תחום דעת מיותר – השפה הערבית

מדוע כבר אין צורך בלימודי ערבית בבית הספר
תמונה של שפר בשחור לבן
ד"ר יונה שפר

משרד החינוך יצא לאחרונה במסע שיווק למתכונת לימודים חדשה, שתכליתה לדחוק לשוליים את תחומי הדעת של האתמול לטובת תחומי הדעת של המחר. באופן אישי מסע השיווק נראה לי כהולם את רוח השִׂיחָדָשׁ הנהוגה לבטח ב"מיניסטריון הבורות" של מדינת אוקיאניה, הגם שלא נזכר כזה ברומן "1984". היעד הנוכחי, המוצהר והמובלע, של משרד החינוך הוא להעניק לתלמידים את הידע הדרוש להפקת המחצב הקרוי "כסף" במהירות ובכמות הרבות ביותר האפשריות. ידע שאינו תורם לעניין נתפס כחשוב פחות. צודקים בהחלט, הרי הידע נגיש לכול ברחבי האינטרנט ואין יותר צורך בספרים. כל אחד יכול למצוא מה שהוא רק רוצה. כל מה שצריך זה סבלנות ולדעת שצריך לחפש, איך לחפש, איך לבור את הבר מן התבן ועוד כמה "איכים". כמה הקלדות על המקלדת, והכול מתברר כהרף עין.

אך טבעי שהמעבר מהשכלה לשם השכלה להשכלה לשם פרנסה יתרחש אגב הצרת אופקים ורמיסה של תחומי דעת שבעבר הרחוק, לפני כמה וכמה שרי חינוך, אפילו תלמידים בינוניים ומשועממים ידעו להעריכם ברבות הימים. אבל זוהי תפיסה מיושנת, כזו שהזמן עשה בה שפטים.

וכאן אני מגיע לתחום דעת חביב עליי, הלוא הוא לימודי השפה הערבית כפי שהערבים הקדמונים ראו אותה – יותר ככלי להרחבת אופקים, לניגוח יריבים, לשחרור הדמיון ולחידוד השכל ופחות ככלי להתפרנס באמצעותו. משרד החינוך אמנם מגדיר את השפה הערבית כתחום דעת חשוב, אבל לדעתי אפשר לוותר עליו ולהגבילו לשימושים מודיעיניים-צבאיים-עסקיים בלבד. זהו תחום דעת מיותר לחלוטין בעבור ההווה שבו אנו חיים.

ראשית, מדוע ללמוד את שפתם ותרבותם של אלה אשר בעצמם אינם מקדמי מכירות מוצלחים שלהן? מעטים הם הערבים אשר מסוגלים לקרוא טקסט בערבית – כן, כולל הקוראן – וגם להבין את הכתוב בו, ומעטים עוד יותר הם האנשים שיודעים יותר מסתם קמצוץ מתוך התרבות הערבית המפוארת. ואם פעם אפשר היה למצוא בחיל החלוץ של הקדמה התרבותית והמדעית ערבים או מוסלמים אחרים הדוברים או חושבים בערבית, הרי שכיום הם בעיקר משתרכים מאחור בניסיונות רובוטיים לחקות את אנשי המערב. הם מחקים את המערב וסולדים ממנו, כי לדעתם המונופול על הקדמה נגזל מהם שלא בצדק, ואינם יודעים עוד כיצד לחזור אל הפסגה. אכן, המכונית הערבית שבעבר הייתה המשוכללת והמתוחכמת ביותר, הפכה גרוטאה ואין מי שיודע כיצד לתקנה (ולא, צבע חדש לא יעזור).

בשל כך חלקם פנו לאלימות בצורותיה השונות וכך הפכו לחלון הראווה של האסלאם בימינו – רצחני, קיצוני, חסר פשרות ולמעשה הפוך מדרכו של הנביא. במילים אחרות, הערבים החזירו את עצמם במו ידיהם אל התקופה שלפני האסלאם, אבל בהבדל אחד ומהותי: ביחס למספרם באותה תקופה, תרומתם לתרבות העולמית הייתה רבה יותר מתרומתם לה בימינו.

נוסף על כך, ואולי אף חשוב יותר בשביל בני זמננו, אין כסף בלימודי ערבית. אמנם משרד החינוך הצליח להגות תשדיר שירות למחשבים ניידים בניסיון לשווק לימודים הומניים, אך איני רואה כיצד אפשר לשווק את לימוד השפה הערבית באותו אופן.

ולסיום, המסתורין בנוגע לערבים התפוגג: למדינת ישראל יש כיום הסכמי שלום עם מדינות ערביות ששואבות אליהן תיירים דוברי עברית בהמוניהם, הן כאלה החומדים תרבות חומרית שאזרחיה נגלים רק לעיניהם של כיסים רחבים במיוחד, הן כאלה המחפשים תרבות ממשית ובני אדם אמיתיים.

אם כן, אין כיום צורך ממשי במתווכים להבנת הלכי נפשם של ערבים.

אמנם יהיו מי שיאמרו כי יש צורך בלימוד הערבית המדוברת כדי לדבר לפחות עם הערבים בני הארץ, אך גם כאן אינני בטוח שיש בכך צורך ממשי, שהרי עם רוב אזרחי המדינה דוברי הערבית אפשר לדבר גם בעברית, ועם חלק מתושבי הרשות הפלסטינית אפשר לדבר בעברית או באנגלית. ומעל לכל אלה: היהודי הישראלי הממוצע צריך רק להביט במראה כדי לראות מולו אדם המתנהג וחושב על פי הסטיגמות שהוא עצמו מדביק לערבים או חושש להדביק להם, ואין זה משנה מאיזו גלות הוא או אבותיו חזרו לארץ ומהן דעותיו הפוליטיות.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

14 תגובות

  1. אני מקווה שהבנתי נכון והמאמר נכתב בסרקזם. אם אני צודקת, אז באמת מדובר במאמר מיוחד.

    1. למה בסרקזם? איזה יתרון רוכשים כשלומדים ערבית? (לא כולל את העוסקים במודיעין) זמן הלימוד לתלמיד מוגבל ודורש ניצול מיטבי. אם שפה זרה שנייה עדיף צרפתית, גרמנית, ספרדית ואפילו רוסית או סינית. או כמובן להעמיק את הידע באנגלית. עדיף שהערבים הגרים בתוכנו ילמדו עברית וכך נוכל לתקשר עמם.

  2. בעקרון אתה צודק. בארהב מלמדים אנגלית את כול האזרחים ולא מחייבים לימודי ספרדית ולא היספניולית אפילו שמספר הילדים הנולדים היום לצאצאי המיעוטים – עולה על זה של צאצאי האירופאים הלבנים. אם אתה חפץ לעצב אומה מאוחדת- אז יש לה שפה רישמית אחת- הימנון אחד- דגל אחד. כול היתר- רשות בבתי ספר פרטיים, אצלנו המצב שונה כי המיעוט הערבי/מוסלמי חותר להחליף את היהודים ולכן רצוי להכיר את הצד השני- אם לא כשותף- אז כאויב.
    ובכלל הייתי מוסיף
    בית הספר נועד להכשיר את הצעירים להיות בני אדם מועילים לעצמם וגם לחברה האזרחית בה הם חיים. הנטיה לסגידת התפיסה וחשיבה האינדיבידואליסטית בלבד (מה יצא לי מזה), פוגעת בסופו של דבר בסולדיריות החברתית שהיא הערובה לבטחון האישי בישראל ולחיים בעלי משמעות (מלבד דרכון זר..).
    אני מתקשה להעלות על דעתי בוגר ביהס תיכון שאולי יחוה הגשת עבודה סמניריונית (אותה יפגוש בכול מקרה באקדמיה) אבל לא ידע את ההיסטוריה של העם היהודי ולמה בכלל הוא חי בישראל ולא באוגנדה, או לא יבין כיצד עמדו הוריו בסדרה של מלחמות נגד המאיימים על חיי האומה ויכלו להם, שלא ינחילו לו את המורשת וערכי התרבות של עמו, ושלא יבין כיצד זה מאות אלפי יהודים ישראלים החיים בגולה, שרים את שיריה שטופי געגועים למולדת, ומדוע המדינה יוצאת מגידרה לשלוח מטוסי חילוץ להרפתקנים צעירים היכן שלא נתקעו על הגלובוס מה שאף מדינה בעולם לא עושה זאת.
    ללא ספק האנגלית תסייע להם לבקש עזרה וחילוץ, אך המחלצים יהיו דוברי עברית! קרובה מאד לזו המופיעה על לוחות החרס בעיר דויד ובמערות מדבר יהודה. וערבית? אולי תעזור למי שנקלע בטעות לעיר ערבית וחייו בסכנה

  3. בגדול אני מסכימה עם ד"ר יונה שפר. לאלה הסבורים שלימוד השפה הערבית תקרב בין יהודים וערבים, כדאי
    להזכיר איך דוברי האנגלית האירים פוצצו את האנגלים ובדרך זה את זה. והיום? אוקראינים רבים דוברי רוסית צחה. כולל זלינסקי.

    1. יפה כתבת. דהיינו ידיעת אנגלית לא מנעה מהאירים לפוצץ את האנגלים וידיעת רוסית לא הצילה את האוקראינים.
      המסקנה – ידיעת ערבית בקרב היהודים כשלעצמה לא תקרב בין יהודים לערבים.

  4. מבקש מכותב המאמר להסביר האם התכוון למאמר כלשונו או למשהו הפוך. בין הטוקבקיסטים יש דיעות הפוכות

  5. חשוב מאוד שאזרחינו ידעו ערבית. ביחד עם השטחים יש לנו מליוני שכנים שגרים אתנו לטוב ולרע והם דוברי ערבית

  6. לפי תגובות המאמינים שידיעת שפת הצד השני היא מיותרת כי מביאה רק למלחמה- כך לפי דוגמת האירים והאוקראינים- עוד עלול להתקבל הרושם שעצם למידת השפה האחרת- בהכרח מביאה למלחמה ביניהם, מה עוד שאין בתגובות אף לא דוגמא אחת למצב שהכרת שפת האויב הביאה לאיזה שלום- דרום אפריקה למשל
    מציע לחשוב טוב האם יש גורמים אחרים הגורמים למלחמה כמו הבדלי זת, תרבות, מצב גיאוגרפי, היבטים כלכליים, כמו המלחמות בבלקן למשל, בקרב העולם המוסלמי הערבי ואחרים..

  7. ואל תשכחו עוד אספקט, השיווקי. עשרות אחוזים מהלקוחות הפוטנציאליים של יצרנים ישראלים הם דוברי ערבים. שליטה בשפתם עשויה דוקא להיות חשובה

  8. זאת הפעם הראשונה שאני קורא מאמר של ד"ר שפר. כך ראיתי גם את המאמרים הקודמים שכתב. כעת אני נוטה לחשוב שבאמת אתה כתבתה כאן בגישת היפכא מסתברא

  9. תודה לכל המגיבים על התגובות ועל ההתעניינות.
    מכיוון שעלתה השאלה למה התכוונתי, תשובתי היא שהשפה הערבית היא תחום דעת חשוב מאין כמוהו בפרט כשאנו חיים בלב אזור ערבי, אבל גם כך מדובר בשפה שיש לה חשיבות עצומה בהתפתחות התרבותית של המין האנושי. חובה ללמוד ערבית, לאו דווקא כאמצעי לתקשר עם אנשים אלא בעיקר כדי להרחיב את הדעת ולרכוש כלים נוספים לביטוי וליצירה. היכולות לתקשר יגיעו כתוצאה נלווית של תהליך הלמידה. כתבתי את המאמר בתגובה מסוימת למציאות הנוכחית, שבה הכל נמדד בכסף וידע שאינו נושא פירות כספיים דינו להידחק לשוליים, וגם בתור אמירה על הערבים שפשוט איבדו את הקשר בינם ובין התרבות המפוארת שהייתה להם וכל שנותר להם הוא "לבכות על שרידי המחנה של האהובה" כמאמר משורריהם הקדמונים.

    1. כל הכבוד לך שאתה מנסה ללכת מול הזרם הראשי מתעלם מכל האנשים שחיים אתנו ושאנחנו שליליים כלפיהםז

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של גד

אין לי

שיר על חסר

ציור סמלי

חשמל מודרני

מעבר אקטיבי למקורות אנרגיה ירוקים

צילום של משה

הצצה אל התופת

על ספר השירים "שמרי על הקיכלי" מאת צילה זן-בר צור