בעוד שעולם הפוליטיקה הארגונית הוא הסדר הסמוי, ויש שיגידו האפל, של הארגון. שם, מאחורי הקלעים מתחוללים מאבקי הכוח והשליטה בין קבוצות בארגון ובין יחידים בניסיון לקדם את עצמם ואת הקריירה שלהם, בין שזה עולה בקנה אחד עם מטרות הארגון ובין שלא.

ההסבר פשוט – ככל שעולים גבוה יותר במעלה הפירמידה הארגונית, יש פחות מקום; והמשאבים, כפי שתורת הכלכלה מלמדת אותנו, תמיד נמצאים במחסור.

אם כן, מי הם, על פי עקרון פארטו אותם עשרים אחוזים שיקבלו שמונים אחוז מהתועלות הארגוניות? התשובה ברורה: בעלי הכוח בארגון.

מושג הכוח הארגוני הוא מושג מרכזי בעולם הפוליטיקה הארגונית. בסיסי הכוח על פי התיאוריה הקלאסית של פרנץ ורייבן יכולים להיות כוח התגמול – שכר ועונש, כוח הזיקה – אמון ומחויבות, כוח הכפייה – כפייה פיזית, כוח המומחיות – ידע, וכוח לגיטימי – סמכות ניהולית. ככל שפעלן פוליטי משיג יותר בסיסי כוח, כך רמת ההשפעה שלו עולה והוא יכול להשיא לעצמו תוצאות אישיות טובות יותר בזירה הארגונית במונחים של מעמד תגמול והשפעה.

לכוח הארגוני יש מספר ביטויים. הביטוי הגלוי הוא המדרג הארגוני: מנהלים בכירים, מנהלי ביניים ועובדים, ולכל אחד מהם יש כוח ויכולת השפעה פורמלית בהחלטות. אבל יש גם כוח סמוי וכוח מעמקים. הכוח הסמוי הוא היכולת למנוע עלייתם של נושאים לסדר היום הארגוני כי הם עלולים לפגוע ביוקרה של מנהל מסוים, זה יתבצע בעזרת מי ששולט על סדר היום של הישיבות לדוגמה או על ידי מי שמחזיק במידע שעלול לפגוע במי שמנסה להעלות נושא בעייתי לדיון. מעבר לכך יש גם את כוח המעמקים, שמשמעותו שיש נושאים שכלל לא מדברים עליהם, וההנהלה אף דואגת "להרדים" קונפליקטים שעלולים להתעורר סביב זה. לדוגמה, פערי שכר בארגון שמושקטים ומורדמים דרך ארגון פעילויות רווחה רבות לעובדים ושימוש ברטוריקה ש"כולנו משפחה אחת גדולה".

על פי סמואל, המשחק הפוליטי בארגונים מבוסס על תיאוריית הצללים העוסקת בפעילות הסמויה מין העין, הפעילות הלא פורמלית. פעלנים פוליטיים ישחקו את המשחק במגוון טקטיקות על מנת להשיג תוצאות. כלפי הממונים עליהם התנהלות זו היא התחברות, חנופה וניסיון לשאת חן ולקדם פרויקטים ואינטרסים של הממונים על מנת ליצור מולם יחסי גומלין עתידיים ותגמול עבור נאמנות. כלפי אחרים זה יכול להיות גיוס על בסיס אינטרס משותף, בניית קואליציה פנימית, איום או נטרול מתנגדים במקרים אחרים. המטרה משרתת את האמצעים ועל פי העיקרון המקיאווליסטי, בשביל להשיג תוצאות טובות צריך לעשות גם דברים רעים בדרך.

אין מדברים אלו כדי לקבוע שפוליטיקה ארגונית היא בהכרח ותמיד דבר רע. פוליטיקה ארגונית היא כלי שניתן לעשות בו, בנסיבות מסוימות, גם שימוש טוב במידה, לדוגמה: הגעה לפשרות ולהסכמים המשרתים צדדים שונים בארגון.

הפוליטיקה הארגונית קיימת במינונים שונים בכל ארגון בהתאם לסוג הארגון, אבל היא שם בכל מקרה, חיה ובועטת. בארגון עסקי או בחברה ציבורית זו הקִרבה לבעלי השליטה בארגון, ובחברה משפחתית – למשפחה המחזיקה את החברה, שיכולה לסלול דרך לקידום. לעיתים גם תפקיד תפעולי השולט על משאבים ארגוניים (מזון, רכבים, טיסות, קורסים, יומן פגישות מנכ"ל וכיו"ב) יכול להקנות לבעל התפקיד כוח רב בהרבה ממעמדו הפורמלי בארגון (עסקי או חברה ציבורית) הדומה לכוחו של יו"ר ועד עובדים בסקטור הציבורי היכול להשפיע על מהלכים והחלטות.

