"נוע תנוע ארץ כשיכור והתנודדה כמלונה"

רעידות אדמה קדומות בישראל
תמונה של שחר
ד"ר שחר שילה

רעידת אדמה היא אחת מתופעות הטבע ההרסניות ביותר ואחת מהמאתגרות ביותר לצפייה מוקדמת. התופעה מוגדרת כ"תנועה ורעידה של פני הקרקע, כתוצאת פעילות טקטונית בתת הקרקע" או כ"טלטול פתאומי של האדמה, שבכוחו לגרום להרס ולחורבן". המונח רעידת אדמה חדש בשפתנו, ומקורו למעשה בתרגום למונח האנגלי "Earthquake". על פי התיאוריה המקובלת כיום במחקר הגיאולוגי המודרני, "טקטוניקת הלוחות" היא התופעה המשפיעה ביותר, ולמעשה אף גורמת ישירות למרבית רעידות האדמה. הזעזוע המתרחש בעת תזוזת השברים שבין הלוחות, מתפשט בצורת גלים לכל הכיוונים. הגלים יוצאים כולם ממוקד אחד, המוכר כמוקד הרעש. הגלים הנוצרים מתזוזת השברים נקראים גלים סיסמיים, והם מתפשטים דרך פנים כדור הארץ וכן על פניו במהירות רבה. עוצמת הרעידה נמדדת בכמות האנרגיה המשתחררת, והיא פונקציה של עוצמת התזוזה בתת-הקרקע, במקום המוגדר מוקד הרעש. סולם העוצמה למדידת רעידות אדמה קרוי על שם ממציאו – ריכטר, והוא מבוסס על המגניטודה, הנמדדת במכשירים סיסמיים שפותחו למדידת התנודה של האדמה בעת הרעש.

רעידות אדמה בארץ ישראל

זה אלפי שנים יש דיווחים על רעידות אדמה בארץ ישראל, אך למרות זאת אין ארץ ישראל נמנית עם האזורים הרגישים ביותר בעולם. הבקע הסורי-אפריקני הוא אמנם גבול בין לוחות טקטוניים, אך אופי המגע בין הלוחות משני צידי בקע הערבה והירדן מאפשר תנועה אופקית של החלקה, הממתנת את החיכוך. תנועה זו אמנם גורמת לרעידות אדמה, אך אלה פחות חזקות מאשר בקווי מפגש בין לוחות, מסוג אזורי הפחתה וקווי מפגש בין לוחות המייצרים תהליכים אורגניים.

כעשרים רעידות אדמה היסטוריות משמעותיות מתועדות בהיסטוריה של ארץ ישראל ומוכרות למחקר ההיסטורי על פי תיעוד. אמנם מדובר במספר נמוך של רעידות על פני שלושת אלפי שנות תיעוד כתוב, אך כל אחת מאלה הותירה רושם כביר על בני התקופה, וחלקן גרמו למאות ואף לאלפי חללים בכל אירוע. כמעט בכל הרעידות הללו היה האפיצנטר – המוקד העליון על פני השטח – של הרעידה בנקודה כלשהי בשקע ים המלח ועמק הירדן, המצוי בתוך הבקע הסורי-אפריקני. רעידות שהותירו את רישומן ההיסטורי והפיזי בשטח מתפרסות בעיקר לאורך בקע ים המלח והירדן, או בשברי משנה רוחביים, אשר כיוונם מזרח–מערב. ככל שתקופת הרעידה קרובה יותר לימינו, כך מתרבה תיעוד כתוב על אודותיה.   

קשר אפשרי בין רעידות אדמה וניסים בכתבי הקודש

סיפורי המקרא עשירים באירועים ניסיים, שמקורם במעשי האל. אירועים רבים המובנים לנו כיום כתופעות טבע שגרתיות או נדירות זוכים במקרא להסבר ניסי ומיוחסים לאל. נס הוא מעשה פלא, דבר שלמעלה מן הטבע. המקרא אינו ספר היסטוריה, אלא כתב קודש דתי שמניעי כתיבתו דתיים – תיאולוגיים. תפקידו של המקרא להסביר את  תולדות עם ישראל לצד מעשה הבריאה האלוהי, ולהתאים את ההיסטוריה העולמית והיהודית תוך הדגשת הנרטיב המספר על הקשר שבין עם ישראל והאל ומאפייני החוקים והפולחן. כיוון שהמקרא בא להעיד על כוחו ועוצמתו של האל, הרי שהתפיסה המקראית מייחסת לו כוחות בלתי מוגבלים, ובהם גם שליטה מלאה במהלך ההיסטוריה, באיתני הטבע, בחלל ובזמן. האל המקראי פועל בתוך ההיסטוריה האנושית ומכוון אותה. דוגמה לתפיסה זו ניתן לראות בסיפור כיבוש יריחו על ידי בני ישראל (ספר יהושע). הכיבוש מתואר כאירוע ניסי, ובמהלכו נפלה חומת העיר יריחו באירוע ייחודי.

דגם דומה של סיפור קיים במיתולוגיה היוונית. במסגרת נדודי העמים של המאה ה-12 לפני הספירה התפשטו שבטים יווניים אל מעבר לים האגאי והחלו להתנחל באסיה הקטנה, תוך כיבושה הפלאי של העיר טרויה. גם כאן מספרת המיתולוגיה היוונית על ניסים של אלים שהיו מעורבים באופן אישי במאורעות. הדגם של אלים המתערבים באמצעות ניסים על מנת להביא למימוש תכניותיהם הוא דגם קלאסי של הספרות המיתולוגית, ומתאים באופיו גם לדרך הסיפורת המקראית. בכל מקום שנדרש, האל מתערב במהלך האירועים באמצעות ביצוע ניסים, על מנת להביא לתוצאות הרצויות. הנס בעולם המיתולוגי הוא מאורע מפתיע שניתן להבינו רק כהתערבות ישירה של האל במאורעות ובהתרחשויות. סימן מרכזי המאפיין את הנס במקרא הוא הפרה של חוקי הטבע.

המקרא משתמש במונח "רעש" לתיאור תופעת רעידת האדמה. השורש רעש, בדומה לרעד (חילופים בין האותיות ש, ד ו-ת קיימים בעברית במספר מילים), מעיד על זעזוע, רעד ותנועה. המילה רעש חוזרת במקרא 17 פעמים שונות, ובכמה מהן כוונתה לתאר רעש אדמה, בעוד שבפעמים אחרות הפועל רעש כוונתו המולה ושאון. מרבית הנביאים מתארים את קבלת המסר מהאל באירוע מרשים של כוחות טבע כבירים, או מתארים אירועי טבע אדירים כחלק מנבואת ההתגלות של האל. כך אצל אליהו הנביא (מלכים א יט), הנביא יחזקאל (יחזקאל ג, יחזקאל לז), ירמיהו (פרק י), ישעיהו (פרק ט ופרק כט) ועוד.

הרעידה המובהקת היחידה הנזכרת במקרא היא זו אשר אירעה בימיו של עוזיהו מלך יהודה (המאה ה-8 לפנה"ס). הרעש נזכר בספר עמוס: "דברי עמוס אשר היה בנוקדים מתקוע, אשר חזה על ישראל בימי עוזיה מלך יהודה, ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתיים לפני הרעש" (עמוס א, א) וכן אצל זכריה: "ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה" (זכריה יד, ה). גם ישעיהו מזכיר את רעידת האדמה הזאת: "והיה הנס מקול הפחד, יפול אל הפחת, והעולה מתוך הפחת ילכד בפח, כי ארובות ממרום נפתחו, וירעשו מוסדי ארץ; רועה התרועעה הארץ פור התפוררה ארץ, מוט התמוטטה ארץ, נוע תנוע ארץ כשיכור והתנודדה כמלונה" (ישעיהו כד, יח–כ).

לצד רעש אדמה ייחודי זה נזכרים שלל אירועים מקראיים הנראים קשורים לרעידות אדמה ולתופעות הלוואי שלהן:

  • המבול של נוח (בראשית ז, יא)
  • חורבן סדום ועמורה (בראשית יט)
  • קריעת ים סוף (שמות יד)
  • משה בהר סיני (שמות יט, יח)
  • קורח ובני עדתו (במדבר טז, כח—לה)
  • כיבוש יריחו (ומעבר הירדן) על ידי יהושע (יהושע ו)
  • כיבוש מחנה פלשתים בידי בני ישראל (שמואל א יד, טו)
  • אליהו בהר חורב (מלכים א יט, יא)
  • נבואת זכריה לאחרית הימים (זכריה יד) רעידת האדמה של שנת 31 לפני הספירה – אמנם זו אינה נזכרת במקרא, אך היא מתועדת אצל יוסף בן מתתיהו וכפי הנראה גם בברית החדשה (מתי 27: 54)

בשל קוצר היריעה בפורמט שמציע אתרנו, לא נפרט כאן את כל הממצאים מהמחקרים הקושרים בין רעידות אדמה ותיאורי ניסים בכתבי הקודש, אך נציין כי זהו קשר אפשרי ומעניין מאוד, המושך חוקרים רבים לבחון את תיאורי הניסים ולחפש להם הסברים ארציים הקשורים במדעי כדור הארץ.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

7 תגובות

  1. לא מתמצאת בנושא, אבל נראה לי ממש מחקר רציני. כל הכבוד.

  2. מה ההסבר לכך שהיו רעידות אדמה והן לא הוכללו בכתבי הקודש?

  3. מעניין ושונה ממאמרים שיגרתיים. ואם יש משהו שצריך לעודדד באתר זה מאמרים מסוגים שונים ומגוונים.

  4. אתה לוקח ברצינות כל אירוע קטסטרופלי שנזכר בתנ"ך. אולי תוסיף אירועים כמו עצירת סיבוב כדור הארץ סביב צירו, אבדן גרוויטציה שגורמת לנביא מסויים להתעופף לשמים, ברד של סלעים, עשר המכות על מצרים – אולי גם הן היו תוצרי לוואי של רעידות אדמה, הסנה שבוער ואינו מאוכל אולי פשוט הוא היה מואר על ידי לד? החזיונות של יחזקאל ועוד ועוד. בדבר אחד אני מאמין שכנראה היה וזהו אירוע רעידת אדמה – שעליו עצמו התנ"ך לא מדווח – אך משמש כנקודת ציון זמן.

  5. פעם יחסו הכל לרצון האל. היום קצת פחות. תלוי בעצם באיזה מדינה

  6. מאמר מעניין.
    האם יש תיעוד היסטורי (או מיתי) של אירועי צונאמי בעקבות רעש, באגן המזרחי של הים התיכון?
    מדוע שקע הנמל העתיק של קיסריה? האם בעקבות רעידת אדמה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

חוק הנאשם

מדוע חוק הנאשם בפלילים אינו סביר ואינו ראוי