מדוע קשה לוודא באופן ניסויי את השפעת הטכנולוגיה?

חפשו ברשת ביטויים כגון "משבר היצירתיות" או "דיגיטמבלים" ואם תהיו נאמנים למתודולוגיה הניסויית (האמפירית) תגלו שלמרות שתמצאו ברשת נתונים מדאיגים לגבי השימוש בכלים החדשים ביותר, נתונים אלה אינם מספיקים כדי לוודא שאומנם יש בסיס להשערה שהטכנולוגיה (או השימוש בכלים החדשים) משפיעה עלינו בדרך מזיקה, או בדרך כלשהי. דנתי רבות בסכנות הגלומות בטכנולוגיה הדיגיטלית ובאמונה התפלה שהטכנולוגיה היא הגורם המשפיע עלינו כאשר אנו עובדים במטבח, נוהגים במכונית חדישה או מתנסים בסביבות הלימודיות "החכמות". למרות שקוראים רבים מתעלמים מהטיעונים שניתנים לבדיקה ואשר מערערים על השפעת הטכנולוגיה עלינו, גם אם נחפש אחר מחקר מבוסס באופן ניסויי שמאשש את השערת הדטרמיניזם הטכנולוגי – לא נמצא, משום שקשה מאוד לנהל מחקר לאישוש האמונה הזו. המנטרה "בוודאי שהטכנולוגיה משפיעה על אורחות חיינו" היא הצהרת אמונה חוזרת ונשנית בדבקות, אולם אין לה בסיס מחקרי. הגיע הזמן להכיר בזה וגם להבין מדוע מדובר באמונה ולא בממצא ניסויי.

הדרך היחידה הידועה לנו כיום לבסס טענות של השפעה על סמך מחקר ולא על סמך אמונות, היא הדרך המחקרית שמבוססת על מתודולוגיה בדוקה וידועה. אם רוצים לאתר גורמי השפעה או לוודא את השפעתם, צריך לנהל מחקרים שבהם כל הגורמים החשודים בהשפעה מבודדים אלה מאלה בדרך כלשהי. לשיטה הזו קוראים "בידוד משתנים". אפילו הנוהג לחזור על ניסויים הוא אופן מסוים של יישום שיטת בידוד המשתנים, המיושמת כדי לבודד את גורם הזמן מהניסוי. לכן, במדעי הטבע, למרות שתאריך הפרסום של מחקר מדעי חשוב להערכתו, אין בחוקי הטבע שום זכר לציר הזמן. בחוקי הטבע לא תמצאו גם זכר להשפעה כלשהי.    

חשוב להבין ששיטת בידוד המשתנים דורשת מיומנות רבה ולפעמים קל ליישמה ולפעמים קשה מאוד ליישמה. אם בניסוי כלשהו המיועד לגילוי גורמים של תופעה פועלים כמה גורמים, מטרת בידוד המשתנים היא הדרך לארגן את הניסוי כך שתפקודו של כל גורם הוא ברור. טענה על כך שגורם א' משפיע על גורם ב' צריכה להיבדק באופן שנהיה בטוחים, מעל לכל צל של ספק, שלא קיים בסביבת ב' גורם נוסף שיכול להשפיע על תוצאת המחקר. אני טוען שבכל מחקר שייערך בנוגע לשימושים בטכנולוגיה כלשהי כגורמים של השפעה, קשה, אם לא בלתי אפשרי, לבודד את הגורמים הפועלים בזירת המחקר.

לדוגמה, נניח שאנו רוצים לבדוק את השפעתה של תוכנה על תשומת ליבו של המשתמש בה, או  על הקשב שלו (כפי שנטען על השימוש ברשתות החברתיות). כיצד נדע אם תשומת ליבו משתנה בגלל התוכנה ולא בגלל סיבות אחרות? מה יכול להשפיע על הקשב של המשתמש? האם, למשל, תשומת ליבו היא בשליטתו העצמית, או שתמיד נשלטת רק על ידי גורמים החיצוניים לעולמו הפנימי?  אם נאמין מראש שתשומת ליבו של אדם איננה יכולה להיות תלויה ברצונו העצמי, הרי שכבר הנחנו מראש חלק ממה שרצינו לבדוק בניסוי. העולם הפנימי של המשתמש, לפי הנחה זו, אינו גורם השפעה אמיתי, כי הוא רק מושפע ואינו יכול להשפיע על המתרחש בסביבתנו. בסוגיה זאת כבר דנתי למעשה במאמר  "רובוט או אדם: אייכה"?  שהתפרסם באתר לפני חמש שנים.

אם נרצה להיות זהירים במחקר שלנו, נצטרך לבודד את העולם הפנימי של המשתמש כגורם השפעה אפשרי. לדעתי, לא ניתן לבצע ניסוי על השפעת שימושים בכלים תוך כדי בידוד השאיפות והמאוויים של המשתמשים עצמם. כי אין שימוש ללא משתמש. אומנם לעיתים קרובות טוענים שמכשירים מסוימים משפיעים עלינו, אבל אם נבדוק, נמצא שהכוונה היא לא למכשירים כגורמי השפעה, אלא לשימוש בהם.

כל מחקר הנוגע לתרבות האנושית נוגע בעולמות הפנימיים של האדם. אפילו ברפואה משוכנעים שלעולמות הפנימיים יש השפעה רפואית (כלומר, על מצב בריאותנו), ולראייה, בבדיקת תרופות ושיטות לטיפול במחלות, מפעילים מחקרים קליניים שבהם הנבדקים, כשיטה, אינם יודעים מתי הם מקבלים תרופה לבדיקה ומתי תרופת-דמה (פּלצבּו). ואולם, נהוג בימינו להניח במדעי החברה, כמו במדעי המוח, שהעולם הפנימי אינו קיים. תמֵיהני, מה הבסיס המחקרי להנחה הרסנית זו?

כל טכנולוגיה מפותחת למימוש של שאיפות ברורות ומסוימות. אילו שאיפות אמורה הטכנולוגיה הדיגיטלית לממש? מהי מגמת מפתחי הטכנולוגיות הדיגיטליות ואיך היא מתיישבת עם שאיפות המשתמשים? האם המשתמשים חייבים להיות נאמנים לשאיפות היצרנים? במאמר עתידי אני אדון ביתר הרחבה בהשפעת היצרנים על טבע הכלים שהם יוצרים.

כל השאלות והתהיות האלה חושפות את רפיסות אותם מחקרים המתארים את "השפעת הטכנולוגיה" ומתעלמים מהעולמות הפנימיים של הנחקרים. המחקרים שעליהם התבסס מיכאל גודמן בספרו החשוב והמומלץ "מהפכת הקשב" הם כאלה. התמודדות מחקרית עם העולמות הפנימיים היא קשה ביותר. לקשיים בהסתמכות על חושינו בתצפיות במחקרים על תופעות הטבע נמצא פתרון עוד לפני המאה ה-15, עד שלא יימצא לבעיית בידוד המשתנה האנושי במחקר בתופעות השכליות פתרון שניתן לסמוך עליו, השפעת הטכנולוגיה תישאר תעלומה הקבורה בסבך אמונות מחניקות.