״החיים כמאפינס״

לא צריך לפחד מעבודה קשה ואיכותית
תמונה של דנית
דנית פרידמן

אני מתייחסת לחיים שלי כאל ״מאפינס״ – מאפין היא עוגה אישית קטנטנה ועגולה שמעליה יש תלולית קצפת מהממת ודובדבן בקצה.

על מה אני עובדת הכי קשה? על העוגה. אני צריכה להשקיע בחומרי גלם איכותיים, לעבד אותם, להוסיף אותם בסדר הנכון, לערבב אותם, ובסוף גם לאפות בטמפרטורה המדויקת ובזמן הנכון.

להזליף את הקצפת לוקח לי בדיוק דקה ולהניח את הדובדבן, בדיוק שנייה.

אני מגישה לעולם מאפין מעוטר בקצפת ודובדבן וזה מה שכולם רואים. אף אחד לא חושב לרגע על העוגה שמתחבאת שם למטה, אבל אני יודעת שהסוד של המאפין שלי, מה שהופך אותו למוצלח יותר או פחות, זו ההשקעה שלי בעוגה האפויה.

לא צריך לפחד מעבודה קשה ואיכותית.

אם אני לומדת לייצר ״מאפינס״ מעולים, הקישוט יכול להשתנות בכל רגע, וזה בהחלט שינוי מרענן ומשמח. ובזמן שאני מכינה את התערובת לעוגה שלי, אני מרשה לעצמי לטעום מדי פעם קצת מהקצפת או לזלול כמה דובדבנים על הדרך…

אבל החוכמה היא לדעת לתת לעצמי מנוחה ולהתענג על כל ביס מה״מאפינס״ שלי בסוף התהליך.

עם זאת, כאשר נדמה לי שלאחרים יש ״מאפינס״ יפים משלי, חשוב לזכור שאני רואה רק ״קישוט״ והדרך הארוכה ולעיתים הקשה של הכנת העוגה, מסתתרת בין הררי קצפת ודובדבנים. הרי כולנו יודעים שכולם צריכים להתאמץ ברמה כזאת או אחרת כדי לייצר עוגה, גם אם אלה רק ״מאפינס״.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
Email

19 תגובות

  1. מקסים בעיני ונכון.
    כמעט בכל אחד מאתנו חבוי כשרון ומה שמונע מאתנו להוציא אותו החוצה זה הפחד/החשש שמא ניכשל!!

  2. אין ספק שיש לך עוגה מיוחדת. הן הבסיס והן הקצפת והדובדבן.
    מסר כל כך נכון וקולע.

  3. מקסים וכל כך נכון! לפעמים שוכחים מה מסתתר מתחת לקישוטים היפים וזה בעצם העיקר! הבסיס לכל אדם!

  4. מצא חן בעיני הרעיון שאת מתייחסת לחייך כמו למאפין (MUFFIN). זוהי עוגה אישית קטנה שמוכרת באנגליה כבר מזה מאות בשנים. האמריקאים אימצו את השם והעוגה ומאז כניסת אבקת האפייה למאפיות (כנראה שיד יהודים הייתה בדבר בדומה לבייגלס) גדלו האפשרויות לאפות מאפינס מסוגים שונים, במתכונים שונים ובטעמים שונים. הקצפת עם הדובדבן שאת כל כך אוהבת (וגם אני) הם רק סוג אחד של מאפינס. יש עוד הרבה, בגוונים שונים, בצורות שונות ובטעמים שונים שבדרך כלל מתחברים עם הטעם המתוק. את צודקת בכך שכלפי חוץ (כמו בקרחון) רואים רק צורה כזו או אחרת שהאופה מתאמצת להקנות למאפין. אולם את ההנאה האמתית מטעמו חשים רק אחרי שמסיימים לאכול אותו וללקק את השפתיים. טובי השפים מלמדים אותנו שקודם כל אוכלים עם העיניים, לכן המאפין חייב להיות מוגש באופן אסתטי – בייחוד כשלאופה יש עיניים מהפנטות.

  5. תובנות חשובות שמוגשות בצורה מובנת ובהירה. מומלץ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

פרסום תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר.
התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך.

עשוי לעניין אותך

תמונה של יורם

פשיטת רגל

נתון מחריד ומבשר רע בנוגע לילדינו