אני מתייחסת לחיים שלי כאל ״מאפינס״ – מאפין היא עוגה אישית קטנטנה ועגולה שמעליה יש תלולית קצפת מהממת ודובדבן בקצה.
על מה אני עובדת הכי קשה? על העוגה. אני צריכה להשקיע בחומרי גלם איכותיים, לעבד אותם, להוסיף אותם בסדר הנכון, לערבב אותם, ובסוף גם לאפות בטמפרטורה המדויקת ובזמן הנכון.
להזליף את הקצפת לוקח לי בדיוק דקה ולהניח את הדובדבן, בדיוק שנייה.
אני מגישה לעולם מאפין מעוטר בקצפת ודובדבן וזה מה שכולם רואים. אף אחד לא חושב לרגע על העוגה שמתחבאת שם למטה, אבל אני יודעת שהסוד של המאפין שלי, מה שהופך אותו למוצלח יותר או פחות, זו ההשקעה שלי בעוגה האפויה.
לא צריך לפחד מעבודה קשה ואיכותית.
אם אני לומדת לייצר ״מאפינס״ מעולים, הקישוט יכול להשתנות בכל רגע, וזה בהחלט שינוי מרענן ומשמח. ובזמן שאני מכינה את התערובת לעוגה שלי, אני מרשה לעצמי לטעום מדי פעם קצת מהקצפת או לזלול כמה דובדבנים על הדרך…
אבל החוכמה היא לדעת לתת לעצמי מנוחה ולהתענג על כל ביס מה״מאפינס״ שלי בסוף התהליך.
עם זאת, כאשר נדמה לי שלאחרים יש ״מאפינס״ יפים משלי, חשוב לזכור שאני רואה רק ״קישוט״ והדרך הארוכה ולעיתים הקשה של הכנת העוגה, מסתתרת בין הררי קצפת ודובדבנים. הרי כולנו יודעים שכולם צריכים להתאמץ ברמה כזאת או אחרת כדי לייצר עוגה, גם אם אלה רק ״מאפינס״.
19 תגובות
משהו מיוחד ומקורי
תודה!
כל מילה בונבוניירה, אני מחכה למילים שלך כל שבוע
מקסים בעיני ונכון.
כמעט בכל אחד מאתנו חבוי כשרון ומה שמונע מאתנו להוציא אותו החוצה זה הפחד/החשש שמא ניכשל!!
דימוי מעניין, מעורר מחשבה והשראה. כל כבוד.
מקסים. אני מאמצת את הדימוי
אין ספק שיש לך עוגה מיוחדת. הן הבסיס והן הקצפת והדובדבן.
מסר כל כך נכון וקולע.
מקסים וכל כך נכון! לפעמים שוכחים מה מסתתר מתחת לקישוטים היפים וזה בעצם העיקר! הבסיס לכל אדם!
אז בקיצור החיים שלך בונבון
יפה מאוד אין עליך
את מדהימה !!!
מצא חן בעיני הרעיון שאת מתייחסת לחייך כמו למאפין (MUFFIN). זוהי עוגה אישית קטנה שמוכרת באנגליה כבר מזה מאות בשנים. האמריקאים אימצו את השם והעוגה ומאז כניסת אבקת האפייה למאפיות (כנראה שיד יהודים הייתה בדבר בדומה לבייגלס) גדלו האפשרויות לאפות מאפינס מסוגים שונים, במתכונים שונים ובטעמים שונים. הקצפת עם הדובדבן שאת כל כך אוהבת (וגם אני) הם רק סוג אחד של מאפינס. יש עוד הרבה, בגוונים שונים, בצורות שונות ובטעמים שונים שבדרך כלל מתחברים עם הטעם המתוק. את צודקת בכך שכלפי חוץ (כמו בקרחון) רואים רק צורה כזו או אחרת שהאופה מתאמצת להקנות למאפין. אולם את ההנאה האמתית מטעמו חשים רק אחרי שמסיימים לאכול אותו וללקק את השפתיים. טובי השפים מלמדים אותנו שקודם כל אוכלים עם העיניים, לכן המאפין חייב להיות מוגש באופן אסתטי – בייחוד כשלאופה יש עיניים מהפנטות.
כתיבה מרעננת ותמונה עוד יותר.
תותחית!
אלופההה
אני בעד עוגת גבינה
כתבת משהו מיוחד ולא שיגרתי
תובנות חשובות שמוגשות בצורה מובנת ובהירה. מומלץ
תובנות חשובות שמוגשות בצורה מובנת ובהירה. מומלץ