תמרורי האזהרה, והדגלים האדומים כבר פה

רעידת אדמה והיערכות אליה
צילום: Claudio Núñez ceative commons

השנה היא 1927. רעידת אדמה בעוצמה של 6.2 דרגות בסולם ריכטר מתרחשת בארץ ישראל ופוגעת קשות בערים ירושלים, יריחו, רמלה, לוד, שכם וטבריה. כתוצאה מרעידה זו נהרגו ונפצעו מאות, ואלפים נותרו ללא קורת גג.

מאז חלפו להן כ-100 שנים. מעת לעת דווחו והורגשו הדי רעידות אשר התרחשו אצל שכנותינו, ולעיתים אף נגרם נזק רב, כמו שאירע ב-1995 במפרץ אילת.

כל ילד לומד בבית הספר כי ישראל ממוקמת מעל השבר הסורי-אפריקני, נקודת המגע של שני לוחות טקטוניים, ואותן רעידות, שבעגה המקצועית נקראות גלים סייסמיים, מתרחשות מעת לעת בשל פליטת האנרגיה המצטברת. עם זאת, אין ספק שאותן רעידות אדמה קלות הפוקדות את אזורנו לאחרונה מדירות שינה מעיניהם של מביני דבר. לפני מספר שנים, במסגרת לימודי התואר הראשון, נכחתי ביום עיון אשר כולו הוקדש להיערכות נכונה לרעידת אדמה אפשרית. במסגרת יום זה התארח ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, כאורח כבוד במגמת ביטחון והגנת העורף בבית ברל בראשותו של ד"ר אבי ביצור.

רעידת אדמה היא תופעה שכיחה בעולם. מקומות רבים חווים אירועים כאלו, לעיתים מספר פעמים בשנה. יש הנוטים לחשוב כי רעידת אדמה היא אסון טבע פתאומי אשר לא ניתן לחיזוי, אך לא כך הדבר. סייסמולוגים וגאופיזיקאים רבים חוקרים ועוקבים אחר גלים סייסמיים אלו באמצעות תחנות ניטור רבות המפוזרות ברחבי העולם. גם ברחבי ישראל הותקנו גלאים סייסמיים על ידי רשות החירום הלאומית והמכון הגיאולוגי, על מנת להתריע בעת הצורך.

מומחים רבים מזהירים מאסון, ביניהם פרופסור אמוץ עגנון, גאולוג וגאופיזיקאי ישראלי אשר הזהיר פעמים רבות "לפני רעידות גדולות יש רעידות קטנות יותר, ומבחינה זו יש לראות ברעידות האדמה תמרור אזהרה לקראת רעידת אדמה חזקה שעלולה לגרום לאסון לאומי."

כל האמור לעיל מעלה בי שאלה אשר כל ישראלי צריך לשאול: האם מדינת ישראל ערוכה לרעידת אדמה בעוצמה בינונית-גבוהה? מה עלינו לעשות כדי להיערך? אמנם בשנים האחרונות יצאה המדינה בהכרזה על חיזוק מבנים ופרויקט תמ"א 38, אך לצערנו הרב פרויקטים אלו התמקדו באזור המרכז, דווקא במקומות המאופיינים בביקוש נדל"ני ולא באלה שיש בהם צורך לחזק מבנים, כפי שהוגדר בעיקרי התכנית.

האם כאשר מתקיים תרגיל לאומי בהובלת פקע"ר אנו מתרגלים זאת ממש, או שמא מתרגלים למראית עין? כמה מאיתנו יודעים מה לעשות אם הרעידה קורית בשעות הבוקר כאשר אנו בעבודה המרוחקת וילדינו נמצאים במסגרות החינוך?

עלינו להבין כי מדינת ישראל אמנם קטנה, אך במקרה של רעידת אדמה תשתיות לאומיות רבות יקרסו, כבישים יתמוטטו או ייהרסו, והתחבורה לא תהיה נגישה. נזקי התשתיות עלולים לגרום למים וביוב להתערבב, וייתכן שמשום כך לא נוכל למצוא מי שתייה במשך מספר ימים. אמנם ללא ספק באירוע חירום שכזה צה"ל יגויס, יבוא, יתמוך ויסייע, אך גם לכך יידרש זמן. סיוע בין-לאומי יגיע כמובן, אך רק כעבור מספר ימים, ומה נעשה עד אז?

