תמונת נוף

שיר על בקר חדש
תמונה של גד
גד קולר

ההרים כל כך גדולים וגבוהים

ואני קטן, הולך ביום חורף.

ענפי העצים מזכירים לי

קרניים של איילים.

הרוח חזקה, מעיפה עלים וחול.

בין הבניינים ספונים אזרחים הגונים.

אם תביט בים, תראה, הוא סוער,

רסיסי זריחה ברקיע

יום חדש החל.

אתה טווה את כוריך, מכין את משכנך.

בבית נעים, בחוץ סגריר.

תן לעצמך קרדיט, תן לעצמך לחיות.

קיר זכוכית שקוף ונקי,

דלת.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

8 תגובות

  1. אדם מול טבע מבין את הפרופורציה ואת מהות החיים.
    בזכות נקודת מבט זו מפנים ומעריך את היש והמגן.
    ״אתה טווה את כוריך, מבין את משכנתך״ – מיטב המילים במיטב סידורם..כמו שיר..משפט מדהים בעומקו, מרגש וכה נכון.

  2. להיות ספון בבית זאת לא חוכמה
    לצאת החוצה ולהתמודד עם המציאות זה האתגר האמיתי.

    1. מסכים איתך טוהר, בשנתיים האחרונות בילינו הרבה בבית. תודה לך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של בורוכוב

סכנת נעילה

על הסכנה שבנעילת מכשירים ממרחב הסייבר