לדעת כותב שורות אלה, כמו גם בוודאי לדעת רבים אחרים, טקס הענקת פרסי ישראל כל שנה במוצאי יום העצמאות הוא הטקס המסורתי המכובד ביותר המתקיים בישראל. אין דומה או משתווה לטקס זה, בייחוד לנוכח העובדה שתחומי המדע והטכנולוגיה הם הגורמים העיקריים שבעטיים צמחה מדינת ישראל לגבהים אדירים, בוודאי בהשוואה לגודלה הגיאוגרפי או לגודל אוכלוסייתה לעומת שאר מדינות העולם. היזמים, היוצרים והמדענים אשר נבחרים מדי שנה לקבל את פרסי ישראל זוכים בכבוד רב כמו גם במענק, שכיום מסתכם ב-75,000 ש"ח, על מפעל חייהם ועל תרומתם לחברה ולמדינה, כפי שהוגדר בתקנון בחירת מקבלי הפרס.
על במת הכבוד בעת הטקס, הנערך מדי שנה בתיאטרון ירושלים, עומדים לכבוד מקבלי הפרס נשיא המדינה, ראש הממשלה, נשיא בית המשפט העליון, ראש עיריית ירושלים ושר החינוך, אשר במסגרת משרדו פועלות הוועדות הנכבדות שתפקידן לסקור בכל שנה את רשימת המועמדים לקבלת הפרס בכל אחת מהקטגוריות ולהחליט מי יהיה, או תהיה, הזוכה בפרס באותה קטגוריה. באחריותו של שר החינוך לקיים ולאשר את תהליך בחירת הזוכים בפרס ולקיים את הטקס האמור.
בשנת 2021 זכה בפרס בתחום המתמטיקה, על פי החלטת חברי הוועדה, הפרופסור עודד גולדרייך ממכון ויצמן למדע ברחובות. כבוד גדול. גולדרייך התפרסם בארץ ובעולם בזכות תרומתו הייחודית בשדה המתמטיקה השימושית ומדעי המחשב. מעולם לפני כן לא שמעתי את שמו של גולדרייך. משהתפרסמה זכייתו וקראתי באחד העיתונים את נימוקי הוועדה להענקת הפרס, ניסיתי להבין מה משמעותה של עבודתו ולא ירדתי לסופה. אך הצלחתי להבין שתרומתו לעולם המחשוב המודרני לא תסולא בפז.
כעבור שבועות אחדים התפרסם ששר החינוך, האלוף במילואים יואב גלנט, החליט לבטל את החלטת הוועדה ולשלול מהפרופסור גולדרייך את הפרס. היו שהצדיקו את החלטת השר והיו ששללו אותה. נטען שגלנט מבין בביטחון אבל לא מבין בחינוך. אישית לא הסכמתי עם האמירה שגלנט לא מבין בחינוך, מכיוון שאחת המשמעויות של תפקידו הקודם כקצין בצה"ל הייתה לחנך חיילים למלא את תפקידיהם על הצד הטוב ביותר. אלוף בצבא אחראי על מטלות חינוך בהיקף רחב ביותר. במקרה דנן היו מי שעתרו לבג"ץ נגד החלטת השר. בג"ץ קבע שיש להחזיר את הדיון על ביטול הענקת הפרס לגודרייך לשיקול מחודש של שר החינוך.
בינתיים התחלפה הממשלה ולמשרת שרת החינוך נבחרה הד"ר יפעת שאשא-ביטון. השרה החדשה החליטה לא לשנות את החלטתו של השר גלנט בעניין זה. שוב היו מי שעתרו לבג"ץ, וזה קבע בפסק דינו שיש להעניק את הפרס לגולדרייך. השרה סירבה להשתתף בטקס הענקת הפרס ועל כן הוא הוענק לגולדרייך במשרד החינוך ללא השתתפות השרה וללא מי מהמכובדים האחרים שברגיל מעניקים את הפרס לזוכה. לטקס המצומצם שהתקיים במשרד החינוך הגיע הפרופסור גולדרייך מלווה בח"כ איימן עודה, ממש ימים אחדים אחרי שהוא קרא לחיילים בצה"ל למרוד בצבא ולסרב לשרת בשטחי יהודה ושומרון. במעמד קבלת הפרס הכספי – צ'ק על סך 75,000 ש"ח – הכריז גולדרייך שהוא תורם את הכסף לכמה ארגונים ציבוריים וביניהם ל"שוברים שתיקה", "בצלם" ו"עדאללה". הדבר מעיד על השקפת עולמו של גולדרייך ללא צורך להכביר דברים.
יצאתי לברר לעצמי מדוע, בראשיתו של דבר, החליט השר גלנט לשלול מגולדרייך את הפרס. מצאתי באינטרנט רשימת עצומות שעליהן חתם גולדרייך במשך שנים אחדות כנגד מדינת ישראל או אינטרסים שלה, כדלהלן: עצומה המאשימה את ישראל בטבח חפים מפשע, עצומת תמיכה במרצים וסטודנטים שמסרבים לשרת בצה"ל, מכתב לפרלמנט הספרדי המבקש להכיר במדינת פלסטין, עצומת תמיכה בארגון האנטי-ציוני שוברים שתיקה, חברות בפורום פרו-פלסטיני "האקדמיה לשוויון", עצומה המתנגדת לצירוף אוניברסיטת אריאל למל"ג, עצומה לפרלמנט הגרמני נגד הגדרת BDS כארגון אנטישמי, פנייה לכנסייה המתודיסטית בארה"ב כדי שתתנגד להשקעות הון אמריקני בישראל ותפנה לממשלת ארה"ב כדי שתלחץ על ישראל לסיים את "כיבוש האדמות הפלסטיניות", קריאה לאיחוד האירופי לא לקיים שיתופי פעולה עם אוניברסיטת אריאל, קריאה לאירופים להחרים מוצרים מההתנחלויות, עצומה לשחרור עימאד ברגותי ממעצר, תמיכה בהטלת סנקציות על ישראל והפסקת סחר עימה, מכתב לעיתון "הגרדיאן" הקורא לממשלת בריטניה ולאיחוד האירופי לוודא שמוסדות אקדמיים לא ישתפו פעולה עם אוניברסיטות אריאל ובר אילן, מכיוון שחרם זה לא יהווה פעולה אנטישמית.
התקשיתי להאמין שפרופסור ישראלי ממכון ויצמן היה מעורב בפעילויות אלה, שיש בהן כדי להסביר מדוע החליט השר גלנט לשלול ממנו את פרס ישראל. עוד דבר – אני מתקשה להבין מדוע הכריח בג"ץ את שרת החינוך לבטל את החלטת השר גלנט ולהעניק לגולדרייך את פרס ישראל. אינני חש בצורך, עם נעילת מאמר זה, להביע את דעתי על כל הסאגה המדהימה הזו. אני משאיר לקוראים להסיק, כל אחת ואחד על פי הבנתה והבנתו, את המסקנה המתבקשת על אישיותו והשקפת עולמו של הפרופסור עודד גולדרייך. האם ראוי שאדם כזה יקבל את פרס ישראל?
10 תגובות
דגני
תודה למאמר התומך בדעתי שפורסמה באתר שלנו לפני החלטת בית המשפט לחייב להעניק את פרס ישראל. זו הזדמנות לחדד נקודת מחלוקת חשובה: אחת הטענות של תומכי הענקת הפרס שאין לערבב דעות
פוליטיות בהחלטה לפרס העוסק בקטגוריה של הצטיינות מקצועית בתחום מסוים ועל כך אני מסכים. (אף שבג"צ עשה זאת לעיתונאי שמואל שניצר בשנות ה-80 על כי טען שהבאת האתיופים לישראל – נושאת איתה מחלות באותם ימים)
אמנם יש לי מחלוקת עם הדעות של המדען לגבי הכיבוש והקמת אוניברסיטה בשטחים המשרתת יהודים ומוסלמים כאחד ומהווה גשר של ממש בין שני העמים. אך הטענה שלי אינה נעצרת בדעותיו אלא במעשיו!! על שפעל (וכנראה ממשיך ואינו חוזר בו) באופן אקטיבי עי פניה לאחוד האירופאי להחיש ולזרז את החלטתם להחרים מוסד אקדמי ישראלי, מעשה הנחשב על הגבול הפלילי, לכן קיבלתי את עמדת שני שרי החינוך נגד הענקת פרס ישראל!! על תרומה ייחודית! משמעותית למדינה!!
שוב תודה
לא היה צריך לתת לו את הפרס. זה נראה דוקא.
איש באמונתו יחיה. לאף אחד אין מונופול לקבוע שהוא יותר חכם מהאחרים. יש חוק, ומי שעובר על החוק מעמידים אותו לדין. לכן אני לא סבורה שגולדרייך עבר על החוק, אחרת כבר היה בבית המשפט.
דקלה
אני מבקש להאיר את עינייך לשתי נקודות חשובות:
1, יש חוק נגד הסתה והחרמה פעילה בישראל. המדען לא זו בלבד שהטיף וחתם על עצומות להחרמת אוניברסיטת אריאל ( זכותו להביע את דעותיו הפוליטיות) אלא שפעל במעשה! כדי לקדם את החרם כאשר פנה לאיחוד האירופאי ונזף בהם על שהם מתמהמהים לממש את החלטתם לחרם , וזה בניגוד לחוק שבית המשפט יכול היה לנקוט עמדה שאינה פוליטית מצידו- ונמנע
2. תקנון קביעת מועמד לפרס ישראל אומר שמלבד איכותו המקצועית של המועמד הנשקלת עי וועדה מקצועית, המלצת הוועדה חייבת לעמוד לאישור שר החינוך הממונה. לשר הפררוגטיבה לשקול את ההמלצה בשתי קטגוריות- האחת- האם אכן עןמד בקריטריון האיכות המקצועית, והשניה- האם יש בו תרומה יחודית למדינת ישראל!
בגצ קבע בהזדמנות אחרת בה פסל את מועמדותו של העיתונאי שמואל שניצר על כי כתב באיזה שהוא מקום שהעולים מאתיופיה מביאים איתם גם מחלות, בג"צ נימק את החלטת בכךל ש"ישנם מיקרים מיוחדים" בהם שר החינוך- מתוך שיקולי תרומה למדינה- רשאי לפסול את המלצת המועמד
אני טועם ששני שרי החינוך פסלו את המועמד שבמקרה זה- נמצא בקטגוריה של "המקרה המיוחד", אך הפעם- משיקולים " שונים" בית המשפט דחה את הטיעון של שרי החינוך- ועתה הציבור ישפוט
נכון טענת. אבל לא מספיק לכתוב "שהציבור ישפוט". גולדרייך אינו ראוי לקבל משכורת ממוסד ציבורי בישראל. נזקו עולה בהרבה על תועלתו. שיעשה רילוקיישן לחו"ל, כמו טניה ריינהרט ואילן פפה. האיש מעורר סלידה. שיפרח בחו"ל יחד עם חבריו לאידאולוגיה.
דקלה עייני היקרה,
אכן גולדרייך לא עבר על החוק. שלא כמו איימן עודה שעבר על החוק כאשר הסית חיילים למרוד בצבא. זו אמונתו של גולדרייך והוא כנראה חי לפיה. גם אף אחד לא ניסה לטעון שגולדרייך פחות חכם לעומת אחרים. העניין קשור לתחום אחר לחלוטין. דהיינו האם חברה אנושית צריכה להעניק פרס לאדם, ויהא מי שיהיה, אם הוא יוצא באופן בוטה ופומבי נגד המהות החברתית של המדינה שבתוכה הוא חי. האם אדם זה אינו מסוגל להבין שלמעשה, בחיים היומיומיים של מדינת ישראל, הוא מעודד את האויבים ותומכיהם? אנשים נרצחים. טרור משתולל. זה הזמן לתמוך במחוללי הטרור? בואי לצורך דיון זה נניח שהשקפת העולם של גולדרייך לגבי הסכסוך בין הים לנהר עשויה להחזיק מים, האם דרכו לתמיכה באויבים היא הדרך הנכונה? האם לא ברור לו שהוא יהיה בין הנטבחים אם וכאשר אלו שהוא חפץ ביקרם יתחלקו עמנו או ישיגו את השליטה כאן?
האם ידוע לך כי הדמות שעל החלטתה אתה מספר כאן נמצאה בלתי ראויה לשמש כרמטכ"ל בשל מעשים לא נאותים?
מובן מאיליו – הנך רשאי\ת לחשוב איך שאת\אתה רוצה.
ולעניין – ברור שאני יודע מדוע בוטל מינויו של גלנט לרמטכ"ל.
אבל האם ביטול זה מצדיק את הענקת פרס ישראל לגולדרייך?
כיוון שאינך חושב\ת כמוני נשמח לקרוא כאן מה את\ה כן חושב\ת.
ראשית, מדוע המדינה צריכה לתת פרסים למדענים? יש מספיק מוסדות בינלאומיים שנותנים פרסים למדענים מצטיינים. המדענים המצטיינים מקבלים גם מענקי מחקר להמשך עבודתם וגם קידום במוסד האקדמי שלהם. מצד שני יש הבדל תהומי בין ח"כ עודה ובין פרופ' גולדרייך. עודה מתנגד לקיום מדינה יהודית בארץ ישראל ופרופ' גולדרייך תומך במדינת ישראל אך מתנגד לנוכחות ישראלית ביו"ש שהוא מכנה אותה כיבוש. לאחר שישראל תפסה את מקום ירדן בשטחי יו"ש דוד בן-גוריון הכריז שחייבים לפנות אותם מייד. האם הוא בוגד? בינתיים נוצרה מציאות של התיישבות יהודית ביו"ש וגם ברצועת עזה והתנגדות אלימה שהתבטאה בטירור נגד יהודים בתוך הקו הירוק. התיזה של פרופ' גולדרייך ושותפיו שהסרת הכיבוש תפתור הקונפליקט בין היהודים והפלשתינאים העמדה למבחן בעזה. שם – בהנהגת אריאל שרון- פינו את כל ההאחזויות וגם כל נוכחות אחרת ללא תנאי. רצועת עזה זכתה לעצמאות. התוצאות ידועות. האם שרון הוא בוגד? עכשיו ממשלת ישראל לא מוכנה יותר להקריב את ביטחונה על מזבח של תיזה שלא הוכחה. אם יש עוד שמחזיקים בתיזה אפשר להתייחס אליהם כנאיבים וכטורדנים אך במדינה דמוקרטית מותר להחזיק בכל מיני דעות, וגם להלחם עליהן בלא שינקטו כלפי המחזיקים בהן סנקציות כלשהן. אגב, החרמות או תמיכה במחרימים היא גם פעולה אנטי דמוקרטית ויש לפעול נגדה במסגרת החוק. מצד אחד ניתן לפרגן לפרופ' גולדרייך על תרומתו המדעית ומצד שני לתבוע אותו לדין אם הוא גורם נזקים לכל מיני מוסדות אקדמים שאינם מקובלים עליו על ידי עידוד החרמתם?
גיורא קימל מכובדי,
ברור שיש הבדל תהומי בין ח"כ עודה לבין פרופ' גולדרייך.
עודה הסית את חיילי צה"ל למרד. קיים חוק ברור בעניין זה. על פיו יש להעמידו לדין ולגזור את עונשו.
גולדרייך לא עבר של שום חוק. מותר לו להחזיק בדעותיו. אין עילה להעמידו לדין.
בעניין גולדרייך הסוגיה לא נמצאת בתחום המשפטי אלא בתחום המוסר החברתי-מדיני.
השאלה הרלוונטית היא: האם החברה צריכה להעניק פרס למי שפועל נגדה מחוץ למחנה?
על פי פירוש הפסקה הראשונה בתגובתך אפשר להבין שהנך שולל הענקת פרסים למדענים מאת המדינה.
בכך תימנע הענקת פרס ישראל לגולדרייך ודומיו. האם זו כוונתך?