היערכות נאותה היא צו השעה, והיא מוטלת על כל אחד ואחת מאיתנו.

לסיכום אני מזמין את כולכם להיכנס עוד היום לאתר פקע"ר על מנת לקרוא את ההנחיות ולהבין את ההיערכות הנדרשת מכל אחד ואחת מאיתנו, קטנים כגדולים. דברו עם בני המשפחה על האפשרות של רעידת אדמה ודעו מה עליכם לעשות. יש לרתום למשימה את הסבים והסבתות וכן שכנים, בהבנה שבעת חירום, נפילת תשתיות וכאוס "טוב שכן קרוב מאח רחוק". ואנא מכם, בעת חירום אל לנו לשכוח את חיות המחמד שלנו.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. הייתי בבהוטן, בשנת 2011, בזמן רעידת אדמה בעוצמה 6.9 (תזכרו, הסולם הוא לוגריתמי), בקומה שלישית בבית מלון וממש עפתי לצד השני של החדר. למזלי, הבניין לא התמוטט, כמו רבים בסביבה. מוקד הרעידה היה די מרוחק ממקום שהייתי, אבל האפקט היה נורא.
    רעידת אדמה בסדר גודל כזה, תהיה נוראה יותר מכמה פצצות גרעיניות והחורבן יהיה נורא. הערכות לעוצמה כזו היא כמעט בלתי אפשרית, מבחינת עלות והקף הבנייה הנדרש, אבל אפשר וצריך בהחלט להערך לאפשרות הסבירה של רעידה קטנה יותר ועדיין חזקה, שעלולה לעלות באלפי או עשרות אלפי הרוגים וחורבן גדול. אי הערכות רצינית היא מחדל נוראי של הממשלה, שבצורה אופיינית מקווה שזה לא יקרה בקדנציה שלה. זה מזכיר את הקריקטורה של אדם הנופל מהקומה ה-20 ובקומה העשירית מישהו בחלון שואל אותו מה המצב והתשובה היא "ברוך השם, בינתיים הכל בסדר"…

    1. אתה המגיב ממש צודק
      הסימפטום של-
      העיקר שזה לא יקרה בקדנציה שלי

  2. רעידת האדמה בישראל בנובמבר 1995 היוותה עבורי נקודת זמן שממנה ואילך נוצר אצלי פחד אמיתי מרעידת אדמה. למרות שהתגוררתי אז כ-350 ק"מ ממוקד הרעש (המוקד היה עשרות קילומטר מדרום לאילת ואני התגוררתי אז בבאר שבע), ולמרות הזמן הרב שעבר מאז, עדיין זכורים לי הקירות הזזים, הזוויות בין אלמנטים שונים במבנה שאינן נשמרות ב-90 מעלות, והרעש העמום והמאיים. חייבים להשקיע משאבים רבים בהערכות, ולו חלקית, לרעידות אדמה.

  3. תענוג ויפה ונכון ומכאיב
    כל הכבוד על איזכור המגמה ללימודי ביטחון והגנת העורף
    סטיב אין כמוך!!

    1. כן. התגובה שלך מתאימה לקריקטורה שתיארתי בסוף התגובה שלי…

    2. האם מכובדי, מוכן לחתום שלא יקרה?
      ואם יקרה מה אז נאמר, למה לא נערכנו, איפה היו שומרי הסף?

  4. זה בדיוק כמו להפקיר את הביטחון. למה האזרחים מסכימים ושותקים

  5. אם וכאשר תהיה כאן רעידת אדמה משמעותית זאת תהיה קטסטרופה
    רק לחשוב על כל המגדלים ההולכים ומתרבים
    ועל סטנדרט הבנייה העלוב המאפיין אותנו

  6. כל שבוע שומעים על רעידות אדמה בעולם
    למה אנחנו לא נערכים כמו שצריך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

חוק הנאשם

מדוע חוק הנאשם בפלילים אינו סביר ואינו ראוי