המרכז הטכנולוגי שבביתנו

בדיונים על השפעת המכשירים שבשימושנו לא רק הלוגיקה צפויה להיפגע אלא גם יכולת ההתבוננות שלנו. לגבי הלוגיקה, ראו בתגובות הקוראים על מאמרי "על אמונות תפלות ועל השפעת הטכנולוגיה". כאילו, בתחום העובדות הטכניות, דעת הרוב היא הקובעת וריבוי המשתמשים בכלים נחשב כעדות מכרעת לגבי התוקף של האמונה בהשפעת ה"טכנולוגיה".

אבל, אם כל שימוש נרחב במכשירים הוא עדות להשפעה שלהם, אז שתי תופעות של שימושים נרחבים מאוד ב"טכנולוגיות" ביתיות מתחמקות כליל מעיני אלה שמאמינים בהשפעת ה"טכנולוגיה". האחת היא השימוש במנועים חשמליים. כמה מנועים כאלה נמצאים בשימושכם היומיומי ובביתכם? זכרו שבכל מחשב מצוי מוצבים ומופעלים לפחות 3–5 מנועים (לקירור היחידות, ולהפעלת הדיסקים השונים). אף אחד לא הצהיר שהעולם השתנה בגלל השימוש המרובה הזה במנוע החשמלי. בניגוד למנוע הקיטור שהומצא על ידי ג'יימס וואט (1819-1736), שרבים מכתירים את המצאתו כיריית הפתיחה של עידן התעשייה, המנוע החשמלי לא נחשב כמחולל עידן כלשהו. הוא גם דוגמה נוספת לתופעת ההמצאות הבו-זמניות שאוזכרה במאמרי "על אמונות תפלות ועל השפעת הטכנולוגיה". המנוע החשמלי הומצא בערך באותה שנה על ידי כמה ממציאים. חפשו ברשת את הביטוי "סיפור המצאה של מנוע חשמלי", ותוכלו לראות שכאשר דנים בהשפעות של המצאות נוטים לשכוח כמה וכמה עובדות. כמו, למשל, את הממציאים עצמם.

התופעה השנייה של שימושים נרחבים במכשירים לעזרת האדם, נמצאת בחדר מרכזי בביתכם ובביתכן: במטבח. משנים די קדומות הצטברו במטבח, "מתחת לרדאר", עשרות מכשירים. הצטברות זאת גברה בשנות מלחמת העולם השנייה, כנראה בגלל עומס עבודות הבית של הנשים שלא גויסו. החל משנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20 ועד ימינו, תוכלו למצוא במטבח המצוי את רוב המכשירים הבאים (בסדר אלפביתי): בלנדר; חולץ פקקים; טוסטר אובן; טלפון קווי (בעיקר במטבחים בארה"ב); כיריים לבישול (של גז, או חשמליות והיום גם קרמיות); מגררת (שהומצאה כנראה במאה ה-16); מדיח כלים; מכשיר טלוויזיה למטבח (ויש המהדרים ומציבים במטבח גם מחשב לעבודה עם מתכוני בישול); מכשיר להכנת כריכים חמים (מכבש להכנת ופלים); מלקחיים; מסנן מים לשתייה; מסנן פסטה; מספריים; מעבד מזון (קוצץ מזון); מצנם (טוסטר); מקרר חשמלי; סירי בישול; סכו"ם; פותחן לפחיות בירה; פותחן לקופסאות שימורים; פחי אשפה ביתיים; קומקום חשמלי; תנור בישול או אפייה; תנור מיקרוגל; ועוד. וקרוב למטבח תמצאו היום גם מכונת כביסה ומייבש כביסה. כמה טכנולוגיה מרוכזת באזור אחד ולידו, בבית מגורים מודרני!!

המטבח, מאז ומתמיד, היה מוקד משיכה חמים ליושבי הבית וגם לאורחים. בסדרת הטלוויזיה הפופולרית "אחוזת דאונטון" המטבח הוצג בבירור כ"מדורת שבט" של נתיני בעל האחוזה. ואכן, כבר במאות הקודמות היה המטבח עתיר במכשירים מלאכותיים. ברור שמכשירים מלאכותיים עוזרים רבות למשתמשים במטבח בימינו. האם מהעובדה שהטכנולוגיה עוזרת נובע שהיא גם משפיעה? במה השפיעו כלי המטבח?

שנות ה-50 של המאה ה-20 היו שנים של שינויים כבירים. מלבד התעצמות מספר הכלים המלאכותיים במטבח, לדעתי, מאורע "מכונן" ביותר היה השימוש באנרגיה גרעינית, בשתי פצצות האטום, שחרצו את גורל מלחמת ארה"ב ביפן. במקביל, כוחות השיווק פותחו אז, והמונח "טכנולוגיה" הוצא מהקשרו האקדמי. מונח, שמשמעותו היחידה הייתה "מדע יישומי", שובץ בהקשר רחב של שפת השיווק והפך למונח שמשמעותו עמומה ומרחפת מעל מכלול המכשירים המלאכותיים מעשי ידי אדם. במילונים תוכלו למצוא אולי את המשמעות המקורית של המונח, אך אולי הם כבר עודכנו בענן המשמעויות העכשוויות שלו. זאת הסיבה שאני מוסיף מירכאות כאשר אני מזכיר את הטענות על השפעת ה"טכנולוגיה".

המונח "טכנולוגיה" החליף גם את המונח "טכניקה" שהיה שגור בפי פילוסופים רבים עם צליל קל של זלזול וביקורת. מאמרים מקוריים בנושא הטכניקה, כמו של ז'אק אלול וולטר בנימין, מתורגמים לעברית ולאנגלית, והמילה "טכניקה" תורגמה בידי מתרגמים ואפילו בידי מומחי חינוך העוסקים בשימושי "הטכנולוגיה" בחינוך, למונח היותר שיווקי "טכנולוגיה"…

מדוע שימוש בפצצות אטום יכול להשפיע עלינו? האין זו דוגמה מוחצת להשפעת כלים? לפי מיטב ידיעתי, מדובר כאן בהדים נפשיים ולפחד מאנרגיה אטומית ומקרינה. פחד זה איננו תוצאה של הכלים אפילו לא של השימוש בהם, אלא הוא טמון בתכונות של מערכת הרגשות שלנו. השימוש בכלים אלה הוא התנהגות אנושית ולא עדות לכוח השפעתם.