תפיסת ההתיישבות – תכנית השדרה הכפולה

תכנית לפרישת האוכלוסייה בארץ ישראל כולה
תמונה של יוסי
יוסי עמיר

ח"כ לשעבר עופר שלח הרבה להשתמש במושג "תפיסת הביטחון". אחותה הבכירה של תפיסת הביטחון היא "תפיסת ההתיישבות", וזאת בחשיבה הכוללת לא רק התיישבות חקלאית או כפרית או קהילתית, אלא גם עירונית.

מרבית היישוב העברי פרוש לאורך שדירת החוף. בסקר פרטי שערכתי במשרדי הגדרתי את "מדינת תל אביב" בהגדרתה הרחבה ביותר: אורכה כאורך מקטע כביש החוף המואר במלואו כל הלילה – מדרום אשדוד ועד צפון נתניה – כ-60 ק"מ, ורוחבה מן הים ועד כביש 6. בשטח זה מתגוררים למעלה ממחצית האוכלוסייה היהודית בישראל, אך הוא מהווה רק כ-5.4% משטח ישראל שבקו הירוק והגולן. יתר האוכלוסייה מתגוררת ברובה בהמשכי רצועה זו דרומה לאשקלון וצפונה לחיפה ונהריה, עם אצבע שלוחה לירושלים, תוספת התיישבות מוצלחת בעמקים הצפוניים ונקודות עירוניות נוספות הפזורות פה ושם. בעוד שבמחוז הצפון מאזן ההגירה שלילי ובמחוז הדרום כמעט אפסי, מאזן ההגירה למדינת תל אביב נוסק ועולה, לכן קצב שיפור התשתיות לעולם יפגר אחריו וההשקעות בהן יהיו תמיד השקעות הכרחיות בבור ללא תחתית. אין ספק שחלק מן הערבים עדיין מקווים ושואפים "לזרוק את היהודים לים", ופרישת אוכלוסייה זו אך מעוררת ומעודדת את תאבונם לכך.

התכנית היחידה שאני מכיר שיכולה להיחשב כ"אם תפיסת ההתיישבות" היא "תכנית השדרה הכפולה", שנהגתה, נוסחה, נערכה והופצה ב-1970 על ידי פרופ' אברהם וכמן, שארחיב מעט על דמותו בסוף מאמר זה. תכנית השדרה הכפולה מוזכרת גם ב"בלוג של אורי הייטנר" ב-2010 ובהרחבה במאמרו של ליאור כוריאל ב-2020 בכתב העת "השילוח", גיליון 21.

וכמן נהג לטעון שלפני שהיה כאוס היה סדר, ובמחשבתו המזוקקת הבליט את הסדר בנושאים מגוונים. בתפיסת פרישת ההתיישבות היהודית הציע להדגיש את פיתוח השדרה המזרחית מן הגולן ועמק החולה ועד אילת, ונוסף לכך להשלים את פיתוח "שלבי רוחב הסולם" – המתחילים בצפון, כגון עכו, כרמיאל, צפת, ראש-פינה, ממשיכים לחיפה, נוף הגליל, עפולה ובית שאן, לאחר מכן תל אביב, ירושלים, מעלה אדומים וצפון ים המלח ועד אשקלון, באר שבע, ערד ודרום ים המלח ועוד.

הבקעה והערבה נתפסים כשטחים קשים להתיישבות הן בשל חום הקיץ והן בשל היובש. אך חום הקיץ שם גבוה רק במעט מחום בקעת הירדן באזורי עמק המעיינות ובית שאן, ואלה אזורים מאוכלסים. כמו כן אומנם הקיץ ארוך וחם, אך החורף, האביב והסתיו נוחים במיוחד. אם נפתח את השדרה המזרחית תוך שמירה על העקרונות שאפרט להלן, היא תשגשג עוד ועוד.

  • הבקעה והערבה נמצאים בצל הרים, הגורם למיעוט במשקעים, וניתן לנצל זאת להקמת שטחים נרחבים מאוד של חוות פוטו-אלקטריות שיקנו מאזן אנרגטי חיובי לכל מה שיתפתח בהן.
  • את מי השיטפונות הרבים בנחלים הרבים ניתן לאגם לאגני אגירה גדולים ורבים בסמוך לערוצים (לא בתוכם), ואלו ישמשו לחקלאות, להפרחת השממה ולתוספת שטחים ירוקים התורמים למאזן האקולוגי העולמי.
  • ניתן לחזק מרכזי תעשייה ותעסוקה שכבר החלו להתפתח בבקעה בסמוך לים המלח ובערבה, כמרכזים עירוניים. ייתכן שנכון יהיה להוסיף להם עוד שניים או שלושה מרכזים עירוניים.
  • שטחים אלו אינם מיושבים בערבים, ובסמכות המדינה להגדיר את עלות הקרקע בהם כעלות השואפת לאפס.
  • השלמת רצף באזור ירושלים, מעלה אדומים וצפון ים המלח מעוררת כצפוי את התנגדות הפלסטינים, מאחר שלתפיסתם רצף כזה עלול לקטוע את רצף יהודה ושומרון. אך ניתן להבטיח רצף זה לעתות שלום בפתרון מרחבי, באמצעות מעבר לפלסטינים במנהרה (בנושא זה ארחיב במאמרי הבא כאן, שייקרא "תפיסת הביטחון – אפקט אילת עקבה").

תכנית השדרה הכפולה נכונה  לישראל, יהיו אשר יהיו ההסכמות או אי ההסכמות ביהודה ושומרון. אני מאמין כי כאשר יבינו האמריקנים ויתר תומכי קיומה של ישראל בעולם את משמעותה לישראל ואת העובדה שמרבית הבקעה ריקה מיישובים ערבים, תקבל התכנית גם את תמיכתם.

אני חש חובה להרחיב מעט על הוגה תכנית השדרה הכפולה פרופ' אדריכל אברהם וכמן ז"ל, שהיה דוגמה למושג "איש אשכולות". כְּתב התנועה וכמן-אשכול, שהוא מערכת סמלים המאפשרת להגדיר את תנועת הגוף האנושי, נהגה ונוצר בשיתוף פעולה בין אברהם וכמן והרקדנית נועה אשכול. וכמן ערך את תכנית המתאר הראשונה למחוז הצפון. הוא היה דיקן הפקולטה לארכיטקטורה, והעביר אותה מהטכניון הישן בהדר לקריית הטכניון במחשבה על שיתוף הפעולה החיוני בין הארכיטקטורה ליתר המדעים בטכניון. הענף העיקרי שפיתח וכמן בטכניון היה המורפולוגיה, ובזכות פעילותו, בהמשך לקודמו פרופסור נוימן ולאחר מכן תחת שרביטו של ממשיכו פרופ' מיכאל בורט, ייבדל לחיים ארוכים, הפך תחום זה לתחום שבו זכתה הפקולטה לצעדי בכורה עולמיים.

זכיתי ללמוד בכל הקורסים שפיתחו וכמן וממשיכו פרופ' בורט בתחום המורפולוגיה. וכמן אף היה המנחה שלי בפרויקט הגמר לתואר ראשון באדריכלות ובניין ערים, ובהמשך היה המנחה הראשי שלי (יחד עם פרופ' צ'מנסקי, ייבדל לחיים ארוכים) בתזה לתואר M.Sc.. לאחר תום לימודיי נמשך הקשר בשיחות ארוכות בביתו בנושאים מגוונים, וחלק מהם נסבו על תכנית השדרה הכפולה.

המשך פיתוח ויישום תוכנית השדרה הכפולה יהיה בין היתר קיבוע המורשת של פרופסור אברהם וכמן, זיכרונו לברכה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

13 תגובות

  1. רעיון מעניין. השאלה איך מיישמים אותו כעת כאשר העניין של מנהיגינו הוא רק באינטרסים פוליטיים מידיים

  2. למר יוסי עמיר הנכבד,
    הנושא שעליו כתבת: "תכנית השדרה הכפולה" הוא נושא הפיתוח החשוב ביותר שעומד בעת הזו בפני מדינת ישראל. עיבוי מתני המדינה מעמק בית שאן עד צפון ים המלח הוא הפרויקט שללא ספק יבסס את עתידה של מדינת ישראל לדורות רבים. באתר זה נמצאים שני מאמרים שכתבתי בעבר על נושא זה: "בקעת הירדן-השדרה המזרחית" מיום 17 באוגוסט 2020 ו- "בעיית המים במדינת ישראל" מיום 12 באפריל 2018, שגם בו יש נגיעה לעניין דנן. אחזור על הדברים בקיצור: ברשותנו נמצא מקור אנרגיה יחיד במינו בעולם: הפרשי גובה בין פני הים לפני ים המלח בסד"ג של כ- 400 מטרים. הדבר מאפשר יצור חשמל, התפלת מים, פיתוח חקלאות ימית ומדברית, פיתוח תיירות מרפא וחורף, ניצול "החממה הטבעית" לגידולים מיוחדים וכיו"ב. במסגרת זו ניתן לסלול מסילת רכבת מבית שאן עד קליה שמסביבה יכולים לבנות מפעלי תעשייה עתירת ידע שתהיה מבוססת על חמרי גלם המצויים באזור. בעתיד יהיה אפשר לחבר את המסילה עם קו לאילת ולקדם כך גם את פיתוח הערבה.
    כל הכבוד על העלאת הנושא. בהחלט ראוי ליצור לובי לקידום העניין כיוון שאזלת ידם של פוליטיקאינו כיום צריכה להדיר שינה מלילותינו.

  3. אם היינו מתנהגים כלפי הצד השני בהגינות. דורשים מה שחיוני ומעניקים ומוותרים על דברים אחרים, זה היה אפשרי. אבל בהתנהגות הנוכחית שלנו זה לא יתממש.

    1. ירדנה
      את וודאי מבינה שאנחנו לא לבד בעניין הזה. סביר למדי שמה שיחשב אצלך "הוגן"- יתפס עי הצד השני לגמרי אחרת, כאשר הוא חרט על דיגלו את "שחרור פלסטין מהנהר ועד לים" זה מבחינתו- הוגן! עכשיו תתחילי להתווכח איתו..
      לדרוש את החיוני ולוותר על דברים אחרים- גם היא גישה ראויה היוצרת קונפליטים רבים. חיוני להבטיח גבולות ביטחון למנוע מאויבים המצהירים על כוונתם להשמיד את היישות הציונית- מפני מימוש חזונם ולכן ישראל חייבת להיות נוכחת על קו הירדן.- גם אם הצד השני יראה בכך "חוסר הוגנות".
      יש רבים שלא רק הביטחון הפיזי חשוב להם אלא גם המזור לנפש משמעות לחיים. ויתור על קברי האבות למשל נחשב גרוע יותר מסוגיית הביטחון האישי- ואני מבין אותם
      לסיכום: "תכנית אלון" היתה הרע במיעוטו

  4. יצחק, גדעון, יצחק וירדנה שמח לתמיכתכם.
    ולירדנה, הממשלה הזו (שאני מקווה שתשלים את ימיה) לא תהיה מסוגלת להחליט על גורל יו"ש כדרך שאת ואני מקווים, אבל היא כן מסוגלת לתמוך בתוכנית אשר נכון לראות בה ולשאוף אליה כמכלול – בכך חוזקה – ונכון לתכננה כמכלול ממטולה ועד אילת, לרבות השלמת וחיזוק שלבי הרוחב, אך גם אם מקטע מסויים לא ניתנים ליישום בתקופה מסויימת, ניתן לקדם מקטעים אחרים כשלבי ביניים ולחכות להזדמנויות היסטוריות להשלמת הייתר…
    דווקא ההסכמה הרחבה האפשרית לגביה, תביא אנשים פוליטיים להבנה על חוסר התכלית בחלק ממה שהוקם ביו"ש. מהערכות ופרסומים שונים 70% מאוכלוסיית ישראל תומכים בהיפרדות מהפלשתינים. חלק מהמתיישבים שם באו בשל שיקולי נדלן ונכון להערכתי לפעול בתבונה ולא בכוח, ובהסכמים נקודתיים, שיאפשרו התקדמויות חלקיות. ספק אם ניתן בדורנו להגיע להסכמות כוללות, אך התקדמויות בשלבים בכל מקום בכל עת שאפשר, הם חלק מחיוניותה וחוזקותיה של תוכנית השדירה הכפולה.

    1. ליוסי עמיר
      אין קשר בין הסכמים או חוסר הסכמים עם הפלסטינים ועם תכנית השדרה הכפולה.
      בכל מקרה לא תקום ממשלה בישראל שתוותר על בקעת הירדן (תכנית אלון).
      בכל מקרה הפלסטינים ימשיכו להתנגד לתכנית ישראלית כזו.
      על כן ישראל חייבת להתחיל לבצע את התכנית. אגב – מבלי משים כבר יש התחלות בכיוון זה.
      האם תהיה מוכן להצטרף ליזמה שתעסוק בקידום הנושא?

  5. רצף טריטוריאלי יסוד חיוני בכל הסכם עם השכנים מבית ומחוץ

  6. ניגוד למה שחלק שכמה חושבים, דווקא התיישבות מפוזרת ורציפה תביא מהר יותר הסכם שלום

  7. בבלגן הפנימי והחיצוני שיש כעת ממאה כיוונים זה לא מעשי שהגורמים שיכולים להחליט בנושא יתפנו לכך

  8. האם פיזור אוכלוסיה לא יגרור לדילול מסוכן של האוכלוסיה היהודית? כך אומר ההיגיון הפשוט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

צילום של גדעון

הפתעה שלא הייתה

החלטות שגויות של הדרגים המדיני והצבאי ערב המלחמה