סדר היום הסמוי ומאבקי הכוח של הארגון אינם גלויים ללקוחות החיצוניים ולבעלי עניין נוספים, והם מתגלים לעיתים במקרה כאשר נוצר קונפליקט מתוקשר בארגון המשפיע גם על ביצועיו.

לסיכום, פוליטיקה ארגונית קיימת במינונים שונים בכל ארגון שבו מתקיימות מערכות יחסי חליפין של תן וקח. פוליטיקה ארגונית עלולה לפגוע בתהליכי ניהול מקצועיים ולהחריב את הארגון במאבקי כוח של קבוצות שלא רואות את האינטרס הארגוני הכללי, ונאבקות ביניהן על מנת למקסם תועלת אישית וקבוצתית בלבד. כאשר הפוליטיקה הארגונית משתלטת על ההוויה הארגונית היא עלולה להיות מסוכנת ולהביא בסופו של יום למצב של פתולוגיה ארגונית, כלומר החרבת הארגון. מנגד, אם קיימת פוליטיקה ארגונית שמתווספת כממד לא פורמלי של יחסים בין-אישיים המסייעים לקידום לא פורמלי ופתרון קונפליקטים, בתנאי שהצדדים והקואליציות/הקבוצות בארגון ממוקדים במטרה המשותפת הכלל-ארגונית, היא יכולה גם לסייע.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

16 תגובות

    1. שלום לך
      צודק. באקדמיה יש הרבה פולטיקה ארגונית ,אין ספק
      שבוע טוב
      דודי

  1. לד"ר דודי אילת הנכבד,
    תודה על המאמר – אחד הטובים שפורסמו באתר זה במסגרת הנושא שעל הפרק. אמליץ לתלמידיי לקרוא את המאמר ובתור תרגול לאתר מקרים בולטים שיכולים להוות חומרים להשוואות של מציאות לתאוריה. בהזדמנות זו הנני מבקש להפנות את תשומת לב המתעניינים לספר בשם "הספר האדום" שכתב אסף ענברי, בהוצאת "ידיעות ספרים", שראה אור ממש לא מזמן (2022). הספר עוסק בדיוק ביסודות הפוליטיקה הארגונית של מפלגות "הסוציאליזם הישראלי". יש שיקראו לכך DEEP STATE. בספר ימצאו המתעניינים את "אבי הגורמים" שהביאו להתרסקות השמאל הישראלי. ניתן, כמובן להשליך את המתרחש בימינו בפוליטיקה הישראלית לאותו תחום תאורטי. רמז: בבית הנשיא יושב מר הרצוג, במשרד ראש הממשלה יושב מר לפיד, ולמרבה ההפתעה בראש האופוזיציה יושב מר נתניהו. ואצל בני דודינו – מה אומר לכם השם זועבי למשל?

  2. תודה ד"ר יצחק דגני על המשוב החיובי מאוד מצידך.
    אין ספק שאתה צודק בכךפוליטיקה ארגונית נמצאת במינונים שונים בארגונים שונים ומפלגה פוליטית שפולטיקה היא תכלית קיומה תהייה בתוכה סיר לחץ פוליטי מלא יריבויות פנימיות. זה יכול להיות נכון הן למפלגות שמאל מרכז או ימין .
    אנו זוכרים את תקופת המחנאות בליכוד בימיו של דוד לוי מול מחנות אחרים בליכוד, ביתן 28 בגני התערוכה טרום הפריימריס בליכוד וכמובן שמדובר במפלגות בהם היו"ר הוא המחליט הבלעדי(וגם במפגות עם פרממיריס וכשיש בהם מנהיג בלתי מעורער ) כמו נתניהו בליכוד או יאיר לפיד ביש עתיד. אפשר להבין כמה פוליטיקה תהייה בניסיון להתקרב למוקדי הכוח הארגוניים, ליועצים של רה"מ על מנת להתקרב למעגל הקרוב ולהינות מתגמולים שבעלי הכוח במפלגה יכולים לתגמל אותך עבור נאמנות הן בתפקידים פוליטים והן בתפקידי דירקטורים,מנכל"ים ושאר תפקידים. בעיניין הזה כולם דומים ,הכל רק שאלה של מינון…
    תודה על המלצתך לקראת הספר של ענבר. אגיע אליו.
    דודי

