הרנסנס השני

האמת על חשכת ימי הביניים
תמונה של שפי
פרופסור יהושפט גבעון

במאמר קודם השתמשתי בביטוי "ימי הביניים" כדי להצביע על נסיגה תרבותית שהתרחשה בימינו, והטענה על החזרה לימי הביניים, למרות הקִדמה הטכנולוגית, התקבלה אצל קוראים אחדים כביקורת תמוהה על הטכנולוגיה עצמה, רחמנא ליצלן. בהערה לתגובה של קוראת המאמר הנ"ל הצהרתי שהביטוי "חשכת ימי הביניים" (והנוהג באנגלית לקרוא להם "The Dark Ages" – כלומר, "התקופות החשוכות") הוא עיוות היסטורי. במאמר הזה אנמק מדוע. ביטוי זה מקובל בימינו ללא שום ביקורת.

ימי הביניים התחילו, לפי מנהג החלוקה לתקופות, בערך עם קריסת התרבות ההלניסטית ורצח המתמטיקאית היפטיה בשנת 415 והסתיימו בערך במאה ה-16 עם הרנסנס האיטלקי. חוקרי ימי הביניים יודעים לזהות באירופה שלוש התגלויות של תחייה תרבותית (רנסנס): הרנסנס הראשון, התרחש במאה החמישית בהשפעת קארל הגדול שכפה על אנשי הכמורה שבתחום שלטונו ללמוד לכתוב ולקרוא והסדיר את צורת כתיבת האותיות הלטינית, לאותיות גדולות וקטנות, כדי להקל את קריאת הטקסטים ואף ניסה לייסד בתי ספר לציבור הרחב. הרנסנס השני אירע בסביבות המאה ה-12. והרנסנס השלישי, או האיטלקי, הוא התקופה המוכרת לרובנו כ"הרנסנס". אתרכז בתקופה שסביב המאה ה-12, שנחשבת כאמצע ימי הביניים.

בספרי "האודיסאה של הטקסט: פרשיות בתולדות מושג הטקסט בתרבות המערב" (2011) הקדשתי שני פרקים ויותר לתיאור התכנים התרבותיים של ימי הרנסנס השני (פרקים 4 ו-5, עמ' 131-94). בנימין פארינגטון, בספרו על המדע היווני ("Greek Science") שפורסם בשנת 1953, הציג רשימה תמציתית של ההמצאות שנוצרו בסביבות המאה ה-12. רשימה זו בלבד מספקת ראיה חד-משמעית לכך שהביטוי "חשכת ימי הביניים" הוא אכן עיוות היסטורי חמור:

טחנות קמח המונעות על ידי זרימת המים בנהרות;

טחנות רוח;

משור מכאני;

פטישי ריקוע כבדים (המקובעים בציר, להפעלה על ידי הרמה והפלה) וניצול הכבידה;

מפוח לתנורים לעיבוד מתכות;

חלונות מזוגגים וחלונות עם זגוגית כפולה לבידוד תרמי;

ארובה ביתית;

נרות חלב;

כבישים סלולים;

מריצות;

משקפי ראייה;

מחרשות עם גלגל ולהב להיפוך האדמה.

מלבד המצאות טכניות אלה, חלו בסביבות המאה ה-12 התמורות התרבותיות הבאות (ראו מקורות בספרי):

הרחבת טווח השימושים באלפבית הלטיני לשימוש בשפות היומיום באירופה;

הבנה שהמילים הן שמרכיבות את הטקסטים (אם כי ההפרדה למילים מופיעה כבר בטקסטים עבריים שקדמו לימי הביניים);

המעבר בתפיסת הטקסט הכתוב מרישום של דיבור לייצוג של חשיבה ופיתוח הקריאה הדמומה;

יצירת טקסטים רבים בתבניות שונות, כולל שימוש רב בטקסטים לניהול הקריאה בטקסטים אחרים (מילונים, קונקורדנציות, אנציקלופדיות, הערות שוליים וניצול הדף עצמו – כמו שנהוג בתלמוד המודפס – להנחיות לקריאה בכיוונים שונים);

הקמת בתי ספר ללימוד הכתיבה והקריאה לקהל הרחב שמחוץ לכנסייה – שבירת מונופול הכנסייה על הידיעה האישית בקרב הקהילות הנוצריות באירופה;

הקמת עשרות מכללות ואוניברסיטאות ברחבי אירופה ללימוד תכנים אקדמיים מגוונים;

קידום החשיבה הביקורתית בקרב תלמידי המוסדות האקדמיים;

פיתוח הקריאה הלמדנית – הספרים נכנסים למוסדות הלמידה כאמצעי למידה ביקורתית;

לימודי המדעים נדרשו כתנאי קדם ללימוד התיאולוגיה בכל מוסדות ההוראה הכנסייתיים;

הלמידה וההשכלה החלו להיות מוערכות כשאיפות נעלות;

עבריינים יודעי קרוא וכתוב מקבלים יחס מיוחד בבתי המשפט;

הטקסטים מקבלים מעמד משפטי עדיף על פני עדות דבורה;

יצירת גל של תרגומים מערבית ללטינית והכרה במתרגמים כבעלי מקצוע הדורש הכשרה – פתיחת בית ספר למתרגמים;

התעניינות פעילה בפיתוחים המדעיים וההגותיים של הוגי הדעות והחוקרים היהודים והמוסלמים (אל-ח'וואריזם, הרמב"ם, רש"י, אבן עזרא, אבן רושד, איבן אל-היית'ם ואחרים);

צוותי חשיבה ופיתוח בין-תרבותיים (של יהודים, נוצרים ומוסלמים) שהיו פעילים לרוב;

תלמידי תיאולוגיה רבים התחילו ללמוד עברית כדי לקרוא מקורות ללא תיווך של מתרגמים.

וכל זה בין המאה ה-11 למאה ה-13. ממש ימים חשוכים…

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

10 תגובות

  1. מאד מזדהה עם הגדרתך את ימי הביינים. מאז ומתמיד התענינתי בתקופה הזו וראיתי בה דוגמא לכוח ההישרדות והנחישות של האדם להתמודד ולהתגבר על משברי חיים.
    היום אנו מהללים את גיבורי המאה ה 19 ואילך ואומרים ומציינים: "הם עמדו על כתפי הנפילים". הנפילים- הם אותם אנשי "ימי הביניים" שחילצו את האנושות מהחושך לאור, מכאן ואילך- הכול כבר היה הרבה יותר קל (יחסית..)
    תודה למאמר

  2. גם בתקופת הברונזה היתה התקדמות לעומת תקופת האבן. זאת לא אומרת שאנחנו לא זכאים להסתכל על תקופת הברונזה כחשוכה לעומת ימינו.

  3. לאורה, תודה על טענתך בדבר יחסיות הקידמה, טענה שהיא מוצדקת למדי.
    יחד עם זאת, אף אחד לא כינה את תקופת הברונזה ״תקופה חשוכה״.
    המפגש הפורה בין שלוש הדתות, שהתרחש במאות ה-11 וה-12, ראוי לציון מיוחד. לכן, כמה חוקרים מכנים את התקופה הזו ״רנסנס״. במאות הללו אפשר לגלות את ניצני החשיבה המדעית.
    יחד עם זאת, ראוי לציין את חוקר תורת הסוד היהודית יוסף דן, אשר בספרו על האפוקליפסה ציין שהיסטוריונים רבים מביעים ביקורת על רעיון העידנים והתקופות.

    1. לרות, תודה.
      גם לי לא ברור מדוע בחרו לכנות את ימי הביניים ״העידן החשוך״ (למשל באנגלית).

      1. לפרופ' יהושפט גבעון הנכבד,
        ברשותך, אני מקווה, אבקש להסביר כיצד התקבל הכינוי "העידן החשוך" לימי הביניים: תקופת ההשכלה, או הנאורות, שהחלה להתחולל בשלהי המאה ה- 17 ובמאה ה- 18, תחילה באנגליה ואח"כ במערב אירופה, נקראה תקופת ה- ENLIGHTENMENT, דהיינו ה"הארה". בתקופה זו הפרדיגמה החברתית-פוליטית שהיוותה עמוד אש שהוביל את החברה האנושית החלה להשתנות מדתית-טוטליטרית לחילונית שהתבססה על רציונליזם-הומניזם ושלילת האבסולוטיזם. מכאן נגזר שאם התקופה המודרנית מתאפיינת ב"הארה", הרי שהתקופה הקודמת, ימי הביניים, קיבלה את הכינוי "עידן החושך", באנגלית THE DARK AGES. אחד המאפיינים הבולטים ביותר, אם לא הבולט ביותר, בהתפתחות האנושית בעת ההיא היה התפשטות מהירה של ידיעת קרוא וכתוב שהתחילה למעשה להתחולל עם כניסה מאסיבית של הדפוס לחברה האירופית. ידיעת קרוא וכתוב "פתחה" את עיני תושבי אירופה ובהשאלה פילוסופית "הביאה אליהם את האור".

  4. יש מאמרי דעה כאן מכל הסוגים ובכל הנושאים. המאמרים מהסוג המסוים הזה מעוררים הרבה מחשבה וגורמים לקורא להגיע לעמדה משלו ולא משנה לאיזה עמדה הוא מגיע המאמר השיג את המטרה שלו.

    1. ליצחק תודה חמה על התייחסותך הרצינית אל דברי על ערכי התרבות של הרנסנס השני.
      ויחד עם זאת, אני תמה, האם דבריך על ההשפעה של מכונת הדפוס אינם עומדים בסתירה עם העובדות על מה שהתרחש במאות ה-11, ה-12 וה-13. אם תתעניין בעובדות אלה (לא רק הקמת אוניבסיטאות ומכללות לרוב בארופה אלא גם על הקמת בית ספר למתרגמים [!!!] ועל ביקורת כנגד הכנסיה וסמכותה) כדאי שתציץ בספרו של יוסף שורץ "מהמנזר אל האוניברסיטה" שבהוצאת האוניברסיטה המשודרת (1999) מה שהוא מספר על התפתחות התאולוגיה והסכולסטיקה, למיטב הבנתי, סותר לגמרי את יסודות פולחן מכונת הדפוס..

  5. לא חשוכה כן חשוכה
    בכל מקרה אני מעדיפה לחיות כיום
    מאשר הימי הביניים
    מכל הבחינות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך