זיכרונות מטורקיה

על לחיצת יד בימים אחרים
תמונה של ארדואן
ארדואן צילום: ממשלת צ'ילה Wikimedia.org

מעבר לנופש באתרי תיירות טורקיים עשיתי שתי גיחות אחרות, פוליטיות יותר, לטורקיה, והן נתנו לי פרספקטיבה על העתיד.

ביקרתי בטורקיה בעת היותי שר תיירות ב-1994. לאחר מכן בתפקידי כשר פנים פגשתי את שר הפנים הטורקי בוועידה אזורית שהתקיימה דווקא בלונדון.

ביקורי באיסטנבול ב-1994 נעשה ביוזמת שר התיירות הטורקי דאז אמיד אטש. האיש, נציג מפלגה סוציאליסטית קטנה, היה חלק מקואליציה שמפלגת הצדק המוסלמית לא השתייכה אליה. עם אטש פתחתי יחסי ידידות, ואלה תרמו גם לתיירות ההדדית בין טורקיה לישראל.

אחרי ביקור באתר באנקרה המנציח את זכרו של אתאטורק ביקרנו באתרי תיירות רבים בגזרת אנטליה. השתוממתי על הקצב המהיר של בניית בתי מלון. הבנתי שכל תהליכי האשרור נמצאים בידי משרד התיירות – הוא קובע ליזם את מועד סיום הבנייה, ואם יסיים קודם יזכה בבונוס גדול.

ביום האחרון לסיורנו ערך לי השר אטש קבלת פנים במלון קמפינסקי שבאיסטנבול. עיתונאים ופוליטיקאים הגיעו לאירוע ואטש ביקש ממני לסקור את התקדמות שיחות השלום בין ישראל לפלסטינים. בסמוך לאירוע הודיע לי השר הטורקי כי ראש עיריית איסטנבול המוסלמי יבוא לאירוע מטעמי נימוס, אבל הודיע שלא ייטול בו חלק.

האירוע היה ממושך, ואז לקראת הסיום דחק בי השר אטש בשאלה בלתי צפויה, "אתה אוהד כדורגל מושבע. מה דעתך על התפתחותו של הכדורגל הטורקי?" ניצלתי את ההזדמנות והעליתי זיכרונות מביקורה של פנרבחצ'ה הטורקית בישראל שנים רבות לפני האירוע. הזכרתי את השמות של כוכבי העבר לפטר וחליד. הקהל מחא כפיים וראש העיר קם על עומדו והריע, למרות הקרירות שגילה כלפי הנושאים האחרים שדיברנו עליהם.

בסיום האירוע ניגש אליי ראש העיר ולחץ את ידי וחיוך על פניו. החיוך הזה הוא ההצדקה לרשימתי זו, כי לאותו ראש עיר קראו רג'יפ ארדואן.

שנים רבות לאחר מכן הגעתי לאנקרה. לא באתי בתפקיד רשמי כי כבר פרשתי מהחיים הפוליטיים. באתי כדי לסייע למשפחה יהודית שהייתה מיודדת עם ידידי המנוח דוד קמחי. במהלך הבחירות בטורקיה תמכה המשפחה במתנגדי ארדואן, ולאחר ניצחונו הוא התעמר בה וברכושה והחרים בנק שהיה שייך לה. המשפחה פנתה לבוררות נגד ממשלת טורקיה במסגרת הבנק העולמי.

הכרתי היטב את שר התשתיות הטורקי, המקורב מאוד לארדואן, והחלטתי לנסוע אליו לאנקרה לבדוק אם ממשלת טורקיה מוכנה להתפשר לפני הבוררות. השיחה איתו לא העלתה דבר. הוא אמר לי שההוראות באות מגבוה. הוא תיאר לי את הקיצוניות המוסלמית של משטר ארדואן והראה לי תמונות שלו ושל רעייתו והיא לבושה כמיטב המסורת של בגדד וסעודיה. הוא, שהיה בעבר ידידותי לישראל, דיבר עליה בביקורת, כמעט באיבה.

השגרירות הישראלית ראתה את ההחמרה כלפי ישראל, וכאשר ביקרתי שם לאחר שיחתי עם השר ראיתי שהם מודאגים ביותר.

מאז עברנו ימים קשים הרבה יותר, ומכאן אני מביט בשמחה מהולה בספקנות על סיכויי הנורמליזציה – שהרי ארדואן האסלאמי, שגם עקר כמה מסימני הדמוקרטיה בארצו, חש עצמו קרוב יותר לעזה מאשר לרמאללה.

אני מחזיק ידיים למאמצים של הנשיא הרצוג וממשלת ישראל לכונן שינוי ממשי – לוואי וזה יצליח.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

14 תגובות

  1. גם אני מחזיק ידיים
    אני לא רואה שזה יתממש
    הזכרונות עצמםנחמדים

  2. עוזי ברעם מתאר ביקורים שלו בתורכיה כשר התיירות, ובמיוחד פגישה עם ראש עיריית אנקרה, בירת תורכיה, הלא הוא ארדואן. אכן, החיים מזמנים מפגשים, שלא תמיד ניתן להעריך בזמן אמת את משמעותם. מאוחר יותר שברעם כבר אינו שר התיירות, מתאר עוזי ניסיון שלא הסתייע לעזור לידיד של ידיד שהבנק שלו הופקע על ידי הממשל בתורכיה, וכיצד הגיע רק לעוזרו של ארדואן שהיה כבר נשיא תורכיה, ומעמדו של הבנק לא השנה.
    . אירוע זה מזכיר לי את ג'ורג' קאנינג, שר החוץ הבריטי דאז שנשאל פעם מיהם בני הברית הקבועים של בריטניה וענה, כי לבריטניה אין בני ברית קבועים, רק אינטרסים קבועים. וכשחושבים יותר לעומק רואים כי בסגנון כזה או אחר אקסיומה זאת היא נחלת רוב רובן של המדינות.

  3. ארדואן שהתחיל את הקריירה כמי שיביא להמראת המדינה, הכניס אותה לצלילה

    1. ארדואן הוא מנהיג מסוכן אבל בכל אסקלציה מדינית באזור עמדתו חשובה.אין לי אשליות בקשר אליו אבל יש לנצל את המצב הקיים לו תרם גם נשיא המדינה שהופך גורם משמעותי בהנהגה במדינית.
      אבל עצמת ארדואן הרסה את תורכיה החילונית של אתא תורק מדינה שבצבאה אסור היה להתפלל לאיסלם או לכל דת הפרדה מוחלטת בין הדת למדינה.היו הפיכות צבאיות נגד רוב איסלמי שהצבא חשד שישנו את אפיה של המדינה. ארדואן הצליח בכוח במעצרים ובאיומים לשנות את דמות הצבא ואת דמות המדינה.האיסלמיסטים הם אולי רוב במדינה אבל יש גורמים בעלי דעה אחרת שמאיימים ממש על שלטונו ביניהם אנשים צעירים והעיקר נשים.
      יש לטורקיה של ארדואן מעט מאד עם ישראל. לכן צודקים הספקנים.יש לנו עניין עם מגלומן ושאפתן. האם האינטרסים הבטחוניים והכלכליים יגשרו על הפערים?

      1. לעוזי ברעם היקר,
        מסכים בהחלט עם דבריך על ארדואן. יחסו לישראל החל להשתנות אחרי חתימת הסכמי אברהם. לאחרונה איחוד האמירויות הודיעו על הענקת 10 מיליארד דולר לטורקיה לצורך שיפור כלכלתה. יש לכך קשר עם שיפור יחס ארדואן לישראל וקרור תמיכתו בקבוצת שלטון מסוימת בלוב. עם זאת אני מבקש להוסיף כי יחסי המסחר הבילטרליים בסד"ג של כ- 5 מיליארד דולר בשנה בין ישראל לטורקיה ממשיכים להתקיים כל הזמן ואף מתרחבים משנה לשנה. ארדואן לא מנע את הזרמת הנפט מאזרבייג'אן לישראל דרך ה"צינור הטורקי", ויש כמובן עוד עניינים משותפים שקצרה היריעה מלפרט בתגובון מסוג זה.

  4. כבר אמר מי שאמר שקשה מאוד לנבא, בעיקר את העתיד. אבל מותר להיות אופטימי, גם אם מדובר בארדואן.
    אגב, ב-2003 הייתי עם חברים בטיול ג'יפים בהרי קצ'קר שבמזרח טורקיה והופתענו לראות שתושבי הכפרים הנידחים בטוחים שהם עדיין חיים בתקופת אטאטורק. מאז הטלוויזיה הגיעה גם לשם וארדואן העמיק את שליטתו בכל רחבי טורקיה.

  5. ארדואן רוצה להחליף אתיוון וקפריסין בפרוירקט צינור הגז
    סביר להניח שזה לא יצליח לו
    ואז נחזור לראות אותו מגדף

  6. ארדואן החזיר את טורקיה מאות שנים אחורה בכל הנוגע לנאורות ודמוקרטיה

  7. פוליטיקאים מהליגה העליונה יכולים לפרסם סיפרי זכרונות מעניינים

  8. זה ברור שהם יכולים לכתוב זכרונות אני עובד על ספר כזה.אבל באתר אני מפרסם רק דברים שקשורים לאקטואליה הרובצת לפתחנו אוקראיחנה,תורכיה. האמת שכושר הניבוי של הדברים צולע.
    חזרתי מאוקראינה ב2008 בתחושה שזו מדינה מושחתת מפולגת.גם אז היה מאבק בין תומכי רוסיה ובעלי אורינטציה מערבית.לא פללתי שיקום נשיא ויאחד את האומה מול פולש שחלק מהאוקראינים תמך בו.לדעתי,התקפות המחץ על אוכלוסיות הביאו לאיחוד העם.ידוע למשל שבאודסה אוכלוסיה חזקה פרו רוסית שעכשיו מתבטאת נגד פוטין.ההתנגדות האוקראינית הפתיעה את המערב והדהימה את פוטין.אם ינסה להשתמש בנשק כימי נאטו תפציץ לדעתי את צבאו באוקראינה.המצב עכשיו מסובך והוא ממש לא מבטא את אוקראינה שבכרתי.

  9. ככל שלבנט יש פלות מנדטים בסקרים כך יש לו יותר הישגים במישורר הבינלאומי והפעם החזרה לאופטימיות וחיוביות מול ארדואן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של עדו

מי אמר קיפוח?

על קיפוח רוב, קיפוח מיעוט ומה שביניהם