  3. והכי גרוע כאשר הפוליטיקה הארגונית מתחברת לפוליטיקה פוליטית. זה קורה במקומות כמו עיריות, התעשיה האוירית, חברות עירוניות,הקרן הקיימת, והרשימה ארוכה מאוד מאוד. התופעות האלה נוראיות. ברור שטובת הארגון לא עומדת בראש

    1. תודה על תגובתך יגאל
      זה נכון. ארגונים כאלו יסבלו ממשברים. ההישרדות שלהם נובעת בדרך כלל שכמונופולים המסתמכים על תקציבי מדינה וסביבה לא תחרותית,הם יזיקו לעצמם ולאחרים אבל ימשיכו לשרוד
      דודי

  4. בארגונים שבהם אין אפשרות לקדם אנשים בקצב שונה ומנימוקים שונים, והכל תלוי בנהלים וקשים של לוחות זמנים וכדדומה, הפוליטיקה הפנימית מבוססת בעיקר על אגו ואז התוצאות הכי גרועות.

    1. תודה על תגובתך דורית.
      כשיש נהלים קשים ובירוקרטיה יש תמיד את אלו שינסו לעקוף אותה או להשתמש בה על מנת לחסום מישהו אחר לדוגמא מוכשר יותר אך וותיק פחות. הארגון כזירה פוליטית הוא מצב שיכול לקרות בארגונים שונים אך אין ספק שככל שארגון הוא בירוקרטי יותר וגדול יותר ההיתכנות של פולטיקה סביב כל דבר עולה ועולה
      דודי

  5. לפעמים הפוליטיקה הפנימית בארגון מנצלת את הארגון וצוברת כח אדיר כי היא מגייסת את העובדים למפלגה מסוימת וכדומה ומקבלת תמורה גדולה לארגון, למנהיגיו, ולעובדים

    1. שלום לך ותודה על תגובתך
      זה יכול לקרות בארגונים ומשרדים ממשלתיים או הסתדרותיים , נמלים ורכבות,תעשייה אוירית,חברת חשמל ועוד בהם הפוליטיקה הפנימית וכוחו של הוועד מול ההנהלה איפשר לו להשתמש בכוחו של הארגון ובחבריו כמקפצה לזירת הפוליטיקה הארצית . יחד עם זה הפוילטיקה הפנימית קיימת גם בכל מיני ארגונים ללא קשר לרמה הארצית אלא ככלי לקידום פנים ארגוני של פעלנים ושחקנים פנים ארגוניים השואפים להתקדם.

  6. נושא חשוב ביותר שמשום מה לא מלמדים אותו בכלל כמעט בכל המוסדות האקדמיים בארץ. מכשירים מראש מנהלים שלא מכירים את הדפוסים אותם ימצאו במציאות.

    1. שלום מיכל
      תודה על תגובתך.
      אכן את צודקת ,יש מיעוט של קורסים אקדמים בנושא למרות שיש גם בסיס תיאורטי לנושא וגם מחקרים בשטח.הפקולטות לניהול לוקות בעיניין זה ואולי גם בדברים נוספים…בנתק מין המציאות והמיומנויות אותם יצטרכו מנהלים בהמשך…

  7. שימו לב כי בכל ארגון שראשיו או נציגי עובדיו (אם הם בעצם השליטים) הם חזקים, אין להם אופוזיציה של ממש. החזקים בארגון לא נותנים למי שמתנגד לדעתם לצמוח.

    1. שלום כרמלה
      תודה על תגובתך
      המצב שאת מציינת בהחלט יכול להיות קיים בארגונים. פוטיקה מתבססת על כווח ארגוני
      דודי

  8. הסיפור שלה אתמול על בית חולים וולפסון הוא ממש סיפור קלאסי של פוליטיקה פנימית.

    1. תודה מיכל על תגובתך
      את הסיפור של וולפסון אני מכיר באופן שיטחי רק מדברים מעטים ששמעתי ברדיו.
      עקרונית בתי חולים הם ארגונים גדולים שמין הסתם יש בהם פולטיקה ארגונית מבחינת השחקנים השונים הפועלים בהם( מתמחים,רופאים ותיקים,מנהלי מחלקות,וועד עובדים,עובדי מינהל ומשק,אחיות ועוד ועוד…)
      דודי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך